וונדר וומן 1984 - קולנוע

וונדר וומן 1984 – קולנוע

אחרי יותר משנה, בתי הקולנוע סופסוף נפתחו שוב. זוכרים? אלה האולמות האלה עם המסך הענק שאפשר לצפות שם בסרטים הכי חדשים תוך כדי לעיסת פופקורן מדלי ענק.

אני בחרתי לציין את ההחזרה בצפייה בסרט ההמשך של "וונדר וומן", שנקרא "וונדר וומן 1984". פאטי ג'נקינס חוזרת לביים גם את סרט ההמשך.

וונדר וומן 1984 - קולנוע

התרגשתי מאוד מהחזרה לקולנוע, והתכוננתי כראוי לסרט עם צפייה חוזרת בסרט הקודם על גבי 4K Bluray.

וונדר וומן 1984 - קולנוע

תקציר העלילה של וונדר וומן 1984

בשנת 1984 דיאנה "וונדר וומן" פרינס (גל גדות) מתגוררת בניו-יורק ועובדת כארכיאולוגית ומומחית לשפות במוזיאון ה-Smithsonian המפורסם. בנוסף היא עושה חלטורות בתור גיבורת על, בכל פעם שמישהו נמצא בסכנה. כל השנים האלה אחרי האירועים בסרט הקודם, דיאנה עדיין חושבת על סטיב טרוור (כריס פיין), ונראה שהיא לא הצליחה להתגבר על מותו.

לאחר מעשה שוד שסוכל בידי וונדר וומן, חפץ עתיק בעל כיתוב המבטיח להעניק משאלה אחת לאוחז בו, מגיע אל המוזיאון.

ברברה מינרווה (קירסטין ויג), עובדת חדשה וחסרת ביטחון עצמי, שרק התחילה לעבוד במוזיאון, מקבלת את המשימה לפענח את מקורות החפץ.

וונדר וומן 1984
דיאנה פרייס פוגשת את ברברה מינרווה

במקביל, מקסוול לורד (פדרו פסקל), אישיות טלוויזיונית צבעונית, שהוא גם בעלים של חברת נפט יומרנית, המבטיחה עושר קל לכל משקיע, מתחיל להראות עניין הולך וגובר בחפץ.

וונדר וומן 1984 - קולנוע

האקספוזיציה

הסרט כולל שתי אקספוזיציות, תחילה אנחנו חוזרים לסיקוונס מילדותה של דיאנה, כשהיא משתתפת בתחרות כלשהי של האמזונות, למרות שהיא ילדה וכל השאר הן כבר לוחמות בוגרות. זהו סיקוונס קצבי ומלא בקסם. לצורך הסיקוונס הם החזירו את רובין רייט (בתפקיד אנטיופה) ואת קוני נילסן (בתפקיד היפולייטה).

אני לא ממש הבנתי את הקשר של האקספוזיציה הזו לסרט, זה הרגיש כאילו רצו לדחוף עוד משהו מהעולם הקסום של האמזונות מבלי ממש לקשור את זה לעלילה. יש שם אזכור ללוחמת האמזונה האגדית שכן טיפה מוזכרת בהמשך הסרט, אבל זה לחלוטין לא מצדיק את כל הפתיחה הזו. בנוסף, בגלל שצפיתי בסרט הראשון כמה שעות לפני, שמתי לב לכך שבסרט הראשון בגיל שבו דיאנה מוצגת בפתיחת הסרט, היפולייטה התנגדה לכך שהיא תתאמן, והיא הסכימה לכך, רק כאשר דיאנה הייתה בוגרת יותר. כך שבנוסף לכך שהפתיחה הזו לא תורמת כלום לסרט, היא גם מהווה חוסר דיוק בהקשר של אירועי הסרט הראשון.

וונדר וומן 1984 - קולנוע
מתוך האקספוזיציה הראשונה של הסרט

באקספוזיציה השנייה, אנחנו בשנת 1984. לא מעט סרטים חוזרים לשנות ה-70 וה-80 לאחרונה, כי כנראה שהיוצרים זיהו געגוע עמוק אצל קהל הצופים לתקופות אלה. הסדרה שכנראה ניצלה זאת בצורה הטובה ביותר היא "דברים מוזרים". בנוסף היו כל כך הרבה דברים בשנות ה-80, שנראים מצחיקים ואבסורדים כיום, כך ששחזור תקופתי של שנים אלה תמיד מאפשר פתח להרבה הומור. באקספוזיציה השנייה של הסרט, הרגשתי שניסו לדחוף את הנושא הזה של שנות ה-80 מעט בכוח, יותר מידי רפרנסים ביחד, הבגדים, המכוניות, תרבות הכושר, הסגנון של פרסומות הטלוויזיה (כאן מראים לנו לראשונה את דמותו של לורד) ואיך אפשר בלי הקניון.

וונדר וומן 1984 - קולנוע
מתוך סיקוונס הקניון

בקניון מתרחש ניסיון שוד של החפץ העתיק, ו-וונדר וומן מגיעה לנטרל את ארבעת השודדים. סצנת האקשן הזו בקניון היא מסורבלת וקופצנית. בכל פעם וונדר וומן לוכדת שניים מהשודדים בלאסו שלה, ואז היא רוצה ללכוד את שני האחרים, אז היא משחררת את הראשונים, שמנסים לברוח, וכך זה חוזר על עצמו כמה פעמים. עד שבסופו של דבר היא לוכדת את כל הארבעה.

לפחות לאקספוזיציה השנייה יש מטרה ברורה, להכיר לנו את האבן המסתורית וכיצד היא הגיעה אל המוזיאון.

דמות הנבל

בסרט הראשון של וונדר וומן (2017), הנבל היה לא פחות מאריס, אל המלחמה, נבל עוצמתי בעל כוחות אדירים. בסרט כאן הנבל הוא טיפוס נכלולי, המייצג את תרבות השקרים בטלוויזיה והפרסומות חסרות ההגבלות והפיקוח, שהבטיחו לכל אחד שהוא יוכל להגשים את החלום האמריקאי, בזמן שהם עובדים על הציבור ובכך מגשימים את החלום בעצמם.

וונדר וומן 1984 - קולנוע
מקסוול לורד – מגולם על ידי פדרו פסקל

זו לא פעם ראשונה שסיפור קומיקס מציג נבל, שהגיע ממקום קטן וצבר כוח, שהופך אותו לאיום הרבה יותר גדול. לפעמים זה עובד, כמו במקרה של הפינגווין (ב"בטמן חוזר", 1992), אבל לרוב, סוג הנבלים הזה פחות מוצלח לטעמי, מנבלים עוצמתיים שבאמת משדרים איום על העולם (כמו אריס, או תאנוס ביקום של מארוול).

הדמות של מקסוול לורד, כנראה מייצגת טיפוסים רבים, שהונו את הציבור בשנות ה-80, אבל הוא בעיקר מעורר רחמים ומרגיש כמו דמות דיי עלובה. שמעתי לא מעט חובבי סרטי קומיקס, הטוענים שדמות הנבל היא הברומטר לאיכות סרט גיבורי העל. כאן אני חושב שדמות הנבל אינה מעניינת מספיק.

ספויילר קטן – מופיע בחלק מהטריילרים

דמותה של ברברה עוברת מהפך בסרט ומזכירה במעט את סיפורה של "אשת החתול". רק ששוב יש כאן ביצוע פחות מוצלח, המהפך של הדמות מרגיש קיצוני וחסר עומק.

סוף ספויילר

ואולי בכלל הנבל האמיתי כאן הוא בכל החפץ, או האבן, העתיקים, אך מעט קשה לאפיין חפץ.

האקשן והוויזואליות

ביחס לסרט גיבורי על של שעתיים וחצי, הייתי אומר שהסרט דיי קמצן בכמות סצנות האקשן שלו. עבורי זהו לא בהכרח חסרון אם האיכות הייתה מכפרת על הכמות הדלה, אך אני לא חושב שזה מה שקורה כאן. למעשה סצנות האקשן בסרט הן דיי חלשות, בטח בהשוואה לסרט הראשון, שיש בו קטעי אקשן נהדרים בהן וונדר וומן יוצאת לקרב מול חיילים גרמניים במלחמת העולם.

אולי סצנת האקשן החביבה עלי בסרט, הייתה סצנת מרדף המכוניות בקהיר, כאשר לורד בורח עם שיירה שלמה של מכוניות קרב ממוגנות ו-וונדר וומן רודפת אחריהם.

וונדר וומן 1984 - קולנוע

הוויזואליות והצילום הם מרשימים, גם כאן אני חייב לציין שוב את הצילומים בקהיר, שכללו נוף יפיפה וכמה אפקטים מוצלחים. יחד עם זאת, אני לא חושב שיש יותר מידי רגעי "ואו" ויזואליים בסרט, מה שאולי יכול להסביר את הרצון של הבימאית להוסיף את האקספוזיציה הראשונה לסרט, כדי שיהיה בו חלק וויזואלי ראוי לסרט קומיקס.

וונדר וומן 1984 - קולנוע

עוד נקודה קטנה, שפגמה בחוויה הוויזואלית שלי מהסרט זה האפקטים. חלקם מרגישים מעט מאולצים ולא טבעיים, בעיקר בכל מה שנוגע לקפיצות והדילוגים של וונדר וומן, שאפקט ה-CGI בהם קצת בולט ואינו משולב בצורה אמינה מספיק.

הנקודות החזקות – עם ספויילר קטן (שרואים בטריילר)

עד כאן הייתי ביקורתי כלפי הסרט, ולכן לפני הסיכום אני רוצה לדבר מעט על הצדדים החיוביים, שכן אהבתי בסרט.

קודם כל, גל גדות היא נהדרת, היא עושה את הדמות הזו בצורה כל כך טבעית ובפעם השנייה מובילה סרט בפרופיל גבוה ביותר, בצורה משכנעת ומרשימה.

האם אני לא אובייקטיבי כלפיה בגלל שהיא ישראלית? אני לא חושב ככה, כיוון שלמשל בסרטי "מהיר ועצבני" ממש לא אהבתי אותה.

וונדר וומן 1984 - קולנוע

בשביל לדבר על הנקודה הבאה, אני צריך לעשות ספויילר קטן, את הספויילר הזה רואים בטריילר, כך שאם זה נופל תחת ההגדרה של ספויילר או לא, זו החלטתכם.

תחילת הספויילר

אם כך, מי שחוזר לחייה של דיאנה, לא קשה לנחש שבאמצעות אותה האבן, הוא כמובן אהובה סטיב טרוור. אני חושב שיש כימיה נהדרת בין כריס פיין וגל גדות. חזרתו של סטיב, היישר אל שנות ה-80 מובילה לשלל סיטואציות מצחיקות. בנוסף יש כאן רומן פנטזי דיי עמוק אם חושבים על זה. דיאנה אהבה את סטיב במשך כל השנים האלה, ופתאום היא מקבלת אותו חזרה, גם אם בצורה לא טבעית. מניח שלא מעט אנשים היו מוכנים לתת הכול תמורת ההזדמנות להיות שוב עם אדם אהוב שאיננו.

למעשה הלב והמרכז של הסרט עבורי הוא במערכת היחסים המחודשת הזו בין סטיב לדיאנה, כאילו סיפור רומן פנטזיה בתוך סרט גיבורי על. אני באמת חושב שמדובר בסיפור רומן מקסים, מצחיק לעיתים ואפילו מעט מרגש. הבעיה היא כמובן שהוא מתרחש בתוך סרט גיבורי על בינוני.

סוף הספויילר

סיכום

וונדר וומן 1984 - קולנוע

"וונדר וומן 1984" הוא סרט המשך לסרט הטוב ביותר ש-DC הוציאו מאז טרילוגיית בטמן של נולאן. כך שהציפיות היו דיי גבוהות. לצערי הסרט נופל לאותם המקומות, בהם רוב סרטי DC של השנים האחרונות נפלו.

המשחק הטוב של גל גדות וסיפור הרומן המוצלח שנמצא כאן, מנסים להרים את הסרט מעל לבינוניות, אבל בסופו של דבר, יש כאן סרט גיבורי על עם דמות נבל חלשה, סיפור לא מספיק מעניין ואקשן לא מחדש.
כך שהסרט השאיר אצלי תחושת אכזבה, בעיקר אם משווים אותו לסרט הקודם.
הציון שלי: 6/10

תגובה ראשונה על “וונדר וומן 1984 – קולנוע

כתיבת תגובה