הבלוז של מא רייני – נטפליקס

"הבלוז של מא רייני" הוא סרטו של ג'ורג' וולף, העוקב אחרי תהליך הקלטת תקליט של זמרת הבלוז, מא רייני. הסרט מבוסס על מחזה מאת זוכה פרס הפוליצר, אוגוסט ווילסון, בכיכובם של ויולה דייוויס וצ'דוויק בוזמן, בסרטו האחרון לפני מותו.

הבלוז של מא רייני
הבלוז של מא רייני – נטפליקס 1

תקציר העלילה – הבלוז של מא רייני

שיקגו 1927, מא רייני (ויולה דייוויס), בדרך לאולפן הקלטות מקומי על מנת להקליט תקליט יחד עם להקת הנגנים שלה. כל הלהקה מגיעה לפניה ומתחילה בחזרות האחרונות. חצוצרן הלהקה, לוי (צ'דוויק בוזמן), כתב עיבוד מחדש לחלק מהשירים ומציע גישה מודרנית ומרקידה יותר. חברי הלהקה מנסים להסביר לו שמא היא זאת שקובעת, אבל לוי מבחינתו בטוח שמנהלי האולפן שותפים לדעתו.
כשמא מגיעה לבסוף לאולפן, היא צריכה להתמודד עם לוי ועם מנהל האולפן הלבן, שלטעמה לא נותן לה את הכבוד הראוי.

הבלוז של מא רייני – נטפליקס
הבלוז של מא רייני – נטפליקס 2

מא רייני

כמה מילים על מא רייני. מא היא מזמרות הבלוז האפרו-אמריקאיות הראשונות. סגנון הבלוז הדרומי שלה השפיעה על דורות של מוזיקאים שבאו אחריה. מא החלה להופיע כבר בשנת 1904, וזכתה לכינוי "האמא של הבלוז". היא הקליטה יותר מ-100 הקלטות, החל מ-1923. בשנת 1927, מא הקליטה את "Ma Rainey's Black Bottom" – זהו שם הסרט באנגלית וזוהי ההקלטה עליה הסרט מבוסס.
מא הייתה ידועה בקולה החזק והשירה האנרגטית שלה. יצא לה להקליט עם אומנים רבים, כולל לואיס ארמסטרונג. מא הלכה לעולמה בשנת 1939, מהתקף לב בגיל 53.

הבלוז של מא רייני – נטפליקס
מא רייני

שני הסגנונות של הסרט

עבורי הסרט מתחלק באופן בולט לשני סגנונות, כל הסצנות בהן מא מופיעה, הן בסגנון דרמה קולנועית ואילו החלקים בהם הנגנים נמצאים בחדר החזרות בלעדיה הם בסגנון של מחזה תיאטרלי.
החלקים בהם מא מופיעה, מראים את דמותה החזקה. מא ידעה שיש לה כוח, אף אחד לא יכול לשיר כמוה, ולכן אף אחד לא יכול למכור תקליטים כמוה. זה היה ברור לה ולכן היא ניצלה את זה, התנהגה כמו דיווה ודרשה שהכול יהיה בדיוק איך שהיא רוצה. המנהלים הלבנים של האולפן, יעשו הרבה כסף מההקלטות שלה, היא הבינה שלא איכפת להם ממנה כלל, הם צריכים את קולה ואת הכסף, שהם יכולים להרוויח בעזרתה. בחלקים האלה רואים את העוצמות הבלתי רגילות של דמותה, בתקופה בה ההפליה הייתה קשה ומושרשת בחברה האמריקאית.
פן מעניין נוסף, שמוצג באותם החלקים, זהו הפן של תהליך ההקלטה באותם השנים, הציוד, האולפן, וכו. אותי מאוד עניין לראות את התהליך הזה, השחזור התקופתי עם הציוד של פעם ובאופן כללי, הבגדים והמכוניות מרשים ביותר.

הבלוז של מא רייני – נטפליקס
הבלוז של מא רייני – נטפליקס 3

החלק הנוסף בסרט הוא כל הסצנות של חברי הלהקה בחדר החזרות. בסצנות אלה, חברי הלהקה סגורים בחדר חזרות ומתחילים שיחות, שרובן הן וויכוחים בין לוי לכל שאר חברי הלהקה, הבוגרים יותר. בסצנות אלה באה לידי ביטוי הכתיבה של אוגוסט ווילסון שהיה מחזאי, שעסק במורשת של הקהילה השחורה בארה"ב. הוויכוחים נוגעים להבדל הגישות, בין לוי הצעיר והאנרגטי, שבטוח שהוא בדרך להצלחה והקמה של להקה משלו. תוך כדי הוויכוחים, הדמויות מעלות מקרים קשים של גזענות שהם עברו, דנים בגישה של הקהילה השחורה לחיים ונוגעים גם בשאלות של דת ואלוהים. הסצנות הללו, כוללות שיח מהיר מאוד והן בעלות אופי תיאטרלי בולט.

הבלוז של מא רייני – נטפליקס
לוי ושאר הנגנים בחדר החזרות

עבורי, הדיסוננס בין הסגנונות האלה היה מעט גס וחריף מידי. זה ממש הרגיש לי כמו שני סרטים באותו הסרט, ושני החלקים עוררו בי תחושות שונות. החלק של מא, הרגיש לי כמו סרט תקופתי ביוגרפי, שעשוי בצורה נהדרת. כשראיתי את הפרומו וקראתי את התקציר, זה בדיוק מה שרציתי לקבל. לעומת זאת, החלק השני, הרגיש לי כמו הצגת תיאטרון, שאיכות הצילום הנהדרת לא מצליחה להסוות ולגרום לו להרגיש כמו סרט. הרבה מהדברים הנאמרים שם, הם מעניינים וגורמים לחשוב. אלה הם דיונים פילוסופיים חשובים, ופיסת היסטוריה של הקהילה השחורה, אבל הסגנון הזה הוא מעט טרחני ולא באמת קשור לעצם הסרט וקו העלילה הראשי.

צ'דוויק בוזמן

לפי IMDB, זהו הסרט האחרון שצ'דוויק הצטלם עבורו. הרזון שלו בסרט, הוא כנראה מסממני מחלת הסרטן שהכניעה אותו. דמותו של לוי, המגולמת בידי צ'דוויק, היא למעשה הדמות הראשית בסרט. לתחושתי הוא מקבל לא פחות זמן מסך מדמותה של מא.
בתחילת הסרט נודע לנו, שלוי אירגן גרסאות משלו לשירים של מא, והגיע להסכם עם מנהל האולפן, שהם ינגנו את העיבודים שלו. שאר חברי הלהקה מסבירים לו שמא היא היחידה שקובעת. בנוסף, לוי כותב מוזיקה משלו עבור מנהל האולפן ובטוח שהוא ייתן לו להקליט אותם, מה שיגרום לו להתעשר. לוי מייצג את הנאיביות של הצעירים האפרו-אמריקאים של אותה התקופה. הצעירים שרצו ליהנות ולהתעשר והאמינו בכישרון שלהם. למרות שהלבנים פגעו קשות בהוריהם, הם עדיין אופטימיים ובעיקר נאיביים, הם מלאים בביטחון עצמי ובטוחים שהם יודעים הכל, ובטח יודעים יותר מהמבוגרים יותר, שמפגינים גישה מאוד זהירה, אולי זהירה מידי.

הבלוז של מא רייני – נטפליקס
צ'דוויק בוזמן בתפקידו האחרון כלוי

אחת המטאפורות המרכזיות בסרט היא הדלת הנעולה, שנמצאת בחדר החזרות. בעוד הנגנים המבוגרים מקבלים את זה שיש דלת נעולה, לוי לא מצליח להתאפק ובכל פעם מנסה לפתוח אותה. באחד הפיצוצים ביחסיו עם מא, הוא פורץ את הדלת בכוח, רק על מנת לגלות מאחוריה חומה ודרך ללא מוצא.

רמת המשחק

אז ציינתי כבר בקצרה את הצילום והשחזור התקופתי המעולה בסרט. נוסף על כך, כמובן שהפסקול נפלא וכולל וינטאז' בלוז במיטבו. הדבר שנשאר לי להתייחס אליו זו רמת המשחק. כפי שאמרתי צ'דוויק בוזמן עושה כאן את תפקידו של לוי, וכמובן שהידיעה בתור צופה שזהו תפקידו האחרון, מוסיפה רגשות רבים. אני חושב שבוזמן עושה כאן תפקיד נהדר, למרות שהוא משחק דמות מרגיזה, חסרת מרות וכבוד, סוג של פרחח נפוח בביטחון עצמי, עדיין הזדהיתי איתו, הרגשתי את הכאב, ויחד עם זאת את התקווה שלו, הרצון שלו להצליח וליהנות קצת תוך כדי.
גם ויולה דייוויס, בתור מא רייני, עושה עבודה מדהימה, היא דיווה כוחנית ואישה חזקה שמבינה בדיוק את מעמדה וכיצד היא יכולה לנצל את המצב לטובתה. דיוויס היא שחקנית מדהימה, שבאמת לוקחת כל תפקיד לקצה ועבודתה כאן היא עוד דוגמה לכניסה טוטאלית לדמות.

הבלוז של מא רייני – נטפליקס
הבלוז של מא רייני – נטפליקס 4

חשוב לציין שכל שאר הקאסט, בעיקר מי שמגלם את הדמויות של הנגנים, עושים עבודה נהדרת שמשלימה את עבודתם של בוזמן ודיוויס, אבל אין שום ספק מי הם הכוכבים בסרט.

סיכום

הבלוז של מא רייני – נטפליקס
הבלוז של מא רייני – נטפליקס 5

לסיכום, "הבלוז של מא רייני", הוא סרט שמאגד בתוכו מחזה. הסרט מתאר את דמותה של ה"אמא של הבלוז", תהליך ההקלטה של אחד מתקליטיה והקונפליקטים שלה עם הנהלת אולפן ההקלטות ולוי, נגן החצוצרה בעל שגעון הגדלות הקל. המחזה מתרחש בסצנות השיחה של חברי להקת הנגנים בחדר החזרות, שם עולים נושאים רבים הרלוונטיים לתרבות הקהילה השחורה ומעמדה בארה"ב, גם בשנים ההם וכנראה גם בימינו. לי היה מעט קשה להכיל את הדיסוננס בין שני החלקים השונים האלה של הסרט, שעבורי היו תפורים יחד מעט בגסות. בעוד שנהניתי מאוד מהחלק הקולנועי של הסרט, על כל הפן הטכני והעלילתי שלו, החלק של המחזה היה מעט טרחני עבורי ופחות מהנה.
הציון שלי: 7.5/10.

כתיבת תגובה