מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.
השבוע אמליץ לכם על אלבומי מוזיקה אינסטרומנטלית מגוונת, שהכרתי בשבועות האחרונים. מדובר באלבומים שהוציאו אותי מאזור הנוחות שלי ואתגרו מעט את האוזן שלי, החל במוזיקה קלסית, ג׳אז שכולל אלתורים, ג׳אז קלסי ועוד.
אלבום השבוע של מוזיקה אינסטרומנטלית מגוונת: GoGo Penguin – Necessary Fictions
אלבום השבוע שלנו להפעם הוא האלבום החדש Necessary Fictions, מאת טריו הג׳אז הבריטי GoGo Penguin.
ההרכב GoGo Penguin הינו הרכב ממנצ׳סטר וחבריו הם Chris Illingworth על הפסנתר, Nick Blacka על הבס ו-Jon Scott על התופים. השלושה עושים מוזיקת Nu-Jazz המשלבת אלמנטים של מוזיקה אלקטרונית ו-Ambient.
ההיכרות הראשונה עם ההרכב הייתה בשנה שעברה, אז המלצתי לכם על אלבומם Everything Is Going to Be OK משנת 2023 ואף בחרתי בו לאלבום השבוע שלנו. זהו אלבום ששימש אותי לא מעט בסקירות ציוד ובהמשך גם רכשתי אותו על גבי תקליט.
באלבום החדש, Necessary Fictions, ההרכב ממשיך לחקור את הקשר בין ג׳אז לאלקטרוני, כשהם מנסים למתוח את הגבולות ולנסות להבין מה עובד ומה לא, זה בהחלט מרגיש כמו עבודת מחקר. בכמה מהיצירות הפעם הגבול נמתח יותר לכיוון האלקטרוני, למשל ב-What We Are and What We Are Meant to Be. יש פתיחה עם פולס אלקטרוני וגם המשך היצירה ישנם חלקים ששואפים השראה מעולמות ההאוס והטראנס. לעיתים יש גם שילוב מלודי נעים, ולא רק מוזיקת ambient, למשל ב-Fallowfield Loops יש קלידים מלודים רפטטיבים ונעימים במיוחד. חידוש מרענן נוסף זו היצירה Forgive the Damages, שכוללת ווקל, שיתוף פעולה עם Daudi Matsiko, זמר-כותב בריטי-אוגנדי, שמספק שירה עדינה ונעימה, המעניקה אופי מלנכולי ו״רדוף״ קלות ליצירה הזו.שיתוף פעולה מעניין נוסף הוא עם הרכב המיתרים Manchester Collective, המופעים בשתי יצירות: Luminous Giants ו-State of Flux, ומוסיפים עוד נדבך מעניין לרפרטואר הסאונד של GoGo Penguin.
לסיכום, גם ב-Necessary Fictions, הרכב GoGo Penguin ממשיך לייצר מוזיקה מעניינת ומקורית, הפעם יש עוד יותר גיוון, שיתופי פעולה, התנסיות שונות ומתיחת גבולות.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
אלבומים מומלצים נוספים – מוזיקה אינסטרומנטלית מגוונת
Paolo Fresu – Nidi di Note
ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום החדש Nidi di Note מאת החצוצרן האיטלקי, Paolo Fresu.
יליד 1961, Paolo החל ללמוד חצוצרה כבר בגיל 11, הוא סיים את לימודיו בקונסרבטוריון של Cagliari, אשר במחוז סרדיניה. בהמשך הוא למד באוניבסיטה של בולוניה. אלבום הבכורה שלו יצא בשנת 1985. Paolo מלחין מוזיקה עבור תיאטראות, רדיו, טלוויזיה ועוד.
הוא מופיע לא מעט בהמלצות שלנו, למשל בשנת 2023 המלצנו לכם על אלבומו, Food.
פאולו הוא אומן שאוהב לגוון ולהפתיע, והפעם הוא הכין לנו הפתעה מסוג אחר. האלבום הזה הוא למעשה אגדת ילדים, כאשר בין קטעי המוזיקה יש הקראה של סיפור (באיטלקית), מי שמקריא הוא ברונו טוניוליני. על המוזיקה לצידו של פאולו אחראים גם סוניה פאנה והרכב Devil Quartet. המוזיקה היא עדינה מאוד, משלבת אלמנטים בעיקר של מוזיקה קלסית בניחוח איטלקי עממי, עם נגיעות קלילות של ג׳אז. כך שנוצרת כאן חוויה יוצאת דופן.
על האגדה המסופרת: זוהי סיפורה של צ׳ירינו וקורטה, שני אחים שיצאו למסע בעקבות השמש המנגנת והירח השר. על פי התאור שמצאתי באמזון: ניתן להאזין לאלבום כתהליך של חינוך מוזיקלי לילדים, או כנתיב לגילוי עצמי ולעולם הסובב – לכולם. או פשוט כאגדה קסומה.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Ensemble Contraste – Miroirs
ההמלצה השנייה שלנו היא האלבום Miroirs מאת אוסף אומנים שקראו לעצמם, Ensemble Contraste, משנת 2013.
האומנים העיקריים שמופיעים באלבום הם: Karol Beffa – פסנתר, מלחין, Johan Farjot – אנסמבל, עיבודים, פסנתר ואורגן פנדר, Raphaël Imbert – סקסופון ו-Arnaud Thorette – ויולה.
המוזיקה באלבום היא שילוב של יצירות קלאסיות בסגנון חדשני – למשל “Paraphrase Gnossienne” של סאטי, יצירות של מוצראט ועוד. לצד עיבודים קלאסיים, ישנן יצירות מקוריות ואימפרוביזציות של חברי הקבוצה.
ההרגשה שלי כלפי האלבום הזה הייתה קוטבית, מצד אחד יש כאן המון חלקים שהם לא פחות ממבריקים, עם שילוב יצירות קלסיות מוכרות ובאמת הפיכה שלהם למשהו אחר. יש כאן סאונד מרתק. מצד שני התבטאתי לא פעם עד כמה לא קל לאוזן שלי עם קטעי אלתור, וכאן יש המון קטעי כלי נשיפה, שהם על גבול הצורמים, שבירות של מקצבים ועוד. כך שעבורי זו הייתה חוויית האזנה מאתגרת, אך לכל אורך האלבום הרגשתי שאני מאזין למוזיקה ברמות הגבוהות ביותר.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Lars Danielsson – Liberetto III
ההמלצה השלישית שלנו להפעם היא האלבום Liberetto III, מאת נגן הבס, המלחין ומוזיקאי הג׳אז, Lars Danielsson משנת 2017.
כדי שיהיה לי יותר קל ״לשרוד״ את המלצות השבוע ״המאתגרות״ יותר, אני משלב כאן המלצה לאלבום של אחד המוזיקאים האהובים עלי בשנים האחרונות, שכיכב פעמים רבות בהמלצות שלי, Lars Danielsson, אחד מאומני הדגל של הלייבל הנהדר, ACT.
האלבום Liberetto III, הוא שילוב מעודן של ג׳אז ומוזיקה קלאסית, השזורים זה בזה ויחד מייצרים סאונד מלודי, הרמוני ומענג. לצידו של לארס, שמנגן על הדאבל בס וצ׳לו, מנגנים Grégory Privat על הפסנתר, John Parricelli על הגיטרה ו-Magnus Öström על תופים וכלי הקשה. בנוסף ישנם מגוון של אומנים אורחים כמו למשל הגיטריסט הנפלא Dominic Miller, שמופיע ביצירה Mr. Miller, שאני מניח שנקראת על שמו. האלבום כולו שומר על רמה גבוהה ומוזיקה נהדרת ועדיין יש כאן יצירה אחת, שעבורי בולטת מעט יותר מאחרים וזו היצירה Lviv. אם אתם רוצים לדעת איזה ג׳אז אני באמת אוהב, אז היצירה הזו אחת הדוגמאות לג׳אז המלודי והחלק שמייצג באופן מדויק את הטעם האישי שלי.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Miguel Rincón, Il Pomo d'Oro – Concertos for Baroque Lute
ההמלצה הרביעית שלנו להפעם היא האלבום החדש Concertos for Baroque Lute, מאת Miguel Rincón ו-Il Pomo d'Oro.
יש המון דרכים להכיר מוזיקה חדשה, אחת הדרכים היא לעקוב אחרי יצרני אודיו, שמידי פעם מפרסמים גם המלצות מוזיקה. לאלבום הזה הגעתי בעקבות המלצה שניתנה בעמוד של dcs.
קצת על Miguel Rincón, הוא נולד ב-1979 בסביליה והוא נגן על כלי ה-Lute, כלי מיתר קלסי. הוא החל את לימודיו בסבילה ב-Manuel Castillo School of Music, ומשם המשיך לתואר מאסטר ב-Esmuc, בית הספר למוזיקה בברצלונה ותואר מאסטר נוסף ב-Zürich Hochschule Kunste der Musik. כיום הוא מתגורר בבאזל, שווייץ ומופיע בשלל פסטיבלים ותיאטראות.
יחד עם מיגל, מנגנת באלבום הזה האורקסטרה Il Pomo d'Oro, שמתמחה במוזיקה קלאסית ומוזיקת הבארוק.
המוזיקה באלבום הזה היא מוזיקה קלאסית מעודנת ונעימה מאוד, אך כזו שהאוזן שלי לא ממש מורגלת בה. המנגינות שלוות (אולי קצת שלוות מידי) ומלודיות, כך שההאזנה היא לא מאתגרת במיוחד, אך זהו סגנון שונה מאוד מהמוזיקה הקלסית-מודרנית, שאני נהנה להאזין אליה לאחרונה. מומלץ לחובבי הקלסיקה המעודנת ומי שרוצים קצת להכיר את הסגנון.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Rembrandt Frerichs Trio – The Blue Hour Sessions
המלצת הבונוס שלנו להפעם הוא האלבום החדש The Blue Hour Sessions, מאת הטריו בהובלת הפסנתרן ההולנדי, Rembrandt Frerichs Trio.
יליד 1977, Rembrandt Frerichs הוא פסנתרן ג׳אז הולנדי, שמוביל כמה הרכבים כמו Rembrandt Frerichs Trio ו-Levantasy. הוא הושפע מג׳אז אמריקאי מסורתי וגם מוזיקה ערבית. את דרכו המקצועית החל בלימודים בקונסרבטוריון המלכותי בהאג, סיים בהצטיינות, וקיבל מלגת מחקר בניו‑יורק . בגיל 22 הופיע בפסטיבל North Sea Jazz והמשיך לשיתופי פעולה עם אמנים כמו מייקל ברקר וצ׳יק קוריאה. הוא גם מלמד כפרופסור בפסנתר ג׳אז בקונסרבטוריון טילבורג ומשמש ראש תחום במוסדות כגון Amsterdam, Rotterdam ו‑Utrecht.
המלצתי לכם על לא מעט אלבומי ג׳אז, מה כל כך שונה ב-The Blue Hour Sessions? ובכן הביצועים כאן הן מחווה של Rembrandt לקלסיקות ג׳אז בנות כמאה שנה. אני לרוב ממליץ לכם על יצירות ג׳אז יותר מודרניות ופחות חובב את סגנון הג׳אז הקלסי. מצד אחד הוא כולל בסיס מלודי מוצק, אבל משהו בסולואים של הפסנתר והמקצבים של אותה התקופה פחות מדבר אלי. זהו אלבום נעים מאוד להאזנה בשעת ערב, ואני בהחלט נהניתי להאזין אליו, אבל בשלב זה, סגנון הג׳אז הזה הוא עדיין לא כוס התה שלי (אולי זה בגלל שאני בכלל מעדיף קפה), אולי בעתיד זה עוד ישתנה ואלמד להעריך יותר את הקלסיקות האלה.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.
