AVReviews

הפעם הגיע אלינו לסקירה המגבר המשולב ההיברידי והמסקרן, MAVIS M-60. זהו מגבר המשלב בתוכו לא מעט מילות מפתח אודיופיליות, כגון Class A ו-Single-Ended, האם כל זה מתבטא גם באיכות סאונד גבוהה? בואו נגלה.

אנחנו מודים ל-Vivaldi Audio, היבואן הרשמי של מותג MAVIS בישראל, על כך שסיפקו לנו מגבר זה לצורך סקירה.

שורה תחתונה

סקירת וידאו

על חברת MAVIS

על המותג MAVIS ועל חברת האם שלו, ThivanLabs, סיפרנו לכם בכתבת סיכום הביקור שלנו אצל Vivaldi Audio, היבואן הרשמי שלהם בישראל.
הנה תזכורת קלה, חברת ThivanLabs הינה חברת אודיו קצה מוייטנאם, שהוקמה רשמית בשנת 2010. שלושת דמויות המפתח של החברה הן: מר Nguyen Hoang Thi, המקים והמהנדס הראשי, גברת Joe Nguyen, ה-CEO, האחראית על השיווק והמכירות ואישתו של Nguyen Hoang Thi, ומר Nguyen Anh Van, המהנדס הראשי, האחראי על תחום השנאים.

חברת ThivanLabs מייצרת מערכות אודיו שלמות כולל רמקולים, מגברים, ממירים ושרתי מוזיקה. בכל אחד ממוצרי החברה ישנה גישה מקורית וקו ברור. בתחום הרמקולים החברה מציעה מגוון תצורות כולל open baffle, רמקולי 2way ו-3way. למרות הגיוון, עדיין ישנם קווים משותפים, המתבטאים בעיקר בשימוש ביחידות וופר גדולות וטוויטרים שופריים. בנוגע להגברה, שם לחברה ישנו קו מרכזי שהם מאמינים בו וזה מגברי מנורות בתצורת Class A – Single Ended עם הספקים חזקים, חיבורי point to point ידניים ואפס פידבק.

לצד המותג של ThivanLabs, לחברה ישנו גם מותג נוסף בשם MAVIS. בעוד מוצרי ThivanLabs, בעיקר בתחום ההגברה פונים לקהל מאוד ספציפי, מוצרי MAVIS פונים לקהל רחב יותר וגם מציעים מחירים נגישים יותר. מגברי MAVIS הם בתצורה הפופולרית של מגברים היברידיים, כלומר קדם מנורתי ומגבר הספק טרנזיסטורי. בנוסף, ישנם כמה דגמי ממירים, שרתי מוזיקה ורמקולים, שמשתלבים נהדר עם מוצרי ההגברה.

העומד למבחן: MAVIS M-60

המגבר המשולב ההיברידי MAVIS M-60, ממוקם במרכז סדרת ה-Master של חברת MAVIS, מעל דגם הכניסה ה-M-40 ומתחת לדגם הדגל של הסדרה, ה-M-100.

הטופולוגיה ההיברידית של המגבר מתבטאת בתצורת Single-Ended Class A עבור שלבי הכניסה וה-Driver, בעוד שלב ההספק מתוכנן באופן מאוזן וכולל טרנזיסטורים מסוג Mosfet ושנאי output. בין שלב ה-Drive לשלב ההספק, תמצאו שנאי נוסף, המכונה שנאי Interstage. המנורות ב-M-60 הן שתי מנורות 12AU7 ושתי מנורות EL84.

הנה תאור המעגל כפי שמופיע באתר MAVIS:

הרעיון מאחורי הגברה היברידית הוא לשלב את הטוב של שני העולמות, כלומר הרכות והאופי החמים של המנורות לצד דינמיות ועוצמה טרנזיסטורית, שיכולה להניע גם רמקולים פחות נצילים. עוצמת ההגברה כאן היא 60W ל-8 אוהם ב-Class A\B, כאשר 20W מהם הם ב-Class A ו-80W ל-4 אוהם ב-Class A\B כאשר 30W מהם הם ב-Class A. כך שעבור רוב עוצמות הניגון ורוב הרמקולים, המגבר יעבוד למעשה ב-Class A מלא.

אלמנט תכנוני מרכזי נוסף ב-MAVIS M-60 הוא תכנון עם אפס פידבק. לטענת החברה, תכנון כזה משמר באופן מקסימלי את הטבעיות והרגש של הסאונד.

תהליך ההרכבה של מגבר ה-M-60 נעשה באופן ידני עם חיבורי נקודה אל נקודה (Point to Point), ללא שימוש במעגלים מודפסים.

הנה תמונה של פנים המגבר מתוך האתר של MAVIS:

ה-MAVIS M-60 כולל תכנון מודולרי. כסטנדרט ה-M60 מגיע כמגבר אנלוגי בלבד, בעל שתי כניסות RCA וכניסה אחת מאוזנת XLR. בנוסף ניתן להוסיף מודולים של ממיר ושל כניסת פונו, כמובן בתוספת תשלום. אנחנו קיבלנו לסקירה את הגרסה הסטנדרטית ללא המודולים האופציונאליים.

יכולת מעניינת נוספת המוטמעת ב-M-60, היא שני בוררים, שמאפשרים לשנות את אופי הסאונד של המגבר. הבורר הראשון מאפשר לכם לבחור בין שני מצבי בס, Soft ו-Strong. על פי החברה מצב ה-Soft Bass מתאים למוזיקה, שממוקדת בשירה, מוזיקה עדינה ומוזיקה ללא תופים. לעומת זאת, מצב ה-Strong מייצר בס עמוק ועוצמתי יותר, שמתאים למוזיקה אפית יותר, עם תופים, או סימפוניות גדולות.

הבורר השני מאפשר לבחור בין מצב Standard ל-High Dynamic. ההסבר שהחברה מספקת כאן הוא שמצב ה-Standard מתאים לרוב סוגי המוזיקה, בעוד מצב ה-High Dynamic מתאים למוזיקה קצבית, רוק וסאונד קולנועי.

המידות של ה-MAVIS M-60 בס״מ הן: 45 רוחב, 35 עומק ו-22 גובה. המשקל הינו 32 ק״ג.

עיצוב ואיכות בנייה

הדבר הראשון שהיה בולט מאוד מהרגע שהוצאתי את ה-MAVIS M-60 מהקופסה שלו, זה הגודל והמשקל שלו, שמשדרים רצינות ואיכות בנייה גבוהה. ל-M-60 ישנו גימור יחיד, זהו גימור שחור מבריק. אני לא חובב גדול של גימורים מבריקים, אך לטעמי מידת הברק כאן הינה סולידית. למרות זאת, בתמונות בהחלט ישנה השתקפות רבה.

הפאנל הקדמי של המגבר מחולק לשלושה חלקים, בשני הצדדים ישנם VU Meters אנלוגיים דיי גדולים. במרכז תמצאו חלון שקוף, דרכו רואים את המנורות.

החלון מוברג אל התיבה באמצעות ברגים חיצוניים, כך שאני מניח שזו הדרך להחליף את המנורות. מעל לחלון ישנה תווית של הלוגו של MAVIS.

מתחת לחלון ישנם שני בוררים קלסיים, אחד עבור הווליום והשני משמש למעבר בין הכניסות. לצד כל בורר ישנם מתגים, המעבירים בין מצבי השמע, שהזכרנו לעיל. קצת לא ברורה לי הבחירה למקם את המתגים באופן לא סימטרי, הם לא באותו הגובה. בסך הכל, מצאתי את העיצוב קלסי, סולידי, שקט ולא מצועצע.

כשמדליקים את המגבר, המנורות מאירות באור אדמדם, בעוד ה-VU Meters מוארים בכתום. התאורה הזו מייצרת אווירה מרגיעה ואולי אף מעט רומנטית.

גם הפאנל האחורי של המגבר משדר איכות גבוהה ורצינות, שם תמצאו פסי קירור מאסיביים ואת הכניסות, שהן מסודרות באופן ברור עם כיתוב קריא.

אלמנט עיצובי אופציונאלי של ה-MAVIS M-60 הן פלטות עץ עבות בעלות מגנטים, אשר ניתן להצמיד לצידי המגבר ועל ידי כך להפוך את העיצוב שלו לעוד יותר רטרו מעניין ומושקע. הפאנליים האלה הינם בתוספת מחיר, אך הם בהחלט מוסיפים לנראות של המגבר.

לסיום אציין שהמגבר מגיע עם רגליות בידוד דיי גדולות, המספקות בידוד ראוי מהמשטח עליו המגבר מונח.

שליטה ושימושיות

אלמנט שלא הזכרתי בחלק העיצוב הוא כפתור ההדלקה והכיבוי של ה-MAVIS M-60. מתכנני החברה בחרו למקם את הכפתור הזה בתחתית התיבה, לא לחלוטין צמוד לדופן הקדמית, אלא מעט עמוק יותר. הכפתור הוא מפסק גדול ואדום. תכנון כזה לרוב נובע מבטיחות, למנוע מילדים סקרניים להדליק ולכבות את המגבר וגם על מנת לשמור על פאנל קדמי נקי וסימטרי. במקרה הזה אני לא חובב גדול של הכפתור הזה, לטעמי הוא ממוקם במקום פחות נוח וגם מרגיש מעט גדול ומגושם. לעומתו הבוררים והמתגים שבפאנל הקדמי בנויים כראוי וזו חוויה מספקת מאוד להשתמש בהם.

ה-MAVIS M-60 מגיע עם שלט קטן וחמוד, המספק את היכולת שהיא ללא ספק השימושית ביותר, שינוי הווליום. יחד עם זאת, היה נחמד לו היה ניתן לשנות כניסות ואפילו להדליק ולכבות את המגבר מהשלט.

חווית השימוש במגבר אנלוגי כזה היא פשוטה ומסתכמת בהדלקה, בחירת הכניסה והווליום. למרות כמה טענות שהעליתי כאן, מצאתי את החוויה טובה ומספקת.

מבחן ההאזנה

עבור מבחן ההאזנה של ה-MAVIS M-60 שימשה אותי המערכת האישית שלי, כולל רמקולי YG Acoustics Carmel 2, שחוברו אל המגבר בכבלי QED XT25, המקור הוא סטרימר Lumin U2 Mini, הממיר הוא MSB DIscrete DAC, שאר הכבילה היא של Nordost מסדרת Blue Heaven. השירים הוזרמו דרך Roon וכללו שירים משירות Tidal ומעט קבצים מיקומיים.

לאחר הרצה קלה, התיישבתי להאזין באחד הערבים להאזנה יותר ממוקדת. כרגיל התיישבתי עם המחברת שלי על מנת לרשום הערות, מהן אני מייצר את הסקירות שלי. שלושה אלבומים אחר כך, המחברת שלי נשארה רק עם הכותרת, הסאונד של ה-MAVIS M-60 שאב אותי פנימה ולא רק שלא התחשק לי להתעסק בכתיבת הערות, גם לא רציתי להעביר שירים ולכן כפי שציינתי האזנתי לשלושה אלבומים מלאים.

מה היה אותו הרושם הראשוני שכל כך ריתק אותי? ובכן, במצב שהבוררים מכוונים ל-standard ו-soft bass, הסאונד שמתקבל הינו חמים, מעודן ומרגש במיוחד. יש כאן העברה יוצאת דופן של ווקל ותחום המיד, כולל מרכוז והעברה קדימה יותר על פני הבמה של תחום התדרים הזה, מה שמייצר הפרדה נפלאה. האנלוגיה שעלתה בראשי היא של צילום עם אפקט הבוקה, בו האלמנט המרכזי של התמונה, לרוב אדם, אך לא תמיד, מקבל פוקס, הבלטה ותחושה תלת ממדית, בזכות טישטוש עדין של הרקע. אז נכון שללא האפקט, בפוקוס מלא רואים את כל הפרטים במדיוק ובאופן שיוויוני, אבל תמונות בוקה הן הרבה יותר מרגשות. זה בדיוק מה שהרגשתי שה-MAVIS M-60 עושה עם מוזיקה.

אלמנט מרכזי נוסף באופי הסאונד של ה-MAVIS M-60 זו החלקות וההעברה הטבעית, ללא תחושה של מעברים בין בס, מיד וטרבל. תכונה זו נחשבת לאחת החוזקות של מגברי Class A, אך למרות שיצא לי לשמוע בעבר כמה מגברי Class A, זו הפעם הראשונה שאני מרגיש את התכונה הזו באופן כה בולט. אומנם לא מדובר כאן במגבר Class A טהור, אך כש-20W הראשונים ב-8 אוהם ו-30W הראשונים ב-4 אוהם הם ב-Class A, מאוד סביר להניח שהמגבר עבד תמיד ב-Class A במהלך המבחן שלי.

לפני שנעבור לדוגמאות השמע, אציין רק את יכולת ההנעה של ה-MAVIS M-60, שלא התקשה כלל להניע לעוצמות גבוהות את רמקולי ה-YG Acoustics Carmel 2, זאת למרות נתוני הגברה צנועים כביכול. עם הספק מרשים בתצורת Class A, המקסימום שיכולתי לכוון אליו את בורר העוצמה היה חצי, בעוצמה זו כל חלל ההאזנה שלי היה פשוט ״מפוצץ״ בסאונד. בגלל אופי הסאונד החלק והנעים כל כך של ה-M-60, הוא פשוט מבקש להגביר עוד ועוד, עד שכבר הסאונד הופך להיות המקסימום שהחלל יכול להחזיק.

בערב למחרת, חזרתי להאזין לכמה מהקטעים שוב ולקטעים נוספים, הפעם הכרחתי את עצמי כן לרשום הערות. פתחתי באלבומו החדש של Mark Knopfler, שנקרא One Deep River, אליו האזנתי גם ביום לפני. את האלבום הזרמתי מ-Tidal, שם הוא זמין באיכות של 192kHz 24bit. בשיר Ahead Of The Game נוצרת במה רחבה, עמוקה וגבוהה. הקול של מארק מעודן ומלטף, הוא ממורכז ומרגיש גדול וקרוב אל המאזין. מידת החלקות של הווקל והגיטרה היא מופלאה וממכרת, גם אם היא באה מעט על חשבון הדיקות. הרקע השחור בין הכלים השונים הוא שקט למופת. בבלדה איטית יותר באלבום, This One’s Not Going To End Well, מקבלים העברה עוד יותר מענגת ומלטפת. נראה שככל שהמקצבי איטי יותר, ה-M-60 מצליח לסחוט עוד יותר רגש.

ה-MAVIS M-60 הפגין הצטיינות ברוק קלסי, כך שלא מפתיע שהוא הצטיין גם בפולק רוק, כמו למשל בשיר הפתיחה באלבום The Road Well Travelled של Allan Taylor, שנקרא The Last Train. גם ביצירה זו נוצרת במה ענקית, הגיטרה רכה, אבל עם דינמיות מספקת. הווקל של Allan נמצא במרכז מרגיש גדול ומפורט. הבס כאן וגם באלבום של Mark Knopfler הינו חמים, עוטף את המיד ומתפזר על פני כל הבמה. החמימות הזה בהחלט באה על חשבון פירוט ואולי אפילו מעט איזון, אך כך נוצר צליל חלק, רך ונעים במיוחד.

מצבי ה-Soft Bass וה-Strong Bass

בשלב הבא ניגנתי כמה יצירות ג׳אז והתחלתי להתנסות במצבי השמע השונים של ה-MAVIS M-60, תחילה בורר הבס. בחרתי בשני קטעים אינסטרומנטליים, היצירה הקלאסית Corcovado של Oscar Peterson Trio (מקובץ מקומי באיכות DSD64), ויצירת הנושא של האלבום Cirklar מאת Tingvall Trio. בשני המקרים הכלי המוביל הוא הפסנתר ובמצב ה-Soft Bass הוא נשמע מלא, עם גבוהים מעוגלים בנעימות, הבס הינו מלטף, רך וחמים. ישנה מיקרו-דינמיקה מספקת מאוד לסגנון המוזיקלי הזה ושקט מרשים בין הכלים. מעבר להגדרה של Strong Bass, משנה את הבס באופן ניכר. תחושת החמימות יורדת באופן משמעותי ובמקומה מופיעה הדיקות משופרת, רמת פירוט גבוהה יותר והבס הרגיש לי מאוזן יותר. מצד שני, עם פחות חום, ההגשה הייתה פחות מלטפת ומרגשת.

קטע נוסף שעזר לי להבין את ההבדל בין שני מצבי הבס היה Preacherman של Melody Gardot, זהו קטע פופ/ווקל ג׳אז אנרגטי. התחלתי במצב ה-Soft Bass. שירת המקהלה בפתיחה ממלאת את הבמה כולה ברמת ניקיון מרשימה, לאחר מכן הבס מתחיל להתגנב, עד שהוא הופך להיות עוצמתי ועמוק. קולה הנהדר של Melody מופרד ונשמע אוורירי עם כמות ניואנסים מרשימה. במעבר ל-Strong Bass, הבס הופך להיות פחות חם, הדוק יותר ונשלט יותר. הווקל מקבל עוד יותר מקום במצב הזה, אך ללא תחושת החמימות שעוטפת אותו.

לסיכום בחינת מצבי ה-Bass, מצב ה-Soft Bass, אכן נשמע רך יותר וכולל חמימות עוטפת, את מצב ה-Strong Bass הייתי מתאר יותר כמו Accurate Bass, כיוון שלתחושתי הוא לא ״עמוק״ או ״חזק״ יותר, אלא הדוק ומדויק יותר.

מוזיקה מודרנית ומצב ה-High Dynamic

לבחינת ההבדל בין מצב ה-Standard ל-High Dynamic, השתמשתי בכמה קטעים של מוזיקה מודרנית וקצבית. תחילה האזנתי במצב ה-Standard. התחלתי בשיר Stuck on You, שפותח את אלבום הבכורה של הצמד Dea Matrona, האלבום נקרא For Your Sins. התוצאה שמתקבלת כאן היא פאנצ׳ית, אנרגטיות ודינמיות, תוך כדי שוב העברה של הווקל לפרונט והפרדה מעולה שלו. עם הבמה הענקית והשחזור האנרגטי, ה-MAVIS M-60 מוכיח שהוא יודע לנגן גם רוקנרול קצבי ולא רק ג׳אז ופולק.

מכאן המשכתי לקטע אלקטרוני שמשמש אותי רבות לאחרונה, היצירה Veto של SOHN מתוך האלבום Tremors. הבס בקטע הזה נשמע עמוק, ורמת הפירוט מספיק טובה בשביל להבחין באפקטים הקטנים שמפוזרים על פני בימת הסאונד. גם במוזיקה כזו, דרך ה-MAVIS M-60 הווקל הוא המרכז, הוא מופרד, נקי ומלא עוצמה. אני אישית אוהב את שילוב הרכות לצד ההקלטה המודרנית ומלאת האפקטים הזו, אך יכול להיות שזה לא בהכרח יהיה כוס התה של חובב המוזיקה האלקטרונית.

הקטע המודרני השלישי שבחרתי הוא היצירה High Tide של Kovacs, מתוך האלבום Child Of Sin. השיר נוגן מקובץ מיקומי באיכות FLAC 44.1kHz 16bit. הווקל היחודי של Kovacs נשמע גדול ומפורט, הפרזנטציה מלאת רגש עם הפרדה מעולה ובס עמוק ורך, המתפזר על פני הבמה כולה.

כשעברתי למצב ה-High Dynamic וחזרתי לשלושת הקטעים התחושה הייתה של שיפור במיקרו דינמיקה, בעקבות כך יש עוד יותר שכבות בווקל, במיוחד אצל Kovacs, גם האפקטים השונים הם מופרדים יותר וקלים יותר להבחנה. עם מוסיפים על כך את השינוי של הבס ל-Strong Bass, מקבלים גם בס הדוק ומדויק יותר, כך שהפרזנטציה הופכת להיות למודרנית יותר, עם הרבה פחות תוספת של חום, איזון משופר ורמת פירוט גבוהה.

כך שעל פניו נראה שזה הכיוון הטוב ביותר של המגבר, אך כאן נכנס עניין הטעם האישי ואני חייב לציין שדווקא במצב ה-Standard וה-Soft Bass, קיבלתי את התוצאה שהכי ריגשה אותי וסיפקה לי את ההנאה המירבית ממוזיקה. שילוב מצבי הסאונד האלה ב-MAVIS M-60 מאפשר לכם להתנסות ולבחור את אופי הסאונד שאתם מעדיפים וגם את היכולת לעבור בקלות בין המצבים כתלות במוזיקה, או מצב הרוח שלכם.

לסיום מבחן ההאזנה, מצאתי לטעמי את האלבום המושלם להפגין בדיוק את היתרונות והאופי של ה-MAVIS M-60. האלבום שאני מדבר עליו הוא Covers, Vol. 2 מאת William Fitzsimmons. במצב ה-Standard וה-Soft Bass, האלבום הזה נשמע מרגש פשוט עד דמעות. השירה של William היא בסגנון ה-Whisper Rock, זו שירה עדינה ומלאת כוונה, ודרך ה-M-60 הקול שלו נשמע גדול, מופרד עם רמת פירוט נפלאה, בנוסף הכינורות שמשולבים בחלק מהיצירות באלבום נשמעים עדינים, צלולים, מעוגלים ועוטפים את הווקל.

האם ה-MAVIS M-60 הוא מגבר הייאנד?

זו שאלה שליוותה אותי לאורך הסקירה. על מנת לנסות להשיב עליה, צריך להגדיר מה הופך מגבר למגבר הייאנד. ראשית זו איכות בנייה ושימוש ברכיבים יוקרתיים, בפרמטר הזה ה-MAVIS M-60 עומד בכבוד, עם תיבה ענקית, חיבורי נקודה אל נקודה, משקל עצום ושימוש במנורות, שנאיים ורכיבים איכותיים נוספים.

הפרמטר השני שמגבר חייב שיהיה לו בשביל להיות מגבר הייאנד הוא כמובן איכות סאונד. יש לא מעט מגברים שנשמעים מעולה גם ברמת ביניים ובימינו אפילו מגברי כניסה יכולים להשמע נפלא, אבל מגבר הייאנד צריך להביא משהו נוסף לשולחן. גם בפן הזה ה-MAVIS M-60 מקבל ציון הצטיינות עם סאונד חלק, חם ובעיקר מאוד מרגש.

הפרמטר השלישי הוא אולי התכונה הבולטת ביותר והראשונה שמסתכלים עליה במגברי הייאנד וזה כמובן המחיר. הרי מוצר איכותי חייב להיות יקר, אחרת מה הסיבה לכך שיש מוצרים כה יקרים בתחום הזה? בפרמטר הזה, ה-MAVIS M-60 לחלוטין לא עומד. עם תג מחיר של אזור ה-20 אלף שקל, כמובן שלא מדובר במוצר זול, אך ביחס לשוק ההייאנד, שכולל מגברים משולבים בעלויות של 70, 90 ואפילו מעל 100 אלף שקל, מדובר בתמחור נמוך בהרבה.

אני לא מאמין באמרות של ״המגבר הזה מנצח מגברים יקרים פי שניים״, במקום זאת, אציין שעבורי ללא שום ספק, ה-MAVIS M-60 מהווה תמורה אדירה למחיר וקובע רף מרשים מאוד לאיכות סאונד שניתן לקבל תמורת המחיר הזה.

אז עם הצלחה בשני פרמטרים מתוך שלוש, אני מכריז על ה-MAVIS M-60 כמגבר הייאנד לגיטימי במחיר של מגבר ביניים.

סיכום

חוויית הסקירה של ה-MAVIS M-60 התבררה כחווייה מרתקת. ה-M-60 התגלה כמגבר מפתיע, שבנוי כמו טנק, כולל עיצוב רטרו, נקי ומרשים, לצד תכנון יוקרתי, המבוסס על הגברה היברידית עם שלבי מנורות SIngle-Ended והטייה משמעותית של Class A.

כל זה מרשים, אבל עדיין לא הגענו לדובדבן שבקצפת ומה שחשוב באמת, איכות הסאונד. ה-MAVIS M-60 כולל סאונד מנורתי חם, חלק ומענג. זהו סאונד שמדגיש את הווקל ותחום המיד באופן מרגש ביותר. בנוסף, עם מצבי הסאונד של ה-M-60, אתם יכולים לקבוע את המידה של החום, ביחס למידת ההדיקות, האיזון והפירוט. כך שאם אתם פחות מתחברים לסאונד החמים, עדיין יכול להיות שתאהבו את הסאונד של ה-M-60, באחד ממצבי הסאונד האחרים שלו.

בשורה התחתונה, ה-MAVIS M-60 הוא אחד המגברים הכי מעניינים ושונים שיצא לנו לסקור. כשכל האיכות הזו גם מגיעה עם מחיר בהחלט שפוי ביחס לשוק ההייאנד, מדובר כאן במציאה אמיתית.

מחיר: 18,500 ש”ח לגרסה הבסיסית, ללא ממיר ופונו, תוספת 1,000 ש”ח לפאנלי עץ מגנטיים לשני צדי המכשיר
אחריות: שנתיים (3 חודשים על השפופרות)

המערכת ששימשה אותי לסקירה:
רמקולים: YG Acoustics Carmel 2
מקור: סטרימר Lumin U2 Mini
ממיר: MSB Technology Discrete DAC
שרת מוזיקה: מחשב עם SSD חיצוני המריץ Roon Core
כבלים: 
כבל USB בין ה-Lumin U2 Mini לממיר: Nordost Blue Heaven
כבל XLR בין הממיר (MSB) למגבר: Nordost Blue Heaven
כבלי רמקולים: QED XT25
סטנד: Quadraspire Q4Evo (המגבר לא הונח על הסטנד)
חשמל:
כבלי חשמל עבור הממיר והסטרימר: Nordost Blue Heaven
מפצל חשמל: QBASE QB8 Mark II
כבל חשמל עבור המפצל: Nordost Red Dawn