מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.
השבוע אנחנו בסימן רוק עדכני. נמליץ לכם על שישה אלבומים מגוונים, כולל רוק בשילוב נורדי, רוק מתקדם וגם שלושה אלבומים של הרכבים ישראלים.
אלבום השבוע של רוק עדכני: Whispers of Granite – Liquid Stone
אלבום השבוע שלנו להפעם הוא האלבום החדש Liquid Stone, מאת פרויקט חדש, שמורכב מצמד אומנים מנורווגיה וגרמניה ונקרא Whispers of Granite.
ההרכב Whispers of Granite הוא שיתוף פעולה מוזיקלי חדש ומסקרן בין הזמרת והמלחינה הווקאלית הנורווגית טרודהאיידטנג (Trude Eidtang) לבין הקלידן והמלחין הגרמני אנדראסהאק (Andreas Hack). אני הכתרי אותם לפני כמה שבועות כאשר בחרתי ביצירה מתוך האלבום, One More Reason, לשיר השבוע שלנו. בסיום אותה המלצה כתבתי: ״אל תתפלאו אם תראו את האלבום כולו מככב בהמלצות שלנו בקרוב.״ אז הנה אנחנו כאן.
ברחבי הרשת אלבום הבכורה שלהם, Liquid Stone, מציע חיבור ייחודי בין פולק מלנכולי, אינדי ורוק מתקדם – שילוב שמועצם בזכות הקול מלא ההבעה של טרודה והעיבודים האווירתיים של אנדראס. אני במשך כל ההאזנה לא יכולתי שלא להרגיש עד כמה האלבום הזה מרגיש כמו אלבום של להקת Evanescence, לו הם היו להקה נורווגית ולא אמריקאית.
משהו במקצבים, האנרגיה, בקלידים המלנכוליים והתופים הפאנצ׳יים, לצד הווקל של טרודה, שבעיקר בנמוכים שלה הזכירה לי את אמי לי, כל זה התחבר לי לתחושה הזו. איפה שיש הבדל בין ההרכבים הוא בכיוון שאליו הם לקחו את הבסיס הזה. Evanescence שילבו את המוזיקה שלהם עם פוסט-רוק מודרני סטייל הרכבים כמו לינקין פארק וכמובן Seether, שהיה שיתוף פעולה וקשר רומנטי בין הסולן שלהם לאמי לי. לעומת זאת, Whispers of Granite משלבים סאונד אמביאנט ארופאי, סאונד אלקטרוני של שנות ה-70 ומלודיות נורדיות, כך שהסאונד מרגיש מאופק, בוגר ואירופאי-סקנדינבי יותר.
אני מת על האלבום הזה, יש כאן טיפול מודרני ומושקע במוזיקת רוק. בשנים האחרונות אני מרגיש שהרוק העדכני הוא לא בשבילי, בכל פעם שניסיתי לשמוע פלייליסטים של רוק חדש הרגשתי שהסאונד הוא אגרסיבי ופשטני מידי לטעמי. ממש הרגשתי ״שרוק זה כבר לא בשבילי״, למרות שהוא היה הז׳אנר המועדף עלי בצעירותי. עם הרכבים כמו Whispers of Granite אני מרגיש שעדיין לא הכל אבוד ושיש אומנים שמרגישים כמוני שהרוק צריך לעבור שינוי להתבגר.
אז אסיים בלומר תודה לטרודה ואנדראס על האלבום המעולה הזה ואני מקווה שזו רק ההתחלה עבור הרכב מלא הפוטנציאל הזה.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
אלבומים מומלצים נוספים – רוק עדכני
Astrospaecion – Salute the Dawn
ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום החדש Salute the Dawn מאת ההרכב, Astrospaecion.
בימינו בכל פעם שאני מוצא הרכב שאין ולו פיסת מידע הכי קטנה עליו, אני מיד חושב שמדובר ב-AI, כבר יצא לי לגלות כמה חשודים כאלה, כשהגורם המפליל היה תמיד שחרור מהיר מידי של אלבומים חדשים.
גם על ההרכב Astrospaecion לא מצאתי דבר, אומנם יש להם עמוד פייסבוק, שם הם מספרים על כך שהם הוציאו סינגלים ואת האלבום הזה, מבלי לומר דבר על עצמם. יש להם עמוד אינסטגרם עם כמה תמונות וקליפים וגם כמה קליפים ביוטיוב. כבר מאוד קשה לדעת בימינו אם זהו קליפ של AI או לא. אני באמת לא מצליח להבין איך זה שהם לא מספרים דבר על עצמם. בקרדיטים של השיר מופיעים כמה שמות שגם עליהם לא מצאתי דבר.
כך שלא הצלחתי לפסול לגמרי שמדובר ב-AI, למה זה כל כך חשוב לי? זה נושא מורכב שאני מקווה שיצא לי לכתוב עליו בקרוב.
בכל מקרה לגופו של אלבום, Salute the Dawn הוא אלבום רוק מלודי, עם שילוב בין גיטרה אקוסטית לחשמלית וסולנית עם ווקל נעים ומתקתק. אהבתי את השמירה על הרמה הגבוהה והאחידה לאורך כל האלבום ואת שילובי הקולות. זה אלבום נהדר להעביר איתו נסיעה, הוא מהנה ומאוזן בין אנרגטי למלודי ונעים.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Silent Regression – Stillborne
ההמלצה השנייה שלנו היא האלבום החדש Stillborne מאת הרכב הרוק הישראלי, Silent Regression.
הנה קצת מידע על הלהקה והאלבום כפי שצורפו להודעה לעיתונאות שהגיעה אלי: Silent Regression הם טריו רוק המושפעים מעולם הפרוג והגראנג' ומשלבים את הסגנונות השונים בצורה מאוד אישית ויחודית. עבורם מוסיקה היא שפה והדרך הטהורה ביותר להביע את מה שיש לכולנו בקרביים. הם מאמינים בעומק, וכנות, ולא מפחדים לחקור את המקומות החשוכים בנפש. עם זאת, המוזיקה היא אינה צעקה חסרת מענה, אלא אקט של התמודדות עם הכאב דרך יופי ואומנות.
האלבום Stillborne הוא אלבום ראשון של ההרכב Silent Regression, בסגנון רוק אלטרנטיבי עם השפעות של גראנג' ופרוג בשפה האנגלית.
כשמה של הלהקה, האלבום חווה רגרסיה שקטה דרך מכשולים ועיכובים במשך כל הדרך; קשיים חיצוניים כמו המלחמה שנכפתה עלינו, או כשלים טכניים. כל תהליך הלידה של האלבום דרש התמודדויות נפשיות עמוקות, ובעומק המשבר לא היה ברור אם האלבום יקבר לפני שיזכה לחיות. כעת הגיעה השעה שלו לצאת אל האור.
האלבום כולל תשעה שירים שמדברים על התמודדות עם השדים הפנימיים והחיצוניים בחיים דרך אהבה לא בריאה, שנאה עצמית, מהי אמת ומהי מציאות. שם האלבום מדבר על הדברים הנישאים בתוך השקט והדממה הכבדה שאנו סוחבים איתנו.
הרבה זמן שלא יצא לי לשמוע מוזיקה כזו, האלבום החזיר אותי לתחושה של לשמוע את אחת מלהקות הגראנג׳ המקוריות בפעם הראשונה (כמו Soundgarden, Alice In Chains או Nirvana). רק שאותן הלהקות האמריקאיות, כמו הכל באמריקה נטו להשמע ״גדול ורועש״ ואילו האלבום Stillborne נשמע לי יותר אינטימי, ובזכות כך כנה, מעניין, אישי וישראלי יותר. ברצועה השנייה באלבום, Isolation ישנה גם זמרת אורחת, שלא קיבלה קרדיט בספוטיפיי, כך שאני לא יודע מי זו, אך היא בהחלט הוסיפה עוד לעידון והרוך של האלבום.
אל תבינו אותי לא נכון, זהו אלבום רוק בועט, שכולל גם רגעים של צעקה ואנרגיה אמיתית של רוק. אני חושב שהקטעים הטובים באלבום הם היותר שקטים שלו, לטעמי גם הסולן שר יותר נעים כשהוא שר את הקטעים השקטים.
נקודה נוספת שמאוד אהבתי באלבום הוא שינויי מקצבים אותם תמצאו פחות או יותר בכל יצירה, זה מוסיף המון עניין ותחכום לאלבום. זו כנראה ההשפעה של פרוג רוק, עליה ההרכב דיבר בהודעה לעיתונאות.
בשורה התחתונה אלבום בכורה מעולה, עם המון קטעי גיטרה פנטסטיים, כמו למשל הפתיחה של False Sun.
חברי הלהקה הם: Tyler Gil על השירה והגיטרה, Gilad Pollack על התופים ו-Tuval Pollack על הבס.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Musa Stone – Fugue
ההמלצה השלישית שלנו להפעם היא האלבום Fugue, מאת האומן הירדני/הולנדי בעל שם הבמה, Musa Stone, משנת 2023.
אומן נוסף שלא ממש רוצה לספר על עצמו ופרופיל הספוטיפיי שלו מסתכם במשפט:
״Live a grand adventure and tell no one״
לתחושתי הפעם כאן יש פה אומן מאחורי המשפט היחיד הזה, אז מה אני אגיד לכם, נסתפק בזה.
האלבום Fugue הוא אלבום הבכורה של Musa Stone, זהו אלבום אינדי רוק אלטרנטיבי עם עבודת גיטרה נהדרת, מקצבים חצי מהירים ותחושה אווירתית נהדרת. השירה חסרת מאמץ ומאוד לטעמי. יש כאן שילוב של אינדי פופ, כך שהאלבום כולל סאונד דיי קליל בבסיסו, אך יש כאן הפקה מעניינת שמרימה את האלבום לרמה גבוהה יותר ואני מצאתי אותו מהנה ביותר.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Dodo Bird – Sedna: I'm Waiting For You
ההמלצה הרביעית שלנו להפעם היא האלבום החדש Sedna: I'm Waiting For You, מאת היוצר הישראלי בעל שם הבמה, Dodo Bird.
מאחורי השם Dodo Bird עומד אומן ישראלי בשם עודד שטרייגולד. על האלבום החדש הזה שיצא מוקדם יותר השנה נודע לי ישירות מעודד בעקבות מייל שהוא שלח לאתר שלנו, בהחלט מגניב, אם אתם שואלים אותי.
עודד מייצר מוזיקה כבר לא מעט שנים, אומנם הדיסקוגרפיה שלו בספוטיפיי מתחילה באלבום Dream Lands מ-2016, אך עלי פי מידע מרחבי הרשת, האלבום הראשון יצא עוד בשנת 2000..
האלבום Sedna: I'm Waiting For You על פי עודד: ״זהו אלבום קונספקט שמספר סיפור מדע בדיוני, עם הרבה השפעות מפרוג, וגם psydub ועוד כל מיני סגנונות.״
אני מודה שהאזנתי לאלבום לפני כמה חודשים כבר ולקח לי זמן למצוא את המשבצת הנכונה של המלצות האלבומים שלי לשלב אותו בה. בנוסף, אנחנו עדיין ממשיכים ועוברים ימים מאתגרים, עם המון חוסר בהירות והרבה מאוד כאב. אצלי באופן אישי התחושות האלה מקשות להיפתח לסגנונות מוזיקה כמו כאן. עבורי זהו אלבום שדורש ריכוז והקשבה, שהיה לי קשה להקדיש לו. אבל כעת הגיע הזמן כן להמליץ לכם עליו.
אז מה בעצם יש לנו כאן? יצירה קולנועית מאוד, שכוללת קטעי דיבור כביכול בין אסטרונאוטים עם שלל אפקטים. כמעט שאין כאן שירה, על פי ההגדרה. מבחינה מוזיקלית, יש כאן השפעה של פרוג רוק משנות ה-70, בוודאי של Pink Floyd, יש המון רפטטיביות במוזיקה, עם קטעים ארוכים של מקצב שחוזר על עצמו.
זהו לא אלבום רוק רגיל, כך שאני ממליץ עליו למי שמחפש משהו קצת אחר. זה לא שיש פה איזה קטעים ניסיוניים מידי, או קשוחים/אגרסיביים מידי, אבל בשביל ליהנות באמת מהיצירה הזו במלואה, זה דורש רמת ריכוז ופתיחות למשהו שונה, רחב יריעה יותר ומיוחד.
בחודשים שלקח לי למצוא זמן להמליץ על האלבום הזה, עודד הספיק כבר להוציא עוד אלבום בשם ״משמש״.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
BegedXkefeT – Tivon
המלצת הבונוס שלנו להפעם הוא האלבום החדש Tivon, מאת הצמד הישראלי, BegedXkefeT.
בעברית הם נקראים ״בגד כפת״ והם מורכבים מדורון (גוזל) גולדשמיד ומיה ולנטיין. גם את האלבום הזה הכרתי בגלל הודעה לעיתונאות שהגיעה אלי.
האלבום Tivon הוא אלבום הבכורה של הצמד והוא עוסק בסיפור ההתבגרות שלהם בטבעון. בשילוב שלרוק, פאנק–רוקוגראנג׳, בהשראת שנות ה-90 ועם טוויסט תיאטרלי, מיה ודורון משחזרים את תקופת הנעורים שלהם, כשאבקת הקסמים שהם מפזרים בה נובעת מחברוּת בת 25 שנה. באלבום הם נוגעים בתמצית אוניברסלית של מרד-הנעורים, בשילוב הומור אבסורדי.
מידע על הצמד:
מיהולנטיין– שרה ומנגנת על קאזו. סולנית להקת הפּאנק הפמיניסטית ׳כוּס׳. למדה מוזיקה אלקטרונית בבית הספר למוזיקה Catalyst בגרמניה. ערכה את אנתולוגיית השירה ׳קול דמי אחיך׳ (דרור לנפש, 2022), כתבת תרבות ב׳דבר׳, לקטורית בהוצאת ׳אלטנוילנד׳, בעלת תואר שני בספרות עברית מהאוניברסיטה העברית.
דורון (גוזל) גולדשמיד – גיטריסט, מפיק מוזיקלי ועורך סאונד. למד טכנאות סאונד במכללת Db's Berlin, עבד כמעצב פסקול לסדרות וסרטים בטלוויזיה הישראלית ומופיע עם הרכב מחווה FooYa שמבצע גרסאות כיסוי ל-Foo Fighters.
אני מודה שדיי התלבטתי לגבי להמליץ לכם על האלבום הזה, בסופו של דבר בחרתי להמליץ עליו בתור המלצת הבונוס שלנו. למה התלבטתי? מכיוון שפחות התחברתי לחצי הראשון של האלבום, שכולל שילוב של מוזיקת רוק פאנק בועטת, עם ליריקה משונה משהו. פתיחת האלבום מכוונת כנראה לקהל צעיר יותר, או חובבי פאנק ואני קצת הלכתי לאיבוד בליריקה וגם במוזיקה.
הסאונד הוא משהו בין Avril Lavigne ל-Green Day. ללא ספק סאונד שהייתי נהנה ממנו יותר לפני 20 שנה. בכל מקרה ההפקה מצוינת, ומאוד אהבתי את הקול של מיה.
החצי השני של האלבום הוא הרבה יותר לטעמי. יש שם קטעי גיטרה מעולים, כמו למשל ב-Never. כנראה היצירה שהכי אהבתי באלבום היא דווקא Intermission – יצירה אקוסטית וקצרה שכוללת דיבור ולא שירה, זו יצירה מלודית נהדרת. עוד יצירה כיפית היא Winter, שכוללת מקצב פופ-רוק קליט במיוחד ושירה נהדרת של מיה.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.
