מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.
השבוע אנחנו בסימן אלבומים חדשים של אומנים וותיקים, נמליץ לכם על ארבעה אלבומים חדשים של מוזיקאים, זמרים, יוצרים וותיקים וגם הרכב אחד אגדי.
אלבום השבוע של אומנים וותיקים: Fink – Beauty In Your Wake
אלבום השבוע שלנו הוא האלבום החדש Beauty In Your Wake של הגיטריסט, הזמר והכותב הבריטי, Fink.
הוא נולד בעיר Cornwall בשנת 1972, כלומר הוא בן 51, מה שהופך אותו לאומן הכי צעיר בהמלצות שלנו היום. Fink גדל בבית מוזיקלי בו היה מותר לו לגעת בהכל מלבד הגיטרה האקוסטית של אביו. פינק מספר שלגדול בבית שמעריך מוזיקה הפך את המוזיקה לחלק טבעי ממנו. במהלך השנים פינק שינה והתנסה בסגנונות רבים, הוא התחיל ממוזיקת דאנס, ובאמצע שנות ה-2000 הוא החל לפנות לכיוון של מוזיקה מסורתית יותר. כיום הוא מזוהה עם ז׳אנרי הפולק רוק, בלוז ואינדי רוק והוא נודע במיוחד בהופעות המושקעות והמרשימות שלו.
מבחינת חומרים מקוריים, האלבום המלא הקודם של Fink יצא בשנת 2019 ונקרא Bloom Innocent, בשנת 2021 הוא הוציא אלבום אוסף בשם IIUII, בו הוא הקליט מחדש את כל השירים. כך שאירוע של אלבום מקורי חדש של Fink הוא דיי נדיר.
לאלבום Beauty In Your Wake יש אנרגיה מאוד מעניינת. מצד אחד הוא מרגיש יחסית נקי ומנימליסטי, גיטרה אקוסטית, ווקל, קצת ליווי ומידי פעם שילוב כלים נוספים לקטעי סולו קצרים. מצד שני, נגינת הגיטרה של Fink מרגישה כאילו יש בה אינספור שכבות עומק, כשניסיתי להתמקד בגיטרה, הרגשתי שאני צולל לבור ללא תחתית כשכל פעם יש עוד שכבה ושכבה לגלות.
יש הרבה איפוק באלבום הזה, אולי איפוק שמרגיש מנוגד לאופי של ההופעות החיות של Fink. יש כאילו תחושה של השקט שלפני הסערה, הוא מצליח להחזיק את המאזין על הקצה בציפייה כל הזמן שמשהו יתפוצץ, בסוף שום דבר לא מתפוצץ, אבל במקום להתאכזב נשארתי עם התחושה של ״אהה זה מה ש-Fink ניסה לייצר״, משהו בסגנון של הדרך חשובה מהתוצאה אולי. זהו אלבום שאני ללא ספק אהנה לחזור אליו שוב.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
אלבומים מומלצים נוספים – אלבומים חדשים של אומנים וותיקים
Deep Purple – =1
ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום החדש, 1=, של הרכב הרוק האגדי, Deep Purple.
השנה היא 2009, ה-8 לספטמבר, יום ההולדת ה-25 שלי (כן זה היה כל כך מזמן), אני וחבר קרוב שלי נוסעים לקיסריה להופעה של להקה אגדית, אם כי הרבה מעבר לשיא, כן כן, Deep Purple. ללא ספק אחת מלהקות הרוק המשפיעות והגדולות בכל הזמנים, הם אומנם עברו אינספור גלגולים והחלפות, אך האיש והאגדה, Ian Gillan, בן ה-78 עדיין אוחז במיקרופון ושר את נשמתו.
אז נתחיל דווקא מהתייחסות אל Gillan, גם בגיל 78, אי אפשר להתחרות בצבע הקול הייחודי שלו, גם אם הוא כבר לא יכול לעלות לגבהים של פעם, זהו תענוג צרוף לשמוע אותו שר.
כעת נעבור למוזיקה, אני חייב לומר שכבר שנים לא שמעתי Deep Purple, האהבה שלי לרוק היא כבר ממש לא מה שהיא הייתה פעם ויוצא לי ממש לעיתים נדירות לשמוע את הז׳אנר הזה. אז מה חשבתי על המוזיקה? לדעתי לו האלבום הזה היה יוצא לפני 30, או 40 שנה, זה לא ממש היה משנה. מה שאני מנסה לומר בזה הוא שאין כאן חידוש כלשהו. מה שכן יש כאן זה מקצבי רוק קליטים, סאונד מהנה וליריקה רגילה ממה שהצלחתי לתפוס.
אז אלבום כזה אפשר לקחת לשני כיוונים. אם אתם מעריצים של הלהקה, אתם מקבלים כאן עוד תכנים ליהנות מהם, שמאוד סביר שתאהבו, למרות שאני לא זיהיתי כאן איזה להיט פוטנציאלי. הכיוון השני הוא לשאול האם לא צריך קצת לשנות ולעדכן בשביל לנסות ולהישאר רלוונטיים. אני נוטה קצת לכיוון השני.
אם כבר רוק, אז אני איש של בלדות, חיכיתי בסבלנות לשמוע אם יש כזו באלבום. הקטע היחיד באלבום שניתן לכנות אותו בלדה הוא If I Were You, באופן לא מפתיע זה הקטע שהכי נהינתי ממנו באלבום, זהו קטע בלוזי עם מקצב מדליק, אם כי המילים דיי מצחיקות.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Lee Ritenour & Dave Grusin – Brasil
ההמלצה השנייה שלנו היא האלבום החדש Brasil מאת צמד המוזיקאיים האמריקאיים הוותיקים, Lee Ritenour ו-Dave Grusin.
נתחיל מ-Lee Ritenour, גיטריסט ג׳אז אמריקאי יליד 1952. הוא החל לנגן גיטרה בגיל 8 ובגיל 16 כבר עבד כנגן אולפן כולל בהקלטה של the Mamas & the Papas. בהמשך הוא גם השלים השכלה פורמלית כשהוא למד גיטרה קלסית באוניברסיטת דרום קליפורניה. Lee בן ה-72 הוא ממש אפרוח צעיר ביחס ל-Dave Grusin, יליד 1934, בן 90 כיום. Dave הוא מלחין, מפיק ופסנתרן ג׳אז. הוא הלחין רבות עבור תכני קולנוע וטלוויזיה וזכה בפרס אוסקר ו-10 פרסי גראמי.
האלבום Brasil, הוא מחוות ג׳אז למוזיקה ברזילאית עדכנית. זהו אלבום מגוון ומקסים, שמאמין שגם מי שאינו חובב את ז׳אנר הג׳אז יכול ליהנות ממנו. יש כאן שילוב בין קטעים אינסטרומנטליים לקטעי שירה בפורטוגזית. בכמה מהיצירות באלבום מצטרף אל שני הנגנים גם נגן המפוחית Grégoire Maret.
אני באופן אישי אהבתי יותר את הקטעים אינסטרומנטליים באלבום. למשל יצירת הג׳אז הקלילה For the Palms, היא שילוב עדין בין פסנתר, גיטרה ומפוחית, שמאוד ריגש אותי. קטע נהדר נוסף שמשלב את שלושת הנגנים הוא Lil Rock Way, שכולל גם עבודת תופים נהדרת ושירת ליווי שמשמשת ככלי מוזיקלי נוסף.
אני חושב שהאלבום הזה הוא פרוייקט מרשים ביותר של פיוז׳ן בין מוזיקה פורטוגזית לג׳אז חלק ומלודי.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Mick Harvey – Five Ways to Say Goodbye
המלצת הבונוס שלנו להפעם היא האלבום החדש Five Ways to Say Goodbye של המוזיקאי, הכותב, המלחין והמפיק האוסטרלי, Mick Harvey.
יליד 1958, ל-Mick Harvey יש קריירה ארוכה וענפה במוזיקה, כשאת השנים המרכזיות בה הוא בילה לצידו של Nick Cave, איתו הוא שיתף פעולה ב-The Boys Next Door ובעיקר ב-Nick Cave and the Bad Seeds.
הסגנון הזה ששניהם יצרו יחד של סאונד קולנועי בעל תחושה של אופל, מלווה את היצירה של שניהם, גם כשהם לחוד.
האלבום Five Ways to Say Goodbye כולל רק שלושה שירים ש-Mick Harvey השתתף בכתיבה של הליריקה בהם. זהו אלבום שברובו כולל ביצוע לשירים של אחרים, אותם הוא לוקח לסגנון הייחודי שלו, התוצאה היא מעט אפלה ומלנכולית, אך בו זמנית יפיפיה עם רמת הפקה מעולה. השירים הבולטים מבחינתי הם Demolition, A Suitcase in Berlin והגרסה האיטית ומלאת אפקט של רוח ל-Like a Hurricane של Neil Young, שנועלת את האלבום.
האלבום ב-Spotify:
עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.
