AVReviews

הפעם הגיעו אלינו לסקירה ה-Q Acoustics M40, רמקולים רצפתיים קומפקטים מוגברים. זהו מוצר דיי ייחודי, מכיוון שרוב הרמקולים המוגברים בקטגורית המחיר הזו הינם מדפיים. אז האם מדובר באלטרנטיבה משתלמת? בואו נגלה.

בכתבה זו מלבד סקירה של ה-Q Acoustics M40, נתייחס גם לדרך שונה להרכיב מערכת סטריאו משתלמת.

אנחנו מודים ל״פיוז סטריאו״, היבואן הרשמי של מותג Q Acoustics בישראל, על כך שסיפקו לנו את הרמקולים לצורך סקירה.

שורה תחתונה

סקירת וידאו

על חברת Q Acoustics

חברת Q Acoustics הבריטית הינה חברה צעירה במונחים של עולם האודיו, היא החלה את דרכה בשנת 2006. באותה שנה היא השיקה את סדרת ה-1000 שלהם של רמקולים ברי השגה. מאז החברה לא מפסיקה לחדש ולהתרחב לשווקים חדשים.

אסטרטגיית חדירת השוק של Q Acoustics מבוססת על מתן תמורה גבוהה במיוחד לצרכן בכל רמת מחיר. בכל סדרת רמקולים, Q Acoustics מוודאים שהרמקולים שלהם מתחרים בהצלחה מול השוק. המודעות הגבוהה הזו למחיר ולמתן תוצאה טובה לצרכנים, זיכה את החברה באינספור פרסים בכל קטגוריית מחיר בה היא מתחרה. 

חשוב להדגיש שחברת Q Acoustics אינה ״רק״ יצרנית רמקולים בעלת מודעות גבוהה לתמחור. החדשנות הטכנולוגית נמצאת בליבה של החברה עם פיתוחים כמו ה-Gelcore, חומר ג׳ל מיוחד המשמש למניעת ויברציות בתדר גבוה בין השכבות השונות של התיבה, טכנולוגיית ה-P2P, שימוש בחישובי מחשב למציאות מקומות אסטרטגיים בתוך התיבה למיקום bracing למניעת ויברציות בתדרים נמוכים ולבסוף טכנלוגיית ה-HPE, שהופכת את הגלים העומדים בתוך התיבה לחום ואז פולטת אותו החוצה.

מלבד רמקולי סטריאו, ההיצע של Q Acoustics כולל גם רמקולים לקולנוע ביתי, סאבוופרים, סטנדים, רמקולים שקועים, סאונדברים וכמובן רמקולים מוגברים/אקטיביים, כמו הרמקולים המוגברים שנסקרים כאן.

העומד למבחן: Q Acoustics M40

רמקולי Q Acoustics M40 הינם האח הגדול של דגם ה-M20, שסקרנו בשנת 2022 (לסקירה המלאה שלנו של ה-Q Acoustics M20).

ה-M40 הינם רצפתיים בגודל קומפקטי, הגובה שלהם הינו 71 ס״מ בלבד, כך שהרעיון כאן הוא לפנות לצרכנים מודרניים, שרוצים מערכת אודיו חזקה, אך אינם מעוניינם ברמקולים שישתלטו על חלל המגורים בפן הוויזואלי.

כמו רמקולי ה-M20, גם ה-M40 הם רמקולי 2Way, הכוללים טוויטר בקוטר של 0.9 אינץ׳ ושתי יחידות מיד-בס בקוטר 5 אינץ׳ (בעוד ה-M20 כוללים יחידת מיד-בס אחת). יחידת המיד הינה בטכנולוגיית ה-C3 של החברה, והיא מושאלת מסדרת ה-5000 שלהם. בעוד על ההגברה אחראי מגבר Class D בעוצמה כוללת של 200W.

התיבה ברמקולי Q Acoustics M40 כוללת את טכנולוגית ה-HPE של החברה להפחתה של גלים עומדים בתוך התיבה וטכנולוגיית חיזוק ושיכוך התיבה, ה-P2P.

אין כאן חיבוריות רשת וההזרמה מבוססת על Bluetooth 5.0 התומך במקודדי aptX HD ו-aptX Low Latency. בנוסף יש מבחר כניסות להתקנים חיצוניים. בצד האנלוגי תמצאו שתי כניסות: כניסת RCA וכניסת AUX, בעוד בצד הדיגיטלי ישנה כניסת USB-B וכניסה אופטית. בנוסף ישנה יציאה לחיבור סאבוופר, למי שמחפש להוסיף עוד בס.

מכיוון שרמקולי Q Acoustics M40 מגיעים בתצורה של רמקול מוגבר ורמקול פסיבי, בדופן האחורית של הרמקול המוגבר תוכלו לבחור בעזרת מתג האם הוא רמקול שמאל או ימין, כך שתוכלו להציב את הרמקולים באופן האופטימלי עבורכם מבחינת קרבה לשקע החשמל. מתג נוסף שתמצאו בדופן האחורית ברמקול המוגבר מייצג את ״המרחק מהקיר״, שמאפשר לכם שלושה מצבי EQ המותאמים על ידי Q Acoustics למרחק שונה של הרמקולים מהקיר שמאחוריהם.

מידות התיבה במ״מ הן: 250 רוחב, 710 גובה ו-296 עומק. משקלו של הרמקול המוגבר הינו 12.4 ק״ג, בעוד הרמקול הפסיבי שוקל 11.8 ק״ג.

עיצוב ואיכות בנייה

סרטון ה-unboxing:

תכולת האריזה: רמקול אחד אקטיבי, רמקול אחד פסיבי, שלט (וסוללות), כבל חשמל, כבל רמקולים לחיבור בין הרמקולים באורך של 4 מטר, שני ספוגים לסתימת הפורט האחורי, במידה ויש לכם עודף בס, והמדריך למשתמש.

ה-Q Acoustics M40 זמינים בשלושה גימורים: שחור, לבן ועץ, אנחנו קיבלנו את גימור העץ, שהוא ללא ספק המיוחד ביותר וזה מעולה בעיני ש-Q Acoustics לא הסתפקו רק בגימור הלבן והשחור. איכות הגימור הינה טובה ביחס למחיר, כמובן שאין כאן ציפיים לגימורים מבריקים, רק חבל שכמו בדגם ה-M20, הגריל כאן הוא קבוע ואינו ניתן להסרה.

יחד עם ה-M40, מגיעים מעין רגליות שמחברים לחלק האחורי של הרמקול ואז לתוכם מבריגים את הספייקים, בחלק הקדמי הספייקים מוברגים ישירות לתוך התיבה. לוקח קצת זמן לחבר את הכל, אך התוצאה בסיום הינה אסתטית ואיכות הבנייה של הרגליות והספייקים הינה מצויינת.

אני חייב לשבח את Q Acoustics על שילוב של מעיין פקקים (שהזכירו לי את הפקקים שמכסים את כניסת ניפוח הגלגלים ברכב), אותם ניתן לשים על הספייקים ובכך למנוע מהם לשרוט את הרצפה. זהו פתרון גאוני, שלא ברור לי איך חברות אחרות לא חשוב עליו.

בסך הכל העיצוב מינימליסטי ונקי, זהו מוצר שמתוכנן להשתלב בקלות בחלל ולא למשוך תשומת לב מרובה. נקודה עיצובית שאהבתי הוא מסגרת הניקל המעודנת בנקודת החיבור בין הגריל הקבוע לתיבה.

שימושיות

חוויית השליטה והשימוש ב-Q Acoustics M40 זהה לזו של ה-M20 והינה מתחלקת לשניים: שליטה באמצעות כפתורי השליטה על גבי הרמקול הראשי ובאמצעות השלט שמצורף.

כפתורי השליטה על גבי הרמקול הראשי הינם כפתורים פיזיים ולא כפתורי מגע, וזו לגמרי ההעדפה שלי. הכפתור האמצעי משמש להדלקה וכיבוי, כדי לכבות את הרמקולים יש ללחוץ לחיצה ארוכה. בלחיצה קצרה הכפתור מעביר בין הכניסות השונות, כאשר כל כניסה מאירה את הכפתור המרכזי בצבע שונה כדי שניתן יהיה לדעת באיזו כניסה משתמשים. שני הכפתורים הנוספים הם כפתורי +\- של הווליום.

התאורה של הכפתור המרכזי היא מאוד עדינה ופונה כלפי מעלה, כך שהיא אינה מהווה היסח דעת בעת שימוש במערכת, זו החלטה עיצובית מצוינת מבחינתי. הדבר היחיד שלטעמי חסר בממשק הזה זו אינדקציה כלשהי לגבי עוצמת הניגון, כלומר חוגת ווליום, או תאורה כלשהי שמרמזת על העוצמה המכוונת כרגע. כאשר הרמקולים מחוברים ב-Bluetooth, שזהו אולי השימוש המרכזי בהם, כמובן שניתן לראות את העוצמה במכשיר שמתחבר (טלפון, טלוויזיה וכו), לעומת זאת בחיבור מקור בחיבור אנלוגי, אין שום חיווי לעוצמה.

דרך השליטה השנייה היא באמצעות השלט המצורף. ברמת המחיר הזו, לא מפתיע שמדובר בשלט פלסטי. יחד עם זאת, השלט בנוי טוב, הכפתורים גדולים ומרווחים ונוח מאוד להשתמש בו. השלט כולל כפתור ייעודי לכל כניסה. התחושה הכללית של השלט מפתיעה, לא פעם מוצרים ברמת המחיר הזו השלטים המצורפים הינם לא מזמינים ובעלי כפתורים קטנטנים.

נושא אחרון בנוגע לשימושיות הוא נושא שאני חייב לציין לשבח את Q Acoustics עליו וזה שילוב המתג שמאפשר לקבוע האם הרמקול הראשי, זה שמתחבר לחשמל וכולל את כל החיבורים, הינו רמקול ימין או שמאל. זה מאפשר לכם להציב אותו בצד שנוח לכם יותר להגיע לחשמל ואל המקורות שלכם. לא מעט יצרנים אינם מבינים את החשיבות של הנושא וזה יכול לפגום מאוד בחוויית השימוש במוצר.

דרך אלטרנטיבית להרכבת מערכת סטריאו – האם Bluetooth זה מספיק?

נפתח בתיאור קצר של רכיבי מערכת סטריאו מודרנית. ראשית, כמובן, ישנם הרמקולים. אחריהם מגיע המגבר, שאחראי להנעתם (ויש שלל סוגים ותצורות של מגברים, אך לא ניכנס לכך כאן). מקור הסיגנל במערכת מודרנית הוא לרוב סטרימר או מחשב, שמתחברים לשירותי הזרמת מוזיקה או מנגנים קבצים מקומיים. בין הסטרימר למגבר נמצא ה-DAC – ממיר דיגיטלי לאנלוגי – שממיר את האות הדיגיטלי לאות אנלוגי שהמגבר יכול לעבד.

אם נחשוב על המערכת כעל סדרת תפקידים – רמקולים, מגבר, סטרימר, ממיר – עולה השאלה: כמה מכשירים נדרשים בפועל כדי למלא את כל התפקידים האלה? בקצה האחד של הסקאלה, ישנה גישה מינימליסטית: רמקולים אקטיביים/מוגברים עם חיבור לרשת, שכוללים את כל הרכיבים הדרושים בתוך מארז אחד. בקצה השני, מערכת "אודיופילית" מסורתית, שבה כל רכיב הוא עצמאי: סטרימר, DAC, מגבר (לרוב קדם מגבר, מגבר הספק), ולבסוף רמקולים פסיביים.

כעת, לאחר שהבנו את מבנה המערכת ושתי נקודות הקיצון, אפשר לדבר על פתרונות אלטרנטיביים – ובעיקר לבדוק האם Bluetooth יכול לשמש תחליף אמיתי. רמקולים שתומכים בהזרמה דרך Bluetooth מבטיחים כיסוי מלא של כלל התפקידים, במחיר נגיש במיוחד. אבל האם זה באמת מספיק?

אחד ההבדלים המרכזיים בין Bluetooth לבין חיבור רשת הוא איכות הסאונד. Bluetooth נשען על פרוטוקולים דחוסים (lossy), כך שחלק מהמידע המוזיקלי נאבד בתהליך. לעומת זאת, חיבורי רשת תומכים בהזרמה באיכות מלאה, כלומר lossless, וגם בקצבים ותדר דגימות גבוה יותר (מה שמכונה High Resolution Audio). את ההבדלים האמיתיים נבחן בחלק מבחן ההאזנה, אך עוד לפני כן – ישנם פערים תפקודיים לא פחות חשובים בין שתי השיטות.

חיבור Bluetooth נוח בכך שאינו דורש אפליקציה ייעודית – מספיק לחבר את הטלפון או הטאבלט לרמקולים, וכל סאונד מהמכשיר ינוגן מיד. אך זהו גם חיסרון: אם אתם מנגנים מוזיקה בבית ורוצים באותו זמן לצפות בסרטון בטלפון, או לצפות בתוכן מצולם ברשתות החברתיות, כל פעולה תשפיע ישירות על המוזיקה. נוסף על כך, החיבור תלוי בטווח – אם תצאו מהבית עם הטלפון, המוזיקה תפסיק. ולבסוף, רוב הרמקולים שמסתמכים על Bluetooth בלבד לא כוללים אפליקציית שליטה, מה שמגביל את היכולת לנהל מקורות, לבדוק מצבי פעולה ולשנות הגדרות.

לכן, לדעתי, חיבור רשת מציע חוויית שימוש עשירה וגמישה יותר. אז מדוע בכל זאת לבחור ברמקולי Bluetooth? שתי סיבות עיקריות: ראשית, המחיר – רמקולי Bluetooth לרוב זולים יותר מרמקולים עם חיבור רשת. שנית, רמקולים עם חיבור רשת "אוספים" את כל הפונקציות למוצר אחד, ואתם נדרשים לסמוך עליהם שיספקו גם איכות סאונד טובה, גם ממשק מוצלח, וגם גמישות בחיבורים – ולא תמיד זה מצליח.

וכאן נכנסת ההצעה שלי: שילוב בין רמקולים תומכי Bluetooth לבין סטרימר עצמאי שמתחבר לרשת. כך ניתן לבחור רמקולים לפי איכות הסאונד בלבד, ולשלב אותם עם סטרימר איכותי שכולל אפליקציה נוחה, מגוון חיבורים שתואם את המערכת שלכם ואפשרויות הגדרה מתקדמות. השילוב הזה גמיש יותר, נוח יותר, מאפשר שדרוגים בעתיד – ויכול להיות גם משתלם יותר כלכלית, מאשר רמקולים עם חיבור רשת.

כדי לבדוק את הגישה הזו בפועל, ביקשתי מפיוז את הסטרימר הנגיש ביותר של חברת Bluesound – מדגם Node Nano (שבקרוב נפרסם גם סקירה נפרדת עליו).

מבחן ההאזנה

לאחר כמה ימים של האזנה אגבית אל ה-Q Acoustics M40 כולל תכני מוזיקה וגם חיבור Bluetooth אל טלוויזיה, התיישבתי להאזנה קריטית.

בחירת הגדרת ה-EQ

החלק הראשון היה למצוא את ההגדרה הנכונה ביותר של מצב ה-EQ מבחינת המרחק מהקיר, המרחק בפועל היה מרחק מכובד של כ-80 ס״מ ולכן בחרתי בהגדרה של הכי הרבה מרחק מהקיר. הקטע שעזר לי לבחון את ההגדרה היה Ghostly Affair של הזמר והכותב הצרפתי Yodelice מתוך אלבומו What's The Cure. בהגדרה זו הבס היה פאנצ׳י, עוצמתי ומשולב היטב מבלי להעפיל על הקלידים העדינים, או הווקל, שניהם היו מופרדים באופן ראוי מהבס. ההעברה הייתה אנרגטית ומהנה. כאשר העברתי את ה-EQ למצב הכי קרוב לקיר, ההבדל לא היה גדול, אך הייתה ירידה קלה בעומק הבס ובהגדרה שלו, כנראה על מנת לא לייצר עודף בס בגלל ההחזר של קיר קרוב, לכן עבורי אכן ההגדרה של המרחק הגדול ביותר מהקיר סיפקה את התוצאה הטובה ביותר.

חתימת הסאונד של Q Acoustics ידועה כאנרגטית ובעלת בס פאנצ׳י, ללא ספק ה-M40 ממשיך את הקו הזה, יש כאן בס עוצמתי ועמוק. מעט מאוד רמקולים מדפיים, בטח ברמות המחיר האלה יוכלו להתקרב לביצועי הבס האלה.

השוואה Bluetooth מול חיבור רשת

בחלק השני ערכתי השוואה בין איכות הסאונד של ה-Q Acoustics M40 בחיבור Bluetooth אל מכשיר iPhone 12 Pro, לעומת חיבוריות רשת אל סטרימר Blursound Node Nano, כשהוא מחובר באמצעות כבל USB Audio מדגם Nordost Blue Heaven.

שימו לב, מכשירי Apple מוגבלים למקודד ה-Bluetooth מסוג AAC ואינם תומכים במקודדים מתקדמים יותר כגון aptX™ HD, לכן יתכן והממצאים בחיבור למכשירי Android יהיו שונים.

נתחיל עם יצירה אקוסטית נהדרת בשם Magnificence מאת ההרכב Amistat מתוך האלבום Amistat (Live). בחיבוריות Bluetooth, ישנה העברה נקיה באופן מפתיע עם רצפת רעש נמוכה. הווקל מופרד היטב, כולל רמה טובה של פירוט וממורכז היטב, גם מבחינה אופקית וגם מבחינה אנכית, זאת למרות הגובה המעט נמוך של הרמקולים. הבס פאנצ׳י וכולל הדיקות טובה. כאשר שני האחים שרים יחד, ישנה הפרדה טובה בין הקולות שלהם.

במעבר אל הזרמה על גבי רשת אל ה-Node Nano באמצעות Tidal Connect, קל מאוד להבחין שהסאונד עשיר יותר, עם יותר שכבות בין הבס והווקל. פריטת הגיטרה כוללת יותר פרטים. הסאונד טבעי יותר, דינמי וגדול יותר. כך שמבחינתי היה כאן פער משמעותי.

ביצירה My Boat של Mélissa Laveaux מתוך האלבום Camphor & Copper, ישנה פתיחה עם שירת scat דינמית, שנשמעה מפורטת יותר, מופרדת יותר וגדולה יותר דרך חיבור הרשת. הווקל של Mélissa וגם פריטת הגיטרה היו דינמיים יותר, מפורטים יותר ומופרדים טוב יותר בחיבור הרשת. חשוב לי לציין שהתוצאה הייתה עדיין טובה גם בחיבור ה-Bluetooth, עם בס פאנצ׳י דינמיות ראויה ופרזנטציה מהנה.

ככל שאני סוקר יותר מוצרי אודיו אני מעריך יותר ויותר את מה שניתן ללמוד על האיכות שלהם בעזרת מוזיקת ג׳אז. במוזיקה הזו יש חשיבות מכרעת לאיזון, הפרדת כלים ופירוט עדין. הפעם חזרתי לאלבום הנפלא Brightlight של הטריו של אבישי כהן, מתוכו בחרתי את קטע הפתיחה, Courage. אכן, כאן קיבלתי את הפער המשמעותי ביותר בין ה-Bluetooth וחיבור הרשת, שוב היה שיפור בדינמיות, בעושר והטבעיות, בהפרדה ורמת הפירוט.

קל היה להבחין בשינוי בגודל הבמה, בעיקר בגובה שלה. בעוד ב-Bluetooth הרגשתי שמבחינה אנכית הבמה קצת נמוכה, מה שחושף את אחד החסרונות של ה-M40 בגלל הגובה הנמוך של הדרייברים שלהם, אבל דרך חיבור הרשת, הבמה גדולה יותר וזה משדרג את תחושת הגובה שלה כך שהחסירון הזה הרבה פחות מורגש.

לסיכום החלק הזה, גם דרך חיבור Bluetooth תקבלו מה-Q Acoustics M40 פרזנטציה אנרגטית, עם הפרדה טובה ובס פאנצ׳י, אבל במיוחד אם אתם מזרימים ממכשירי Apple, המוגבלים למקודד AAC, אתם יכולים לקבל שדרוג מורגש ומשמעותי על ידי שילוב של סטרימר עם חיבוריות רשת והזרמת התכנים אליו.

השוואת ממיר פנימי של ה-M40 לעומת הממיר של ה-Node Nano

בחלק הזה של מבחן ההאזנה רציתי להתרשם מאיכות הממיר של ה-Q Acoustics M40 ולכן חיברתי את ה-Node Nano בשני חיבורים: חיבור ה-USB Audio, ששימש אותי בחלק הקודם, ובנוסף הוספתי חיבור RCA באמצעות כבלים של חברת QED.

המשכתי עם הקטע Courage של אבישי כהן. הפער בביצועים בין שני הממירים היה קטן יותר בהשוואה לפער שחוויתי בין חיבור ה-Bluetooth לחיבור הרשת. דווקא הביצועים של הממיר המובנה ב-M40 היו כאן העדיפים לטעמי, הרגשתי שיפור בדינמיות, בהגדרה או ב״חדות״ של הצלילים, הייתה תחושה של יותר אוויר בין השכבות של הסאונד והתופים היו מעט יותר פאנצ׳יים.

הפער הזה השתחזר גם ביצירה The Only Thing That Matters של Fink מתוך האלבום Beauty In Your Wake. דרך הממיר של ה-M40 הרגשתי בהפרדת שכבות טובה יותר בין הווקל לגיטרה עם דינמיות וטבעיות משופרים.

המסקנה שלי כאן היא ש-Q Acoustics עשו עבודה טובה מאוד בשילוב הממיר ובסינרגיה שלו עם ההגברה והרמקול. לכן במידה ותרצו לחבר ממיר חיצוני שיהווה שדרוג ברמת הביצועים, תצטרכו לעבור לרמת מחיר גבוהה יותר. במידה ואתם לא מעוניינים לעשות זאת, תקבלו את הביצעים הטובים ביותר עם סטרימר חיצוני המחובר באופן דיגיטלי (עדיף USB) אל ה-M40 ושימוש בממיר הפנימי שלו.

תכני קולנוע

לסיום בחנתי את ביצועי ה-Q Acoustics M40 בתכני קולנוע. לשם כך חיברתי אותם אל המסך שלי, ה-LG OLED E8 בחיבור Bluetooth. החיבור המומלץ עבור ה-M40 הוא כמובן החיבור האופטי (מכיוון שאין כאן יציאת HDMI תומכת ARC), אך העברה של החיבור הזה הייתה מעט מסובכת במקרה שלי, לכן הסתפקתי בחיבור ה-BT.

צפיתי בכמה קטעים מתוך ״משמר האלמוות 2״ בנטפליקס, כבר בפתיח של נטפליקס, ה-M40 מפגינים בס עמוק ופאנצ׳י, שמתפזר באופן מרשים ואחיד על פני הבמה. בקטע הפתיחה, שמתרחש בלב ים וישנו גל שמשפריץ מים על הספינה, שנשמעו מדוייקים ובבירור מגיעים מימין אל עבר מרכז הבמה. בקטע קרב הסיום בו שרליז ת׳רון נלחמת מול אומה תורמן, צליל החרבות הוא חד ומתכתי, וברקע ישנו מסוק, שהתנועה שלו מדגימה את השליטה המעולה של ה-M40 בבמת הסאונד, המסוק עובר מעל הראש באופן רציף ומשכנע, זה הישג מרשים במיוחד לאור הגובה הנמוך של הרמקולים.

לסיכום, אפילו בחיבור ה-Bluetooth קיבלתי תוצאה מרשימה במיוחד בתכנים קולנועים מה-Q Acoustics M40, כשהנקודות שהכי הרשימו אותי היו הבמה התלת ממדית והבס העמוק והמדויק. כך שאם אתם חובבי קולנוע ה-M40 יכול להיות בחירה מעולה והוא מציג לא מעט יתרונות ביחס לסאונדברים רבים.

למי יתאימו ה-Q Acoustics M40?

ה-Q Acoustics M40 הם מוצר דיי ייחודי בשוק, רוב הרמקולים המוגברים בטווח המחיר הזה הם רמקולים מדפיים ואילו כאן מדובר ברמקול רצפתי קומפקטי. לפני שנגע בהשלכות על הביצועים, ראשית יש כאן גישה אחרת לנושא של מיקום. ברמות המחיר האלה ישנם צרכנים שירצו רמקולים מדפיים שניתן להציב על מזנון, מצד שני אם אין לכם מקום על המזנון, אז תצטרכו סטנדים עבור רמקולים מדפיים, מה שמייקר את העלות. לכן עוד לפני שאנחנו מדברים על הבדלים בביצועי הסאונד יש כאן מוצר עם אופי שימוש מעט שונה.

מבחינת ביצועי הסאונד, היתרון של רמקולים רצפתיים הוא ביצירת סאונד גדול יותר ולרוב עם בס עמוק יותר, ואכן ה-M40 מספקים תוצאה ראויה בשתי החזיתות הללו, תוך כדי שמירה על קומפקטיות ושילוב קל בחלל מבחינה עיצובית. לכן ה-Q Acoustics M40 יתאימו למי שמחפש פתרון נגיש ומעט עוצמתי יותר ביחס לרמקולים מדפיים מוגברים. עוד סוג של צרכנים שה-M40 יכול להוות פתרון מצויין עבורם אלה הם חובבי הקולנוע, שלא מעוניינים לתפוס את כל שטח המזנון שלהם על ידי סאונדבר, או מחפשים לשלב גם ביצועי סטריאו טובים לצד תכני הקולנוע. ביחס לסאונדברים, ה-M40 מספק במה רחבה וטבעית הרבה יותר, ואם הבס שהם מפיקים אינו מספיק עוצמתי וקולנועי עבורכם (אם כי לטעמי עבור רוב הצרכנים הבס כן יהיה מספק), תוכלו להוסיף אל ה-M40 סאבוופר חיצוני.

לסיום, עבור מי שמחפש מערכת סטריאו נגישה ומודרנית, שילוב של ה-Q Acoustics M40 עם סטרימר חיצוני לקבלת חיבוריות רשת הוא אחת האופציות המשתלמות ביותר שיצא לנו לבחון למערכת שלמה במחיר נגיש.

סיכום

מאז ההכרזה על דגם ה-M40 של Q Acoustics, חיכיתי להזדמנות לסקור אותם. תמיד מסקרן לפגוש מוצרים שמייצגים גישה שונה לחשיבה עיצובית ופונקציונלית. אמנם רמקולים רצפתיים מוגברים אינם נדירים לחלוטין, אך בטווח המחיר הזה, ובקרב מותגים מוכרים, אני מתקשה למצוא אלטרנטיבה דומה.

לאורך הסקירה כולה, ה–Q Acoustics M40 הראו את הפוטנציאל האדיר שלהם, החל מהעיצוב והגודל הקומפקטי, שמאפשרים להם להשתלב בקלות בחלל של סלון מגורים, עד לאיכות הבנייה המוקפדת כולל ספיקים ורגליות איכותיים וכמובן ביצועי הסאונד.

כבר בהזרמה דרך Bluetooth, ה-M40 הפגינו את היכולות הדינמיות, הבס הנקי והאנרגטי והסאונד המאוזן והמפורט שלהם, אך ללא ספק אם אתם רוצים לנצל את מלוא הפוטנציאל הסוני שטמון ב-M40, שילוב שלהם עם סטרימר חיצוני והזרמה דרך הרשת באיכות מלאה זו הדרך המומלצת ביותר להשתמש ב-M40. השילוב הזה של רמקולי Bluetooth מוגברים עם סטרימר רשת חיצוני, הוכיח את עצמו כדרך אלטרנטיבית ומשתלמת במיוחד להרכיב מערכת סטריאו קומפקטית ובעלת ביצועים גבוהים, מבלי לקרוע את הכיס.

מחיר: 4,290 ש״ח
אחריות: שנתיים
יבואן: פיוז סטריאו

המערכת ששימשה אותי לצורך הסקירה:
סטרימר: Bluesound Node Nano
טלוויזיה: LG OLED E8

כבלים: 
כבל RCA בין הסטרימר לרמקולים: כבל של חברת QED
כבל USB בין הסטרימר לרמקולים: Nordost Blue Heaven