חג הפסח הוא זמן מעולה לצפות בתכנים עם כל המשפחה, לכן בכתבה זו הכנו לכם המלצה על שני תכנים כאלה: ״הגול הבא מנצח״ בדיסני פלוס ו-״ואן פיס״ בנטפליקס.
הגול הבא מנצח – דיסני פלוס
תקציר העלילה
״הגול הבא מנצח״ הוא סרטו של טאיקה וואיטיטי משנת 2023. זו קומדיית ספורט המבוססת על סיפור אמיתי. תומאס רונגן, מאמן מליגת ה-MLS עם בעייה של שליטה בכעסים ונטייה לאלכוהוליזם, נשלח בתור הזדמנות אחרונה לאמן את נבחרת הכדורגל הגרועה בעולם, סמואה האמריקאית. הנבחרת ידועה כמי שחתומה על ההפסד הגדול בתולדות הכדורגל הבינלאומי, 31-0 נגד אוסטרליה.
סמואה האמריקאית היא אי קטנטן של אנשים פשוטים, תמימים וחמים. אנשים אופטימים עם מסורות עתיקות. האמת שאיך שהמקום מוצג בסרט, לגמרי עושה חשק לחוות קצת את החיים הכה פשוטים האלה. בכל מקרה, הנבחרת המקומית היא אסון מוחלט והשאיפה שלהם, כפי שמוצגת למאמן על ידי ראש ההתאחדות, היא לראשונה לכבוש שער במסגרת בינלאומית. האם רונגן יצליח במשימתו? והאם הוא עצמו ילמד משהו תוך כדי? נראה לי שהתשובה לשאלות הללו היא לא באמת ספויילר, אבל אשאיר אותן באוויר.
דעתי על הסרט
טאיקה וואיטיטי ידוע בחוש ההומור המעולה שלו וב-״הגול הבא מנצח״ הוא מייצר המון רגעים קומיים שעובדים ומצליחים להצחיק. סוד הקסם האמיתי של הסרט הזה הוא, כפי שכבר ציינתי, הדרך בה הוא מצליח להעביר את האופי המקומי. הדמויות המקומיות הן אנשים פשוטים מצד אחד, אבל בעלי הרבה חוכמת חיים מהצד השני, כמו למשל קבלה כנה של השונה. אי אפשר שלא להתאהב בגישה של תושבי האי לחיים.
במקום סרט על קבוצה שהתעלתה ולקחה איזה אליפות משוגעת, כאן יש סרט על קבוצה עם השאיפות הכי צנועות שיש, לא להיות הכי גרועים וזה שינוי מרענן. אני חובב של סרטים העוסקים בספורט, אבל כאן יש משהו שהוא מעבר והסרט הסב לי הנאה גדולה.
בכל זאת מילת ביקורת קטנה, העריכה של הסרט הרגישה לי מעט קופצנית, לאורך הדרך היו כמה מעברים שלא הרגישו לי חלקים ומעט נמהרים.
הציון שלי: 7.5/10
ואן פיס – עונה 1 – נטפליקס
הקדמה
״ואן פיס״, או One Piece, היא סדרת לייב-אקשן שמבוססת על סדרת מנגה יפנית מפורסמת באותו השם משנת 1999. אחרי שממש נהיננו מגרסת הלייב אקשן ל-״אווטאר: כשף האוויר האחרון״, הבן שלי הציע שנצפה יחד גם ב-״ואן פיס״. בניגוד לאווטאר, היה לי אפס ידע מוקדם על העולם של ״ואן פיס״, מעבר לטריילר של הסדרה הזו שראיתי לפני כמה חודשים בנטפליקס.
תקציר העלילה
הסדרה מתרחשת בעולם שרובו מים והספנות היא דרך התחבורה היחידה. שתי קבוצות הכוח המרכזיות של העולם הן פיראטים ו״מארינס״. על פניו החלוקה לטובים ורעים דיי ברורה, אך ככל שהסדרה מתקדמת הגבולות הופכים להיות מאוד מטושטשים.
הדמות המרכזית היא דמותו של מונקי די לופי, נער צעיר שנחוש שהוא פיראט. לופי רוצה למצוא את האוצר האגדי של גולד רוג׳רס, האוצר שמכונה ואן פיס ובכך להפוך למלך הפיראטים. במהלך המסע שלו, לופי מסתבך עם כל העולם, אבל גם מרכיב לו צוות מרשים שכולל את נאמי הנווטת/גנבת, רורהנה זורו הסייף המצטיין בעל שלושת החרבות ובהמשך שני חברים נוספים, שלא אחשוף על מנת לא לעשות ספויילרים.
עולם הסדרה, שנראה בהתחלה כעולם יחסית ריאליסטי, כבר בפרק הראשון מתגלה כהרבה יותר מורכב ממה שהוא נראה תחילה. מידי פרק מתגלות עוד דמויות צבעוניות, כוחות קסם מקוריים במיוחד ויצורים שונים.
דעתי על הסדרה
הסדרה קלילה, אך לצד זאת מאוד מושקעת גם בנראות וגם בעומק של הדמויות. לכל דמות יש סיפור רקע, שנחשף בשלב כלשהו ועוזר להבין את המניעים של אותה הדמות. בימוי קטעי האקשן הינו ברמה גבוהה וכך גם האפקטים הוויזואליים. בנוסף לוויזואליות גם הפס קול משובח, מזמן לא נהניתי ממערכת הקולנוע שלי ככה (כמעט ולא מדליק אותה כבר), בכמה מהסצנות, האפקטים של דולבי אטמוס מרמקולי התקרה היו מהברורים והמרשימים ביותר שהרגשתי.
אהבתי מאוד את העריכה והחלוקה לפרקים. הפרקים הם דיי ארוכים בין 50 דקות לשעה, מה שמאפשר להעביר את המקוריות של המקומות השונים בהם לופי וחבריו מבקרים וגם להעביר את הסיפור בצורה מפורטת ולא קופצנית.
ההנאה שלי מהסדרה הלכה והתעצמה עם כל פרק שעובר, כך שגם אם היא נראית לכם מוזרה אחרי הפרק הראשון, אני ממליץ לתת לה עוד הזדמנות. היצורים והכוחות המיוחדים שמתגלים מידי פרק, מוסיפים המון צבע והנאה לעולם הסדרה, שמתגלה כעמוק ומטורף.
עם כל הקרבות והיצורים המשונים, הסדרה גם עוסקת בכמה מסרים מעניינים. המסר המרכזי, שלטעמי מוצג כאן באופן מעט קיצוני, הוא הליכה בלתי מתפשרת אחר החלומות. חלומו של לופי להפוך למלך הפיראטים נראה חסר סיכוי והיגיון, אבל זה לרגע לא עוצר אותו, הוא לרגע לא חושב שאולי זה לא ריאלי, למרות שחבריו רומזים לו על כך. זה מעורר השראה מצד אחד, מצד שני זהו מסר מעט בעייתי, אבל זה פתח לדיון של ״פסיכולוגיה בגרוש״, שאחסוך לכם כאן. מסרים אחרים שמועברים בסדרה כוללים נושאים כמו חברות אמת, מעמדות בין גזעים, סטיגמות של טוב ורע ועוד.
מסר נוסף, אותו מצאתי מעניין במיוחד, שמועבר בסדרה הוא נושא של חילופי דורות. זהו מסר שבא לידי ביטוי בעיקר בפרקי הסיום של העונה. מתי נכון שהוותיקים, שהגיעו למעמד רם, יפנו את מקומם לצעירים? מתי צריך לקחת צעד לאחור ולהכשיר ולחזק את הבאים בתור? הדיון המעמיק בשאלות הללו, שמובל בידי השף הראשי של מסעדת ״ברטל״, היה עבורי אחד הדברים המפתיעים, שממש לא ציפיתי לו בסדרה מסוג זה.
כך שבסיכומו של דבר, קיבלתי כאן סדרת פנטזיה מהנה, משעשעת וצבעונית, שאפילו הצלחתי למצוא בה לא מעט עומק. הדבר היחיד שמעט קלקל לי היה פרק הסיום של העונה, שבו חלק מהקונפליקטים הסתיימו באופן מאכזב מבחינתי.
מבחינת התאמה לגיל, הסדרה נחשבת ל-13+, יש בה אלימות מעט גראפית וחלק מהיצורים יכולים להיות מעט מפחידים. אז תשקלו זאת לפני שאתם צופים בה עם ילדכם.
הציון שלי: 8/10