לאחר שהחלפתי את המגבר המשולב שלי ממגבר All In One למגבר אנלוגי בלבד (Nagra Classic Int), הייתי צריך לחפש דרך להשלים את הצד הדיגיטלי כלומר ממיר (DAC) ומקור כלשהו שניתן להזרים אליו.
בכתבה ״האם כדאי לקנות ממיר יד שנייה?״ סיפרתי לכם שבחרתי לרכוש את הממיר Ayre QB-9 DSD, וכעת נשאר לי לבחור מקור אודיו, כשהלבטים היו מחשב מול סטרימר.
הלבטים האלה נתנו לי השראה לסדרה של כתבות בנושא ״מחשב מול סטרימר״, כאשר הכתבה הראשונה היא מלאה בנוסטלגיה. בכתבה זו אספר לכם על סיפורו של ה-HTPC.
לא היינו כבר בסרט הזה עם ה-HTPC? שיעור קצר בהיסטוריה
מה זה HTPC בכלל?
כיום תחום העניין המועדף עלי הוא ללא ספק מערכות אודיו סטריאו, אבל כשהתחלתי עם התחביב הזה של מערכות לפני כ-13-14 שנים, הקולנוע היה במרכז. באותם שנים עוד לא היו שירותי הזרמה וגם לא ממש היו מכשירים ייעודיים לכך. אלה היו הימים של מחשבי הקולנוע הביתי או ה-HTPC (או Home Theater Personal Computer).
זה היה שוק פורח וגדול שכלל מארזים מיוחדים (עדיין שוכב אצלי איפשהו למעלה המחשב שלי עם מארז Thermaltake DH101), שלטים וכמובן תוכנות המדיה, שתפקידן היה לסדר את אוסף הסרטים, הסדרות והמוזיקה (שבדרך כלל הורדו באופו פיראטי) ולנסות כמה שיותר להחביא את העובדה שמדובר במחשב.
באותם השנים התחלתי עם תוכנת ה-Media Portal למי שזוכר. אלא היו ימים מתסכלים של התעסקות עם התקנות מקודדים וניסיון לקנפג אותם כך שיעבדו באופן אופטימלי. לאחר כמה שנים הייתה פריצת דרך של תוכנת ה-Kodi או XBMC, שהיתרון הגדול שלה היה העובדה שהמקודדים היו מובנים וזה חסך הרבה התעסקות.
למרות העבודה המצויינת שתוכנות המדיה עשו באותם השנים, הן עדיין היו מותקנות לרוב על גבי ה-Windows, ותופעות כמו אתחול המחשב באמצע סרט כי פתאום יש איזה עדכון למערכת ההפעלה, או ירידה בביצועים בגלל תהליך כלשהו שמערכת ההפעלה החליטה לתת לו עדיפות במשאבים, היו בהחלט נפוצות.
ואז הגיעו הסטרימרים
הסטרימרים או נגני המדיה/מזרימי המדיה החלו להופיע לפני כ-6-8 שנים, הרעיון היה מכשיר קטן עם ממשק ייעודי ושלט שאפשר להתקין עליו אפליקציות. לא צריך להסתבך עם מערכת הפעלה או התקנת מקודדים, כשהחיסרון היה בכך שתלויים לחלוטין ביכולות הניגון והממשק של המכשיר ויש מעט מאוד מקום להתאמה אישית. תחילה השוק כלל לא מעט מכשירים שדבר החוקיות שלהם היה מוטל בספק.
הרבה מהמכשירים האלה היו מריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד. גוגל זיהו את הפוטנציאל והשיקו מערכת הפעלה ייעודית בשם אנדרואיד TV, שהייתה מותאמת הרבה יותר לטלוויזיות וכללה ממשק נוח. אחד הסטרימרים הפופולריים ביותר הפך להיות ה-Xiaomi MiBox שעדיין פועל אצלי (יש לי שני מכשירים בגרסת Xiaomi MiBox 3, אחד בחדר של הבת שלי ואחד בבית ההורים שלי). זה היה מכשיר שבאמת הגדיר מחדש את רמת היציבות, הנוחות והשימושיות של המכשירים הקטנים והלא יקרים האלה.
יד ביד עם עליית הסטרימרים, שוק הזרמת תוכן הווידאו או הטלוויזיה על גבי האינטרנט פרח ופתאום ניתן להתקין על אותו ה-Xiaomi סלקום TV, נטפליקס, אמזון, יוטיוב ולגשת לבלי סוף תכנים בלי קינפוגים מסובכים, ובלי הורדות פיראטיות. וכך מחשב ה-HTPC שלי עבר להעלות אבק במחסן למעלה.
עם תחילת עידן ה-4K, מכשיר ה-Xiaomi התחיל להרגיש מעט חלש יותר, ולפני כמה שנים עברתי אל ה-Apple TV 4K, שהוא סטרימר מדהים ועוצמתי.
כך שכיום מדובר בשוק יציב שכולל מכשירים באיכות גבוהה בעלי ממשק נוח ביותר ויכולות גבוהות. כיום ממש לא פשוט לחקות את אותה האיכות במחשב, שתרכיבו לבד ותתקינו עליו תוכנות, וגם אם כן תצליחו להרכיב מחשב, שיתפקד בצורה דומה לסטרימר, היתרונות של מחשב כזה, כיום כבר לא ממש ברורים לי.
סיכום מחשב מול סטרימר
אז מה שההתנסות בשני המכשירים האלה לימדה אותי היא שמחשב מהווה את האופציה שמאפשרת הכי הרבה חופש, ניתן לבחור בעצמכם את החומרה, מערכת ההפעלה והתוכנה. כשיוצא משהו חדש, אפשר לשדרג ולהחליף. יחד עם זאת, אם השאיפה היא להגיע למשהו יציב ונוח לשימוש. הסטרימר הוא מוצר מדף מוכן, שמגיע עם הכל מוכן ויכול להוות פתרון סגור ושלם. מצד שני הסטרימר פחות פתוח לשדרוגים והיכולות להתאמה אישית הן פחותות.
אני רואה בסטרימר סוג של אבולוציה של המחשב, שיכולה לקרות רק כאשר השוק מספיק בשל ומוכן להציג מערכת שהיא מספיק יציבה וסגורה מצד אחד ומצד שני ניתן גם לקבל עדכונים לאפליקציות חדשות. סטרימר טוב יספק לכם גישה נוחה לכל השירותים המדורניים ומוריד את הסיבוך בתחזוקה ביחס למחשב.
אבל רגע, למה בכלל צריך סטרימר כיום?
אז אם כמה שאני אוהב את ה-Apple TV 4K שלי, והוא עדיין מחובר בסלון, השימוש שלי בו הוא כמעט אפסי. למה? התשובה היא כמובן ה-Smart TV, ההתקדמות במערכות ה-Smart TV בשנים האחרונות היא פשוט מדהימה, הן מהירות, תגובתיות, בעלות ממשק שליטה חלק וידידותי וכוללות כל אפלקיציה אפשרית. בתחילת הדרך של מערכות ה-Smart TV, זה היה נראה דיי גימיק. במקרה הטוב, ניתן היה לראות יוטיוב וגם זה היה מתקלקל אחרי תקופה מסויימת. המערכת הייתה מפסיקה לקבל עדכונים בשלב מסוים, זאת בנוסף לממשק שבלוני ואיטי. באזור 4-5 השנים האחרונות הקפיצה באיכות מערכות ה-Smart TV היא מדהימה, וכיום את כל התכנים שלי אני צורך דרך ממשק ה-Smart TV בטלוויזיית ה-LG OLED E8 שלי (ה-WebOS).
האם גם לכם היה מחשב HTPC? תשתפו אותנו בזכרונות שלכם ותספרו לנו כיצד אתם צורכים את תכני הוידאו שלכם כיום.
תגובה אחת
לי אישית לא היה מחשב מדיה ייעודי לקולנוע ביתי, אבל כן יצא לי להשתמש בתוכנות שהוצגו כאן.
כמו כן יצא לי ליראות סקירות של מזרימי מדיה מסוגים שונים כמו: iXtreemer למשל או APEX הקטן והחמוד שהיה בזמנו ממש ממתק על המזנון.
לגבי איך אני צורך את התוכן שלי היום: אני חייב לציין שלמרות ההתקדמות האדירה שקרתה בעולם מזרימי המדיה, והעובדה שאני משתמש בטלוויזיה חכמה כאשר יש תוכן שאני אוהב אני נוטה להקליט אותו על דיסק קשיח באמצעות לוכד ווידאו, ולשמור אותו אצלי כי ממה שלמדתי על העולם הזה שהתוכן הוא לא באמת שלך אתה לא יכול לדעת מתי ובאיזו סיטואציה הגוף המשדר יחליט להעלים תוכן מסוים שאתה כול כך אוהב בין אם כתוצאה מפרשה כזו או אחרת או מכול סיבה מסחרית שהיא.