AVReviews

הפעם הגיע אלינו לסקירה ה-Bricasti Design M1 Series II, ממיר הייאנד משולב מודול הזרמה מבית חברת הבוטיק האמריקאית. מדובר במותג שעשה עלייה לישראל ממש לאחרונה. בסקירה הפעם נבחן את התכונות והביצועים של ה-M1 S2 ונשווה אותו מול ממיר הייאנד נוסף.

אנחנו מודים ל-Audio Video, היבואן הרשמי של Bricasti Design בישראל, על כך שסיפקו לנו את הממיר הזה לצורך סקירה.

שורה תחתונה

סקירה מצולמת

על חברת Bricasti Design

חברת Bricasti Design היא חברה אמריקאית המתמחה בייצור ציוד אודיו ברמה גבוהה, הן לשוק המקצועי והן לאודיופילים. היא נוסדה בשנת 2004 במדינת מסצ’וסטס בארצות-הברית על ידי שני ותיקי תעשיית האודיו – בריאן זולנר (Brian Zolner) ו-קייסי דאודל (Casey Dowdell). השם “Bricasti” נגזר מתוך שילוב שמותיהם (“Bri-Cas-ti”). שניהם הגיעו מרקע עשיר בפיתוח ויישום טכנולוגיות דיגיטליות ואודיו מקצועיות, כולל שנים רבות בחברת Lexicon, אחת החברות המוערכות בתחום עיבוד האודיו הדיגיטלי.

היצע המוצרים של Bricasti Design כיום רחב ומגוון, וכולל ממירים (DACs), מקורות דיגיטליים ורשת (לרבות סטרימר וטרנספורט CD\SACD), קדם-מגברים, מגברי הספק ומגברי מונובלוק. כאשר כל הדגמים מיוצרים תוך דגש על עיצוב, תכנון, בנייה מוקפדת בארה״ב ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות להפחתת רעשים ו-jitter, לצד מעגלים אנלוגיים איכותיים.

החברה מייצרת את מוצריה באופן ידני בארצות-הברית, עם תיבות אלומיניום וארכיטקטורות שעוצבו כדי להפיק רמות ביצועים גבוהות מאוד במונחי פירוט, טווח דינמי ונאמנות שמע. הצוות של Bricasti כולל מהנדסים מנוסים מתחום ה-DSP (עיבוד אותות דיגיטליים), מה שמאפשר לחברה לפתח בעצמה גם את התוכנה וגם את החומרה של מוצריה, ולהציע עדכונים לאורך זמן.

העומד למבחן: Bricasti Design M1 Series II

ה-Bricasti Design M1 Series II (אותו נכנה בקיצור M1 S2), הינו ממיר הייאנד המבוסס על ארכיטקטורה דואל מונו עם שני ספקי כח לינאריים בעלי יכולת סיפוק זרם גבוהה וקיבולת משודרגת ביחס לדור הקודם. בלב הממיר נמצא המעבד המתקדם של החברה, ה-MDx, שמכיל את מקלט ה-USB, שעון המאסטר, שבבי ההמרה ופלטפורמת DSP. מעבד זה מאפשר עיבוד אות מתקדם כולל upsampling, ניהול פילטרים ושמירה על אות דיגיטלי נקי עם jitter נמוך במיוחד.

מבחינת הכניסות הדיגיטליות, ה-M1 S2 כולל מבחר נרחב לרבות כניסת USB, כניסה קואקסיאלית, אופטית וכניסות AES/EBU ו-BNC. בנוסף ישנה כניסת רשת שיכולה לשמש עבור הזרמה אם תרכשו את מודול ההזרמה האופוציונלי ובנוסף הכניסה הזו יכול לשמש ככניסת I²S – תקן שהופך להיות פופולרי לאחרונה, כאשר המקור יכול להיות למשל נגן ה-SACD של החברה.

מבחינת תמיכה בפורמטים: בכל הכניסות מלבד USB ישנה תמיכה ב-PCM בקצבים של 44.1kHz עד 192khz, בכניסת ה-USB ישנת תמיכה ב-PCM בקצבים של 44.1kHz עד 384kHz ן-DSD עד 256 בין עם Native או DoP (כלומר DSD Over PCM), על גבי כניסת הרשת התמיכה דומה לזו של ה-USB רק שה-DSD מוגבל עד 128.

בצד היציאות יש את שני הסוגים של היציאות האנלוגיות – יציאת RCA ויציאת XLR מאוזנת. היציאות ממוקמות כך שכל ערוץ נמצא בצד שלו – מה שמצביע שוב על התכנון המופרד של המכשיר.

מודול ההזרמה האופציונלי של ה-Bricasti Design M1 S2 מכוון בעיקר לקהל האודיופילים שמשתמשים בתוכנות הזרמת מוזיקה מתקדמות כמו Roon, Audirvāna, JPlay ו-J River, לעומת זאת חסרה כאן תמיכה ב-Spotify Connect, Tidal Connect כמו-כן פרוטוקולים כלליים יותר כמו DLNA או AirPlay.

מידות המכשיר בס״מ הן: 43.2 רוחב, 30.5 עומק ו-11.4 גובה. המשקל הינו 6.8 ק״ג.

עיצוב ואיכות בנייה

סרטון ה-unboxing:

העיצוב של ה-Bricasti Design M1 S2 משדר בגרות תעשייתית, דיוק ואיפוק. זהו עיצוב נקי ונטול מחוות מיותרות, שמדגיש באופן ברור את הארכיטקטורה הפנימית של המכשיר: חלוקה לשלושה חלקים. משני הצדדים ממוקמים הערוצים האנלוגיים המופרדים, ובמרכז יחידת הבקרה והשליטה. הקונספט הזה אינו מסתכם במבנה הפנימי בלבד, אלא מקבל ביטוי עקבי גם בשפת העיצוב החיצונית ובפאנל הקדמי.

התיבה עשויה אלומיניום ומעובדת ברמת גימור גבוהה. תחושת האיכות ממשיכה גם לפרטים הקטנים – לבורר, לכפתורים ולממשק השליטה. המסך גדול וברור דיו, ומציג באופן קריא את המידע הרלוונטי: בחירת כניסה, עוצמת ווליום ונתוני אות הכניסה.

קשה להתעלם מהזיקה העיצובית למסורת האמריקאית הקלאסית של יצרניות כמו Lexicon, Madrigal Audio ו-Mark Levinson. מייסדי Bricasti מגיעים מרקע מקצועי בחברות אלו, וההשפעה ניכרת בקווים הישרים, בפרופורציות ובגישה המאופקת אך הסמכותית.

ישנו אלמנט עיצובי אחד שאליו פחות התחברתי. בתוך הממיר מותקנות מספר נורות לד אדומות, ובשל פתחי האוורור שבצדדים, האור חודר החוצה ומתפזר סביב גוף המכשיר. בעיניי מדובר בתאורה מעט דומיננטית מדי, והייתי מסתפק בנורית החיווי שבחזית בלבד.

מנגד, האלמנט החביב עליי במיוחד הוא הרגליות המסיביות. הן מעניקות למכשיר בסיס יציב, בידוד ושיכוך מכני ראויים, ומשדרות מחשבה הנדסית עד לפרט האחרון. הייתי שמח לראות תשומת לב דומה לנושא זה אצל יצרנים נוספים.

חוויית השימוש

את חוויית השימוש ב-Bricasti Design M1 Series II ניתן לחלק לשני רבדים: שימוש יומיומי מול הגדרות וכיוונונים. השימוש השוטף – מעבר בין כניסות, שליטה בעוצמה והזרמה הינו נוח מאוד. הפעולה מבוססת על בחירה ראשונית של הפרמטר הרצוי באמצעות הכפתורים (הגדרות, כניסות, עוצמת ניגון או פילטרים, עליהם ארחיב בחלק ההאזנה), ולאחר מכן שינוי הערך בעזרת הבורר. אהבתי במיוחד את העובדה שכברירת מחדל הבורר אינו משנה את עוצמת הווליום, מה שמפחית משמעותית את הסיכון לשינוי עוצמה לא מכוון.

את ההזרמה אל ה-M1 S2 ביצעתי באמצעות Roon, והחוויה הייתה חלקה ויציבה לחלוטין. ניתן אף להתחיל להזרים למכשיר כשהוא במצב Standby, דבר שמוסיף לנוחות השימוש במערכת יומיומית. הגישה הזו ממשיכה גם בשלט המצורף: שלט מתכתי מינימליסטי, בנוי היטב, שמעתיק את לוגיקת השליטה של הפאנל הקדמי. הוא כולל כפתורים ייעודיים לכניסות, עוצמה, פילטר וסטטוס, ובמקום הבורר שני כפתורי חצים לשליטה מדויקת.

לעומת זאת, נושאי שימוש פחות תדירים – כגון בחירה בין פילטרים דיגיטליים או הגדרות מערכת כמו טריגרים – פחות ידידותיים בעיניי. השימוש במונחים טכניים, יחד עם ניווט בין מספר גדול של פילטרים בעזרת הבורר בלבד, יוצר חוויה מעט מסורבלת. עם זאת, מדובר בפעולות שרוב המשתמשים יבצעו לעיתים רחוקות בלבד, ולעיתים אף פעם אחת בעת ההתקנה, כך שההשפעה על חוויית השימוש הכוללת נותרת מוגבלת.

מבחן ההאזנה

מבחן ההאזנה ל-Bricasti Design M1 S2 כלל מספר חלקים: השוואת פילטרים דיגיטליים, התרשמות מתפקודו כמקור סטרימינג, ואולי החלק המרכזי – השוואה ישירה מול ממיר היי-אנד נוסף בקטגוריית מחיר דומה, ה-MSB Technology Discrete DAC.

לפני שאעבור לתוצאות ההאזנה עצמן, חשוב לתאר את אופן החיבור וההגדרות. המחשבה הראשונית הייתה לחבר את הממיר אל המגבר המשולב Nagra Classic Int באמצעות כבלי XLR. עם זאת, בדיקה של תיאום המתחים גילתה שמתח המוצא של ה-M1 S2 עומד על כ-5.2V RMS (כאשר לפי המדריך קיימת אפשרות לכוונון בתוך התיבה עצמה), בעוד שמתח הכניסה של כניסת ה-XLR במגבר יכול להיות באחד משני מצבים: 2V או 10V במצב Pro. מאחר והשינוי מתבצע באמצעות מתגים קטנים בגב המכשיר, מסיבות אלה החלטתי פשוט לעבור לחיבור RCA.

לפני שנכנסתי לשלל השוואות, האזנתי ל-M1 S2 במשך כמה ימים וההתרשמות הראשונה שלי הייתה שמדובר בממיר באיכות גבוהה ביותר כשהתכונות הבולטות הן, במת סאונד גדולה, הפרדת ערוצים מצוינת, ורצפת רעש נמוכה ביותר, שמאפשרת דינמיות גבוהה.

פילטרים דיגיטליים

אני מודה שנושא הפילטרים הדיגיטליים הוא אחד התחומים הפחות חביבים עליי. מדובר לרוב בנושא טכני ויבש, שמוצג למשתמש באופן לא ידידותי, ולעיתים קרובות גם מבלבל. במרבית הממירים שבחנתי, שבהם הוצעה בחירה בין כמה פילטרים, הגעתי למסקנה שההבדלים ביניהם אינם מצדיקים את הזמן והמאמץ הנדרשים כדי לנסות ולהבחין ביניהם. בדרך כלל אני מעדיף שיצרנים יבחרו עבור המשתמש את האיזון האופטימלי מבחינתם, או לחלופין יציגו את הנושא בצורה נגישה יותר, שתסביר גם למשתמש שאינו טכני על מה הפילטרים משפיעים בפועל.

ב-Bricasti Design M1 S2 החברה לקחה את הנושא צעד רחוק במיוחד. עבור PCM מוצעת בחירה בין 8 פילטרים מסוג Linear Phase ו-6 פילטרים מסוג Minimum Phase, ולצד זאת קיימת גם קבוצת פילטרים נפרדת עבור תכני DSD. תהליך הבחירה עצמו פשוט מצד אחד, אך בשל מספר האפשרויות הגדול הוא פחות נוח בפועל. שינוי הפילטרים מתבצע באמצעות כפתור Filter במכשיר או בשלט, ולאחר מכן מעבר סדרתי בין האפשרויות. המשמעות היא שבחינה השוואתית אינה אינטואיטיבית: כדי להשוות, למשל, בין פילטר 0 לפילטר 5 יש צורך לעבור ביניהם במספר לחיצות בכל פעם. בנוסף, אין אפשרות לשמור פילטרים מועדפים או ליצור גישה מהירה אליהם, ולכן חוויית השימוש בתחום זה אינה מהמתקדמות.

מבחינה עקרונית, פילטרים דיגיטליים אינם משנים את האיזון הטונאלי של המוזיקה, כלומר אינם הופכים אותה לבהירה או כהה יותר, אלא משפיעים על האופן שבו האות הדיגיטלי “נבנה מחדש” בזמן. במילים פשוטות, הם משפיעים על צורת ההתקפה והדעיכה של הצלילים, על תחושת המרחב ועל האופי הכללי של ההצגה. פילטרים לינאריים שומרים על תזמון אחיד של כל התדרים ולכן נוטים להישמע ממוקדים ומדויקים יותר, עם דימוי חד ובמה מוגדרת היטב, אך לעיתים גם מעט אנליטיים. לעומתם, פילטרי Minimum Phase מוותרים על יישור זמן מושלם כדי להימנע מתופעה של pre-ringing, ולעיתים מתקבלת תחושה טבעית וזורמת יותר, עם התקפה רכה ואורגנית ואלמנט מסוים של “אנלוגיות”. ההבדלים לרוב עדינים, אך במערכת שקופה ובהאזנה ממושכת ניתן לזהות שינוי באופי ובהצגה המוזיקלית.

בדרך כלל מומלץ לבחון את השפעת הפילטרים במוזיקה אקוסטית – פסנתר, ג’אז, קטעים ווקאליים – ופחות במוזיקה מורכבת או רוק, שבה ריבוי שכבות הסאונד מקשה על זיהוי ההבדלים. בשל מספר הפילטרים הגדול, בחרתי להתמקד בשניים בלבד: Minimum 0 ו-Linear 0. ההשוואה בוצעה עם קובץ מקומי כדי לצמצם משתנים חיצוניים כמו חיבוריות רשת או ביצועי שירות סטרימינג, והקטע שנבחר היה Old Love בביצוע Eric Clapton מתוך הופעת MTV Unplugged משנת 1992 בפורמט Flac באיכות של 44.1kHz ו-16bit.

ההעדפה האישית שלי הייתה לפילטר Minimum 0, שהעניק עבורי תוצאה חלקה ועשירה יותר הן בגיטרה והן בקלידים. איני מגדיר את ההבדל כתהומי, אך דווקא בהאזנה ממושכת מצאתי את פילטר ה-Minimum Phase נעים יותר ופחות “חד” לעייפות האוזן. ללא קשר לבחירת הפילטר, ההצגה הכללית של הממיר הרשימה: במה תלת-ממדית רחבה, תחושת קהל מוחשית מאוד כולל המיקום שלו, הפרדת כלים מצוינת ורמת פירוט גבוהה, לצד רקע שקט במיוחד.

השוואה של חלק הסטרימר מול Nagra Streamer

בחלק השני של מבחן ההאזנה השוויתי את ביצועי הסטרימר הפנימי של Bricasti Design M1 S2 מול סטרימר הייחוס שלי, ה-Nagra Streamer, שחובר לממיר באמצעות כבל קואקסיאלי Nordost Blue Heaven.

לפני ההתייחסות להיבטי הסאונד, חשוב לציין את ההבדלים התפעוליים. הסטרימר הפנימי של ה-M1 S2 תומך רק בפלטפורמות ייעודיות כמו Roon ו-Audirvana, בעוד הסטרימר של Nagra מציע מגוון רחב יותר של אפשרויות, כולל Spotify Connect, Tidal Connect, Qobuz Connect לצד פרוטוקולים כלליים כמו AirPlay ו-DLNA. מנגד, מבחינת קישוריות דיגיטלית, ה-Nagra Streamer מתבסס על חיבור קואקסיאלי ותומך ברזולוציה של עד 192kHz ו-DSD64, כאשר תמיכה ברזולוציות גבוהות יותר, כגון DSD256, זמינה רק דרך חיבור N-Link הייעודי של החברה.

הקטע הראשון ששימש אותי היה Preacherman של Melody Gardot מקובץ מקומי באיכות FLAC ‏44.1kHz/16bit. דרך הסטרימר הפנימי של ה-M1 S2 התקבלה פרזנטציה מעט דינמית יותר, עם תחושת בס מעט מודגש ואנרגיה כללית גבוהה יותר. לעומת זאת, דרך ה-Nagra Streamer הסאונד היה רגוע ורך יותר, תחום המיד קיבל מעט יותר נוכחות והווקל הוצג באופן מעט מודגש יותר. ההבדל לא היה דרמטי, אך בהחלט מורגש, בעיקר באופי ובאנרגיה של ההגשה.

פער דומה הופיע גם ביצירה 8 Prinzessinnen של ההרכב Monika Roscher Bigband מתוך האלבום Witchy Activities and the Maple Death. למרות שמדובר ביצירת פרוג-רוק מורכבת, דינמית ואנרגטית, האופי נשמר: ה-M1 S2 הציג סאונד מעט דרמטי ומלא חיים יותר, בעוד ה-Nagra נטה להגשה רגועה, מאוזנת ומעט רכה יותר. לכן איני סבור שיש כאן “מנצח” ברור והבחירה תתבסס בעיקר על טעם אישי. מי שמחפש דינמיות ואנרגיה עשוי להעדיף את הסטרימר של Bricasti, בעוד שמאזינים שמעדיפים רוגע, איזון והדגשת תחום המיד ימצאו את הסטרימר של Nagra מתאים יותר.

כך או כך, עצם העובדה שהסטרימר הפנימי של ה-M1 S2 מצליח להתמודד ראש בראש עם סטרימר חיצוני איכותי היא הישג משמעותי, ומעידה על רמת ההשקעה והביצוע הגבוהה של Bricasti גם בתחום זה.

השוואה מול ממיר באותה קטגוריית מחיר: MSB Discrete DAC

בחלק המרכזי של מבחן ההאזנה ביצעתי השוואה בין ביצועי הסאונד של Bricasti Design M1 S2 לבין ממיר הייחוס שלי, ה-MSB Discrete DAC, המצויד בשני ספקי כוח חיצוניים. מדובר בהשוואה מעניינת במיוחד, שכן שני הממירים נמצאים באותו טווח מחיר ופונים לקהל יעד דומה.

לפני ההתייחסות לביצועי הסאונד, ראוי לעמוד בקצרה על הבדלי הגישה. מבחינה עיצובית, ה-M1 S2 מציג קו תעשייתי, סולידי ונקי, בעוד שה-MSB משדר מודרניות ותחושת “חלקות” גבוהה יותר. מנגד, המסך של ה-M1 S2 אינפורמטיבי ופרקטי בהרבה, בנוסף מצאתי את הרגליות המסיביות שלו מרשימות יותר לעומת הספייקים של ה-MSB. בתחום התכונות, ה-M1 S2 מגיע עם סט כניסות נרחב כברירת מחדל, בעוד ה-Discrete DAC מציע פחות כניסות בגרסת הבסיס, אך מפצה על כך בגישה מודולרית וגמישה, עם אפשרות להוסיף מודולים שונים לאורך זמן – כולל חיבורים חדשים שפותחו לאחר השקת המוצר. בשני המקרים קיימת גם אפשרות לשילוב סטרימר פנימי, המבוסס בעיקר על פלטפורמות ייעודיות דוגמת Roon, אך ללא תמיכה מובנית בשירותים כמו Spotify Connect או Tidal Connect.

כאשר מגיעים לביצועי הסאונד, אנו נכנסים במידה רבה לעולם של “דקויות אודיופיליות” – הבדלים שמורגשים בעיקר בהשוואה ישירה, ופחות ניכרים בהאזנה נפרדת לאורך זמן. לצורך ההשוואה חיברתי את שני הממירים אל הסטרימר של Nagra בחיבור קואקסיאלי, כדי לבודד את חלק הממיר בלבד.

בקטע Beautiful Life בביצועה של Chantal Chamberland באיכות DSD64, בלטה במיוחד רצפת הרעש הנמוכה של ה-M1 S2, שהצליחה להתחרות ברמה שמציג ה-MSB למרות ספקי הכוח החיצוניים שלו. דרך ה-Bricasti הבס נשמע רך, עמוק ומופרד היטב, והווקל הציג שכבות של ניואנסים ומיקרו-דינמיקה. לעומת זאת, דרך ה-MSB התקבלה תחושה מעט רכה יותר בפסנתר ובהעברת הקול האנושי, בעוד ה-M1 S2 נשמע מעט דינמי יותר.

תוצאה דומה התקבלה גם ביצירה In My Heart של Youn Sun Nah באיכות Flac 48kHz 24bit. גם כאן ההבדלים היו עדינים, עם יתרון קל לדינמיות ב-Bricasti, מול סאונד רך ואולי מעט מאוזן יותר ב-MSB. יחד עם זאת, הדמיון בין הממירים בולט: שניהם מציגים במה תלת-ממדית רחבה, רמת פירוט גבוהה, הפרדה מצוינת בין שכבות ואפקטים, ווקל גדול ומפורט ורמת ניקיון גבוהה במיוחד. בסופו של דבר, הבחירה ביניהם תישען יותר על העדפות אישיות של אופי ההגשה ופחות על פערים טכניים מהותיים.

סיכום

לסיכום, ה-Bricasti Design M1 S2 הותיר אצלי רושם עמוק, הן מבחינת איכות הבנייה והגימור שהינו ברמה גבוהה, והן מבחינת ביצועי הסאונד. מדובר במוצר מוקפד, יציב ואמין בתחושה, שמשדר רצינות הנדסית לכל אורך הדרך.

מבחינת הסאונד, בהשוואות של מוצרים קודמים בתחום הדיגיטלי שיצא לי לסקור אל מערכת הייחוס שלי, שמורכבת מסטרימר Nagra Streamer וממיר MSB Discrete DAC, לרוב המערכת שלי הציגה יתרון ברור, או לכל הפחות אופי שונה באופן מובהק. במקרה הזה ה-Bricasti הצליח להוות יריב שקול ומרשים במיוחד. ההבדלים שנשמעו היו ברמת דקויות אודיופיליות בלבד – ניואנסים עדינים של טונליות, דינמיקה ואופי הגשה – הבדלים שסביר להניח שלא ישנו בפועל עבור רוב מוחלט של חובבי האודיו. לכן, מעבר להעדפה אישית, ניתן לומר בביטחון כי ה-Bricasti Design M1 S2 מציע חבילה שלמה, מאוזנת ובשלה, שממקמת אותו כאחד הממירים המרשימים והמשכנעים בקטגוריה.

מחיר: 45,000 ש״ח ללא מודול ההזרמה – מחיר השקה לזמן מוגבל: 38,995 ש״ח כולל מודול ההזרמה
אחריות: שנה
יבואן: Audio Video

המערכת ששימשה אותי לסקירה:
רמקולים: YG Acoustics Vantage 3
ממיר להשוואה: MSB Technology Discrete DAC עם שני ספקי כח חיצוניים
סטרימר להשוואה: Nagra Streamer
מגבר משולב: Nagra Classic Int

כבלים: 
כבל RCA בין ה-M1 S2 למגבר: Nordost Blue Heaven
כבל XLR בין הממיר MSB למגבר: Nordost Blue Heaven
כבל קואקסיאלי בין הממירים לסטרימר: Nordost Blue Heaven
כבלי רמקולים: Nordost Blue Heaven

חשמל:
כבלי חשמל עבור המגבר, הסטרימר והממיר להשוואה: Nordost Blue Heaven
מפצל חשמל: QBASE QB8 Mark II (אליו חוברו המגבר, הממירים והסטרימר)
כבל חשמל עבור המפצל: Nordost Red Dawn

מעמד אודיו: Quadraspire SV3T Performance