AVReviews

מסע בין כוכבים דיסקברי חוזרים לעונה שנייה. העונה הראשונה הייתה מהנה לטעמי, התכנים היו בוגרים וסיפור המלחמה מול הקלינגונים היה מאוד מעניין והכיל מספר אספקטים מפתיעים. מה שפחות אהבתי זה פרקי הסיום עם היקום המקבילי, לטעמי זה היה יותר מידי עבור עונה אחת.

האם העונה השנייה מצליחה לשחזר את ההצלחה?

בסצנת הסיום של העונה הקודמת ספינת דיסקברי נפגשת עם ספינת האנטרפרייז המיתולוגית בהובלתו של קפטן פייק. העונה השנייה נפתחת בכך שקפטן פייק לוקח על עצמו את הפיקוד על הדיסקברי בזמן שהאנטרפרייז מושבתת בכלל תקלה כלשהי.

הסיפור המרכזי סובב 7 אותות אדומים מוזרים שצצו ברחבי הגלקסיה. קפטן פייק, מייקל ברנהאם ושאר צוות דיסקברי חייבים לגלות את המשמעות של האותות וכמובן להבין כיצד יש להציל את כל חיי היקום.

סיפור משנה שרץ לאורך כל העונה הוא האיחוד המשפחתי בין מייקל וספוק (שהוא אחיה), מראים לנו הרבה מיחסי הילדות שלהם. בחצי הראשון של העונה כולם מחפשים את ספוק שנעלם, כאשר מהר מאוד מתברר שגם היעלמותו של ספוק קשורה באותות האדומים המוזרים.

במקביל אנחנו מתוודעים ליחידה סודית שנקראת מדור 31, מעין יחידת “black ops”, בפיקודו של קפטן לילנד. שאר החברים במדור הם פליפה ג’ורג’יו (מהיקום המקביל) ואש טיילור (החצי אדם חצי קלינגולן). גם מדור 31 מאוד מתעניין באותות האדומים ובספוק.

אקדים ואומר שהיה לי קשה מאוד עם העונה הזו, קווי העלילה הם רבים, מסובכים, ומצטער על בדיחת הקרש המתבקשת, מלאים בחורים שחורים. אני פחות אוהב שימוש בנושאים סופר שחוקים של מדע בדיוני, בעונה הראשונה זה היה העולמות המקבילים, בעונה הזו יש לנו 

מסע בזמן ואינטליגנציה מלאכותית שרוצה להשתלט על האנושות….

לטעמי יש שתי בעיות בשימוש באספקטים כל כך שחוקים של מדע בדיוני: קודם כל, קשה להפתיע. נוסף על כך, אלו נושאים כל כך מורכבים, שלרוב נוצרת עלילה שקשה לעקוב אחריה וקל לצופה לאבד עניין.

מבחנתי הבעיה הגדולה של העונה הזו היא שהיא יותר מידי over the top. היא לוקחת הכל לקצה, היא מרגישה מוגזמת בכל מה שהיא מנסה לעשות. יש יותר מידי סיפורים משניים (בעיקר בתחילת העונה, למשל כל הסיפור עם מנוע הנבגים, שמתגלה בפני תילי בתור חברה שלה מהעבר). יש יותר מידי רגשנות, מייקל בוכה כל כך הרבה, ונפרדת שוב ושוב מכולם באובר דרמטיות כל כך לא וולקנית. עוד דבר מוגזם הוא הקשקשת הפסדו-מדעית, שהייתה חמודה בעונה הראשונה, ובעונה הזו הופכת להיות מוגזמת מאוד לדעתי. אפילו האפקט של האור הכחול הזה בתמונות שכל כך מקושר לעולם של מסע בין כוכבים, גם בו השימוש מוגזם.

החצי השני של העונה לאחר שספוק נמצא, הוא טוב יותר ויש כמה פרקים מעניינים, אבל אז פרקי הסיום חוזרים להיות ממש מוגזמים. יש מספר קרבות גדולים בפרקים האחרונים, ואיכשהו תמיד במהלך הקרבות יש זמן למייקל וספוק לנהל שיחות איטיות על היחסים שלהם. בפרק האחרון זה כבר ממש עובר כל גבול. פעם היה שימוש רב בעצירת זמן כזו בסרטים, הכל מסביב חרב וזוג הדמויות הראשיות מוצאות להן זמן לשיחה לבבית. כיום זה נהיה הרבה יותר נדיר מפעם, ויש לכך סיבה, זה לא אמין ומרגיז מאוד.

לסיכום העונה השנייה, היא אכזבה מרה מבחנתי, בפרקי הסיום כבר פשוט לא יכולתי לחכות שזה יגמר. ישנם כמה רגעים טובים. הוויזואליות של הסדרה עדיין מרשימה (אם כי גם בכך יש ירידה מהעונה הראשונה, והקרב האחרון היה מאכזב מאוד לטעמי), רמת המשחק לא רעה, במיוחד הדמות של ספוק משוחקת טוב לטעמי. החורים בעלילה המבלבלת, אובר הרגשנות וסיפורי המשנה הלא מספיק מעניינים יוצרו אצלי בעיקר תחושה של בלגן ופשוט לא הצלחתי ליהנות מהעונה הזו.

הציון שלי לעונה השנייה: 5.5/10.