אני מתחיל להתקרב לסוף פרויקט המחווה הזה שלי ללאונרד כהן. אומן אדיר, שהכרתי באמת רק בשנה-שנתיים האחרונות. השבוע אני בוחר בשיר שלו שאני הכי אוהב, Famous Blue Raincoat. מדובר בשיר שמספר על משולש אהבה, עם המון מילים מאוד כואבות, על פגיעה אבל גם על מחילה והבנה.
אבל מה שמייחד את השיר בעיניי זה המקצב והפריטה על הגיטרה. בכל פעם, שלאונרד פורט על הגיטרה בשיר הזה, זה גורם לי לרעד שלא קורה בשום שיר אחר.
בחרתי בביצוע מתוך ההופעה של לאונרד בדאבלין ב-2013, יש לי את ההופעה הזו בבלוריי. למרות גילו המבוגר והקול שכבר לא תמיד מחזיק, זו הופעה אדירה ומרגשת מאומן אדיר שהיה כזה מההתחלה ועד הסוף.
![1989 (Taylor's Version)[2 LP]](https://m.media-amazon.com/images/I/81jw1bKlYyL._SL1500_._SL160_.jpg)
