אחרי שראיתי שלל המלצות ברחבי הרשת על סרט האנימציה החדש ביקום של "הטורף" – הטורף: הרוצח של הרוצחים – החלטתי לבדוק בעצמי האם המעבר לסגנון מצויר מצליח לרענן את הסאגה.
הקדמה: מעט על הסאגה של הטורף
סדרת הסרטים Predator החלה בשנת 1987 עם הסרט האייקוני בכיכובו של ארנולד שוורצנגר, בו יחידת לוחמים אמריקאית נתקלת בג'ונגל ביצור חייזרי צייד־על. הסרט הפך לקלאסיקה של ז׳אנר האקשן והמד"ב, ומאז יצאו לו המשכים רבים – בהם Predator 2 (1990) שהתרחש בעיר עתידנית בלוס אנג'לס, ו-Predators (2010), בו קבוצת לוחמים מכל העולם מועברת לכוכב אחר. היו גם קרוסאוברים עם Alien וגם פריקוול מצוין – Prey מ־2022 שהחזיר אותנו לימי האינדיאנים בצפון אמריקה (לסקירה שלנו על Prey).
לא כל הסרטים בסדרה היו מוצלחים. הסרט The Predator מ־2018 היה בעיניי נקודת שפל – בלגן תסריטאי ואקשן מאכזב. אבל אחרי ההצלחה של Prey, הבמאי דן טראכטנברג חוזר – הפעם עם גרסת אנימציה – בניסיון להרחיב עוד את יקום ה"טורפים".
תקציר העלילה – הטורף: הרוצח של הרוצחים
הסרט בנוי כאנתולוגיה בת ארבעה חלקים. שלושת החלקים הראשונים מתרחשים בתקופות היסטוריות שונות, בהן כל פעם "טורף" אחר מגיע לכדור הארץ במטרה לצוד את הלוחמים הקשוחים ביותר:
- 841 לספירה, סקנדינביה: אורסה – לוחמת ויקינגית – יוצאת לנקום את מות אביה.
- יפן הפיאודלית: שני אחים סמוראיים נלחמים על ירושת אביהם.
- מלחמת העולם השנייה: טייסי קרב אמריקאיים יוצאים לקרב הרואי.
החלק הרביעי מאחד את כולם ומתרחש בכוכב לכת אחר – שם מתקיים טורניר עד המוות בין מיטב הלוחמים מהעבר, שהוטסו לשם על־ידי ה"טורפים".
מחשבות על הסרט
מבחינת עלילה, הסרט מרחיב את מה שנרמז לאורך כל הסדרה – שה"טורפים" מגיעים לכאן שוב ושוב לאורך ההיסטוריה כדי לצוד לוחמים ולהוכיח את עליונותם. החלק הרביעי מחזיר אותנו לאווירת Predators מ־2010 עם אלמנט של "טורניר הישרדות" בין מיני־לוחמים מכל העולם.
מבחינת סגנון, לא יכולתי שלא להיזכר ב-״אהבה מוות ורובוטים״ – סדרת אנתולוגיה מבריקה של נטפליקס. גם כאן יש סיפורים קצרים עם הבדלים סגנוניים ביניהם, למשל החלק של יפן הוא כמעט ללא מילים. נקודת דמיון נוספת היא ביכולת לספר סיפור, שמרגיש שלם ולייצר קשר אל הדמויות הראשיות בתוך זמן קצר. נקודות הדמיון האחרונה היא בקטעי האקשן המגוונים והמותחים. בניגוד ל-״אהבה מוות ורובוטים״, הסגנון הוויזואלי-עיצובי הוא הרבה יותר אחיד, מכיוון שבכל זאת מדובר כאן בסרט אחד ולא אוסף של קטעי אנימציה של יוצרים שונים.
לסיכום התחושה שלי: מדובר בשילוב בין Predators לאסתטיקה וסגנון של Love, Death & Robots – וזה שילוב שעובד. אנימציה מעולה, קצב מהיר, סצנות קרב מספקות – ובקיצור, תענוג לחובבי עולם ״הטורף״ וגם למי שפשוט אוהב אנימציה טובה ואקשן קצבי.
טריילר:
מסתבר שזו רק ההתחלה
הסיפור עוד לא נגמר: בנובמבר 2025 צפוי לצאת הסרט Predator: Badlands (בלייב אקשן), גם הוא בבימויו של טראכטנברג. האם הוא יתחבר לעלילת הרוצח של הרוצחים? נצטרך להמתין ולגלות – אבל אין ספק שסאגת הטורף מקבלת זריקת מרץ וממשיכה לדהור קדימה.
טיזר טריילר:
בינתיים ניצלתי את ההזדמנות לחזור לסרט המקורי ולצפות בו עם בני בן ה-12. שמחתי לראות שהסרט עדיין מחזיק ואפילו הבן שלי בהחלט נהנה.
