AVReviews

הפעם הגיע אלינו לסקירה מגבר משולב יוקרתי תוצרת שווייץ, ה-Orpheus Lab A Four I200. בסקירה זו ננסה לבחון האם ניתן להגיע אל סאונד אולטרה-הייאנד לצד הנוחות והמינימליזם של מגבר משולב?

אנחנו מודים ל-Raguan Audio, היבואן הרשמי של מותג Orpheus Lab בישראל, על כך שסיפק לנו את המגבר הזה לצורך סקירה.

שורה תחתונה

על חברת Orpheus Lab

חברת Orpheus Lab היא יצרנית שווייצרית של ציוד אודיו היי-אנד, שנוסדה בשנת 2001 וממוקמת באזור יווונאן בשווייץ. החברה פועלת ברוח מסורת הדיוק והאיכות השווייצרית, בדומה לתעשיית השעונים המקומית, ומדגישה שילוב בין הנדסה מתקדמת לבין עבודה ידנית מוקפדת. מוצרי החברה מתוכננים, מפותחים ומורכבים בתוך החברה עצמה, תוך שליטה מלאה על כל שלבי הפיתוח והייצור. גישה זו מאפשרת לה לשמור על איכות גבוהה, התאמה מדויקת בין החומרה והתוכנה, ושיפור מתמיד לאורך השנים.

ההיסטוריה של Orpheus קשורה קשר הדוק לתעשיית האודיו הדיגיטלי השווייצרית, ובעיקר למייסדים שהיו מעורבים בעבר בפיתוח טכנולוגיות DSP מתקדמות. כיום החברה מציעה מגוון רכיבי אלקטרוניקה היי-אנד, הכולל נגני CD ו-SACD, ממירים, מגברים משולבים, קדם-מגברים ומגברי כוח. קו המוצרים העיקרי מתחלק לשתי סדרות: Absolute וסדרת הדגל ה-Heritage.

יצא לנו להתרשם ממוצרי סדרת הדגל ה-Orpheus Lab Heritage בעת ביקור שערכנו לאחרונה אצל היבואן הרשמי – לכתבה Marten Mingus Septet ו-Orpheus Heritage – ביקור אצל רג׳ואן אודיו.

כעת יש לי את ההזדמנות להתרשם ממוצר מסדרת ה-Absolute באופן מעמיק יותר בסביבה הביתית שלי.

העומד למבחן: Orpheus Lab A Four I200

ה-Orpheus Lab A Four I200 הינו המגבר המשולב היחיד בקו המוצרים של Orpheus Lab. המגבר מבוסס על ארכיטקטורת Dual-Mono אמיתית, שבה כל ערוץ פועל כמערכת עצמאית עם ספק כוח ייעודי משלו. כל ערוץ מוזן באמצעות שנאי טורואידלי גדול בהספק 880VA, פתרון שנועד לשמור על יציבות מתח גבוהה גם במצבי עומס דינמיים.

שלב ההגברה עצמו עושה שימוש ב-שישה טרנזיסטורי MOSFET מותאמים ידנית לכל ערוץ, הנשלטים באמצעות דרייבר בטכנולוגיית BJT. שילוב זה מאפשר שליטה מדויקת בזרם ובמשוב, תוך שמירה על איזון בין ביצועים טכניים לבין אופי מוזיקלי טבעי.

ה-A Four I200 פועל בארכיטקטורת Class A\B עם עוצמת הספק של 200W לערוץ ב-8 אוהם, כאשר עוצמת ההספק המירבית (peak) הינה 850W. זרם הטיה של כ-125mA נועד להבטיח יציבות תרמית ואיכות סאונד עקבית לאורך זמן.

טווח התדרים הינו רחב במיוחד (כ-0.7Hz עד 85kHz), עם רמת עיוות נמוכה מאוד של כ-0.004% בעוצמה מלאה, נתונים המעידים על תכנון שמכוון לשמירה על שקיפות ודינמיקה גבוהה. לצד זאת, Damping Factor של מעל ל-3000 מבטיח שליטה והדיקות פחות או יותר בכל רמקול בשוק.

בצד הכניסות ישנן 6 כניסות סה״כ: 3 כניסות RCA לא מאוזנות ו-3 כניסות XLR מאוזנות – עבור כל כניסה ניתן לבחור בשלוש רמות של התאמת רגישות (High / Medium / Low). בנוסף בפאנל הקדמי קיימת גם כניסת אוזניות ייעודית המסוגלת להניע אוזניות בטווח התנגדויות של 32-600 אוהם.

כמות הכניסות היא נדיבה, מה שבכל זאת חסר לי כאן זו יציאת Pre-out, או יציאה ייעודית עבור סאבוופר.

מנגנון הווליום מבוסס על שבב ה-PGA2320, פתרון אנלוגי מבוקר דיגיטלית שנבחר בזכות הדיוק הגבוה והיכולת לשמור על איזון בין הערוצים לאורך כל תחום העוצמה.

מידות המכשיר במ״מ הן: 440 רוחב, 420 עומק ו-179 גובה. המשקל הינו 36 ק״ג. כך שמדובר במגבר בהחלט מסיבי.

עיצוב ואיכות בנייה

קצת unboxing בתמונות:

ללא ספק חברת Orpheus Lab משקיעה רבות ביצירת חוויה יוקרתית כבר משלב האריזה. אהבתי במיוחד את הסיסמה שלהם – “May the music never leave your home” – שמופיעה על מדבקה על הקופסה. בתוך האריזה תמצאו גם מעטפה ובה תעודת בדיקה המאשרת את תהליכי הבקרה שהמכשיר עבר, כולל חתימה של הטכנאי שבדק אותו.

יחד עם המגבר החברה מספקת גם זיכרון נייד (USB Stick) מעוצב להפליא. מדובר בפרט קטן שממחיש את רמת ההשקעה של החברה בפרטים. כאשר מחברים את ה-USB למחשב הוא אף מאיר בצבע הכחול המזוהה עם Orpheus Lab. על גבי הזיכרון תמצאו בין היתר דרייברים לנגני CD של החברה וכן את המדריך למשתמש.

כפי שכבר ציינתי, מדובר במגבר מסיבי למדי – וככל שהמגבר גדול וכבד יותר, כך גדל האתגר העיצובי לשמור על מראה אסתטי ומאוזן. לטעמי, Orpheus Lab התמודדו עם האתגר הזה בצורה מוצלחת במיוחד. הקימור העדין של הפאנל הקדמי משדר השקעה בפרטים ואף מזכיר במידת מה את הקימור האלגנטי של פסנתר יוקרתי. במקום נורת חיווי קטנה בחזית, החברה בחרה לשלב את לוגו הנבל האופייני שלה בגודל בולט: הוא מואר באדום כאשר המגבר במצב Standby, ובכחול כאשר המגבר פועל.

הגימור המטאלי בגוון האפור-מעודן, יחד עם הלוגו הגדול על הפאנל העליון, משלימים את המראה הכללי. ניכר כי הושקעה כאן מחשבה רבה, אך כזו שמבוצעת בטוב טעם ושומרת על ניקיון עיצובי. אם צריך לסכם את שפת העיצוב של ה-Orpheus Lab A Four I200 במילה אחת, הרי שזו ללא ספק המילה אלגנטיות.

עם זאת, יש לי שתי הערות קטנות. ראשית, איני בטוח מדוע כפתור ההדלקה ממוקם בצד המכשיר. לעיתים במגברי מנורות נהוג להסתיר את מתג ההפעלה כדי למנוע הפעלה מקרית, סיבה נוספת יכול להיות כדי לשמור על פאנל קדמי נקי לחלוטין מכפתורים. כאן, מאחר שלא מדובר במגבר מנורות ובכל מקרה קיימים מספר כפתורים בחזית, הבחירה הזו מעט פחות מובנת בעיניי.

הנקודה השנייה קשורה למסך המכשיר. הוא אמנם פונקציונלי וברור, אך לטעמי איכות הפונט וגם האופן שבו המסך משולב בפאנל הקדמי אינם משדרים את אותה תחושת פרימיום גבוהה שמאפיינת את שאר חלקי המגבר.

בכל הנוגע לאיכות הבנייה עצמה – קשה למצוא מקום לביקורת. הכול מרגיש יציב ומוקפד ברמה הגבוהה ביותר: החל מהשלדה, דרך צלעות הקירור המסיביות בצדדים, הכפתורים ובורר העוצמה, ועד הרגליות שעליהן נשען המגבר הכבד והמרשים הזה.

שליטה ושימושיות

השליטה והשימושיות ב-Orpheus Lab A Four I200 פשוטה מאוד, כמעט מינימליסטית. בפועל, רוב האינטראקציה עם המגבר מסתכמת בבחירת כניסה ובכוונון עוצמת הניגון. אמנם קיים תפריט הגדרות, אך הוא מציע מספר מצומצם של אפשרויות בלבד: התאמת רגישות לכל כניסה, מתן שם לכניסות, קביעת בהירות המסך, וכן בחירה בין שני מצבי הארקה עבור הכניסות הלא-מאוזנות (Tied או Lifted).

ייתכן בהחלט שחלק מהמשתמשים כלל לא ייכנסו לתפריט במהלך חיי המוצר – בעיניי זו דווקא עדות לתכנון נכון. Orpheus Lab בחרה בגישה שמכוונת לפשטות תפעולית, כאשר המגבר מתוכנן מראש לספק ביצועים גבוהים מבלי לדרוש מהמשתמש להתעמק בשלל הגדרות.

עם זאת, אם להיות מעט קטנוני – מאחר שכבר קיים כאן תפריט עם מספר אפשרויות, הייתי שמח לראות גם פונקציית HT Bypass, שתאפשר לשלב את המגבר במערכת קולנוע ביתי רב-ערוצית.

ה-A Four I200 מגיע עם שלט מתכתי גדול וכבד, המשמש את כלל מכשירי סדרת Absolute של החברה, לרבות נגני ה-CD. המשמעות היא שחלק מהכפתורים אינם רלוונטיים למי שמשתמש במגבר בלבד. איכות הבנייה של השלט מרשימה והוא פועל בדיוק כפי שמצופה, אך בהתחשב ברמת המוצר, ארשה לעצמי שוב להיות מעט ביקורתי: לטעמי הכפתורים מעט קטנים מדי.

בסיכומו של דבר, חוויית השימוש ב-A Four I200 פשוטה, אינטואיטיבית וידידותית מאוד. המגבר נועד לאפשר למשתמש לבצע שתי פעולות בלבד: לבחור את הכניסה הרצויה ולקבוע את העוצמה – ומשם פשוט להתרכז במוזיקה.

מבחן ההאזנה

עבור מבחן ההאזנה ה-Orpheus Lab A Four I200 חובר בכבלי XLR אל הממיר MSB Discrete DAC. על מנת שתהיה לי פחות התעסקות עם כבלים, ביקשתי מגיא רג׳ואן לספק לי זוג נוסף של כבלי XLR, הזוג שקיבלתי היה מדגם Jorma Duality (גם חברת Jorma מיוצגת בישראל בידי Raguan Audio). המקור היה Nagra Streamer והרמקולים הם YG Acoustics Vantage 3 שחוברו אל המגבר בעזרת כבלי QED XT25 – כרגיל הפרטים המלאים של המערכת בסוף הכתבה.

בימים הראשונים ביצעתי האזנה חופשית ובלתי מחייבת, כמו שאני תמיד נוהג לעשות עם ציוד חדש. האזנתי לכמה אלבומי ג׳אז ופלייליסטים על פי ז׳אנר ש-Roon בנה עבורי.

התכונה הראשונה שתפסה את תשומת ליבי הייתה העוצמה של המגבר. ישנם הרבה כתבות וסרטונים ברחבי הרשת בנוגע ל״כמה וואטים אתם באמת צריכים״, כשלרוב המסקנה היא שמעט מאוד. המציאות לטעמי היא הרבה יותר מורכבת, התוצאה תלויה באיכות המגבר, בנצילות של הרמקולים, המורכבות של המוזיקה ועוד. מניסיוני, מגבר בעל הספק גבוה נוטה לנגן בצורה נינוחה יותר – רזרבות הכוח מאפשרות לו לפעול באזור האופטימלי שלו, ולעיתים קרובות גם הרמקולים עצמם נשמעים פתוחים ואווריריים יותר כאשר הם מחוברים למגבר עוצמתי. כמובן שלא רק העוצמה קובעת, יש את נושא הגברת הזרם, ה-damping factor ועוד.

כך או כך, מהרגע הראשון שבו חיברתי את ה-A Four I200 לרמקולי YG Acoustics Vantage 3, הרגשתי היטב את התופעות שתיארתי: ניגון עוצמתי אך חסר מאמץ, שליטה מצוינת בבס ותחושה כללית שהרמקולים עובדים בנינוחות רבה יותר. אולי הביטוי “מתעוררים לחיים” מעט מוגזם, אבל הכוונה ברורה.

במגבר עוצמתי כזה קל לבחור ישר בקטעים דינמיים וגרנדיוזיים, אבל כשמגבר הוא גם עוצמתי וגם איכותי, מהניסיון שלי זה משפיע לא פחות בקטעים שקטים יותר – לכן בחרתי לפתוח דווקא ביצירת ג׳אז Take the L Train (To 8 Ave.) מאת ההרכב Brooklyn Funk Essentials. הבס הדוק, עמוק ונשלט, יש תחושה של המון שכבות אוויר לצד פרזנטציה נקיה ועוצמתית, כלי הנשיפה מופרד וכולל ניקיון מרשים בגבוהים שלו. הדינמיות הייתה מדוייקת ומרשימה.

סגנון מוזיקלי נוסף שמרוויח מאוד ממגבר עוצמתי הוא Ambient, מכיוון שלא פעם במוזיקה כזו יש שכבות בס עמוקות שמיצרות אווירה ובסיס למוזיקה ועל גבי שכבה זו שלל אפקטים קטנים שצריך להפריד אותם כראוי. דוגמה מצוינת לכך זו היצירה Rhythm of Nature של Dominique Fils-Aimé מאלבומה החדש My World Is The Sun. שכבת הבס שעוטפת את היצירה מועברת בניקיון וחוסר מאמץ מוחלט, האפקטים הקטנים שצצים מידי פעם ממוקמים על פני הבמה באופן מדויק. הווקל ממורכז, מופרד מהמוזיקה וכולל ניואנסים רבים. הווקל גם מועבר בעוצמתיות ודינמיות נהדרת. בחלק מהשיר Dominique לוחשת ואשר בקלות לשמוע כל פרט, ואז היא עוברת לשירה בקול יותר המעבר טבעי ודינמי. יש גם שילוב כלי נשיפה ביצירה הזו ששוב מועבר בניקיון מרשים. הפרנזטציה הכללית משדרת עוצמה, שליטה וניקיון המאוזנים באופן הרמוני עם עידון ורגש.

מכאן המשכתי למוזיקת רוק אינסטרומנטלית, בחרתי ביצירת הנושא מתוך האלבום Redemption של הגיטריסטית, הברזילאית, Lari Basilio. הקטע נפתח במקצב של בלדה רגועה, הגיטרה נקייה להפליא, הבס הדוק ומופרד והתופים מרגישים מספיק רכים וטבעיים. בחלק השני של היצירה ישנה עלייה בדרמטיות עם סולו גיטרה עוצמתי, המעבר הזה שוב מפגין את הדינמיות וההגשה חסרת המאמץ של ה-A Four I200, הוא לרגע לא מאבד שליטה ויוצא מהאזור בו הוא מנגן בנינוחות מוחלטת.

גם כשבחנתי את היצירה האלקטרונית Veto של SOHN, מתוך אלבומו Tremors הדינמיות והנינוחות היו התכונות הבולטות. מיקום מדויק של האפקטים על פני במת הסאונד והפירוק שלה לשכבות שונות, הן שתי תכונות נוספות שבלטו. דווקא היצירה האלקטרונית, המודרנית והדינמית הזו, מדגישה את היכולת של ה-A Four I200 להשמע חלק, טבעי ו״אנלוגי״.

בשתי היצירות האחרונות של מבחן ההאזנה הפסקתי להתמקד בפירוק האנליטי של הסאונד ורציתי לבחון את היכולת של ה-Orpheus Lab A Four I200 לרגש. תחילה בלדת הקאנטרי האהובה עלי מהשנים האחרונות, Crazy Hearts של Wesley Dean מהאלבום Music From Crazy Hearts. חלק הפתיחה השקט והמרגש מרגיש יותר עוצמתי ודינמי פתאום, קל יותר להבחין בכל פרט בווקל ובגיטרה. ה-A Four I200 מצליח להפיח תחושת עוצמה בכל יצירה, גם כשהיא שקטה. הסאונד מרגיש ניטרלי, שקוף ומדויק, אך יחד עם זאת מרגש, לא יבש ולא כוחני. בחלק השני של השיר, נכנסים התופים, שנשמעים מופרדים, הדוקים ומאוד מפורטים.

היצירה האחרונה שבחרתי היא יצירת הפסנתר הקלסית-מודרנית River Flows In You של הפסנתרן הדרום-קוריאני Yiruma, זו יצירה שבחרתי בה בכתבה ״10 קטעי פסנתר מודרני שאתם חייבים להכיר״. רצפת הרעש פשוט לא קיימת, הקטע נקי להפליא, הפסנתר נשמע מדויק, אך בו זמנית לא אובר-הדוק או יבש, הוא מנתגן בזרימה פנטסטית ואווריריות ועל ידי כך מעביר בדיוק את מהות היצירה הזו. זו יצירה דיי אינטימית וה-A Four I200 לא מנפח אותה, אלא מעביר באופן מדויק את הפרופורציות שלה, שזו תכונה חשובה נוספת.

אם את השפה העיצובית של ה-Orpheus Lab A Four I200 סיכמתי במילה אחת – אלגנטיות, גם את ביצועי הסאונד של המגבר אני רוצה לסכם במילה אחת – ביטחון, רק שהפעם המילה הזו מצריכה מעט הסבר. ה-A Four I200 משרה המון ביטחון ביכולות שלו לנצל את מלוא הפוטנציאל של הרמקולים, בלשחזר את כל הפרטים של היצירה ואת רמת הדינמיות שלה, לא משנה עד כמה היא מאתגרת.

השוואה מול ה-Nagra Classic Int

בחלק האחרון של מבחן ההאזנה ביצעתי השוואה בין ה-Orpheus Lab A Four I200 לבין המגבר האישי שלי, ה-Nagra Classic Int – השוואה שלטעמי היא מעניינת במיוחד. מדובר בשני מגברים שווייצריים מרשימים, אך כאלה שמייצגים פילוסופיות שונות כמעט בכל היבט: החל מהעיצוב החיצוני ועד הגישה ההנדסית שמאחורי התכנון.

מבחינת המחיר, ה-Nagra Classic Int מתומחר מעט גבוה יותר (במיוחד אם מחשיבים את פלטת השיכוך הייעודית שלו), אך בסופו של דבר מדובר בשני מוצרים הנמצאים באותו אזור מחיר. לכן אני מאמין שמי שמחפש מגבר משולב ברמה הזו בהחלט עשוי למצוא את עצמו מתלבט בין שניהם.

כדי לבחון כיצד שני המגברים מתמודדים זה מול זה, חזרתי לשני קטעים שכבר השתמשתי בהם במבחן ההאזנה: האחד נועד בעיקר לבחינה של היבטים טכניים, והשני התמקד יותר בהעברת הרגש והמוזיקליות. המעבר בין המגברים דרש החלפה של שני זוגות כבלים – כבל ה-XLR בין הממיר למגבר וכבלי הרמקולים – ולכן ההשוואה לא הייתה מיידית לחלוטין. בשלב הראשון כיוונתי את עוצמת הניגון של כל מגבר בעזרת אפליקציית dBMeter לרמה דומה של כ-80dB, כדי לשמור על תנאים הוגנים ככל האפשר. לאחר מכן האזנתי לשני הקטעים דרך ה-Orpheus, עברתי ל-Nagra ולבסוף חזרתי שוב ל-Orpheus.

הקטע הראשון היה Rhythm of Nature של Dominique Fils-Aimé. בתחום הבס ה-Orpheus נשמע הדוק ופאנצ'י יותר, והאפקטים הקטנים שמופיעים ברקע הופרדו טוב יותר והיו קלים יותר לזיהוי. לעומת זאת, הפרזנטציה של ה-Nagra שמה דגש ברור יותר על הווקל: הוא מקבל יותר מקום במרכז הבמה, והתוצאה הכללית נשמעת מעט רכה יותר – ואולי גם מעט טבעית ומרגשת יותר. מנגד, התחושה היא של מעט פחות דינמיות ופחות עוצמה כללית.

היצירה השנייה הייתה Crazy Hearts של Wesley Dean. בחלק הראשון של הקטע, שבו נשמעים רק הגיטרה והווקל, ה-Orpheus מציג הפרדה ברורה יותר של הגיטרה, עם דינמיות מעט גבוהה יותר ויכולת לחשוף יותר פרטים. ה-Nagra, לעומת זאת, משחזר את אותו רגע באינטימיות רבה יותר: הווקל נשמע חלק ומלוכד יותר עם המוזיקה, גם אם על חשבון הפרדה מעט פחות ברורה של הגיטרה.

בחלק השני של הקטע, כאשר התופים נכנסים, ה-Orpheus מציג יתרון בתחושת האוויר והשליטה בבס – כנראה הודות להספק ההגברה הגבוה יותר שלו. מנגד, הפרזנטציה של ה-Nagra נשארת רכה ומעוגלת יותר, עם גוון שמזכיר במידה מסוימת מגברי מנורות והתמקדות בהעברה חלקה ומרגשת של הווקל.

כפי שניתן לראות, וכפי שגם ניכר בגישה העיצובית וההנדסית של שני המוצרים, גם בביצועי הסאונד קיים שוני ברור בין המגברים. ההגברה החזקה יותר של ה-Orpheus Lab A Four I200 מאפשרת לו למצות טוב יותר את הפוטנציאל של רמקולים כמו YG Acoustics Vantage 3, ולהפיק סאונד דינמי ועוצמתי יותר. מנגד, ה-Nagra Classic Int מציע פרזנטציה מעודנת יותר – עדיין דינמית, אך עם דגש גדול יותר על זרימה וחלקות. כך שבסופו של דבר, הבחירה בין שני המגברים אינה שאלה של איכות, אלא של אופי ההגשה המועדף והתאמה לרמקולים.

סיכום

זו הפעם הראשונה שבה יצא לי לבחון במערכת הביתית שלי מוצר של חברת Orpheus Lab השווייצרית. אין ספק ששוק האודיו כיום רווי במותגים – לעיתים אפילו יתר על המידה. עבור מי שמבקש להרכיב מערכת אודיו איכותית, המגוון העצום עלול להפוך במהירות למבלבל, עם אינספור יצרנים ושילובים אפשריים ביניהם. בתוך ים של מותגים טובים ויוקרתיים, ישנם לעיתים מוצרים שמצליחים לא רק להיות טובים מאוד – אלא גם להתבלט באמת. כזה הוא המגבר המשולב Orpheus Lab A Four I200.

מבחינה עיצובית מדובר במגבר גדול וכבד, אך ברור כי הושקעה מחשבה רבה בכל פרט. התוצאה היא עיצוב אלגנטי, נקי ומרשים. אולם המקום שבו ה-A Four I200 באמת מצטיין הוא כמובן בביצועי הסאונד. זהו מגבר עוצמתי במיוחד, כזה שצפוי להניע כמעט כל רמקול בשוק ללא מאמץ. אופי הסאונד שלו הינו ניטרלי ומדויק, אך הקסם האמיתי טמון בכך שלצד העוצמה והדיוק, המגבר שומר גם על זרימה וחלקות מוזיקלית – ואינו נופל למלכודת של סאונד יבש או אנליטי מדי.

למעשה, ה-Orpheus Lab A Four I200 הוא כנראה המגבר המשולב בעל רמת הביצועים הגבוהה ביותר מבין אלו שיצא לי לסקור במערכת שלי עד היום. הוא גם מחזק את אחת התובנות שאני חוזר אליה לא פעם: גם עבור מי שמכוון למערכת אולטרה-הייאנד, מגבר משולב יכול להיות פתרון מצוין – ולעיתים אף הבחירה ההגיונית והמשתלמת ביותר. על כך כתבתי בהרחבה במאמר “המדריך המלא למגברים משולבים – או לב המערכת האודיופילית המודרנית” שפרסמתי בשנת 2020.

לכן, אם אתם מכוונים לרמת ביצועי סאונד גבוהה במיוחד והנחתם מראש שתידרשו למערכת מופרדת ויקרה, בהחלט ייתכן שכדאי לעצור לרגע ולבחון את ה-Orpheus Lab A Four I200. ייתכן מאוד שתופתעו ותגלו שגם מגבר משולב מסוגל לספק את התוצאה המוזיקלית שחיפשתם.

מחיר: 62,000 ש״ח
אחריות: שנתיים
יבואן: Raguan Audio

המערכת ששימשה אותי לסקירה:
רמקולים: YG Acoustics Vantage 3
ממיר: MSB Technology Discrete DAC עם שני ספקי כח חיצוניים
סטרימר: Nagra Streamer
מגבר משולב להשוואה: Nagra Classic Int

כבלים: 
כבל XLR בין הממיר למגבר: Jorma Duality & Nordost Blue Heaven
כבל קואקסיאלי בין הממיר לסטרימר: Nordost Blue Heaven
כבלי רמקולים: QED XT25 & Nordost Blue Heaven

חשמל:
כבלי חשמל עבור המגבר (Nagra), הסטרימר והממיר: Nordost Blue Heaven
מפצל חשמל: QBASE QB8 Mark II
כבל חשמל עבור המפצל: Nordost Red Dawn

מעמד אודיו: Quadraspire SV3T Performance