לפני שנתחיל, חשוב לי לציין שאת הפרסים אני כמובן יכול לחלק רק לסרטים והסדרות שצפיתי בהם. וכעת לזוכים…
סרט הקולנוע של השנה – “הנוקמים: סוף המשחק”
הסרט ה-22 ביקום הקולנועי של מארוול מביא את סאגת הקומיקס המפוארת הזו לנקודת שיא. זהו סרט מדע בדיוני, עשוי ומשוחק ברמה הגבוהה ביותר. סיפור אפי שמקשר בין כל כך הרבה דמויות ומצליח באמת לייצר אפוס, כמו שאף אחד לא באמת ציפה שסרט קומיקס יכול.
הסרט רחוק ממושלם. השעתיים הראשונות שלו, שונות מאוד מסרטי מארוול. החלק הראשון דרמטי, איטי ואווירתי והוא ממשיך אל סיפור מסע בזמן, שזה משהו שאני פחות אוהב. מבין שני סרטי הנוקמים האחרונים, לטעמי “מלחמת האינסוף” היה הטוב יותר. אבל מה שהסרט הזה כן עושה, זה להעלות את רמת הסיפור והדרמה למחוזות שהם הרבה מעבר לקומיקס. זהו סיום מפואר לפרוייקט המרשים הזה של מפיק העל קווין פייגי. אני יודע שהיקום הקולנועי של מארוול יחזור בקרוב, אבל זה כבר לא יהיה המשך של אותו הסיפור לטעמי.
לכן, גם עבור ההישג הקולנועי של הסרט הזה וגם עבור כל הפרויקט הכול כך מרשים הזה, “הנוקמים: סוף המשחק” הוא סרט השנה שלי.
סרט הטלוויזיה של השנה – “סיפור נישואים”
לא מעט סרטים מגיעים כיום לשירותי הסטרימינג ישירות ולכן גם להם מגיע פרס. עם כל הציפיות האדירות, שהיו מהפרויקט של מרטין סקורסזה, שהחזיר לנו את דה-נירו, פאצ’ינו ופשי למסך, הסרט שאני בוחר בו לסרט הטלוויזיה של השנה, הוא סרט דרמה משפחתית קטן, עדין ואנושי. סרטו של נואה באומבך.
הסרט בכיכובם של סקרלט ג’והנסון ואדם דרייבר (וריי ליאוטה בתפקיד קטן), נגע בליבי כמו שמעט סרטים מצליחים. המשחק המדוייק, הסיפור הרגיש המשפחתי והכואב כל כך, משולב בביקורת חברתית על הגופים השונים שמתערבים בהליכי הגירושים: עורכי הדין ומאבחנים השונים לטובת הילד, ריתק אותי למסך ועורר בי הרבה מחשבות ותחושות.
סדרת הדרמה של השנה – “צ’רנוביל”
בפרס הזה הייתה לי אפס התלבטות, מבחנתי המיני סדרה “צ’רנוביל”, היא לא רק בקלות סדרת הדרמה של השנה, אלא מועמדת ראויה לסדרת העשור. הסדרה מביאה את סיפור המאורעות האמיתיים שהביאו לאסון צ’רנוביל, את מאמצי מזעור הנזקים והתנהלות הממשל ומערכת המשפט בפרשה.
אז מה כל כך מדהים ב”צ’רנוביל”? ריאליזם נוקב, שחזור תקופתי שקולע גם בתרבות וגם בויזואליות, סיפור מחריד שהוא במקרה גם אמיתי, איכות משחק מופתית. לחלוטין טלוויזיה במיטבה.
סדרת האקשןמד”ב של השנה – “הקריסטל האפל: עידן המרד”
אני בטוח שרבים ירימו גבה על הבחירה הזו, בעיקר נוכח הילדותיות של הסדרה. אני לא נמנה עם אלו שאלרגים לכל תוכן שהוא לא בוגר “וקשוח”, ולגמרי יכול להנות מתכנים שהם לא “Rated R”.
הסדרה הופקה במשותף על ידי נטפליקס וחברת ג’ים הנסון. ג’ים הנסון המנוח הינו יוצר החבובות ואולי מפעיל הבובות המפורסם בהיסטוריה. “עידן המרד” מהווה פריקוול לסרט של ג’ים הנסון מ-1982, שנקרא “הקריסטל האפל”.
מדובר בסיפור פנטזיה אפל (אם כי מותאם לילדים) עם דמויות מופלאות ועולם עשיר ומרתק. רמת ההשקעה בכל פרט ופרט ניכרת מכל פריים של הסדרה הזו. לטעמי מדובר בחוויה הוויזואלית המקורית והמרשימה ביותר של השנה. אני חובב פנטזיה והאפשרות לחוות את העולם הקסום של “ת’רה” עם כל הגזעים והיצורים המופלאים שבו, כבשה אותי. העלילה מושקעת ומספרת על מאבק בין טוב ורע (תחמנים במיוחד), וכמובן על קוואסט של הדמויות המרכזיות. בסרט התיעודי שמספר על יצירת הסדרה, נחשפתי להשקעה בכל פרט קטן וליריאת הקודש בה כל המשתתפים נגשו לפרויקט.
עבורי מדובר בהצגת תיאטרון הבובות הכי מושקעת שאי פעם נעשתה, ואני נהינתי מכל רגע.
סדרת דרמה קומית של השנה – “טוני נולד מחדש”
סדרת הדרמה הקומית שהכי אהבתי השנה היא “טוני נולד מחדש”. זוהי סדרה בריטית במרכזה דמותו של טוני (ריקי ג’רוויס). אישתו של טוני מתה מסרטן בתחילת הסדרה (כך מתחילות קומדיות בריטיות מסתבר), וכעת טוני מדוכא ומיואש מהחיים. הוא מלא בסרקזם ומירמור. הסדרה מלווה את טוני בניסיונו לצאת מהדכדוך שלו, תוך כדי שהיא מספקת מבט על חיים בוגרים ואפורים. “טוני נולד מחדש” היא סדרה מלאה ברגש ובדמויות משנה אנושיות ומוזרות באותו הזמן.
המסע של טוני שנמשך במשך 6 פרקים בלבד, הוא מרגש וכנה ובעקבות כך מזכה אותו בפרס.
סדרות נוספות שראויות לאיזכור
היו עוד לא מעט סדרות שנהניתי מהן השנה, כמה מהן אני רוצה להזכיר כאן.
העונה השנייה של הדרמה שמגוללת את סיפור הקמתה של המחלקה לפרופיילינג של ה-FBI, “מיינד האנטר”.
העונה השלישית של אחת הסדרות הכי כיפיות על המסך “דברים מוזרים”.
העונה הראשונה של סדרת אומניות הלחימה על פי כתביו של ברוס לי, “לוחם“.
מאמר זה פורסם גם באתר Dtown.
![1989 (Taylor's Version)[2 LP]](https://m.media-amazon.com/images/I/81jw1bKlYyL._SL1500_._SL160_.jpg)
