הפעם הגענו לחדר ההאזנה של גיא רג׳ואן, הבעלים של Raguan Audio, על מנת לבחון את המגבר בעל השם הכי מגניב בתעשייה, Pilium Leonidas. אז האם מדובר במגבר גיבור כמו המלך על שמו הוא נקרא? בואו נגלה.
שורה תחתונה
ה-Pilium Leonidas מוכיח שניתן להגיע לביצועי סאונד אולטימטיביים גם במגבר משולב
מה אהבנו
- עיצוב תעשייתי מינימליסטי
- תכנון ואיכות בנייה עם אפס פשרות
- ניטרליות, שקיפות ורמת פירוט פנומנליים
- דינמיות נפלאה ובס עמוק ומלא פרטים
נקודות לשיפור
- מסך מגע פונקציונאלי, אך היינו מעדיפים בורר עוצמה וכפתור הדלקה פיזיים
- עם משקל של 100 ק״ג, תתקשו להזיז את המגבר
על חברת Pilium
חברת Pilium Audio היוונית הוקמה בשנת 2014 בידי מר Konstantinos Pilios ומהווה דוגמה לחברות אודיו קצה מודרניות. החברה הוקמה מתוך שאיפה אודיופילית להגיע לשחזור מוזיקה אולטימטיבי, ללא פשרות. הסאונד שחברת Pilium מכוונת אליו מאופיין בשקיפות וטבעיות.
בראיון לרשת Soundstage (יוני 2022), מר Konstantinos Pilios סיפר על הרקע שלו, שהוא לא מתחום ההנדסה, אלא יותר מתחום הייצור והניהול. המקצוע שלו הוא בכלל מאמן אישי והוא היה בעלים של מכוני כושר. תוך כדי שלל העיסוקים שלו, הוא תמיד היה אודיופיל בנשמה. למר Pilios היה תמיד חדר ייעודי, שעבר בו אינספור ציוד עם דגש על מגברים. בתחילת העשור השני של המילניום, מר Pilios החליט לנסות לייצר את המגבר האולטימטיבי ומתוך שאיפה זו בעצם נוצרה חברת Pilium. זה בהחלט מעניין לראות בעלים של חברה, שהגיע דווקא מצד האודיופיל החובב ולא מרקע הנדסי.
בראיון מר Pilios מספר על כך שהייצור וההרכבה נעשים ביוון, אך רוב הרכיבים מגיעים מחברות מחוץ ליוון, כשהם מיוצרים באופן מותאם אישית לדרישות של Pilium, לדוגמה החיווט הפנימי, הקבלים ועוד.
אחת התכונות הכי בולטות של מוצרי Pilium היא המשקל העצום שלהם, את כך מר Pilios מסביר בשילוב בין רכיבים יוקרתיים לצלעות קירור מסיביות, ששומרות על פליטת חום נמוכה מהמגברים של החברה.
חלק מעניין נוסף בסיפור של Pilium הוא ההצלחה הדיי מטאורית שלהם. בעולם האודיו האולטרה הייאנד יש נטייה לשמרנות והיצמדות למותגים מסורתיים וטכנולוגיות מוכרות. פתאום מגיעה חברה חדשה מיוון, בלי סיפור של מהדנס עם 50 שנות ניסיון ואיכשהו מצליחה להיות לאחת החברות הבולטות, שמופיעות בשלל חדרים בתערוכות כמו תערוכת מינכן. אז בוודאי שיש כאן עניין של שיווק, אבל אף יצרן לא היה רוצה להציג את הציוד שלו עם ציוד שלא מתאים, או לא מוציא את מירב הביצועים מהרמקולים, או ציוד אודיו אחר שהם מייצרים. לכן העובדה שבחדרים רבים בשלושת תערוכות מינכן האחרונות בהן ביקרתי בחרו להשתמש בציוד של Pilium, מהווה חותמת לקבלה נרחבת של חברת Pilium למועדון העלית של האודיו.
כמה תמונות של הציוד של Pilium בתערוכות מינכן האחרונות:
חברת Pilium הינה סיפור הצלחה נוסף של תעשיית ההיי-אנד אודיו של יוון, שאולי לא ידועה כיצרנית מובילה כמו יפן, או גרמניה, אך יש בה כמה חברות אודיו קצה מצליחות ומקוריות.
העומד למבחן: Pilium Leonidas
ה-Pilium Leonidas הינו המגבר המשולב הבכיר של החברה. זהו מגבר משולב אנלוגי, בתכנון דואל מונו אמיתי, עם שני שנאיים נפרדים. ה-Leonidas לוקח את נושא ההפרדת הערוצים לקצה בכך שהוא מוזן על ידי שני מחברי חשמל נפרדים.
אם אתם רוצים להבין איך נראית בנייה ברמת קצה ללא פשרות, מספיק מבט חטוף על מה שמסתתר מתחת למכסה של ה-Leonidas:
חברת Pilium שמה דגש רב על בנייה ותכנון. ניתן לראות זאת במפרט של ה-Leonidas כפי שהוא מופיע באתר החברה. בעוד רוב היצרנים יתחילו בנתוני ההגברה, חברת Pilium מדגישה נתונים כמו השימוש בשני שנאים עם 1.2KVA עבור חלק ההספק ושני שנאיים נוספים של 100VA עבור חלק הקדם מגבר. הקיבולת של חלק ההספק ב-Leonidas הינה 200.000uF ואילו של חלק קדם המגבר היא 38.000uF. ההדגשים הללו על הנתונים נפרדים עבור מעגל ההספק ומעגל הקדם, מרמזים על כך שהתכנון של ה-Leonidas הוא לחלוטין מימוש הרעיון של שני חלקים נפרדים בתיבה בודדת.
נתונים נוספים של ה-Leonidas מספרים לנו שעוצמת ההגברה מושגת על ידי 44 טרנזיסטורים, שהם Ultra wide bandwidth. הלוחות המודפסים הם בדרגת אמינות צבאית. מעגל מיקרו-מעבד אחראי על שמירה על טמפרטורת עבודה ועל הגנה על הרמקולים, כאשר כל המעגלים שאינם חלק ממסלול האודיו, מופרדים ממנו באופן מוחלט.
אז אחרי כל זה אפשר לציין גם את עוצמת ההספק של ה-Pilium Leonidas, שהינה 200W ל-8 אוהם, 400W ל-4 אוהם ו-800W ל-2 אוהם. ההכפלה המדויקת הזו, היא סימן לתכנון הקפדרני והלינארי של המגבר ובנוסף מדגישה את היציבות שלו בטיפול בעכבות נמוכות של 2 אוהם. כך שלמעשה ה-Leonidas יניע כמעט כל זוג רמקולים על פני הפלנטה. כאן אני חייב לציין שלדעתי Pilium פיספסו הזדמנות, הם היו חייבים להגיע לעוצמה של 300W לערוץ כנגד 300 הספרטנים בהובלת המלך Leonidas.
מבחינת כניסות, ה-Pilium Leonidas כולל שתי כניסות מאוזנות XLR ושלוש כניסות לא מאוזנות RCA. מה לא תמצאו ב-Leonidas? אין כאן יציאות Pre-out, יציאה ייעודית לסאבוופר, או יכולת HT Bypass. זהו מגבר אנלוגי ״טהור״ ודיי מנימליסטי בכל הנוגע לתכונות שלו.
המידות של ה-Pilium Leonidas במ״מ הן: 310 גובה, 480 רוחב ו-490 עומק. המשקל נטו של המגבר הוא 100 ק״ג (כלומר עם מחברים את ה-200W עוצמה ל-100KG משקל, כן מגיעים למספר הקסם 300).
ה-Pilium Leonidas זמין בגימור אפור/כסוף, או שחור.
עיצוב ושימושיות
העיצוב של ה-Pilium Leonidas הינו ללא ספק תעשייתי, נקי ומנימליסטי. ה-Leonidas נראה כמו קוביה ישרה, ללא אף כפתור, או בורר כלשהו, שישבור את המראה המנימליסטי. המסך בדופן הקדמי מוצב אף הוא באופן סימטרי ומרכזי, כשמתחתיו תמצאו את קולט האינפרה אדום, הגדול מהרגיל, עבור השלט.
נגיעות העיצוב כאן כוללות בעיקר כיתובים, על הדופן העליונה כתוב Divine, שזה שם הסדרה של מוצרי Pilium, אליה ה-Leonidas שייך (מעליה יש את סדרת ה-Master Divine). בדופן הקדמית בחלק העליון מוטבע על הפאנל, הכיתוב Pilium ובתחתית הדופן הקדמית הכיתוב Leonidas.
הבחירה ללכת על שליטה בעזרת מסך מגע, נראית לי מעט משונה במגבר כה אנלוגי ו״טהור״. מעולם לא הייתי חובב של כפתורי מגע למיניהם, כך שאני אישית הייתי מעדיף בורר עוצמה וכפתור ייעודי לכל כניסה. המסך מציג את עוצמת הניגון והכניסה הנבחרת, כאשר בחלק התחתון שלו יש את כפתורי השליטה שמאפשרים: הדלקה/כיבוי, השתק, שינוי עוצמת הניגון ובחירת הכניסה. מכיוון שאפילו ההדלקה והכיבוי של המגבר מתבצעים על ידי מסך המגע, המשמעות של כך היא שהמסך בעצם עובד ומציג כל הזמן.
יכולת חמודה שמוטמעת ב-Pilium Leonidas היא היכולת לבחור את צבע הפונט. כשהמגבר כבוי יש ללחוץ לחיצה ארוכה על פס הצבע בחלק העליון של המסך, ואז ניתן לבחור מבין שלל אפשרויות של צבע.
הדפנות הצדיות נשלטות לחלוטין בידי צלעות הקירור המסיביות.
בזכות הגובה והרוחב של ה-Pilium Leonidas, הדופן האחרוית שלו הינה מרווחת במיוחד, בחלק העליון יש את הכניסות, בצדדים את מחברי הרמקולים ובחלק התחתון שתי כניסות החשמל.
ה-Pilium Leonidas מגיע עם שלט מסיבי וכבד מאלומיניום. זהו שלט שבנוי כראוי ומתאים מאוד לעיצוב המגבר. מלבד הפונקציוליות הזהה למה שניתן להפעיל מהצג של ה-Leonidas, השלט מאפשר גם לשנות את דרגת הבהירות של המסך.
על מנת לשאת את המשקל העצום של ה-Pilium Leonidas, הוא מוצב על ארבע רגליות מאסיביות, שהחברה כה גאה בהן, שגם עליהן מוטבע שמה.
לסיום חלק השימושיות אציין שגם לאחר שעה של עבודה המגבר אינו פולט חום כמעט בכלל. זהו הישג מרשים ביותר למגבר בגדול ועוצמה כאלה.
מבחן ההאזנה
טוב אז אחרי שהתרשמנו מהעיצוב והפונקציונליות של ה-Pilium Leonidas, הגיע הזמן למנה העיקרית, מבחן ההאזנה. עבור מבחן ההאזנה הפעם שימשה אותנו המערכת שמורכבת מרמקולי Zellaton Stage, המקור הדיגיטלי היה שרת המוזיקה Antipodes K50 והממיר היה MSB Reference DAC. הכבילה כולה הייתה של Shunyata Research.
התכנים נוגנו מ-Roon והוזרמו אל מודול ה-Renderer של ה-MSB Reference DAC.
כפי שאתם רואים, הכנתי פלייליסט במיוחד לבחינה, אז קדימה בואו נתחיל. השיר הראשון שניגנתי היה The Road Is Long בביצוע של Pierre Terrasse, מתוך אלבומו Acoustic Storytelling Songs. זהו קטע שאני מאזין לו הרבה לאחרונה, אני מאוד אוהב את הווקל העמוק ואת הגיטרה שמלווה אותו. התחושה הראשונה שפוגשת אותי היא רמת השקט של הרקע, שהיא על גבול האבסולוטי. ההעברה כאן היא נקייה להפליא. ללא ספק החלק שהכי תפס לי את האוזן כאן הוא ההעברה השונה של הווקל, תחילה זה היה נשמע לי כאילו יש פחות עומק, אך לאחר האזנה נוספת לקטע הבנתי שאני שומע כמות פרטים אדירה ושכבות שונות בקול, זאת במקום תחושת חום שבולעת פרטים, כמו שנשמע למשל במערכת הפשוטה ברכב שלי. כאן באים לידי ביטוי הניטרליות והשקיפות של ה-Pilium Leonidas, שמעבירים את המוזיקה באופן מאוזן ללא תוספות של חום.
מכאן בחרתי לעלות קצב ולבחון את היכולות הדינמיות ושחזור הבס, תחילה בעזרת יצירות קצביות של מוזיקה מודרנית איכותית. למשל ביצירה Ain't Got No Reason של ההרכב האוסטרלי Dojo Cuts. בקטע הזה הבס היה פאנצ׳י, הדוק ומדויק ביותר, ישנה הפרדה פנומנלית בין השכבות השונות ביצירה, הווקל ממורכז, מופרד ונקי באופן יוצא דופן. תוצאה דומה קיבלתי גם ביצירה The Night We Met, של ההרכב Rising Appalachia, מתוך האלבום המצוין שלהם Folk & Anchor. בנוסף לבס הפאנצ׳י והנקי, יש כאן שירה בשתי קולות וההפרדה ביניהם הייתה הרמונית ומרשימה. לצד רמת הפירוט הגבוהה, ה-Pilium Leonidas לחלוטין מעביר רמה מספקת של רכות, טבעיות ועדינות. הבמה הנוצרת הינה עמוקה ורחבה, עם תחושת תלת ממדיות עוטפת.
יצירה מודרנית נוספת שניסיתי היא השיר More של ההרכב Ão מבלגיה, מתוך אלבומם Ao Mar. כמו בשיר הראשון של Pierre Terrasse, גם כאן מצאתי את העברת הווקל מופרדת ומפורטת ברמה גבוהה ביותר. כל הפירוט הזה, לא מגיע על חשבון המתיקות והרכות בקולה של סולנית ההרכב, Brenda Corijn. המקצב של היצירה הולך ומתגבר כאשר כל שינוי קטן בו מורגש בזכות מיקרו דינמיקה נהדרת. כשהבס העמוק יותר מתחיל, אין שום הבדל בנינוחות ההעברה של המגבר הזה, שמעניק תחושה של רזרבות כח אדירות. בנוסף אני חייב לציין שוב את רמת ההפרדה הגבוהה בשכבות הבס.
נמשיך לעלות בקצב ונעבור לחלק האלקטרוני של המבחן, שכלל הפעם שתי יצירות. תחילה היצירה שמשמשת אותי באופן קבוע לאחרונה, Veto של SOHN, מתוך האלבום Tremors. הרקע השקט כאן הוא כל כך מוחלט, שכל צליל כאילו פורץ משום מקום. הבס מדויק וכולל רמה אדירה של פרטים, בעוד הווקל מרחף לו בנעימות במרכז הבמה. הדינמיות של הקטע מועברת בקלילות, נינוחות וחוסר מאמץ, לא משנה באיזה עוצמה אתם מנגנים.
הקטע האלקטרוני השני שניסיתי, שייך להרכב הבריטי GoGo Penguin מתוך אלבומם Everything Is Going to Be OK. היצירה שבחרתי היא An Unbroken Thread of Awareness. זהו קטע דיי קשוח עם בס אלקטרוני עמוק. העומק שה-Pilium Leonidas מצליח לשחזר הוא פנטסטי, אבל מה שמרשים עוד יותר זה רמת הניקיון והפירוט. לא חשוב כמה עמוק הבס הוא לרגע לא הופך להיות ״סתם רעש״, אלא הוא תמיד כולל פרטים שהופכים אותו מ-״רעש״ ל-״מוזיקה״. בנוסף, שחזור הבמה התלת ממדית בקטע הזה היא נהדרת וראויה לאזכור נוסף.
לאחר שה-Leonidas שכנע אותי לחלוטין בנוגע ליכולות שחזור הבס, הדינמיות והשקט שלו, חיפשתי עוד מאפייני סאונד שאוכל לספר לכם עליהן. תחילה ניגנתי את בלדת הפולק-רוק-פסיכודלי Heartworn Traders של ההרכב Ida Mae מתוך אלבומם Click Click Domino, שאני כל כך אוהב. זהו קטע ששמעתי כנראה כבר עשרות פעמים בשלל מערכות, אני חושב שדרך ה-Leonidas קיבלתי את הפרדת הקולות המרשימה ביותר שיצא לי לשמוע בין השירה של Christopher ל-Stephanie. הם שרים קרוב האחד לשנייה, אבל דרך ה-Leonidas לכל אחד יש את המקום שלו וקל להבחין בקולותיהם, זאת מבלי להרוס את תחושת ההרמוניה והקרבה בשירה שלהם.
יצירה נוספת שלימדה אותי על היכולות של ה-Leonidas היא הביצוע החדש של אסף אבידן ל-Reckoning Song מתוך אלבום הלייב In A Box III: Acoustic Recordings. כאן התשמתי משחזור התדרים הגבוהים, תחילה הניקיון ורמת הפירוט של הכינורות בפתיחה, ובהמשך הווקל הייחודי של אבידן, שמועבר כאן באיזון ופירוט נפלאים. כשאסף צועק ומגיע לטונים גבוהים, ה-Leonidas שומר על איפוק ראוי לציון, הגבוהים מועברים באופן חלק ונעים ללא שמץ של תחושה צורמת.
בחלק האחרון של המבחן, בחרתי בשתי יצירות שקטות שתפקידן לבחון את היכולת לרגש ולהעביר מוזיקה עדינה. תחילה בחרתי ביצירת הג׳אז החלק Värmland by Night מאת Rasmus H Thomsen Trio. הקטע העדין הזה רק מדגיש את הדיוק וההעברה ההדוקה של ה-Pilium Leonidas, שאינה באה על חשבון הנעימות והרגש, אלא רק מעצימה אותן. כך שהפסנתר נשמע מלטף והוא מופרד באופן מרשים מהבס והתופים. בקטע הזה גם בחנתי ניגון בעוצמה גבוהה ונמוכה. השליטה, ההפרדה והדינמיות נשמרים בקלות בעוצמות גבוהות והמגבר יכול לעלות כמה שהחלל מסוגל להכיל. בעוצמות נמוכות ההעברה שומרת על מידת ניקיון והפרדה ראויים.
הקטע האחרון שבחנתי הוא הגרסה האהובה עלי של Ain't No Sunshine בביצועה של Eva Cassidy. הגיטרה בפתיחה כה מדויקת וטבעית, היא דינמית, אך בלי הדגשים מוגזמים. הווקל עדין, נקי, מלא בפרטים ובעל מיקרו-דינמיקה שמאפשרת להבחין בקלות בכל שינוי קל בעוצמת השירה. הקטע הזה שם חותמת רשמית מבחינתי למבחן הזה ומעניק ציון הצטיינות ל-Pilium Leonidas בהעברת רגש ומוזיקה עדינה.
בונוס – הופעות חיות
לפני סיום, גיא הציע שנצפה בכמה קטעים של הופעות חיות, זו הייתה חוויה מרעננת מאוד, מכיוון שלרוב ישנה הפרדה ברורה ומוחלטת בין תוכן אודיו סטריאו, לתוכן וידאו רב-ערוצי, שלרוב הופעות משתייכות אליו. אך אני אישית חושב שהופעות הן חלק משלים וחשוב של חוויית המוזיקה ובמערכת סטריאו טובה ניתן לקבל תוצאה אדירה בהופעות (וגם בתכני קולנוע). בחדר של גיא מותקן מקרן מרשים של חברת JVC מדגם 7500 ולצורך ניגון התכנים שימש אותנו סטרימר של Dune. הסטרימר חובר בכבל אופטי אל ממיר ה-MSB וממנו אל ה-Pilium Leonidas ורמקולי Zellaton Stage, כמובן שהתוכן נוגן בסטריאו.
התכוונו לשמוע 2 קטעים ובסופו של דבר האזנו לפחות ל-6 קטעים, החוויה הזו של הוידאו לצד האודיו האיכותי היא חוויה שלטעמי יותר מידי חובבי סטריאו וויתרו עליה. במיוחד אם מערכת הסטריאו שלכם נמצאת בסלון, אני ממליץ בחום על לנסות להוסיף לרפרטואר ההאזנה שלכם גם קצת הופעות. הנה כמה תמונות של החוויה שלנו:
סיכום
שוק האולטרה הייאנד נשלט ברובו על ידי מערכות מופרדות, אם המערכת שלכם מורכבת ממגבר בתיבה אחת, הרי לא יכול להיות שהמערכת שלכם ראויה להיכלל במועדון האולטרה הייאנד. כאן בדיוק נכנס ה-Pilium Leonidas, שמנפץ את ההנחה הזו ומוכיח שאפשר גם אחרת.
ה-Leonidas הוא מגבר משולב עוצמתי, בעל עיצוב תעשייתי מנימליסטי ואיכות בנייה ברמה של ציוד צבאי, עם יכולת להניע כמעט כל רמקול בשוק. מה בנוגע לסאונד? הסאונד של ה-Pilium Leonidas מאופיין בשקיפות וניטרליות, רמת פירוט מהגבוהות שיצא לי לשמוע ובנוסף כל זה לא בא על חשבון העברה מרגשת ואנלוגית באופייה.
מה הם החסרונות? ובכן מעבר לכך שאני באופן אישי מעט פחות מחבב את כפתורי המגע, החסרונות הבולטים הם הגודל והמשקל של ה-Leonidas.
תג המחיר של ה-Pilium Leonidas יכול להיחשב לחסרון נוסף, אך כשבחונים את איכות הבנייה ואת ביצועי הסאונד, שבאמת מצליחים להתחרות במערכות מופרדות, לטעמי תג המחיר הינו דוקא תחרותי ביחס לשוק האולטרה-הייאנד.
כפי שתיארנו במאמר שלנו: ״המדריך המלא למגברים משולבים, או לב המערכת האודיופילית המודרנית״, עבור רוב חללי ההאזנה בארץ ורוב התקציבים, ניתן לקבל תוצאה ראויה ביותר בשימוש במגבר משולב. עם ה-Pilium Leonidas הגבול הזה נמתח עוד יותר והוא מוכיח שגם אם אתם מחפשים את ביצועי הסאונד האלטימטיביים, ניתן להגיע אליהם עם מגבר משולב ולא חייבים תמיד לבחור במערכת מופרדת מרובת תיבות.
מחיר: 38,000 אירו
אחריות: 4 שנים
המערכת ששימשה אותנו לסקירה:
שרת מוזיקה: Antipodes k50
ממיר וסטרימר: MSB Reference DAC
רמקולים: Zellaton Stage
מפצל חשמל: Shunyata Research Denali
כבלי חשמל: Shunyata Research Omega
אינטרקונקטים וכבל רמקול: Echole Limited Edition 2
כבל רשת: Shunyata Research Theta
לסיום תמונת מאחורי קלעים קטנה:
