AVReviews

מידי שבת נמליץ לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.

הפעם יש לנו המלצות על שלושה אלבומים, שהם אלבומי feel good מבחינתי: פולק רוק אקוסטי, ווקל ג’אז מלודי ובלוז דרומי.

Reina del Cid – Morse Code

נתחיל הפעם מאלבום פולק רוק אקוסטי ברובו של זמרת, כותבת וגיטריסטית אמריקאית, המופיעה תחת שם הבמה Reina del Cid. לאלבום קוראים Morse Code והוא משנת 2019.

שמה האמיתי הוא רייצ’ל קורדובה והיא נולדה בצפון דקוטה. רייצ’ל היא בעלת תואר בספרות אנגלית. שם הבמה שלה מתחיל דווקא מהגיטרה שלה, המכונה del Cid, על שם אצלי קאסטלני ואילו ראיינה זה מלכה בספרדית, כך ששם הבמה שלה הוא בעצם “המלכה של הגיטרה שלה”.

ערוץ היוטיוב של Reina כולל שלל הופעות וביצועים שלה, ומאוד מומלץ לעקוב, אם אתם אוהבים את הסגנון המוזיקלי שלה.
לאלבום הזה הגעתי דרך שיר הנושא Morse Code, שהוא דואט יחד עם Josh Turner. כבר הרבה זמן לא התאהבתי בשיר ברמה של לשמוע אותו בלופ, זה לגמרי קרה לי עם השיר הזה, אני מאוהב בו קשות.

האופי של האלבום כולו הוא קליל, הסאונד נקי ולא כולל בס ברוב מוחלט של האלבום (למעט שיר אחד). האווירה של האלבום היא חצי מבודחת לרוב, גם בקלילות שבו הוא מועבר וגם בליריקה שקלטתי. פה ושם יש בלדות, אבל רוב האלבום במקצב חצי מהיר וכיפי במיוחד. זהו אלבום שכולו אנרגיה חיובית וקלילות ואני חושב שמדובר באלבום נפלא להאזנה לשבת.

בחלק השני של האלבום, יש לו קצת “בטן” עם כמה שירים טיפה אנמיים ביחס לחצי הראשון, אבל לקראת סופו הוא חוזר לסאונד מענג. השיר הלפני אחרון באלבום הוא Blue Sky Armageddon, זו היצירה היחידה שכוללת תופים באלבום ונותנת לו קצת ווייב אחר, יותר רוק אולפני, קטע יפיפה.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

Lyambiko – Love Letters

המלצה השנייה שלנו להפעם היא האלבום Love Letters של הזמרת, Lyambiko, משנת 2017.

מדובר בזמרת ג’אז גרמנייה ממוצא טנזני, שהמוזיקה והג’אז זורמים לה בוורידים. סבא שלה היה מנגן בלהקות ג’אז בשנות ה-30 של המאה העשרים. Lyambiko (ששמה האמיתי הוא סנדי מולר) הקימה את להקתה הראשונה כבר בגיל 17.

האלבום Love Letters, הינו אלבום ג’אז קליל ומענג. יש כאן שילוב מופלא בין ג’אז חלק ומלודי ומצד שני יש כאן את כל הכלים המרכזיים של הג’אז שכל אחד מהם זוכה לסולו משלו תוך כדי האלבום, התופים, הדאבל בס, החצוצרה ואת כולם מוביל הפסנתר. כך שעבורי זהו אלבום נפלא למי שככה חובב ג’אז בקטנה, כיוון שהוא לא כבד וג’אזי או מי שפשוט מחפש האזנה נעימה ומלאה באנרגיה חיובית.

השירה של Lyambiko מעניינת מאוד, היא חצי שרה, חצי מספרת, סגנון קלאסי לג’אז. הקטע האהוב עלי באלבום הוא ללא ספק השיר השני, Things Are Looking up Again, יש כאן שילוב מקצב רגאיי שזורק אותי מיד לאנרגיות של מאיה פאדיבה המופלאה.
כמו באלבום של Reina, גם באלבום הזה הרגשתי שיש “בטן” במרכזו, אחרי התחלה מעולה ואנרגטית, הוא קצת דועך בכמה שירים בחצי השני עד שהוא מוצא חזרה את האנרגיה והמקצב בשירים האחרונים.

שורה תחתונה אלבום ג’אז מקסים שיעלה חיוך על פניכם.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

Guy Davis – Give In Kind

ההמלצה השלישית והאחרונה שלנו להיום היא האלבום Give In Kind, משנת 2002 של הזמר וגיטריסט הבלוז Guy Davis.

לאלבום הזה הגעתי דרך אשתי, שישבה בבית קפה עם אמא שלה ושמעה שיר בלוז שהיא הייתה בטוחה שאני אוהב, אז היא שלחה לי את השיר ולא רק שממש אהבתי את השיר, אלא את האלבום כולו. אז תודה לאשתי היקרה על ההמלצה הזו.

מעבר להיותו זמר וגיטריסט, Guy הוא גם שחקן והוא נע בין שני העולמות של המוזיקה והמשחק לאורך הקריירה שלו. Guy גדל בניו-יורק אך הוא מחובר מאוד לצד הדרומי של ארה”ב דרך הסבתא שלו.

האלבום Give In Kind הינו בלוז שמושפע רבות מהסגנון המוזיקלי של הדרום, ברוב האלבום, גיא מנגן על כלי ה-Banjo, הגיטרה האופיינית לאזור הדרום, פה ושם יש גם בלוז חשמלי וגם לא מעט שילוב של פסנתר.

השיר שבעקבותיו הגעתי לאלבום הוא Loneliest Road That I Know, זהו אחד הקטעים החשמליים באלבום וזו בלדת בלוז-רוק מופלאה.

קטע מרתק נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא השיר Joppatowne, שכולל גם אינטרו בו מסופר סיפור על אסיר שחור, שמבקש רשות לעלות לקבר של אימו. קטע בלוז דרומי קלאסי ומרגש.

אז Give In Kind הוא ההמלצה האחרונה שלנו להיום והוא דרך נהדרת לסגור את השבת עם בלוז קלאסי ויפיפה.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

עד כאן להפעם, שיהיה שבוע נפלא לכולם.