AVReviews

שנה שלמה בלי קולנוע ובלי סרטי גיבורי על עתירי התקציב השאירה חור גדול בז’אנר, שהשתלט על תעשיית הסרטים בשנים האחרונות. על מנת לנסות ולמלא במעט את החור שנפער, עלתה בשבוע שעבר העונה הראשונה של הסדרה “מורשת יופיטר” בנטפליקס, הסדרה מבוססת על סדרת ספרי קומיקס של Mark Millar.

תקציר העלילה

בשנת 1929, לאחר אירועי “יום שלישי השחור”, כשהבורסה בניו-יורק קרסה, אביו של שלדון מתאבד מול עיניו לאחר שמפעל הבנייה שלהם קורס. שלדון לוקח את זה קשה, ומתחיל לראות את אביו בכל מקום. הוא מתחיל לראות חזיונות אודות מקום סודי כלשהו. בזמן שארוסתו ואחיו, וולטר, בטוחים שהוא משתגע, שלדון בטוח שהחזיונות שלו אמתיים ושהוא חייב להגיע למקום שהוא ראה בחזיונותיו.

בינתיים, בזמנינו שלדון הוא ה”אוטופיין”, גיבור על כל יכול והמנהיג של ברית גיבורי העל. אשתו היא “ליידי ליברטי”, ויש להם שני ילדים בשנות ה-20, ברנדון וקלואי. בעוד ברנדון מנסה ללכת בעקבות אביו, קלואי היא הכבשה השחורה של המשפחה, היא חיה חיים של סלבריטאית, מתפרנסת מדוגמנות, וחיה ממסיבה למסיבה.

שלדון יסד את הקוד האתי של ארגון גיבורי העל. על פי הקוד אסור להם להרוג בשום תנאי, ואסור להם להתערב בפוליטיקה. כשסדרה של אירועים אלימים, בהם נבלים הפוגעים בדור הצעיר של גיבורי העל, האמונה של אותם הגיבורים בקוד מתערערת ויחד עם דעת הקהל, הם כבר אינם בטוחים שזו הדרך הנכונה.

אתייחס תחילה לפן הוויזואלי של הסדרה. כבר היו לא מעט סדרות קומיקס שהציגו וויזואליות מושקעת. הפערים בין הסרטים עתירי התקציב לסדרות הטלוויזיה הצטמצמו בשנים האחרונות, למשל ב”טיטאנים“.

“מורשת יופיטר” לוקחת את זה עוד צעד קדימה, הצילומים, האפקטים, קטעי הקרבות, התפאורות והתלבושות הם ברמה שלא הייתה מביישת שום סרט קומיקס שובר קופות. באופן יחסי, הסדרה מאוד קמצנית בקטעי האקשן, לרוב הם מועטים וקצרים. מבחינת הכוריאוגרפיה של הקרבות, היא פחות מרשימה מאשר ב”טיטאנים”, אבל הוויזואליות הכללית והצילום המהוקצע הם ברמה גבוהה ביותר.

שתי סדרות באחת

סגנון העריכה של הסדרה לכל אורך עונתה הראשונה, הוא שילוב של שני סיפורים כשכל אחד הוא מתקופה שונה. בכל פרק שני הסיפורים מתקדמים במקביל. מצד אחד הסיפור שהתחיל ב-1929, ומתאר את הדרך בה שלדון והחברים המקוריים של “הארגון” קיבלו את הכוחות שלהם. מצד שני בימינו, החברים המקוריים והמזדקנים של “הארגון” מתמודדים מול איום חדש. הנבלים מעלים הילוך ומאיימים על חייהם של דור הגיבורים הצעיר. כשכפיל של נבל העל “בלאקסטאר”, מגיע משום מקום והורג כמה גיבורי על צעירים, בנו של שלדון, ברנדון, הורג אותו רגע לפני שהוא מתפוצץ. המהלך, זוכה לתמיכה ציבורית, אך שלדון מרגיש שבנו אכזב אותו.

כך שיש כאן תחושה של שני סיפורים שונים באותה הסדרה, כשלרוב הסיפורים גם מקבלים חלוקה שווה ומאוזנת בכל פרק.

אהבתי את כך שיחס התמונה משתנה בין שני הסיפורים, סיפור ההווה מצולם ביחס קולנועי רחב, בעוד הסיפור מהעבר מצולם ביחס 16:9. ההבדל בין שני הסיפורים ממש לא נגמר ביחס התמונה, למעשה שני הסיפורים מוצגים כשני ז’אנרים שונים. סיפור ההווה, הינו סיפור גיבורי על, מעט אפל, אבל כולל הרבה צבע, תלבושות צבעוניות אפקטים מרשימים וקרבות. סיפור העבר לעומת זאת, כולל שחזור היסטורי מרשים, עולם אפור בהרבה ומוטיבים של ז’אנר המסתורין ואפילו קצת אימה.

הבדל מהותי נוסף בין שני הסיפורים הוא שאת סופו של סיפור העבר אנחנו יודעים כבר מההתחלה, זה ברור לגמרי שזהו הסיפור על איך שלדון ושאר החברים המקוריים של “הארגון” קיבלו את הכוחות שלהם. העניין והמתח של סיפור העבר הוא בלראות עד כמה הדמויות היו שונות. כיום הם גיבורים בעלי פאסון, ואילו אז רובם היו אנשים אמוציונליים, עם בעיות ותסכולים, ממש כמו אנשים רגילים. זהו סיפור “origin” לא שגרתי בעליל, המובל בידי תחושת הטירוף של שלדון.

נקודה מעניינת נוספת היא ששני הסיפורים כאן לא מתחברים, ונשאר פער של שנים רבות ביניהם. כך שהרבה מאוד מידע על מה קרה עם הדמויות בשנים מאז שהם קיבלו את הכוחות חסר לצופה. החוסר הזה כנראה יטופל בעונות הבאות.

הרעיונות המרכזיים

הסדרה מציגה מספר רעיונות מרכזיים, רובם דיי מקוריים וחושפים צדדים של גיבורי על, שלרוב לא זוכים להרבה התייחסות.

הקוד

בעוד לגיבורי העל המקוריים, שהחלו את דרכם בשנות ה-30, יש מושג דיי אבסולוטי ו”שחור לבן” לגבי מה זה טוב ומה זה רע, לדור הצעיר יש נקודת מבט מורכבת יותר. הצעירים מתחלקים לאלה שעדיין מאמינים בקוד, לעומת כאלה שחושבים שצריך להילחם מול הנבלים בכלים שלהם, על מנת שלא יהיה להם יתרון. לא רק הצעירים מייצגים את שינוי הגישות, גם דעת הקהל השתנתה. הציבור זועם ורוצה את דמם של הנבלים, נמאס להם מגישת כפפות המשי של גיבורי העל והם היו מעדיפים שהנבלים ינוטרלו סופית. הצגה זו של שינוי דעת הקהל בהחלט מתאימה להלך הרוח בחברה המודרנית.

אני כמובן לא נכנס לפוליטיקה, אבל קשה להתעלם מהרלוונטיות של הרעיון הזה לעימות הנוכחי בנינו לפלשתינים, דרך הלוחמה של מדינה ריבונית, לעומת ארגוני הטרור בצד השני, והדעות בצד שלנו על כך שהצבא צריך להוריד את הכפפות.

שלדון לא מוכן לוותר על הקוד המוסרי שלו גם לאחר שהוא שומע את הנתון, לפיו 78% מהקהל חושב שברנדון פעל נכון, כשהוא הרג את הכפיל של בלאקסטאר. הוא עקשן ומייצג את האנשים בעלי העקרונות של פעם, שדבקים בצדקתם גם אם הרוב כבר לא מסכים איתם.

הילדים בצל החזון או הפרסום

העקשנות והאמונה המוחלטת בצדקת הדרך של שלדון פגעה קשות ביחסיו עם ילדיו. הציפיות שלו שהם יראו את הדברים בצורה אבסולוטית ולא מתפשרת כמוהו, גרמו לו להביע אכזבה מרה מכל סטייה קטנה שלהם מדרכו. היחס הזה דחף את קלואי למסלול חיים של הרס עצמי, התמכרויות וריקנות. ברנדון מנסה בכל כוחו להיות ממשיך דרכו של שלדון ולהיות ה”אוטופיין” הבא. היחס של שלדון גורם לברנדון לחוות תסכול עמוק, על כך שהוא אף פעם לא טוב מספיק. שלדון לא רואה בילדיו ילדים, אלא חיילים שחייבים להמשיך את הרעיון, שהוא החליט שהוא הנכון. למרות שהכול נעשה בנועם, אין פה שום דו-שיח או הקשבה מצידו של שלדון.

אפשר להרחיב את הרעיון שהסדרה מציגה לתחושות של ילדים של אנשים מפורסמים באופן כללי. מה רמת הציפיות של הוריהם ושל החברה כלפיהם גורמת להם לעשות. זה שהם חיים כל הזמן בצל של הוריהם, הם אף פעם לא יודעים מי הוא חבר אמיתי ומי רק רוצה להתקרב אל ההורים שלהם דרכם, מה שהופך אותם להיות תמיד חשדניים ומתוסכלים.

נראה שהדמות היחידה ששלדון מנהל איתה שיחה, שכוללת גם הקשבה מהצד שלו, זו דמות שנראית כמו פסיכולוג. אותה דמות מעמתת את שלדון עם העקשנות שלו והבעיות בגישה שלו.

דמויות הנבלים

דמויות הנבלים בסדרה הן אניגמטיות במיוחד. החידה הגדולה ביותר לגביהם, היא איך הם קיבלו את הכוחות שלהם, זו אחת השאלות המהותיות שאנחנו לא מקבלים תשובה עליה. דמותו של בלאקסטאר, היא נבל עוצמתי, שנלכד ונשלח לכלא, הוא נראה זועם ורצחני מצד אחד, ואילו מהצד השני הוא מלווה את זמנו בתאו בקריאת ספרים ונראה שליו לחלוטין. בנוסף, כשגיבורי על שונים באים לשוחח איתו, הוא מתגלה כאינטליגנט וסבלני, כך שדמותו דיי מורכבת להבנה.

ג’ורג’ הוא חבר ילדות של שלדון, שתמך בו והצטרף אליו למסע לקבלת הכוחות. ג’ורג’ התנגד לשיטה של הקוד ובסופו של דבר הפך לנבל על. הרבה מהסיפור שלו מעבר לכך, לא נחשף בפנינו. אף אחד לא יודע איפה הוא כיום, אבל ברור שהבגידה שלו השאירה צלקת עמוקה בשלדון ובאחרים.

בנו של ג’ורג’ הוא האץ’, שגם הוא דמות מעניינת ומייצגת את הצד ההופכי לילדיו של שלדון, איך זה להיות בן של נבל. הוא כמעט ולא הכיר את אביו, אבל גם הוא נפל לפשע ויחד עם חבורה של נבלים סוג ב’, הוא מבצע משימות שוד למיניהן. דמותו הופכת להיות משמעותית יותר ככל שהעונה מתקדמת.

יחסי אחים

היחסים של שלדון וולטר באים לידי ביטוי בעיקר בסיפור העבר. שני האחים עבדו יחד עם אביהם בחברת הבנייה. שלדון היה האופטימי וזה שכולם אהבו, בעוד וולטר היה זה שעבד קשה מאחורי הקלעים, הוא עשה את מה שנכון מבחינת החברה, בזמן ששלדון לחץ ידיים לפועלים ונתן להם יחס. וולטר הרגיש שכולם, כולל אביהם, מעדיפים את שלדון ולא מעריכים מספיק את ההשקעה שלו. בנוסף גם ג’ורג’, חברו של שלדון, עורר את קנאתו של וולטר, בגלל שלדעתו שלדון תמיד העדיף את ג’ורג’ על פניו.

הבעתיות בסדרה

“מורשת יופיטר” אינה חפה מבעיות. אחת הבעיות המרכזיות בסדרה זה שהיא משאירה לצופה לנחש הרבה מהמתרחש. בעיקר בכל הנוגע לסיפור ההווה. הרבה דמויות גיבורים מופיעות כאילו משום מקום, ולא ברור אם הן דמויות חשובות או לא. התרחשויות רבות קורות מחוץ לעיני הצופים, מה שמשאיר את הצופה להשלים את הדברים בעצמו. מצד שני יהיה הוגן לומר שלרוב חוסר מידע כזה היה מפריע לי הרבה יותר, כאן זה לא באמת גרע מההנאה שלי, למרות שהיו רגעים שהתקשיתי להבין “מתי זה קרה?” על כמה מהדברים.

בעיה נוספת היא הנבלים, שהזכרתי בחלק הקודם, דמויות הנבלים דיי מפוזרות ולא ברורות.
הבעיה האחרונה קשורה לסיום העונה, אך לא אתייחס אליו, על מנת לא לעשות כאן ספויילר.

סיכום

“מורשת יופיטר” היא סדרה מהנה מאוד, קצבית, שערוכה ומצולמת נהדר. הסדרה מציגה רמת עומק מרשימה ודנה בצדדים של גיבורי על, שלא זוכים להרבה התייחסות בדרך כלל. רמת המשחק די משובחת במיוחד ביחס לז’אנר, יש כאן קאסט גדול, עם לא מעט דמויות, ואני חושב שרמת המשחק של הרוב המוחלט של הקאסט היא יציבה ומשכנעת.

הסדרה בנויה משני סיפורים מתקופות זמן שונות, אחד עוקב אחר סיפור קבלת הכוחות של הגיבורים והשני מציג את ההווה. ההתקדמות המאוזנת של שני הסיפורים לאורך העונה הוסיפה הרבה עניין לסדרה. סיפור ההווה דן במספר שאלות מוסריות ופסיכולוגיות מרתקות, כפי שתיארתי בסקירה זו.

בשורה התחתונה, יש כאן סדרה מאוד מושקעת ודיי מקורית בנוף סדרות גיבור העל, ואני מצאתי את הסדרה מאוד מהנה לצפייה.
הציון שלי: 8.5/10.

https://youtu.be/9X4bGdSQaOM