AVReviews

מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.

כרגיל יש לנו המלצות על שלושה אלבומים בשבילכם. השבוע אנחנו חוגגים את חזרתו של נגן הגיטרה המקסיקני האגדי, Carlos Santana. בנוסף אינדי פולק רוק מרגש, ואלבום מיוחד של רוק-ג׳אז שהראה לי שאני עדיין יכול ליהנות מרוק.  

Mary Gauthier – Mercy Now

נתחיל הפעם מאלבום של הזמרת והכותבת האמריקאית, Mary Gauthier, שנקרא Mercy Now משנת 2005.

מרי היא אומנית וותיקה, ילידת 1962, היא הייתה מועמדת לפרס הגראמי וכתבה שירים לאומנים רבים. היא זכתה בפרסים בקטגוריית מוזיקל הפולק מטעם גופים בינלואמיים. שיריה של מרי נוגעים בנושאים כמו השוליים של החברה, התמכרויות, הומוסקסואליות ועוד.

סיפור חייה הוא רחוק מסיפור האומן השגרתי, אמא שלה נטשה אותה והיא גדלה בבית יתומים עד שזוג איטלקי קתולי אימצו אותה. היא החלה לצרוך אלכוהול וסמים בגיל מוקדם עד למצב שבגיל 12 היא התעלפה מרוב אלכוהול. היא הסתבכה עם החוק ונעצרה. את יום הולדת 18 שלה היא בילתה בתא מעצר. מרי ידעה מגיל צעיר שהיא לסבית והיא מספרת שבאותם שנים, ילדים עם נטיות מיניות כאלה היו לא פעם מתאבדים.

לאחר מספר שנים במכוני גמילה, בהמלצת חבריה, מרי נרשמה ללימודי פילוסופיה. היא לא סיימה את התואר ובחרה לעבור ללמוד קולינריה, היא החלה לעבוד במסעדה וחסכה מספיק כסף לפתוח מסעדה משלה. בליל הפתיחה של המסעדה בשנת 1990, מרי נעצרה על נהיגה בשכרות. מאז אותו אירוע, מרי הפסיקה לשתות. מרי מספרת על עצמה שהיא פיכחת מגיל 27 והחלה לכתוב שירים רק בגיל 32. היא המשיכה לבשל במסעדה שלה, אך החלה להימשך יותר ויותר לכתיבת שירים. למסעדה של מרי קוראים Dixie Kitchen וכך גם נקרא אלבום הבכורה שלה משנת 1997.

האלבום, Mercy Now הוא אלבומה הרביעי של מרי והוא זכה להערכה רבה וביקורות אוהדות כשהוא יצא. אני גיליתי את מרי ואת האלבום במקרה כששמעתי את השיר Falling Out Of Love, לאחרונה. המלצתי עליו במסגרת הרשימה השבועית שלנו, כשכתבתי שהשיר והביצוע הזכירו לי את ליאונרד כהן. אין מחמאה גדולה מזו מבחנתי. אז כמובן שמיד שמרתי את האלבום והשבוע האזנתי לכולו. 

השיר Falling Out Of Love הוא שיר הפתיחה של האלבום ולכן חששתי שאולי שאר האלבום לא יעמוד בציפיות. מהר מאוד החששות התחלפו בהנאה ובסופו של דבר אהבתי את כל שירי האלבום כך ש-Mercy Now נכנס גם הוא לרשימת ״האלבומים המושלמים״ שלי.

התחושה לאורך האלבום כולו היא של פולק אפל, שירה שמגיעה ממקום של כאב כפי שמתבטא כבר בקטע הפתיחה. השירה של מרי לאורך האלבום מאוד מגוונת, בין על גבול הלדבר כמו ב-Falling Out Of Love לבין שירה הרבה יותר נקייה כמו בשיר הנושא, Mercy Now. בקטע השלישי Wheel Inside The Wheel, יש אלמנטים ומקצב של קאנטרי, שחוזרים על עצמם לאורך האלבום.

הקטע I Drink, הוא בלדה שקטה ומרגשת בה מרי מספרת על אביה שהיה אלכוהוליסט, ועל כך שיש לה את הדם שלו בוורידיה.

האלבום כולל מוזיקה מגוונת והפקה מושקעת ומרגשת, השירים שסוגרים את האלבום רגועים יותר והולכים יותר לכיוון של בלדות קאנטרי.

בשורה התחתונה, מדובר באלבום פולק רוק-אמריקנה עמוק ומושקע גם מבחינת הליריקה וגם מבחינת המוזיקה והגשה.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

Carlos Santana – Blessings and Miracles

ההמלצה השנייה שלנו היא האלבום החדש Blessings and Miracles של הגיטריסט המקסיקני-אמריקאי האגדי Carlos Santana.

קרלוס יליד 1947, התפרסם בשנות ה-60 וה-70 בזכות להקתו Santana, והסגנון המיוחד שלהם שהיה שילוב של רוקנ׳רול, מוזיקה לטינית, בלוז, ג׳אז והשפעה ממוזיקה אפריקאית. אין ספק שהמילה שהכי מתארת את הסגנון של Santana היא Fusion.

אחד האירועים המוזקליים הזכורים לי בתור נער היה החזרה הגדולה של Santana לעולם המוזיקה בשנת 1999 עם האלבום Supernatural. עד אז לא כל כך הכרתי את קרלוס, אבל האלבום הזה החזיר אותו ללב המיינסטרים ויצר באז מטורף. יש שיגידו שזהו אלבום ״מסחרי מידי״, הוא שיתף פעולה באלבום עם יוצרים צעירים והאלבום מרגיש קצת כמו אוסף אקלקטי. חלק מהשירים כמו Maria Maria היו להיטים על גבול הדביקים. עם כל זאת, עבורי זהו אלבום נפלא ונוסטלגי שכולל כמה פנינים, כמו למשל הבלדה הנהדרת Love of my Life עם Dave Methews או הקטע הנפלא The Calling עם אריק קלפטון. השיר האהוב עלי מאותו אלבום הוא ללא ספק Put Your Lights On עם אומן האינדי Eric Everlast. עם כל האקלקטיות של אותו אלבום, הוא בכל זאת הרגיש כמו יצירה אחת שחוגגת את הגיוון של Sanatana.

האלבום החדש נפתח נפלא, קטע האינטרו הקצר Ghost of Future Pull / New Light מכניס אותנו לאווירה הנכונה והקטע השני, שנקרא Santana Celebration, הוא קטע שמסביר בדיוק מי הוא קרלוס סנטנה, קטע שמשלב גיטרה מעט פסיכודלית עם אלמנטים של מוזיקת עולם למשל כלי הקשה כדוגמת תופי בונגו.

הקטע השלישי הוא Rumbalero, שמשלב מוזיקה אלקטרונית עם מקצב לטיני, סוג של דאנס עם גיטרה, הרבה פחות הסגנון שלי.

בקטע הרביעי, Joy, יש שיתוף פעולה עם אומן הקאנטרי רוק, Chris Stapelton. כריס הוא אחד הפנים המוכרות בתחום הזה והוא עשה הרבה להביא את הקאנטרי רוק למיינסטרים, אני אישית מאוד מחבב אותו. זהו שיר קליט, מעין קאנטרי במקצב לטיני.

הקטע החמישי, Move, מפגיש את סנטנה שוב עם רוב תומאס, שיחד הם יצרו את Smooth, אחד הלהיטים הגדולים ביותר מ Supernatural. הפעם התוצאה דיי פופית והייתי אומר אפילו מעט סתמית.

הקטע השישי הוא גרסאת כיסוי ל-Whiter Shade Of Pale, יחד עם סטיב ווינווד. זו גרסה רכה ונעימה, הגיטרה של סנטנה לוקחת את השיר למקום מעניין. אני מודה שאני אף פעם לא הבנתי למה כל כך הרבה אנשים אוהבים את השיר הזה ומדוע הוא זוכה לכל כך הרבה גרסאות כיסוי.

הקטע השביעי, Break, הוא לטעמי אחד הטובים ביותר באלבום, שיר סול עם ווקל מהממם של אלי ברוק. בלדת slow כמו פעם, מרגשת ועוצמתית מלבד הגיטרה של סנטנה גם הפסנתר בקטע נהדר.

דוגמה לגיוון האקלקטי של האלבום הזה הוא הקטע השמיני, She’s Fire, שזהו קטע היפ-הופ עם קצת גיטרה של סנטנה ברקע. אני מאוד רחוק מהסגנון הזה היום, אבל אני חייב לומר שהקטע עובד והוא ממש חמוד.

עוד שינוי קיצוני מגיע בקטע העשירי, כאן סנטנה משתף פעולה עם קירק האמיט ממטאליקה, זהו שיר רוק כבד עם ווקל צרחני וגיטרה רועשת. מעט כוחני ולוחץ מידי לטעמי.

הקטע Breathing Underwater שמגיע מיד אחר כך הוא שוב בלדה שקטה ועדינה, עם ווקל מתוק במיוחד של Stella Santana, זמרת R&B ובמקרה גם בתו של קרלוס.

שלושת הקטעים שסוגרים את האלבום עושים זאת על הצד הרך והנעים יותר והם סיום נהדר לאלבום. אהבתי במיוחד את הקטע האינסטרומנטלי Angel Choir / All Together יחד עם Chick Corea.

לסיכום אלבומו החדש של Santana מבחנתי הוא קצת מה שנקרא Hit & Miss, יש פה קטעים יפים, שילובים ועיבודים מעניינים לצד יצירות שמרגישות מעט סתמיות ואולי קצת מתחנפות.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal (באיכות Master)

Bronk – Bronk

ההמלצה השלישית והאחרונה שלנו להיום היא האלבום Bronk של הרכב באותו השם.

ההרכב הוא למעשה טריו משוודיה המורכב מהמתופף זוכה הגראמי, Per Lindvall, אחד המתופפים המעוטרים ביותר בשוודיה, שניגן עם להקות כמו ABBA ו-A-HA. יחד איתו הבסיסט Sven Lindvall ונגן הגיטרה, Staffan Astner. כך שיש לנו כאן מעין סופר-גרופ שוודי וותיק.

הסגנון באלבום הזה הוא לא פשוט לפיענוח, רוב האלבום הוא קטעים אינסטרומנטליים, אותם הייתי מתאר כרוק ג׳אז, עם דגש על רוק. 

בתור נער מתבגר כשהיו שואלים אותי מהו סגנון המוזיקה האהוב עלי, התשובה הייתה: ״מוזיקה מתחלקת לשניים, יש רוק, ויש את מה שאני לא שומע״. אז הטעם המוזיקלי שלי עבר שינויים רבים מאז ובשנים האחרונות התרחקתי מאוד מרוק ומטאל. אני פשוט לא נהנה מהמוזיקה הזו כבר, כשרק מידי פעם, כשיש לי מצב רוח נוסטלגי, אני יכול לשמוע כמה שירים.

הסיבה שאני מספר לכם את כל זה היא בגלל שהאלבום הזה הוא בדיוק סוג הרוק שאני יכול ליהנות ממנו כיום. זהו אלבום שכולו Fun עם מקצבים מרקידים ונפלאים ועבודת גיטרה ותופים נהדרת. פה ושם גם מקצבים יותר איטיים כמו בקטע Basse.

יש קטעי ווקל בודדים באלבום אחד מהם הוא שיר הבלוז-רוק הנפלא Let’s Straighten It Out, שבגללו הגעתי לאלבום הזה. 

כך שאם אתם הייתם חובבי רוק כמוני והטעם שלכם עבר עידון במהלך השנים, האלבום הזה יאפשר לכם ליהנות מרוק בוגר וכיפי משולב בקצת ג׳אז ובכך לגשר על הפער בין הילד חובב הרוק לבין הטעם הבוגר יותר, שמעדיף ג׳אז או בלוז.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.