אנחנו פותחים את עונת הסקירות שלנו לשנת 2026 עם סקירה של אחת ההשקות המעניינות ביותר של 2025, המגבר המשולב החדש, Lyngdorf TDAI-2210, של חברת הקצה הדנית.

אנחנו מודים לפיוצ׳ר אודיו וידאו, היבואן הרשמי של מותג Lyngdorf בישראל, על כך שסיפקו לנו את המגבר לצורך סקירה.
שורה תחתונה
ה-Lyngdorf TDAI-2210 הוא מגבר מודרני, מדויק ובשל, שמציע שילוב מוצלח של טכנולוגיה מתקדמת, שימושיות גבוהה וביצועי סאונד מרשימים
מה אהבנו
- עיצוב מינימליסטי, מודרני ואיכות בנייה גבוהה
- ממשק משתמש ברור, מקצועי ולא מצועצע
- מערכת RoomPerfect יעילה במיוחד ומשמעותית בחללים לא אידיאליים
- שילוב HDMI eARC שמוסיף שימושיות אמיתית לתכנים קולנועיים
- צליל נקי, מאוזן ושקוף עם שליטה ודינמיות גבוהה
נקודות לשיפור
- בגרסת הקושחה 1.1.0 קישוריות Spotify Connect אינה מתפקדת כראוי
תזכורת על חברת Lyngdorf
חברת Lyngdorf היא חברה דנית, שהוקמה בשנת 2005 בידי Peter Lygdorf. החברה מייצרת רמקולים ואלקטרוניקה. מוצריה ידועים בעולם כחדשניים במיוחד ובעלי ביצועים מעולים. בשנת 2007 החברה קיבלה זכויות מחברת הפסנתרים היוקרתית Steinway & Sons לייצר רמקולים ואלקטרוניקה הנושאים את שמם וכך נוצרה חברת בת בשם Steinway Lyngdorf. משימת החברה הייתה לייצר רמקולים ומערכות המשחזרים את הסאונד של הפסנתר בצורה כל כך מדויקת, עד שנגני פסנתר לא יוכלו להבדיל בין נגינת הפסנתר האמיתי לסאונד הפסנתר הבוקע מהרמקולים. כך שמדובר בחברה השואפת לשלמות במוצריה.
מאפיינים נוספים של החברה הם שילוב טכנולוגיות קצה מודרניות במוצריה ושפת עיצוב סקנדינבי יוקרתי ומינימליסטי. מוצרי החברה מספקים מענה למערכות סטריאו ומערכות קולנוע רב ערוציות.
על מקים החברה, מר Peter Lygdorf, סיפרנו לכם באריכות בסקירה שלנו של המגבר Lyngdorf TDAI-1120 – לסקירה.
על סדרת מגברי ה-TDAI של Lyngdorf
טרם השקתו של ה-Lyngdorf TDAI-2210, סדרת ה-TDAI (ראשי תיבות של True Digital Amplifier Integrated) כללה שני דגמים. הדגם הבכיר של הסדרה הוא ה-TDAI-3400, זהו מגבר משולב עוצמתי עם הספק של 200W לערוץ ב-8 אוהם ו-400W לערוץ ב-4 אוהם. אנחנו סקרנו את המגבר בשנת 2020 – זה היה אחד ממוצרי הסטריאו הראשונים שיצא לי לסקור וה-Lyngdorf TDAI-3400 נשאר אחד המוצרים הזכירים והמיוחדים ביותר שסקרתי – לסקירה המלאה.
הדגם הנוסף של הסדרה היה ה-TDAI-1120 שהוא גרסה קומפקטית ונגישה יותר, אך כזו שעדיין מגיעה עם כל הטכנולוגיות המתקדמות של החברה. עוצמת ההגברה של ה-TDAI-1120 היא 60W ל-8 אוהם ו-120W ל-4 אוהם. אנחנו סקרנו את ה-Lyngdorf TDAI-1120 בשנת 2022 (לסקירה המלאה) ובסיום אותה שנה אף בחרנו בו ל״מוצר האודיו של השנה 2022״.
כפי שאתם רואים ישנו פער דיי גדול בעוצמת ההגברה בין שני הדגמים וכאן בדיוק נכנס דגם ה-TDAI-2210, שבנוסף לחידוש בנוגע לממשק מציע עוצמת הגברה חזקה יותר באופן משמעותי ביחס ל-TDAI-1120 וגם חלקית את המודולריות של דגם ה-TDAI-3400.
לפני שנכנס ליותר פרטים לגבי ה-Lyngdorf TDAI-2210 ישנו מושג מרכזי שנרצה לנסות להבהיר וכשאני אומר ״לנסות״, אני אומר זאת כיוון שמדובר במושג טכני ודיי מבלבל, אבל הוא מהווה את המהות של הארכיטקטורה הייחודית של חברת Lyngdorf והמושג הזה הוא ״הגברה דיגיטלית מלאה/אמיתית״.
אז מה זה בעצם הגברה דיגיטלית מלאה – True Digital Amplification?
לפני שנסביר את המושג ״הגברה דיגיטלית״, נתחיל מהסבר קצר של טופולוגיית ההגברה Class D. השם Class D גרם להמון בלבול, כיוון שרבים ייחסו את האות D למילה דיגיטלי, אך למעשה אין קשר כלל, וזו פשוט טופולוגיה שהומצאה אחרי טופולוגיית A ו-B. גם אנחנו נפלנו בעבר במלכודת הזו.
סיבה נוספת שגרמה לבלבול בין Class D לבין המושג דיגיטלי, היא בגלל המימוש של Class D, שעושה שימוש בקידוד של האות על ידי שני מצבים של הטרנזיסטור: או פתוח לחלוטין, או סגור לחלוטין – כלומר מצבים של ׳0׳ ו-׳1׳, מה שמרמז על אופי דיגיטלי, אך למעשה האות מקודד בשיטה שנקראת PWM – בה מה שקובע את עוצמת האות זהו משך הזמן בו הטרנזיסטור הוא פעיל ומשך הזמן בו הוא כבוי. במגברי Class D האות שמקודד ומוגבר הינו אנלוגי, ולכן מגברים אלה כוללים רכיב של ממיר (פנימי או חיצוני) אשר ממיר תחילה את האות הדיגיטלי לאנלוגי ורק אז הוא נכנס אל מעגל ההגברה, בדיוק כמו במגברי Class A או Class A\B.
הגברה דיגיטלית, לעומת זאת, היא טכנולוגיה שונה לחלוטין. לא פשוט להסביר את הטכנולוגיה מבלי להיכנס לפרטים טכניים, אך ננסה כמיטב יכולתנו. ההגברה הדיגיטלית של Lyngdorf בנוייה על השלבים הבאים:
1. בכניסה של המגבר ישנו אות דיגיטלי ״רגיל״ בפורמט PCM (כלומר כניסות אנלוגיות קודם מומרות לדיגיטל).
2. האות עובר עיבוד דיגיטלי (DSP) כולל כיוון עוצמה-volume, תיקון ה-RoomPerfect ועוד שלל עיבודים.
3. האות הדיגיטלי מומר לפורמט ה-PWM – בו רוחב הפולס קובע את העוצמה.
4. בחלק הזה האות מוזן לחלק מגבר ההספק, הטרנזיסטורים פועלים למשך הפולס וכבויים כשאין פולס.
5. החלק האחרון הוא מסנן מסוג Low Pass Filter שהופך את האות לאנלוגי ומכאן הוא ממשיך אל הרמקולים.
לסיכום, בהגברה דיגיטלית מלאה האות ״מוחזק״ כמה שיותר זמן בתחום הדיגיטלי ומומר לאנלוגי רק בשלב האחרון, בשונה ממגברים סטנדרטיים לרבות Class D. זו גם הסיבה שאין מעגל ממיר סטנדרטי במגברים של Lyngdorf.
אז מה הם היתרונות? מבחינת איכות הסאונד, יש כאן מסלול אות קצר במיוחד, עיבוד אות מדויק בתחום הדיגיטלי – לרבות שינוי עוצמה חסר הפסדים לחלוטין ולכן התוצאה היא אות נקי, מדויק ודינמי ללא תלות בעוצמה.
יתרון חשוב נוסף הוא יעילות אנרגטית גבוהה במיוחד, המגברים של Lyngdorf אינם מתחממים כלל. בנוסף מכיוון שהשליטה באות מתבצעת בתחום הדיגיטלי ניתן לשפר ולהוסיף יכולות למגברים של Lyngdorf על ידי עדכוני תוכנה, כך שיש למגברים פוטנציאל להיות עדכניים במשך שנים רבות. (דוגמה לכך היא הוספה של קידוד MQA, שנעשה על ידי עדכון תוכנה, שנים אחרי שהמגברים המקוריים הושקו).
העומד למבחן: Lyngdorf TDAI-2210
כמו שני האחים שלו לסדרת ה-TDAI, ה-Lyngdorf TDAI-2210 הינו מגבר משולב All In One, המבוסס על טכנולוגיית ה-True Digital Amplification וכולל הספק של 105W ל-8 אוהם שמוכפל בדיוק ל-210W ל-4 אוהם.
החידוש הגדול ב-Lyngdorf TDAI-2210 הינו מסך המגע הצבעוני שמופיע לראשונה במגבר משולב של החברה. המסך מובנה בתוך משטח זכוכית חלק, שמבטיח רגישות מופחתת לתביעות אצבע.

ה-Lyngdorf TDAI-2210 מגיע בשלוש תצורות שונות: בתצורה הבסיסית (אותה קיבלנו לסקירה) המגבר כולל מבחר נדיב של כניסות דיגיטליות: שלוש כניסות קואקסיאליות, שתי כניסות אופטיות, כניסת USB-C, יציאת HDMI תומכת eARC לחיבור קל עם טלוויזיה. ישנה גם יציאה דיגיטלית קואקסיאלית, למי שמעוניין להשתמש במכשיר בתור מקור דיגיטלי בעל יכולות עיבוד מתקדמות.
בצד האנלוגי ישנן שתי כניסות RCA, יציאת RCA ויציאת XLR ובנוסף כניסת אוזניות 3.5 מ״מ. היציאות האנלוגיות יכולות לשמש לחיבור סאבוופר, או מגבר הספק.
על התצורה הבסיסית ניתן לבחור באחד משני מודולים של הרחבה. המודול הראשון מוסיף כניסות אנלוגיות כולל שתי כניסות RCA נוספות, כניסת XLR וכניסת פונו תומכת ראשי MM. המודול השני מיועד אל חובבי הקולנוע ומוסיף שתי כניסות HDMI 2.1 ויציאת HDMI – כך שניתן לחבר שתי מקורות וידאו חיצוניים למגבר.
שימו לב שלפחות בשלב זה, יש לבחור את המודול הרצוי בעת הרכישה ואין אפשרות להוסיף מודול בהמשך. אנחנו קיבלנו את המגבר בתצורה הבסיסית שלו ללא המודולים.
מבחינת יכולות ההזרמה, ה-Lyngdorf TDAI-2210 מציע תמיכה מלאה הכוללת Spotify Connect, TIDAL Connect, Roon Ready, Google Cast, Apple AirPlay2, DLNA Support בנוסף לרדיו אינטרנטי ו-Bluetooth.
המידות של המכשיר במ״מ הן: 325 רוחב, 102 גובה ו-300 עומק. המשקל הינו 4.8 ק״ג.
עיצוב ואיכות בנייה
סרטון ה-Unboxing:
תכולת האריזה: מלבד המגבר, האריזה כוללת שלט, כבל החשמל, מיקרופון כיול איכותי, כבל XLR לחיבור המיקרופון וסטנד ייעודי עבור המיקרופון.

המגברים של Lyngdorf מגיעים בגימור אחיד, מודרני ונקי, עם שפה עיצובית תעשייתית ומינימליסטית מובהקת. בחזיתו של ה-TDAI-2210 שולטים שני אלמנטים מרכזיים: בצד שמאל נמצא מסך המגע הצבעוני, ובצד ימין בורר עוצמה גדול ועוצמתי (הייתי חייב).

זהו המגבר הראשון של Lyngdorf המצויד במסך צבעוני, וגם הראשון עם מסך מגע. עד כה בחרה החברה במסכים אינפורמטיביים ומונוכרומטיים, בגישה פונקציונלית מאוד. אין ספק שבשנים האחרונות מסכי מגע צבעוניים הפכו לסטנדרט בעולם הסטרימרים והאלקטרוניקה הביתית – הם משדרים תחושה מודרנית וטכנולוגית, והמשתמשים כבר מורגלים לממשק זה בזכות הסמארטפונים והטאבלטים.
מבחינת מיצוב שוק, מעניין לראות שדווקא במוצרי כניסה וביניים נעשה לעיתים שימוש נרחב יותר במסכים מסוג זה, עם דגש על התאמה אישית ואלמנטים ויזואליים דוגמת שלל תצוגות VU Meter. לעומת זאת, בעולם ההיי־אנד לא פעם מוותרים לחלוטין על מסכים, לטובת מראה נקי יותר.
הבחירה של Lyngdorf כאן שונה ומאוזנת: לקחת את המסך הצבעוני ולהפוך אותו לכלי מקצועי, ברור ומסודר – ללא קישוטיות מיותרת. ראשית אציין שהמסך כולל בהירות וחדות מרשימים, ולפחות את שם השיר ניתן לקרוא יחסית בקלות כם ממרחק של 3 מטר. הממשק מציע שלוש תצוגות שונות, שכל אחת מהן שמה דגש על מידע שימושי ורלוונטי. התצורות הן: Standard, Minimal ו-Wave. כאשר ב-Standard יש תצוגה של עטיפת האלבום ומידע בסיסי על השיר, במצב Minimal מתמקדים בעיקר בעטיפת האלבום ואילו במצב Wave יש תצוגת רטרו של ״ספקטרום תדרים״. מצב חשוב נוסף שיש לתצוגת המסך זהו המצב הכבוי, בעיקר כאשר צפיתי בטלוויזיה, זה היה המצב המועדף עלי על מנת שלא למשוך את תשומת הלב מהטלוויזיה.

בסך הכול, ה-Lyngdorf TDAI-2210 משדר בגרות, מודרניות ומינימליזם סקנדינבי. איכות הבנייה מדויקת מאוד, ולמרות משקלו הצנוע יחסית, המגבר מרגיש קשיח, יציב ומהודק.
שליטה ושימושיות
כמו ברוב מוצרי האודיו החכמים, גם השליטה ב-Lyngdorf TDAI-2210 מתחלקת לשלושה ממשקים: הממשק הפיזי שעל גבי המגבר, השלט והאפליקציה. בניגוד לדגמים קודמים של Lyngdorf, כאן – בזכות מסך המגע – כל הפונקציונליות המלאה וכל ההגדרות ניתנות לגישה ישירה דרך הממשק שעל המכשיר עצמו. זהו ממשק נוח, תגובתי, ועובד מצוין באופן כללי. עם זאת, אני מעריך שרוב המשתמשים יעדיפו לבצע שינויים וכיוונונים מהנוחות של הספה, דרך האפליקציה, ולא בעמידה מול המגבר.
השלט המצורף ל-Lyngdorf TDAI-2210 הוא שלט בגודל מלא. אמנם איכות הבנייה פלסטית, אך הוא מרגיש קשיח, מאוזן ונוח לאחיזה. ההנדסה האנושית שמתבטאת במיקום הכפתורים וגודלם הינה מוצלחת, והשימוש בשלט הוא אינטואיטיבי וברור.

ממשק השליטה המרכזי הוא כמובן האפליקציה, My Lyngdorf. האפליקציה עברה מתיחת פנים משמעותית, עם ממשק גרפי שנכתב מחדש ופונקציונליות רחבה בהרבה. באפליקציה הקודמת, כפי שציינתי בסקירות קודמות של מגברי החברה, עיקר השימוש היה בהגדרות היומיומיות, בעוד שכיוונוני סאונד מתקדמים והגדרות נוספות היו נגישים רק דרך ממשק הדפדפן (שניתן היה להגיע אליו גם מתוך האפליקציה). באפליקציה החדשה המצב שונה לחלוטין – כל הפונקציונליות המלאה זמינה כעת ישירות מהאפליקציה (האפליקציה הינה משותפת לכלל הדגמים – כך שהשינוי רלוונטי גם למגברים האחרים של החברה).
לשמחתי, Lyngdorf לא ויתרה על ממשק הדפדפן, והוא עדיין זמין ונגיש. זהו ממשק שניתן להפעיל מכל מכשיר עם דפדפן, ללא צורך בהתקנה, מה שהופך אותו לפתרון נוח במיוחד, בעיקר למי שמעדיף עבודה ממחשב.
האפליקציה החדשה כוללת מסך בית פונקציונלי במיוחד, המספק גישה מהירה לכל האפשרויות החשובות: בחירת כניסה או מקור, מצב Voicing (אקוולייזרים מובנים כגון Music, Bass ועוד), מצב RoomPerfect (כבוי, Focus או Global), עיבוד נוסף באמצעות Tone Control, לצד תצוגת הניגון, כיוון ווליום ונתונים נוספים.

מסך הגדרות חשוב נוסף הוא מסך הקונפיגורציה של כל כניסה בנפרד. כאן ניתן להגדיר שם ואייקון לכל כניסה, רגישות (Gain), לבחור Voicing ייעודי – כך למשל ניתן להגדיר את כניסת ה-HDMI eARC למצב Movie, לבחור מצב Home Theater (כלומר HT Bypass), ולבסוף לקבוע סנכרון קול־תמונה (Lipsync).

מסכי ההגדרות הרבים מסודרים בצורה מופתית. למרות כמות האפשרויות הגדולה, ההשקעה בארגון, היררכיה וקטלוג ההגדרות בולטת מאוד, ומשדרת ממשק בוגר, מקצועי ומחשבה עמוקה על חוויית המשתמש.

בנושא השימושיות היומיומית, המגבר וההזרמה אליו תפקדו באופן חלק ורציף בכל הנוגע להזרמה באמצעות Tidal Connect ורוב הזמן השתמשתי ב-Roon, כשטענה המינורית היחידה שהייתה לי, היא שלעיתים לוקח שנייה או שתיים עד שעטיפת האלבום נטענת על המסך.
איפה שנתקלתי בבעיה משמעותית יותר היה בשימוש ב-Spotify Connect, שברוב מוחלט של הפעמים סרב לעבוד ולמרות שבאפליקציית Spotify היה נראה שהשיר מתנגן (בטלפון iPhone 12 Pro), באפליקצייה של Lyngdorf ובפועל השיר לא התנגן.
הקושחה שעבדתי איתה הייתה העדכנית ליום הסקירה: 1.1.0, אני מאמין ש-Lyngdorf יוכלו לסדר את הקישוריות הזו בגרסות הבאות, אך אם זה קריטי עבורכם, אני ממליץ לוודא שזה פועל עבורכם טרם הרכישה.
נושא חשוב נוסף בנוגע לשימושיות היומיומית הוא נושא ההתחממות, לא משנה באיזו עוצמה ולמשך כמה זמן תנגנו, ה-TDAI-2210 נשאר קריר למגע, גם בדופן העליונה וגם בדפנות הצדדיות. היעילות האנרגטית של ההגברה הדיגיטלית היא לחלוטין ברמה משל עצמה.
השימוש ב-RoomPerfect
אחת מנקודות החוזקה הבולטות של Lyngdorf היא מערכת תיקון החדר האקוסטי הייעודית שלה, RoomPerfect, שפותחה על ידי החברה. כיום ניתן למצוא מגוון מערכות תיקון חדר אוטומטיות אפילו במכשירי כניסה במחירים נגישים. לרוב, מערכות אלו מתמקדות בעיקר בנוחות שימוש, ומציעות תיקון המבוסס על מדידה אחת בלבדבאמצעות מיקרופון הטלפון, מנקודת ה-Sweet Spot.
יצא לי לבחון כמה מערכות כאלה, וחלקן אף סיפקו תוצאות סבירות. עם זאת, הגישה של Lyngdorf עם RoomPerfect שונה מהותית והרבה יותר מקצועית.

ראשית, המדידה מתבצעת באמצעות מיקרופון מכויל ברמה גבוהה. התהליך ארוך ומעמיק יותר: הוא מתחיל במדידה בנקודת ה-Sweet Spot, אך בהמשך המערכת מבקשת לבצע מדידות בנקודות אקראיות נוספות ברחבי החדר, במטרה ליצור תמונה מדויקת ככל האפשר של האקוסטיקה הכוללת. לאחר כל מדידה, המערכת מציגה את ההערכה שלה לאחוז המאפיינים האקוסטיים של החדר שהיא כבר למדה. כדי להשלים את התהליך יש להגיע לפחות ל-90%, ולאחר מכן ניתן לבקש מהמערכת לבצע את הקליברציה וליצור את התיקון. ניתן גם להמשיך במדידות נוספות ולהגיע לאחוז היכרות גבוה אף יותר.
אני ביצעתי את התהליך רק לאחר כמה ימי שימוש במגבר, כדי להכיר את האופי שלו ללא תיקון, וגם כדי לוודא שהוא עבר הרצה ראשונית. התהליך כולו ארך כחצי שעה, וביצעתי כ-5–6 מדידות עד שהגעתי ל-97%.



לאחר שמירת התיקון, עומדים לרשות המשתמש שלושה מצבי פעולה של RoomPerfect:
- מצב כבוי/Bypass – משמש להשוואות ולבחינת ההשפעה של התיקון. זהו מצב חשוב שמאפשר לוודא שבאמת מרוצים מהתוצאה, ובמידת הצורך לבחור שלא להשתמש בה.
- מצב Focus – מתמקד במתן התוצאה האופטימלית בנקודת ה-Sweet Spot.
- מצב Global – שואף לאיזון מיטבי בכמה נקודות מרכזיות בחדר, ומתאים להאזנה של מספר מאזינים.

המעבר בין המצבים מתבצע בקלות ישירות ממסך הבית של האפליקציה.
מערכת RoomPerfect היא ללא ספק אחת מנקודות החוזקה המרכזיות של מגברי Lyngdorf, ומשקפת גישה טכנולוגית מתקדמת וחסרת פשרות לנושא תיקון החדר האקוסטי. בנוסף, היא יכולה לשמש גם לשילוב נכון ומדויק של סאבוופר או שניים עם הרמקולים הראשיים.
על ההשפעה בפועל של RoomPerfect על הסאונד בחדר שלי אתייחס בהרחבה בחלק של מבחן ההאזנה.
מבחן ההאזנה
לצורך מבחן ההאזנה השתמשתי ברמקולים האישיים שלי, YG Acoustics Vantage 3, שחוברו אל ה-Lyngdorf TDAI-2210 באמצעות כבלי QED XT25. המגבר חובר לרשת באופן קווי, ורוב הקטעים הוזרמו משירות Tidal דרך Roon. מכיוון שמצאתי את הסאונד של ה-TDAI-2210 מסקרן במיוחד, האזנתי דרכו להרבה מאוד מוזיקה – קטעי בחינה, פלייליסטים מגוונים וגם אלבומים שלמים. לצורך הרצה הפעם השתמשתי ברשימת המוזיקה המרגשת שלי, Sounds of Serenity.
לטעמי האישי, ה-TDAI-2210 נשמע פחות או יותר בשיאו כבר היישר מהקופסה, ולא שמתי לב לשינויים משמעותיים לאחר תקופת ההרצה.
התרשמות כללית – אופי הסאונד
כדי לתאר את אופי הסאונד של ה-Lyngdorf TDAI-2210 אשתמש כאן בכמה הכללות, אף שאני בדרך כלל מסתייג מהן – אך במקרה הזה הן מסייעות לחדד את התמונה. אם מגברי מנורות מזוהים עם אופי חמים וסאונד תלת־ממדי, מגברי Class A עם חלקות וטבעיות, מגברי Class A/B עם עוצמה ובשרניות באזור המיד, ומגברי Class D איכותיים עם ניקיון ושליטה בבס – הרי שהדמיון הבולט ביותר באופי הסאונד של ה-TDAI-2210 הוא למגברי Class D.
הדמיון הזה כמובן מזמין שוב בלבול ודיון, אך הוא אינו מפתיע. מייסד החברה, Peter Lyngdorf, מאמין כבר שנים רבות בפוטנציאל של טכנולוגיית Class D, ובשנת 2014 אף היה שותף מייסד בחברת Purifi – חברה ששינתה את התפיסה לגבי Class D וסייעה לחדירתה לעולם ההיי־אנד (מאמר שהכנו על חברת Purifi). דוגמה לשיתוף הפעולה בין החברות היא מגבר ההספק הרב־ערוצי Lyngdorf MXA-8400, המבוסס על מודולי Class D של Purifi.
בהאזנה בפועל, הדמיון מתבטא בעיקר בהדיקות ובניקיון של הבס, אך ההגברה הדיגיטלית של Lyngdorf לוקחת את התכונות הללו לקצה – עם סאונד שקוף במיוחד, מהיר, מפורט ומדויק.
בימים הראשונים התמקדתי בהאזנה ללא RoomPerfect וב-Voicing הניטרלי, במטרה לבחון את האופי ה"טבעי" של המגבר. במצב זה מתקבלת תחושה של סאונד נקי ושקוף, ללא תוספות או התערבות מלאכותית. יחד עם זאת, הסאונד אינו נופל למלכודת של יובש או חוסר רגש.
דוגמה טובה לכך היא בלדת הבלוז Time Makes Two של Robert Cray. כאן מתקבלת פרזנטציה גדולה ותלת־ממדית, עם הפרדת ווקל מצוינת והעברה עשירה בפרטים וניואנסים. הגיטרה מלטפת ומעט חמימה – אין כאן תוספת בשרניות, אך הגיטרה גם לא נשמעת רזה, היא פשוט נקייה ומדויקת. הבס ביצירה הזו מעט מרוכך, וכך הוא הועבר.
ביצועי הבס
נושא הבס דורש כאן התייחסות נפרדת, שכן הגישה של ה-Lyngdorf TDAI-2210 שמה דגש ברור על ניקיון, פירוט, איזון והדיקות. תכונות אלו לעיתים באות מעט על חשבון תחושת עוצמה או "כובד" של הבס. לכן, האופן שבו תתפסו את הבס של ה-TDAI-2210 יהיה תלוי מאוד בהעדפה האישית שלכם.
אם אתם מאזינים שמחפשים פירוט מקסימלי, שליטה ואיזון פנומנלי בין הבס לשאר התדרים – סביר להניח שתאהבו מאוד את שחזור הבס כאן. לעומת זאת, אם אתם מעדיפים בס מוחשי יותר, בשרני ומתפזר, ופחות מתמקדים ברמת הפירוט – ייתכן שבברירת המחדל אופן שחזור הבס של ה-TDAI-2210 פחות ידבר אליכם.
ביצירה Far Over the Misty Mountains Cold בביצוע Geoff Castellucci, בעל קול הבס העמוק, רמת הפירוט הייתה קיצונית גם באזורי הנמוכים של הווקל. הבמה הייתה גדולה, עוטפת ותלת־ממדית, אך הנמוכים, למרות הדיוק והמהירות, היו פחות "עוצמתיים נטו" לעומת מה שחוויתי עם מגברים אחרים.
קטע נוסף הוא Jazz Variations של O-Zone Percussion Group, יצירה עשירה בתיפוף מגוון, עמוק ומהיר, לצד פעמונים ודינמיות גבוהה. כאן ה-TDAI-2210 הפגין שקיפות, דינמיות והדיקות יוצאות מן הכלל. הבס נשאר נקי ומפורט לאורך כל הקטע, הגבוהים היו מאוזנים, ומיקום הכלים על הבמה – עם תופים משמאל ומימין – היה מדויק ומופרד היטב.
דוגמה נוספת היא Wonder Woman Wrath מאת Rupert Gregson-Williams מהפסקול של Wonder Woman. כאן הבס נבנה בשכבות ויוצר דרמטיות קולנועית. העלייה הדינמית מועברת בדיוק מרשים, עם דגש ברור על ניקיון ופירוט – מעט על חשבון התחושה הפיזית של "בס שמכה בבטן".
כבר בשלב הזה חשוב לציין שניתן להעצים את הבס באמצעות Voicing ייעודיים או דרך הגברת הבס ישירות. עם זאת, גם אז הבס נשאר הדוק ומהיר – הוא הופך לעוצמתי יותר ביחס לשאר התדרים, אך לא בשרני או כבד באופיו.
בחירת ה-Voicing
מגברי Lyngdorf כוללים סט רחב של Voicing – למעשה אקוולייזרים מוכנים מראש למצבים שונים – ובנוסף ניתן ליצור גם Voicing מותאם אישית. ברירת המחדל היא Voicing ניטרלי (Neutral).
בימים הראשונים האזנתי בעיקר במצב זה, אך מניסיוני עם מגברים קודמים של Lyngdorf זכרתי שהעדפתי את מצב Music. במדריך המשתמש מצוין שמצב Music מרכך מעט את תחום המיד ומתאים להקלטות שנשמעות מעט חדות או קשוחות.
לשם הבדיקה בחרתי באלבום All Will Be Happy של The Brilliance – אלבום מופק היטב ועשיר בשכבות. במצב Neutral הפרזנטציה הייתה דינמית, אנרגטית ומעט חדה בגבוהים. זה לא הפריע לי, אך מעבר למצב Music אכן הוסיף ריכוך קל והפך את הסאונד לנעים וזורם יותר. בהאזנות ארוכות, היתרון של מצב Music היה מורגש, אך כמובן שמדובר בעניין של טעם אישי.
השפעת בורר העוצמה
במגברים אנלוגיים קיים טווח עבודה אופטימלי, שבו מתקבלים הדינמיות וההפרדה הטובים ביותר. אצל מגברים איכותיים הטווח הזה יכול להיות רחב מאוד. במגברים של Lyngdorf, לעומת זאת, בקרת העוצמה מתבצעת בתחום הדיגיטלי כחלק מעיבוד האות, כך שהיא ללא הפסדים כלל ואינה תלויה בעוצמה.
המשמעות היא שמתקבלים איזון ודינמיות מלאים גם בעוצמות נמוכות (בהתאם ליכולת הרמקולים), ואילו בעוצמות גבוהות הביצועים שומרים על הפרדה ושליטה. מבחינתי, בורר העוצמה של ה-TDAI-2210 הוא מהטובים ביותר שנתקלתי בהם.
בנוסף, השליטה מתבצעת ברזולוציה של עשירית dB, כך שניתן להגיע בדיוק רב מאוד לעוצמת ההאזנה הרצויה.
לאחר כיול ה-RoomPerfect
בשלב זה הרצתי את כיול RoomPerfect והשוויתי האזנה עם המערכת במצב Focus וללא RoomPerfect כלל. הפעם בחרתי בשתי יצירות שהוזרמו מקבצי FLAC מקומיים דרך Roon.
הראשונה הייתה Fuel To Fire של Agnes Obel (באיכות FLAC 44.1kHz / 24bit). עם RoomPerfect התקבל ניקיון פנומנלי בווקל, הן בנמוכים והן בגבוהים. הצ’לו היה גדול ובשרני, הפסנתר הדוק ומדויק, והפרדת השכבות מרשימה מבלי להיות מוגזמת. ללא RoomPerfect חשתי בירידה קלה בפירוט הגבוהים, הפרדת ווקל פחות מדויקת ופרזנטציה מעט רגועה ופחות ממוקדת.
היצירה השנייה הייתה Mystic River של Youn Sun Nah (באיכות FLAC 48kHz / 24bit). זהו קטע אנרגטי ועשיר באפקטים. כאן, עם RoomPerfect, התקבל ווקל ברור יותר, בס מעט עמוק יותר, הפרדה טובה יותר ופרזנטציה ממוקדת ובעלת נוכחות.
מערכת ה-RoomPerfect אינה באה למשוך תשומת לב לעצמה, אלא לשפר בעדינות ולתקן כשלים אקוסטיים של החדר. השיפור בחלל שלי לא היה בגדר "יום ולילה" – גם ללא RoomPerfect ה-TDAI-2210 הציג ביצועים מצוינים. ובכל זאת, נרשם שיפור מורגש בפירוט, בהפרדה ובמיקוד, ואני בהחלט העדפתי את ההאזנה עם RoomPerfect פעיל.
ביצועים עם HDMI eARC
על מנת לבחון את ביצועיו של ה-Lyngdorf TDAI-2210 בתכני קולנוע ואת תפקודו בחיבור לטלוויזיה, חיברתי אותו באמצעות כבל HDMI למסך שלי, LG OLED E8. ראשית, מבחינת התפקוד הטכני – חוויית השימוש הייתה ברובה חיובית מאוד. תמיכת ה-CEC פעלה מצוין, וברגע שנוצר החיבור ניתן היה לשלוט בעוצמת השמע של המגבר ישירות באמצעות שלט הטלוויזיה. בנוסף, ניתן להגדיר שהמגבר יידלק וייכנס למצב Standby יחד עם הדלקה וכיבוי של הטלוויזיה – נוחות יומיומית חשובה.
גם בנושא סנכרון קול-תמונה התוצאה הייתה לשביעות רצוני, ולא נתקלתי בבעיות Lipsync, כבר בהגדרות ברירת המחדל. הנקודה היחידה שבה התפקוד לא היה מושלם נגעה לעיתים להעברת הסאונד עצמה: במקרים מסוימים לא התקבל קול במגבר. להערכתי, הדבר קרה כאשר שיניתי את יציאת השמע בטלוויזיה ל-HDMI ARC בזמן שהמגבר כבר היה דולק. במצבים כאלה נדרש לעבור ליציאת שמע אחרת (כגון הרמקול הפנימי של הטלוויזיה) ואז לחזור שוב ל-HDMI ARC. ייתכן שמדובר בבעיית סנכרון נקודתית בין הטלוויזיה הספציפית שלי למגבר, אם כי עם רוב המכשירים שבחנתי בעבר לא נתקלתי בכך. כך או כך, מרגע שהסאונד הופיע – הוא היה יציב לחלוטין, וכל עוד לא שונתה שוב יציאת השמע בטלוויזיה, לא חזרו בעיות נוספות.
לבחינת ביצועי הסאונד עצמם צפיתי שוב בקרב האפי בפרק הסיום של ״דברים מוזרים״ (עונה 4, פרק 9) בנטפליקס. כדי לקבל חוויה קולנועית של ממש הגברתי את עוצמת ההאזנה הרבה מעבר למה שעשיתי בהאזנות למוזיקה, והתוצאה הייתה מרשימה במיוחד. צעדי הענק של המפלצת הוציאו בס עוצמתי מהרמקולים שלי, מבלי להישמע מוגזם או מרוח, אלא תוך שמירה על ניקיון ופירוט גבוהים. הבמה הייתה תלת־ממדית, רחבה ועוטפת, והתחושה הכללית הייתה של מערכת שמצליחה למלא את החלל בקלות.

בהמשך העברתי את ה-Voicing למצב Movie, וקיבלתי תוספת מורגשת של “גוף” ועוצמה באפקטים הקולנועיים, מבלי לפגוע באיזון הכללי או בבהירות הדיאלוגים.
בסיכום, ה-Lyngdorf TDAI-2210 מתפקד באופן מרשים מאוד גם בתכני קולנוע – וזאת עוד לפני שלוקחים בחשבון את האפשרות לחבר סאבוופר אחד או שניים ולכייל את האינטגרציה בינם לבין הרמקולים באמצעות RoomPerfect. עבור מי שמחפש מגבר סטריאו איכותי בעל ביצועים גבוהים גם בתכני קולנוע, מדובר בפתרון רציני ובשל במיוחד.
ביצועים עם מקור אנלוגי
בחלק האחרון של מבחן ההאזנה ביקשתי לבחון את ביצועיו של ה-Lyngdorf TDAI-2210 עם מקור אנלוגי – פטיפון. לצורך כך השתמשתי בפטיפון שלי, SME Model 12 MK2, המצויד בראש MC מדגם Phasemation PP-200. הפטיפון חובר אל קדם מגבר הפונו Nagra VPS, ומשם באמצעות כבלי RCA של QED אל ה-Lyngdorf TDAI-2210.
מכיוון שמדובר במגבר שפועל במרחב הדיגיטלי עד לשלב האחרון לפני היציאה לרמקולים, כל אות שמוזן דרך הכניסה האנלוגית עובר המרה לדיגיטל באמצעות ממיר ADC. המשמעות היא שהאות אינו שומר על ״טוהר״ אנלוגי מלא – נקודה שעבור לא מעט אודיופילים עשויה להיות עקרונית. דווקא משום כך היה לי מעניין לבחון מה המשמעות המעשית של הבחירה הזו בהאזנה בפועל.
שני תקליטים שימשו אותי לבחינה. הראשון היה אלבום המופת You Want It Darker של Leonard Cohen. זהו תקליט שבו אני רגיל לשמוע לא מעט רעשי רקע ו״פופים״, ולכן הופתעתי לגלות עד כמה ההעברה דרך ה-TDAI-2210 הייתה נקייה. מעבר לניקיון המרשים, הווקל של כהן היה ממורכז היטב, עשיר בפרטים ובעל נוכחות טבעית. כמו בדוגמאות אחרות לאורך המבחן, גם כאן ניכרת העדפה לאיזון, שקיפות ופירוט על פני ״עומק בשרני״. התדרים הנמוכים בקולו של כהן אולי מעט פחות פאנצ׳יים, אך רמת הפירוט, ההפרדה והשליטה בהם הייתה מרשימה במיוחד.

לסיום בחרתי בתקליט סולו של פסנתר, כלי שבו Lyngdorf נחשבת למצטיינת במיוחד. האלבום שבחרתי הוא When Light Returns של הפסנתרן השוודי Martin Tingvall. שוב, הדבר הראשון שתפס את האוזן היה הרקע השחור והנקי שממנו הפסנתר בוקע. הצליל נשמע גדול, דינמי ונוכח, עם תחושת עושר וזרימה טבעית. למרות ההמרה הדיגיטלית, התחושה הכללית הייתה מבחינתי אנלוגית לחלוטין – חלקה, רגועה ומשכנעת.

לסיכום החלק האנלוגי, נכון – האות עובר המרה לדיגיטל, מה שעלול להרתיע חלק מהאודיופילים. מנגד, כך מתאפשר שימוש מלא במנגנוני העיבוד של Lyngdorf, ובראשם RoomPerfect. לטעמי במרבית חללי ההאזנה הביתיים, היתרונות של גישה זו עולים בפועל על החיסרון התאורטי שבהמרת האות.
המסקנה שלי היא שה-Lyngdorf TDAI-2210 מתפקד מצוין גם עם מקורות אנלוגיים, ושומר על האופי הנקי, המאוזן, המפורט והמרגש שלו – ללא פשרות מורגשות בהנאה המוזיקלית.
סיכום
ה-Lyngdorf TDAI-2210 הוא מגבר שמייצג היטב את הפילוסופיה של Lyngdorf: פתרון טכנולוגי מתקדם, נקי מיומרות, שמעמיד את הביצועים והדיוק לפני כל דבר אחר. הוא אינו מנסה להרשים דרך עיצוב ראוותני או “טריקים” של ממשק, אלא דרך שליטה מלאה בסאונד, שימושיות חכמה ואינטגרציה מצוינת עם חלל ההאזנה.
במוזיקה, המגבר מציג צליל מאוזן, שקוף ונשלט, עם במה רחבה ורמת פירוט גבוהה. הוא אינו כופה אופי ברור משלו, אלא מאפשר לרמקולים ולמקור לבוא לידי ביטוי – תכונה שתוערך במיוחד במערכות ברמה גבוהה. בתכנים קולנועיים, חיבור ה-HDMI eARC מוסיף ממד שימושי במיוחד, וה-TDAI-2210 מצליח לספק חוויה עוצמתית, מדויקת ועוטפת, כזו שאינה נופלת ממערכות ייעודיות במגבלות של סטריאו.
מערכת RoomPerfect ממשיכה להיות אחת מנקודות החוזקה המשמעותיות של Lyngdorf, ומאפשרת להוציא מהמערכת את המיטב גם בחדרים שאינם אידיאליים – יתרון פרקטי ומשמעותי בעולם האמיתי. יחד עם האפשרות לשלב סאבוופרים, מדובר במגבר שמציע גמישות גבוהה וראייה מערכתית רחבה.
בשורה התחתונה, ה-TDAI-2210 אינו מגבר לכל אחד: הוא פונה למאזינים שמעריכים דיוק, שליטה ובשלות על פני ריגוש מיידי עם תוספות חום, או דגש בס. עבורם, זהו מגבר מודרני, חכם ומאוד שלם – כזה שיכול לשמש כמרכז מערכת רציני לשנים רבות.
מחיר: גרסה רגילה 19,990 ש״ח, גרסה עם מודול HIGH END ANALOG וכניסת פונו – 21,990 ש״ח, גרסה עם מודול HDMI 2.1 (שתי כניסות ויציאה) – 23,990 ש״ח.
אחריות: שנתיים
יבואן: פיוצ׳ר אודיו וידאו
המערכת ששימשה אותי לסקירה:
רמקולים: YG Acoustics Vantage 3
פטיפון: SME Model 12 MK2
ראש פטיפון: Phasemation PP-200
קדם מגבר פונו: Nagra VPS
טלוויזיה: LG OLED E8
כבלים:
כבל RCA-פונו בין הפטיפון לפונו: + Nordost Blue Heaven Tonearm Cable
כבל RCA בין הפונו למגבר: QED
כבלי רמקולים: QED XT25
חשמל:
מפצל חשמל: QBASE QB8 Mark II (אליו חוברו המגבר, הפונו והפטיפון)
כבל חשמל עבור המפצל: Nordost Red Dawn
מעמד אודיו: Quadraspire SV3T Performance












