fbpx
חדשות וסקירות בנושא סרטים, מוזיקה, ציוד אודיו וקולנוע ביתי
חיפוש
  • 3000 שנים של כמיהה ו-הכל בכל מקום בבת אחת – קולנוע אחר

    בכתבה זו אתייחס בקצרה לשני סרטים, שלטעמי לקחו השנה את הקולנוע למקום אחר, ״3000 שנים של כמיהה״ ו-״הכל בכל מקום בבת אחת״.

    בשני הסרטים הללו יש אלמנטים מרתקים של קולנוע, פנטזיה, טירוף, מקוריות וגם מסרים מעניינים מתחת לפני השטח. בכתבה זו אתאר לכם בקצרה את העלילה והדעה שלי בנוגע לסרטים אלה.

    3000 שנים של כמיהה

    3000 שנים של כמיהה

    “3000 שנים של כמיהה” הוא סרטו של ג׳ורג׳ מילר (״מקס הזועם: כביש הזעם״) בכיכובם של טילדה סווינטון ואידריס אלבה. זהו טייק מודרני מלא בתעלולים וסיבוכים על סיפור הג׳יני ושלושת המשאלות המפורסם.

    תקציר העלילה – 3000 שנים של כמיהה

    אלת’יאה (טילדה סווינטון) היא מלומדת בריטית, החוקרת ספרות וסיפורים. היא כבר דיי מבוגרת ובודדה אחרי שנישואיה התפרקו. אלת’יאה מגיעה לאיסטנבול לכנס של מספרי סיפורים, שם היא מעבירה הרצאה יחד עם שותף על החשיבות וההשפעה של סיפורים. אלת’יאה חווה תופעות בהן הדימיון שלה משתלט עליה והיא רואה כל מיני יצורים מיתולוגיים.

    אחרי שהיא חווה התקף נוסף כזה, היא חוזרת למלון לנוח, לא לפני שהיא עוברת בחנות עתיקות ורוכשת איזו מנורה עתיקה שהיא נמשכה אליה. בזמן שהיא מנקה את המנורה במלון, היא נפתחת וממנה פורץ הג׳יני (אידריס אלבה). אלת’יאה בטוחה שזה עוד אחד מהתקפי הדמיון שלה, אך לאט לאט היא מתחילה להשתכנע שהפעם זה אמיתי.

    כחוקרת סיפורים, אלת’יאה יודעת שכל הגרסאות בהן ניתנות משאלות, הם בעצם סיפורי אזהרה, שבאים ללמד על הטבע האנושי. לכן היא מסרבת להביע משאלות, למרות שהג׳יני מסביר לה שיהיו לכך תוצאות הרסניות כלפיו. אלת’יאה מבקשת לאסוף עוד מידע על הג׳יני ובתור חובבת סיפורים היא מבקשת ממנו לספר כיצד הוא נכלא בבקבוק. הג׳יני מספר לה שלושה סיפורים ארוכים מלאים בקסם ודמויות היסטוריות, כמו המלכה שיבא, המלך שלמה ועוד. בסופו של דבר אלת’יאה בוחרת לבקש מהג׳יני שיאהב אותה והם חוזרים יחד ללונדון.

    3000 שנים של כמיהה

    מה חשבתי על ״3000 שנים של כמיהה״

    צפיתי בסרט לפני כמה חודשים בקולנוע, לקח לי הרבה זמן לגבש את המחשבות שלי עליו עד שכבר התחלתי להתעסק בכתבות אחרות ולא מצאתי זמן עד כה לכתוב עליו.

    זהו סרט מורכב, גם מבחינת מה שהולך על המסך וגם מבחינת לנסות להבין את המסרים. אני חושב שיש כאן אהבה לסיפורים, התייחסות לקולנוע כדרך וויזואלית לספר סיפור, זה נשמע טריוויאלי, אך בתקופה בה הקולנוע מלא בסרטי אקשן מפוצצים, שלא מצטיינים בעלילה, יש כאן כמיהה כלשהי לחזור לסיפורים פנטסטיים גם במדיום הקולנוע.

    3000 שנים של כמיהה

    הסיפורים כולם כוללים חלקים משוגעים לגמרי, אז יש כאן סוג של מכתב אהבה לסיפורים, שמאפשרים לדימיון להפליג. סצנה שאני אהבתי במיוחד בכל הבלגן הזה, הייתה הסצנה בה המלך שלמה מנגן שיר אהבה באמצעות כלי נגינה קסומים למלכה שיבא, בשביל לכבוש את ליבה.

    3000 שנים של כמיהה

    הסיפורים מסופרים מנקודת מבטו של הג׳יני, הכמיהות והאהבות שלו, הכאב שלו כשמבקשים ממנו משאלות, שמובילות לאסון וכמובן תחושות הבדידות והטירוף שלו, כשהוא נכלא בבקבוק פעם אחר פעם לתקופות של אלפי שנים.

    3000 שנים של כמיהה

    בסופו של דבר, כשמנקים את כל הסיפורים הקסומים, נשארת דמותה של אלת’יאה, מלומדת בודדה, אישה שבחרה בקריירה והעיסוקים האישיים שלה, מעט מוזרה, שנתנה לדימיון שלה להיות חברה הטוב ביותר והיחיד מאז הילדות. יש כאן אולי ניסיון להעביר מסר שגם אנשים סגורים ומעט מוזרים רוצים אהבה? אולי רוצים לומר לנו שזה כל מה שמשנה בסוף, לא חושב מה הגיל, האופי ואפילו אם אתם ג׳יני, בסופו של דבר כולנו רוצים למצוא את השותף הזה, לבלות איתו את חיינו.

    3000 שנים של כמיהה

    הנושא האחרון שאזכיר בנוגע לסרט הזה, זה המשחק של לנסות להבין האם הג׳יני הוא אמיתי או רק בדמיון של אלת’יאה. בגלל ההתקפים שלה והעובדה שהיא תמיד שומרת את הג׳יני לעצמה, תחילה בחדר במלון ואז בביתה בלונדון. אך בכמה סצנות ישנן אינטרקציה של דמויות נוספות עם הגייני, שגורמות לחשוב שהוא כן אמיתי. אני חושב שבתור צופים בסרטים, אנחנו לא פעם נופלים למלכודת הזו של למזער את הסרט למה שקרה בסוף, האם זה אמיתי או לא, כאילו שזה כל מה שחשוב. אז בסרט הזה, אני לגמרי ממליץ על ליהנות מהמסע המטורף, שג׳ורג׳ מילר לוקח אותנו אליו ופחות להתעסק בקטנות האלה, שלא מוסיפות או מורידות מהקסם המיוחד של הסרט מבחינתי.
    הציון שלי: 8.5/10

    הכל בכל מקום בבת אחת

    הכל בכל מקום בבת אחת

    את ״הכל בכל מקום בבת אחת״ ראיתי במהלך טיסה לחופשה, בוודאי לא התנאים האידיאליים להתרשם מהאיכות הקולנועית של הסרט. יחד עם זאת, שמעתי כל כך הרבה על הסרט הזה, שהחלטתי לנצל את ההזדמנות.

    הסרט נכתב ובוים בידי הצמד דן קוואן ודניאל שיינרט, בכיכובם של מישל יאו, ג׳ונתן קיי קוואן, סטפני הסו וג׳יימי לי קרטיס. אהבתי מאוד את הגדרת הז׳אנר של הסרט שמופיעה בעמוד הוויקיפדיה של הסרט באנגלית: ״absurdist action comedy-drama״. זו הגדרה מעולה, שמהווה כמובן רק את נקודת הפתיחה של תיאור הסרט הכי מופרע שראיתי השנה.

    תקציר העלילה – הכל בכל מקום בבת אחת

    הסרט עוקב אחר אוולין וואנג (מישל יאו), סינית-אמריקאית שמתפעלת מכבסה כושלת ומתכוננת למסיבת הביקור של אביה הקפדן. אוולין נשואה לוויימונד, ששוקל להתגרש ממנה, רק שהיא כל כך עסוקה בכל מטלות העסק וההכנות למסיבה, שהיא כלל לא שמה לב לכך. בתם של אוולין ו-וויימונד היא ג׳וי. ג׳וי היא גאה, וחברתה, בקי, מגיעה גם למסיבה, כשהתקווה של ג׳וי היא שאוולין תקבל את מערכת היחסים שלה עם בקי ולא תתבייש בה.

    כשאוולין מציגה את בקי לאביה, היא מגמגמת ובסופו של דבר מציגה אותה בתור חברה טובה של ג׳וי, מה שגורם לג׳וי לצאת בכעס מהמקום.

    עד כאן הכל סטנדרטי. בסצנות הבאות אוולין, וויימונד ואביה של אוולין מגיעים לפגישה מול סוכנת של מס ההכנסה (ג׳ימי לי קרטיס בתפקיד מעולה). הסוכנת עוברת על כל הקבלות של בית העסק, שכולל לא מעט רכישות שלא קשורות למכבסה. בזמן שאוולין יושבת שם, היא מתחילה לשמוע קולות שקוראים לה, מפה לשם אוולין מבינה שיש לה את היכולות לנוע בין יקומים מקבילים, הנוצרים מכל אוסף הבחירות האינסופי שעומדות בפינינו, כאשר כל בחירה מובילה להתפצלות. אוולין מתבקשת, על ידי הגרסאות המקבילות של בעלה ואביה, להילחם ברוע, שמנסה להשמיד את כל העולמות.

    3000 שנים של כמיהה ו-הכל בכל מקום בבת אחת - קולנוע אחר

    מה חשבתי על ״הכל בכל מקום בבת אחת״

    תקציר העלילה ההזוי משהו הזה, הוא באמת רק קצה הקרחון של רמת המוזרות והטירוף בסיפור הזה. דבר ראשון שחשוב לי להבהיר הוא שלא חסר סרטים הזויים עם רעיונות מטורפים, הבעיה ברובם היא שזה פשוט לא עובד והופך להיות טיפשי והזיו מדי באיזשהו שלב. ב״הכל בכל מקום בבת אחת״, יש הרבה טירוף ואירועים מוזרים ומופרכים, יחד עם זאת, הסרט החזיק אותי מרותק.

    מה שממלא את הזמן בין שלל הרעיונות המוזרים שמועברים בסרט, אלה הם קטעי אקשן, שמבוססים על אומנויות לחימה. הדמויות בסרט צריכות לבצע פעולות חסרות היגיון ומוזרות המאפשרות להן לזמן יכולות של הדמויות המקבילות שלהן מיקומים אחרים, על מנת להשתמש בהן במהלך הקרב. הפעולות מוזרות לחלוטין ולעיתים כאן היוצרים גלשו יותר מידי במגלשת הטירוף. במיוחד הפריעה לי סצנה גסה אחת, שלטעמי הייתה מיותרת לחלוטין.

    הכל בכל מקום בבת אחת

    כמו ב״3000 שנים של כמיהה״, גם כאן לא פשוט להבין מה היוצרים מנסים להגיד לנו בין כל הטירוף הזה שמתפוצץ על המסך. יש כאן לא מעט רעיונות מעניינים, אוסף האפשרויות האינסופי לבנות את החיים שלנו, כשכל החלטה יכולה לקחת אותנו לכיוון אחר, יכול לגרום לנו ליפול למחשבות ללא סוף בסגנון של ״מה אם״. האם החלטנו נכון כשבחרנו בני זוג, קריירה ומדינה? אולי היינו יכולים להגשים איזה חלום שלנו, לו רק היינו חוזרים לאחור ועושים משהו אחרת?

    הכל בכל מקום בבת אחת

    נושא מרכזי ומרתק שהסרט דן בו הוא יחסי הורים וילדים. יש כאן נקודת מבט מעניינת שלא ראיתי התייחסות אליה בהרבה סרטים. לאחר שג׳וי רואה את אינסוף האפשרויות היא מרגישה אשמה באיזשהו מקום על כך שהיא, בעצם היותה קיימת, מנעה אפשרויות מאוולין, אימה. הילדים ללא ספק משנים את חיינו ואני חושב שלא מעט הורים חושבים על מה יכול היה להיות אחרת.

    הכל בכל מקום בבת אחת

    גם ב״הכל בכל מקום בבת אחת״, עם כמה שהסיפור הוא גרנדיוזי, בסופו של דבר הוא סיפור משפחתי. אני טענתי לא פעם שיש אובססיה בנושא של יחסי משפחה בקרב יוצרי הקולנוע, לא חשוב עד כמה הסיפור שהם מספרים קשור לעולמות שלמים, מלחמות או אירועים היסטוריים, לא פעם בסוף זהו סיפור של משפחה גרעינית כלשהי ומערכת היחסים ביניהם. אני תמיד חשבתי שזה מגמד את האירועים, בנוסף לנורא רפטטיבי.

    בסופו של דבר מה שהסרט מנסה להגיד לנו זה שאנחנו צריכים להעריך יותר את מה שיש לנו ובמיוחד את המשפחה שלנו. למרות שהמסר דיי שחוק, עם כל הטירוף בסרט הזה, המסר כאן עובד ועבר אלי.
    הציון שלי: 9/10

    סיכום

    שני הסרטים שסיפרתי לכם עליהם כאן, ״3000 שנים של כמיהה״ ו-״הכל בכל מקום בבת אחת״, מייצגים קולנוע אחר, מאתגר יותר ומופרע יותר. בבסיס שני הסרטים ישנם רעיונות מעניינים שנשארו איתי גם לאחר הצפייה וגרמו לי לחשוב. לא מדובר בסרטים קלים לצפייה, הם דורשים סבלנות ופתיחות, הם כוללים רעיונות וויזואלים וגישה ״חופשית״ יותר למדיום הקולנועי וזה לא בהכרח טריוויאלי ופשוט להבין מה הם מנסים להגיד לנו. כך שהחווית הצפייה בהם יכולה להיות מלווה גם בתסכול, אך עבורי מדובר בשני סרטים מעניינים שמראים לנו שאפשר גם לעשות דברים אחרת.

    Facebook
    WhatsApp
    Telegram
    Email
    Print

    כתיבת תגובה

  • MusicStorePro
  • avreviews_brand_banner2
  • avreviews facebook

    רוצים להישאר מעודכנים?

    דילוג לתוכן