מבקר האודיו, John Darko דיווח השבוע באתר שלו, על כך ששירות Tidal מריצים שינוי במבנה המסלולים שלהם שכרגע החל באוסטרליה.
הרעיון המרכזי של השינוי הוא להפריד את השירים בהפרדה גבוהה, שהשירות מציע בפורמט ה-MQA, למסלול נפרד ממסלול ה-HiFi, שכעת יציע איכות CD בלבד.

באוסטרליה המסלולים החדשים יראו כך:
- מסלול Premium – יציע איכות MP3 320Kbps (מחיר באוסטרליה $11.99)
- מסלול HiFi – יציע איכות CD (מחיר באוסטרליה $17.99)
- מסלול HiFi Plus – יציע איכות MasterQuality Audio עד 9216Kbps, בנוסף לבונוסים כמו מוזיקה ב-Dolby Atmos ו-360 Reality (מחיר באוסטרליה $23.99)
מבחנתי ברור שמטרת החלוקה מחדש היא להוות תחרות למסלול באיכות CD, ש-Spotify צפויה להשיק בהמשך השנה תחת השם Spotify HiFi. נראה שהמהלך של Spotify, עוד לפני שהוא בכלל קרה, העמיד את כל התעשייה על הרגליים וגרם לכולם לחשב מסלול מחדש.
אם עד כה שירותים כמו Tidal, Deezer או Qobuz, יכלו להסביר את המחיר הגבוה שלהם, על ידי כך שהם סיפקו איכות טובה יותר מאשר האיכות של Spotify, ברגע שהאיכות ב-Spotify תהיה Loseless, הטענה של השירותים המתחרים תהפוך לחלשה בהרבה.
אבל רגע, Tidal מציעים גם את איכות MQA העדיפה על CD, אז למה להם להיות מודאגים מכך ש-Spotify יציעו איכות CD "בלבד"? ובכן התשובה לכך תמונה בכמות המוזיקה הזמינה באיכות MQA, לפי ג'ון דארקו מדובר בערך על 10% מקטלוג השירים של Tidal. לכן עבור צרכנים רבים לשלם יותר רק עבור איכות עדיפה ב-10% מהקטלוג בלבד, הופך להיות לפחות מפתה.

על כך יש להוסיף את מידת ההבדל בסאונד בין איכות CD לאיכות MQA, שעבור רוב הצרכנים, ממש לא בטוח שההבדל מספיק משמעותי בשביל לשלם עליו יותר מידי חודש.
תשתפו אותנו בדעתכם, האם אתם מוכנים לשלם עבור האיכות המקסימלית, גם אם הקטלוג מוגבל יותר? או שאולי דווקא האפשרות של לשלם פחות ולקבל איכות CD "בלבד" קורצת לכם?