AVReviews

על פורמטים דיגיטליים חדשים וממירים ישנים, או כיצד לבחור נכון רכיב חדש למערכת קיימת

לאחרונה החלפתי את המגבר המשולב All In One שהיה לי, במגבר אנלוגי בלבד, ה-Nagra Classic Int. מה שהשאיר אותי ללא הפונקציונאליות של סטרימר וממיר. לכן יצאתי למסע של לחפש לי סטרימר הכולל ממיר (DAC) חדש שישלים לי את המערכת, כשאחת האופציות שעמדו מולי הוא רכישה של ממיר יד שנייה. בכתבה זו אחלוק אתכם את מה שלמדתי מהתהליך.

כתבת הוידאו

כתבת הוידאו שהכנו מלווה את הכתבה הזו ומתארת את עקרי הדברים:

האם תמיכה בפורמטים חדשים היא תנאי הכרחי?

בעולם האנלוגי-תקליטים, או בעולם ה-CD, השוק משתמש באותם הפורמטים במשך עשרות שנים. לעומתם, לאחרונה השוק שהשתלט על חיינו הוא שוק הזרמת המוזיקה והקבצים הדיגיטליים ובו הסיפור שונה. שוק הקבצים הדיגיטליים כן עובר תמורות בקצב מהיר יותר ופורמטים חדשים כמו MQA או DSD (שאומנם קיים כבר שנים, אבל מציג שדרוגים ברמתו), מבטיחים לנו איכות סאונד טובה יותר מאשר הקבצים באיכות CD.

יחד עם זאת בחינה של השוק מראה שפורמטים אלה רחוקים מלהיות הרוב. למשל פורמט ה-MQA נמצא בעיקר בשירות ההזרמה של Tidal, כך שאם אתם לא מנויים לשירות, רוב הסיכויים הם שתמיכה בפורמט זה, לא צריכה לעניין אתכם.

קבצים בפורמט ה-DSD ניתן לרכוש באינטרנט אך הם אינם מגיעים כחלק משירותי ההזרמה שקיימים בארץ. אז השאלה כאן היא מידת השימוש הצפוייה שלכם בפורמט. בקבצי ה-DSD יש רמות שונות, ועל מנת שהסטרימר והממיר שלכם יוכלו לנגן אותם, אתם צריכים לוודא שהם תומכים ברמה הספציפית של הקובץ (הרמות הן 64, 128, 256, 512 וכו).

הנקודה האחרונה שאני רוצה להעלות בנושא הזה היא הפורמט לעומת איכות הסאונד של הרכיב. כיום ישנם מכשירי סטרימר DAC בעלות של כ-2,500 ₪ שתומכים ב-MQA, לעומתם ישנם ממירים בעלות של 10,000 $ (ויותר) שלא תומכים ב-MQA. זו דוגמה מוקצנת בכוונה, אבל הרעיון הוא לומר שאם אתם חושבים שקובץ ה-MQA ישמע טוב יותר בממיר הזול, מאשר אותו השיר באיכות CD בממיר היקר, מהניסיון שלי אתם טועים.

האם כדאי לרכוש ממיר יד שנייה?

השאלה הזו כמובן קשורה מאוד לשאלה הקודמת. מכיוון שבדרך כלל ההמלצה היא לא לרכוש סטרימרים, נגנים דיגיטליים וממירים ישנים ״מדי״ מכיוון שהם לא תומכים בפורמטים דיגיטלים חדשים. בעיניי ההמלצה הזו כללית מדי וצריך לבחון כל מקרה לגופו. ממיר היי-אנד איכותי, גם אם הוא ישן, יכול לתמוך בקבצים באיכות CD ולגרום להם להישמע טוב משמעותית מקבצים באיכות גבוהה יותר בממיר חדש באותו המחיר.

כך שאני אישית לא הייתי פוסל רכישה כזו כל כך מהר, צריך להבין מה מפסידים והאם מוכנים לחיות עם זה, כמו בכל רכישה של ציוד יד שנייה.

האם יש חשיבות להתאמה של הממיר עם שאר רכיבי המערכת?

במהלך החיפושים שלי בשבועות האחרונות, התייעצתי עם מספר יבואנים בנוגע למוצרים שהם מייבאים. משפט שחזר על עצמו כמה פעמים היה ״מקור טוב (הכוונה הייתה לסטרימר-ממיר) הוא טוב באופן אבסולוטי ואין צריך להתאים אותו למגבר ולרמקולים״. אני מבין מאיפה האימרה הזו נבעה, אבל אני לא יכול להסכים איתה. מניסיוני ממירים נשמעים שונה מאוד אחד מהשני, כלומר יש להם גוון סאונד. אם יש להם גוון סאונד, אז הוא יכול להשתלב או לא להשתלב עם הגוון של שאר רכיבי המערכת. בנוסף, אין דרך להתרשם מביצועים אבסולוטיים של ממיר בלי לחבר אותו למערכת כלשהי.

מכאן, ממיר כלשהו יכול לעבוד מצויין במערכת אחת ופחות טוב במערכת אחרת.

שני הצדדים של שוק האודיו הישראלי – החשיבות של להתרשם בבית

בעיני ישנם שני צדדים לשוק האודיו הישראלי, מצד אחד התברכנו בכמות יבואנים גדולה שמייבאים לארצינו הקטנה מבחר אדיר של מותגי אודיו. מצד שני רובם מחזיקים מלאים אפסיים, כך שאם אתם מעוניינים בדגם ספציפי, ממש לא בטוח שתהיה לכם אפשרות להתרשם ממנו אלא רק להזמין ללא האזנה.

כשאנשים פונים אלי להתייעצות על רכיב כלשהו שהם רוצים להוסיף למערכת שלהם, ההמלצה שלי ברוב מוחלט של המקרים היא לבדוק את האופציה לקבל את המכשיר הביתה לניסיון. מבחנתי זו הדרך היחידה באמת לשמוע כיצד תשמע התוצאה הסופית במערכת שלכם. כמו רוב העצות, גם את העצה הזו הרבה יותר קל לייעץ מאשר ליישם.

כמו שאמרתי, ממש לא בטוח שהרכיב שאת רוצים לבדוק נמצא במלאי, ולצערי גם אם הוא נמצא במלאי, לא תמיד יסכימו שתקחו אותו לביתכם לבדיקה. אולי היבואן לא רוצה לפתוח את המכשיר, כיוון שהוא לא יוכל למכור אותו במחיר מלא לאחר מכן, או כל סיבה אחרת, אבל עובדתית לא כל מכשיר שתרצו תוכלו לקבל הביתה לבחינה.

אם לא תבדקו את הרכיב במערכת שלכם ובחלל שלכם, קשה מאוד לדעת כיצד הוא יתפקד בסופו של דבר. בחינה בבית היא חשובה בכל רמת מחיר לטעמי, אך היא עוד יותר חשובה במערכות יקרות. הסיבה לכך היא הפוטנציאל הגבוה של מערכות אלה, המאפשר מקום רב ״להרוס״. התאמה לא טובה של רכיבים במערכת יקרה, יכולה לגרום לה להשמע פחות טוב ממערכות זולות בהרבה ולהביא לתסכול רב.

סיבה נוספת שבגללה העצה של לנסות בבית קשה ליישום, זה המאמץ הנדרש מהרוכש. לרוב צריך לנסוע לקחת את המכשיר, לבוא הביתה, לחבר ואז גם להחזיר. זה תהליך שלוקח זמן, בנוסף הזמינות של המכשירים משתנה, כך שהתהליך יכול להתמשך ולהתמשך. בסופו של דבר צריך לקבל החלטה ולהגדיר מה נחשב ״מספיק טוב״ מבחינתכם.

התהליך שאני עברתי ומה בחרתי לרכוש

אני לא מעוניין במערכת שמורכבת ממספר רב של קופסאות, יש לכך יתרונות וחסרונות, אבל אני חיפשתי לי מכשיר שיתפקד גם בתור סטרימר וגם בתור ממיר. טווח המחירים שהוגדר הוא עד 20,000 ₪. בכל התקופה הזו היה ברשותי ממיר מסוג Ayre QB-9 DSD, ששימש אותי לסקירה של ה-Nagra Classic Int. זהו ממיר שאני מכיר מקרוב, מכיוון שחבר שלי משתמש בו במערכת שלו מזה כשנה ואני מאוד אוהב את הסאונד שלו. לכן ההגדרה הייתה שהמכשיר שיבחר צריך לנצח או לפחות להיות מאוד קרוב לאיכות הסאונד של הממיר הזה.

במהלך שני סופי שבוע יצא לי לבחון שני סטרימרים כולל ממיר, שניהם קיבלו ביקורות טובות בחול, וכללו את היכולות והמאפיינים שהתאימו לי. אני לא הולך לחשוף כאן את הדגמים והחברות שלהם, כיוון שהשוותי אותם ספציפית לממיר של Ayre ואני לא מעוניין על פי כך להוציא להם ״שם רע״.

בשני המקרים, הרגשתי שהתוצאה פחות טובה מהתוצאה המתקבלת דרך ממיר ה-Ayre. הסאונד של ה-Ayre מאופין בבמה גדולה ועמוקה ובגבוהים רכים שמזכירים לי סאונד אנלוגי. אחד הסטרימרים לא הצליח לשחזר במה כמו ה-Ayre, בעוד השני היה טוב בהרבה מהראשון, אבל הגבוהים היו לי מעט חדים מדי.

דרך אגב, בנושא ההתאמה למערכת, את הסטרימר השני שמעתי אצל היבואן מחובר למגבר מנורות, ושם ״החדות״ הזו בגבוהים לא הייתה קיימת. מבחנתי זה מראה על כך שגם בממירים וסטרימרים יש עניין של התאמה למערכת.

מכיוון שבחנתי שני מכשירים אצלי בבית והשוותי לנקודת ייחוס, החלטתי שהתהליך הזה מספיק עבורי, והסאונד של ה-Ayre הוא הסאונד שעושה לי טוב. זאת למרות ששני המכשירים האחרים כן תומכים ב-MQA והם הרבה יותר מודרניים. בנוסף, הבחירה ב-Ayre מגבילה אותי מאוד מבחינת הכניסות, כיוון שזהו ממיר עם כניסה בודדת, רק USB. הסאונד של ה-Ayre נשמע לי טוב יותר מבחינה אבסולוטית, שלא לדבר על תמורה למחיר, מכיוון שמדובר במכשיר לא חדש בכלל, מחירו נמוך משמעותית (לפי מה שהצלחתי לברר בזמנו מחירו היה כ-18,000 ₪).

עוד קצת על ה-Ayre QB-9 DSD, מעט מאתגר למצוא בדיוק מתי הוא הושק, אבל כנראה מדובר על אזור 2013. חברת Ayre הינה חברה אמריקאית מקולורדו והם מייצרים מוצרי אלקטרוניקה הייאנד כולל ממרים ומגברים. דרך אגב, גם היצע המכשירים העכשווי שלהם אינו תומך ב-MQA. מבחינת הפורמטים הנתמכים בידי ה-QB-9 DSD הם:
PCM 44.1 kHz, 48 kHz, 88.2 kHz, 96 kHz, 176.4 kHz, 192 kHz (up to 24 bits), DSD64

כמובן שהממיר הזה אינו כולל יכולות סטרימינג, אז כעת עלי גם להתאים לו סטרימר או נגן כלשהו עם יכולות סטרימינג ויציאת USB וגם זו הולכת להיות משימה לא פשוטה. כך שמהערכת אינה שלמה עדיין, אבל כן התקדמתי.

לסיום

אז לסיום, שתפו אותנו בדעתכם בנושא רכישת ממיר חדש/ישן שלא תומך בכל הפורמטים ובנושא של רכישה של מכשיר אודיו רק לאחר בחינה שלו בביתכם.

לעיון נוסף:
איך ממירים את הצליל לביטים, או מהם המספרים המוצגים על ה DAC