נמסטה והאלה – האם זהו הסרט הכי גרוע בנטפליקס?

"נמסטה והאלה", הוא סרטה הראשון של הבימאית Hamisha Daryani Ahuja, שגם משחקת דמות משנה בסרט (ליילה). החדשות הטובות מבחינתה הן שמפה אפשר רק לעלות.

נמסטה והאלה

תקציר העלילה – נמסטה והאלה

דידי היא עורכת דין ניגרית צעירה, שבמהלך ריצת הבוקר שלה על חוף הים, נתקלת (פיזית) בראג', גבר הודי צעיר, שעובד בתחום הבנקאות. בין השניים פורצת אהבה ממבט ראשון, זאת למרות חוסר ההסכמה של שתי המשפחות. האם הזוג יצליח להתגבר על הסלידה של ההורים משני הצדדים לתרבות השונה? האם הם ינצחו ויחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה? והאם אני ואשתי הצלחנו לשרוד את הסרט עד סופו?

למה ראיתי את הסרט, או מה הפיל אותי?

נתחיל מהסבר למה ואיך הגעתי לסרט הזה. לאחרונה צפיתי בסרט הקומדיה הצרפתי "למה זה מגיע לי 2" בסלקום, הסרט מדבר על משפחה צרפתית מסורתית, שכל ארבעת הבנות של המשפחה התחתנו עם מהגרים, למרות חוסר ההסכמה של ההורים (טוב זו העלילה של החלק הראשון, בשני כל ארבעת הבנות שוקלות מעבר לארץ המקור של הבעלים המהגרים, אבל זו לא הנקודה). מדובר בסרט נפלא, מצחיק, קצבי, שנון ומבדר. תקציר העלילה של "נמסטה והאלה", והטריילר הדיי חמוד שלו, הובילו אותי לחשוב שמדובר על סרט באותו הסגנון. גודל הטעות התגלה לאחר כ-5 דקות בתוך הסרט.

נמסטה והאלה – האם זהו הסרט הכי גרוע בנטפליקס?

הפן הטכני

האם הפן הטכני הוא החלק החשוב בקולנוע? כנראה שלא, משחק ועלילה מעולים יכולים להפוך גם סרט חלש טכנית למהנה או מעניין לצפייה, אבל בואו נהייה רציניים משחק ועלילה מעולים זה לא המקרה כאן. בכל זאת, לפן הטכני יש חלק חשוב ביצירת האשליה הקולנועית, יצירת חווית האסקפיזם וההנאה שלנו תלויה מאוד באיכות הצילום, בין אם הסגנון ריאליסטי או פנטזי. אספקטים נוספים הם הצבעוניות, היציבות של הצילום וגם הפסקול. לא פעם אני מכניס בפן הטכני גם את איכות המשחק.

כבר מהדקה הראשונה של הסרט "חיישן העכביש" שלי צרח עלי באזהרות מפני העומד לבוא. הסרט נפתח בצילומים של עיר גדולה בניגריה, וכל פלטת הצבעים נראית כמו פילטר לא מוצלח באינסטגרם. אנחנו עוברים לדמויות הראשיות והמפגש שלהן על החוף, רמת המשחק מרגישה כמו קליפ של הבקסטריט ביוז משנות ה-90 העליזות.

נמסטה והאלה – האם זהו הסרט הכי גרוע בנטפליקס?
דידי עם חברתה הטובה

רגעים דרמטיים, מודגשים על ידי עליה פתאומית בווליום של מוזיקת הרקע, ממש כמו באופרות הסבון היומיות, גם הן משנות ה-90. עוד טריק הלקוח מאופרות הסבון, הוא להראות כל פעם את תמונה של הביניין/בית שבו הסצנה הבאה הולכת להתרחש. למשל אם זה בבית של דידי, יראו לנו קודם את הבית שלה, אן אם זה בדירה של ראג', יש תמונה של הבניין הגבוה שבו הוא מתגורר. מכיוון שהבניין לא נכנס בפריים יש תנועת טילט של המצלמה מלמטה למעלה, רק שמשום מה תוך כדי המצלמה רועדת, ומייצרת אפקט זול שצועק לשמיים.

כל אלה מובילים אותי למחשבה, האם יכול להיות שהבימאית הייתה בתרדמת החל משנות ה-90, ואז התעוררה מיד לתוך בימוי הסרט הזה? אם זה לא מספיק דוגמאות משנות ה-90, אז יש גם שימוש בהילוך איטי על מנת להדגיש רגעי שיא ולייצר רגש.

נמסטה והאלה – האם זהו הסרט הכי גרוע בנטפליקס?

בעיה טכנית נוספת בסרט היא חוסר סינכרון ממש קטן, אבל נורא מרגיז בין הקול והתמונה, שלא הרגשתי באף תוכן אחר בנטפליקס. אפילו עצרתי לרגע ובדקתי שהשפה המוגדרת היא שפת המקור של הסרט.

ואז הם התחילו לרקוד

עוד לא הספקתי לסגור את הלסת שלי, שנשמטה מתדהמה על הרמה הנמוכה של הסרט הזה, כמה דקות לתוכו הדמויות החלו לרקוד בקליפ לצלילי מוזיקה הודית. הסרט כולל רק שתי סצנות ריקוד כאלה, אבל זה עדיין שתי סצנות יותר מידי.

נמסטה והאלה – האם זהו הסרט הכי גרוע בנטפליקס?

תאונת דרכים או פיל בחנות חרסינה

החוויה של צפייה בסרט הזה משולה לתאונת דרכים, משהו שלא רוצים לראות, אבל אם כבר התחלתם, קשה להפסיק. מין תחושה של עינוי ברצון. עם כל הטריקים הזולים, והאמצעיים הקולנועיים של סטודנט שנה א', שלא הגיע להרצאות, יש גם חוסר עידון משווע. זה שהכל דרמטי וקיצוני כמו באופרות סבון זולות, זה הסגנון של הסרט, אבל פתאום סצנה עם בדיחות "פלוצים"? ומצד שני פתאום קו עלילה של אלימות קשה נגד נשים, וסצנה בה האישה המוכה מספרת את סיפור התקיפה שלה, פשוט מרגיש כל כך מלאכותי ולא שייך.

נמסטה והאלה – האם זהו הסרט הכי גרוע בנטפליקס?
דוגמה לפניני החוכמה החבויים בסרט

קידום מותגים ללא בושה

קידום מותגים ופרסום סמוי, הוא משהו שתמיד היה חלק מהקולנוע. ההבדל כאן הוא שמדובר בקידום בוטה במיוחד. טוב אולי ביחס לבוטות וחוסר העידון של כל שאר החלקים של הסרט, יכול להיות שזה לא באמת מפתיע. אחד מאותם המותגים הוא קוקה קולה, שלא רק שמופיע בהרבה סצנות, אפילו זוכה לשורה בטקסט. אימו של ראג', מגיעה לבקר ולא מרוצה משום דבר, במיוחד לא מדידי. אז היא שותה קולה ואומרת "לפחות זה אותו דבר בכל מקום". ועל זה נאמר, How low can you go?.

בסיום הסרט המסך הראשון של הכתוביות הוא דברי תודה לחברות המסחריות שעזרו לסרט, בראשם קוקה קולה.

נמסטה והאלה – האם זהו הסרט הכי גרוע בנטפליקס?
מפגש האימהות

איך נתנו לסרט הזה לקרות?

כשבימאית מתחילה מציעה לביים סרט, חברת ההפקה המנוסה אמורה לבדוק, שהיא אכן מסוגלת לעשות זאת. חברת ההפקה כאן היא: Forever 7 Entertainment, חברה חדשה שאותה יזמה, נחשו מי? לא אחרת מאשר אותה גברת Hamisha, הבימאית, מפיקה, שחקנית של הסרט.

נמסטה והאלה – האם זהו הסרט הכי גרוע בנטפליקס?
הגברת Hamisha

טיפת האור בכל האפלה

אז על מנת לסיים במעט אור חיובי, יש חן מסוים לסרט. השחקנים הראשיים, אומנם לא שחקנים טובים במיוחד, אבל הם כן חמודים. בים ההומור הבינוני של הסרט, יש גם כמה רגעים מצחיקים. למשל נהג המונית שבא לאסוף את אימו של ראג' בשדה התעופה בניגריה, הוא אומנם בוטה מאוד, אבל כן הצחיק אותי.
בנוסף שיר הנושא של הסרט הוא חמוד.

נמסטה והאלה – האם זהו הסרט הכי גרוע בנטפליקס?
אמא של ראג' עם נהג המונית, אחת הסצנות על גבול הטובות בסרט

סיכום

אין שום דרך לברוח מזה, "נמסטה והאלה", הוא אחד הסרטים החובבנים והחלשים ביותר, שיצא לי לצפות בהם, ever. את העלילה והמשחק הבינוניים, מלווים איכות צילום, שימוש בפסקול, בימוי ועריכה, שהם אף מתחת לבינוניים. קשה להאמין שכך נראה סרט בשנת 2021.

אז אם נחזור לשאלה, האם אני ואשתי שרדנו עד הסוף, אז כן שרדנו, אבל נשארנו מצולקים וחבולים.
הציון שלי: 2/10.

כתיבת תגובה