ביום שלישי ה-18 לפברואר 2025 הייתי בהופעה של הפסנתרנית ומוזיקאית הג׳אז דינה קיטרוסקי – Dina Kitrossky, שנערכה במועדון שבלול Jazz אשר בתל אביב. הפעם הגענו בהרכב מלא של צוות AVReviews יחד עם נשותינו. בכתבה זו אחלוק עמכם את התרשמותי מההופעה.

על דינה קיטרוסקי
דינה היא פסנתרנית ויוצרת מקורית, חיה ונושמת את הקו שבין מזרח למערב, בין פולקלור עממי ליצירות קלאסיות אמנותיות. היא חוקרת את הנגינה המזרחית ומשלבת אותה עם מוזיקת ג׳אז וקלסית מערבית.
אני הכרתי את המוזיקה של דינה בשנה שעברה כשקיבלתי המלצה על אלבום הבכורה שלה, Waves, משנת 2023. התאהבתי באלבום כבר בהאזנה ראשונה, זהו אלבום ג׳אז אינסטרומנטלי ישראלי מקורי ומגוון, שמבוסס על מלודיות יפיפיות והמון רגש.

בנובמבר 2024 התקיים פסטיבל Sea Jazz אשדוד. המופע המרכזי בערב הסגירה של הפסטיבל כלל יצירה מקורית וחדשה מאת עומר אביטל. היצירה בוצעה על ידי התזמורת האנדלוסית אשדוד, כאשר דינה ניגנה על הפסנתר. מופע הפתיחה של הערב היה של הטריו של דינה, בו היא ביצעה כמה מהיצירות מאלבומה.
עם כמה שעומר אביטל הוא מוזיקאי בינלאומי מצליח ואני מאוד אוהב את המוזיקה שלו, התרגשתי אף יותר מההזדמנות לשמוע את המוזיקה של דינה. לצערי המופע התקיים באולם הכניסה של המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, מקום גדול ופתוח עם תקרה מאוד גבוהה וחלונות ענקיים, במילים אחרות, תנאיים אקוסטיים רחוקים מאוד מאידיאלים. כבר באותו הערב הבטחתי לעצמי למצוא הזדמנות לשמוע את דינה והטריו שלה בתנאים ראויים ואמש ההזדמנות הזו התממשה.
על מועדון שבלול Jazz
מועדון שבלול החל את דרכו בנמל תל אביב בקיץ 2005, מאז נערכו בו אינספור הופעות ברמה יומית של אומני ג׳אז, בלוז, אינדי ועוד. לי יצא להיות שם בהופעה של שליחי הבלוז לפני שנים (רבות). החל מ-2019 המועדון עבר למשכנו הנוכחי בלב תל אביב ברחוב קרליבך 23.

המועדון הוא מקום אינטימי, שכולל בר ומסעדה. הכרטיסים הם ללא מקומות מסומנים, כך שיש יתרון בחירה למי שמגיע מוקדם יותר. יחד עם זאת, כל המקומות הם מסביב לבמה כשיש לא יותר משלוש שורות, לכן אין באמת מקומות ״לא טובים״. המקום כולו מעוצב בטוב טעם ומשדר המון אהבה למוזיקה בכלל וג׳אז בפרט.


סקירת ההופעה
הטריו של דינה קיטרוסקי כלל אמש את בר גבע על הדאבל-בס ואת דוד דגמי על התופים.

במקור אמור היה להופיע עם הטריו, בתור אומן אורח, נגן סקסופון צרפתי שחי בהודו – מדהב הרידס, אך למרבה הצער הוא חלה בשפעת ולא יכל היה להופיע. במקומו דינה אירחה לשתי יצירות את נגן העוד, אלירן סויסה.

מעבודתה עם התזמורת האנדלוסית אשדוד, שילוב של כלי העוד כלל לא זר לדינה והוא משלים נהדר את המוזיקה שלה.
הדרך בה דינה מובילה את ההופעות שלה מהווה מראה של המוזיקה שלה, עם המון עדינות, צניעות ועומק. היא מספרת מעט על היצירות וההשראה שלה, מפרגנת לנגנים ובעיקר משאירה את הבמה למוזיקה. למי שעוקב אחר ההמלצות שלי, יודע שההעדפה שלי בג׳אז היא לג׳אז חלק ומלודי. כמו רוב אומני הג׳אז בהופעות חיות, גם בהופעה של דינה ניתן מעט יותר דגש לאלמנט האלתור, אך לרגע זה לא פגם בבסיס המלודי היפיפה של היצירות שלה. דינה היא פסנתרנית מופלאה והמוזיקה שהיא מנגנת היא מורכבת, אך במקביל היא מצליחה לשמור על הקו המלודי והעדין ועבורי בכך נמצא סוד הקסם שלה.

בערך בנקודת החצי של ההופעה, שלפה דינה מהפסנתר מעיין קליפסים אשר מוסיפים לפסנתר רבע טון וגורמים לסאונד שלו להיות מעט יותר אוריינטלי. באופן אישי, אני מרגיש שהפסנתר ללא הכוונון הנוסף הזה הרגיש מלא ומרגש יותר, אך זה לחלוטין עניין של טעם.
המוזיקה לכל אורך ההופעה של דינה שמרה על רמה גבוהה והייתה מהנה ביותר. עדיין היו מבחינתי שלוש נקודות שיא. ראשית הביצוע של דינה ל-Karati, אולי היצירה האהובה עלי באלבום. רגע השיא השני היה הביצוע ל-River, יצירה בהשראה ספרדית. זו יצירה מורכבת שתחילה דינה תכננה לנגן אותה בחלק הראשון של המופע, אך לאחר כמה קטעי נגינה היא אמרה שמעט כואבת לה היד ולכן היא דילגה על היצירה. לקראת סיום המופע היא בכל זאת ביצעה את היצירה כשלפני כן היא התוודתה שלא פעם יש לה חרדת ביצוע לפני ניגון היצירה הזו. זה היה רגע אנושי מרגש מבחינתי. כמובן שדינה צלחה את היצירה המורכבת והמהירה הזו.

נקודת השיא האחרונה הייתה קטע הסיום של ההופעה. דינה ביקשה לכבות את האורות ובאווירה רומנטית הטריו שלה ניגנו את Ballade. זה היה ביצוע מרגש, כל כך שליו ונעים ודרך נפלאה לסיים בה את ההופעה.
בסיום ההופעה דינה הודתה להרכב ולקהל כולל לכמה מעריצים שמגיעים לכל ההופעות שלה. בניגוד לאומנים רבים, דינה נשארה ושוחחה אישית עם כל מי שרצה להגיד לה שלום. היא הכירה אנשים רבים בשמם, ואת מי שהיא לא הכירה, היא טרחה לשאול לשמם ולהודות להם על כך שהם הגיעו. זה מראה עד כמה היא אדם עם רגליים על הקרקע. גם אני זיכיתי לדקה מזמנה ולהחליף איתה כמה מילים.

סיכום
אז האם זכיתי לפיצוי על מופע הפתיחה באשדוד בשנה שעברה? לחלוטין כן, הסאונד במועדון שבלול היה משובח, התופים היו הדוקים ועוצמתיים, הדאבל בס רך וענקי, העוד מענג ומדויק וכמובן הפסנתר, שהיה מאוזן להפליא ואפשר באמת להתרשם מהנגינה הנהדרת של דינה.
התברכנו בלא מעט אומני ג׳אז בינלאומיים שצמחו בארצנו וכבשו את העולם, אומנם לדינה יש עד כה רק אלבום אחד, אך מבחינתי יש לה את הפוטנציאל להצטרף למועדון היוקרתי הזה.
נקודה אחרונה לציון, שאלתי את דינה אם האלבום שלה זמין בהדפסה פיזית כלשהי והתשובה הייתה שלילית. אני מבין שלאומן בסדר הגודל שלה, כשרוב הקהל כיום אינו רוכש מוזיקה על גבי מדיה פיזית, אין הגיון כלכלי להדפסה פיזית, אך זה עדיין היה מצער מאוד עבורי לגלות שאין לי אפשרות לרכוש את המוזיקה שלה על גבי תקליט או CD. אולי בעוד מעט זמן, כשדינה תהפוך לכוכבת, נזכה לראות גם מהדורה פיזית של אלבומה.
כך לאחר שבשבוע שעבר הייתי בהופעה של אסף אבידן, הסתיים לו אמש שבוע של שתי הופעות מעולות בתל אביב.












