fbpx

אלבומי מוזיקה מומלצים – Nils Landgren

מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.

כרגיל יש לנו המלצות על שלושה אלבומים בשבילכם. השבוע אנחנו עם המלצות על אלבום ג׳אז מרגש במיוחד מאת Nils Landgren, אלבום Electric Blues ואלבום רוק רך חדש, מסתבר שהסגנון הזה עוד קיים ובועט.

Nils Landgren
Nils Landgren

Nils Landgren – Eternal Beauty

Nils Landgren - Eternal Beauty

נתחיל הפעם מאלבום של נגן הטרומבון והזמר השוודי הוותיק, Nils Landgren, שנקרא Eternal Beauty משנת 2014.

נילס הוא יליד 1956, את רוב שנות ה-70 הוא השקיע בלימוד נגינה קלאסית בטרומבון, בהמשך הא שוכנע לעבור ללמוד אימפרוביזציה. לאחר סיום לימודיו, נילס עבר לסטוקהולם ועבד שם בתור נגן טרומבון מקצועי. הוא הופיע עם אומנים שוודים מז׳אנרים מגוונים.

במהלך הקריירה של נילס הוא תרם להקלטה של לפחות 500 אלבומים. ברשימת האומנים שנילס ניגן עבורם תוכלו למצוא שמות כמו ABBA או Wyclef Jean. בשנת 1983 נילס הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, Planet Rock, ומאז הוא לא מפסיק להקליט.

הכינוי של נילס הוא ״The Man with the Red Horn״, בכלל שהוא נוהג לנגן בטרומבון אדום.

האלבום Eternal Beauty, הוא אוסף של גרסאות כיסוי לשירים מוכרים, בעיקר בז׳אנר הפופ מכל השנים. הסגנון באלבום הוא ג׳אז קליל, חלק, רך, מלודי, נעים ועדין ביותר.

האלבום נפתח בשיר מקורי של נילס, Love of My Life, שמניח את הקרקע למה שצפוי לבוא בהמשך. השירה של נילס היא מיוחדת במינה, הקול שלו מלא בעדינות ורוך, הוא לא זמר גדול מהחיים, להפך, השירה שלו שברירית ומאוד ״אנושית״. הדימוי שקפץ לי לראש כששמעתי את האלבום הוא של אב ששר לילדיו לפני השינה. אני לא מתכוון לומר שהוא שר לא מדויק, אלא שהוא שר בצורה מרגשת בצורה יוצאת דופן, מבלי להיות Tom Jones.

עם כל שיר שעבר באלבום הזה, התמוגגתי על הדרך מלאת הענווה של נילס לקחת קלאסיקות ולתת להם טיפול ג׳אזי מעודן, מלא ברגש ואהבה אמיתית לאותם השירים. לא פעם כשעושים גרסאות כיסוי ג׳אזיות ללהיטים, יש תחושה שמוסיפים כל מיני תוספות, קטעי סולו, מקצבים חדשים וכו. גרסאות הכיסוי של נילס באלבום הזה מרגישות דווקא כאילו הוא הוריד שכבות מיותרות מאותם השירים ונתן ביטוי למהות הנקייה ביותר של השירה והמנגינה שבבסיס היצירות.

למשל השיר Green Fields, קלאסיקה, שלרוב רחוקה מהטעם שלי, זוכה כאן לעיבוד מעודן יפיפה. בלדת הפופ המוכרת, Broken Wings, שיר שתמיד אהבתי, מתגלה כאן בשיא הכנות והניקיון שלו.

בין 14 הקטעים באלבום ישנם גם שני קטעים אינסטרומנטליים מעודנים ויפיפיים, One Frozen Moment ו-One More Angel. שני הקטעים הללו הם ג׳אז חלק ומרגש, והם החלק הכי ״ג׳אזי״ באלבום.

אחד העיבודים הנפלאים ביותר באלבום לטעמי הוא ללהיט הפופ, שהתפרסם בעיקר בגרסה של טינה טרנר, We Don’t Need Another Hero. אני מודה שהלחלוחית בעין התחילה להיווצר כששמעתי את הגירסה הזו (ולמעשה את האלבום כולו), משהו ברוגע והשקט שבו השיר הזה נוגן הופך אותו לכל כך מרגש עבורי.

בקטע For Your Love, מצטרפת לנילס גם הזמרת Lisa Nilsson, לדואט משגע.

את שורת הנגנים המוכשרים באלבום הזה מוביל Michael Wollny, הפסנתרן הגרמני.

לסיכום, זהו אחד האלבומים המרגשים ביותר ששמעתי בתקופה האחרונה, אלבום שנגע בי בכל כך הרבה רמות. 

האלבום ב-Spotify:


האלבום ב-Tidal

Mighty Mo Rodgers – Red, White & Blues

Mighty Mo Rodgers - Red, White & Blues

ההמלצה השנייה שלנו היא האלבום Red, White & Blues של הבלוזמן, זמר, נגן קלידים ומפיק אמריקאי Mighty Mo Rodgers.

מו, ששמו המלא הוא מוריס, הוא יליד 1942. מו נולד בשיקגו ולמד פסנתר קלאסי, אף הוא הושפע הרבה יותר מהופעות הבלוז שהוא ראה במועדון הלילה של אביו. בתחילת שנות ה-70, מו עבד כמפיק מוזיקלי ובהמשך גם עבר לכתיבת שירים. בשלב מסוים מו לקח הפסקה מעולם המוזיקה על מנת לחזור ללימודים והוא סיים תואר בפילוסופיה.

אלבום הבכורה של מו הגיע רק בשנת 1999, האלבום המדובר כאן,  Red, White & Blues, הוא אלבום הסטודיו השני של מו.

הסגנון של מו נקרא Electric Blues, זהו שילוב בין בלוז למקצבים מלאי funk, סגנון אנרגטי ומהנה. בנוסף מו נוהג לשלב קטעי דיבור בפתיחה, סיום ולעיתים גם במהלך השירים. קטעי הדיבור משמשים אותו להעביר מסרים פילוסופיים שונים המשקפים את אמנותיו. לי זה נתן תחושה של דרשה מוזיקלית של כומר, כמו בסרטים. הקטע שהכי מדגים את הכוונה שלי הוא I Do This for the Dead, שלגמרי זורק את המאזין לתוך כנסייה.

המוזיקה באלבום מגוונת, בין בלדות בלוז-פאנק מרגשות לקטעים יותר קצביים ומרקידים. אני כרגיל התחברתי יותר לבלדות. קטעים שאהבתי במיוחד כוללים, את שיר הנושא והפתיחה, שעושה עבודה נפלאה בלהכניס את המאזין לאווירה של האלבום. הקטע Prisoners of War, בעל מקצב רגאיי, וסולו כלי נשיפה מדליק במיוחד.

לבלוז יש היסטוריה ארוכה של ליריקה מצחיקה, כדרך התמודדות עם הצער והסבל. השיר שמייצג זאת הכי טוב באלבום הוא הקטע DNA, שמדבר על איך השימוש ב-DNA שם סוף לתופעות כמו לא להיות בטוח מי הוא האבא של הילדים: mama’s baby daddy's maybe.

הקטע The Boy Who Stole the Blues, הוא אולי הקטע הכי בלוזי באלבום, מחווה לבלוז הנקי והקלאסי, קטע נהדר. גם בלדת הבלוז Blue Collar Blues, זרקה אותי לבלוז קלאסי.

האלבום Red, White & Blues הוא אלבום מהנה ביותר, בלוז חשמלי כיפי ומגוון. אם יש דבר אחד שפגם בהנאה שלי מהאלבום הזה זה הקלטת התופים. לא פעם התופים הרגישו מעט מלאכותיים ופשוט לא ברמה של שאר הכלים. למרות זאת, מדובר באלבום בלוז נהדר לשבת.

האלבום ב-Spotify:


האלבום ב-Tidal

Davy Knowles – What Happens Next

Davy Knowles - What Happens Next

ההמלצה השלישית והאחרונה שלנו להיום תסגור לנו את השבת בקצב רוק מדליק, האלבום החדש What Happens Next של הזמר וגיטריסט הבלוז הבריטי Davy Knowles. 

את Davy היכרתי לפני מספר חודשים כאשר המלצתי לכם על אלבומו הנהדר, Three Miles From Avalon Revisited. אז היה מדובר באלבום בלוז אקוסטי מינימליסטי. הפעם זהו אלבום רוק, אולי נשען מעט על מקצבי בלוז, אבל בעיקרו זהו אלבום רוק רך, סגנון שהייתי בטוח שדיי נעלם מהעולם.

האלבום כולל 12 קטעים שהם הימנוני רוק קלילים וקצביים, זהו אלבום שכולו כייף והנאה צרופה, בעיקר אם אתם גדלתם כחובבי רוק, והטעם שלכם התמתן והתעדן עם השנים כמוני. עבורי האלבום הזה היה לחזור לילדות, אבל בדרך שמאפשרת לי ליהנות המוזיקה גם בתור בוגר.

האלבום כולל גם כמה בלדות, למשל Roll Me, שכל כך זורק אותי לבלדות הרוק שאהבתי בילדות, מקצב איטי ומרגש וגיטרה סוחפת.

הקטע Devil And The Deep Blue Sea חושף את שורשי הבלוז של דייבי, כאשר מצד אחד יש כאן קלידים היישר מהבלוז, לעומת זאת הריף של הגיטרה אחרי הפזמון מגיע יותר מעולמות הרוק הכבד.

אם אתם רוצים להיזכר כמה שרוק יכול להיות כיפי, הקטע Solid Ground, קטע שהוא פשוט פצצת אנרגיה.

לסיכום, What Happens Next של Davy Knowles, הוא דרך נפלאה לסיים את השבת עם מלא אנרגיה לשבוע החדש.

האלבום ב-Spotify:


האלבום ב-Tidal (באיכות Master)

עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.

כתיבת תגובה