fbpx

ביקורת טלוויזיה LG OLED 65E8

על הטלוויזיה:

ה-LG 65E8, היא טלוויזיית OLED מודל 2018, בגודל 65 אינץ' ברזולוציית 4K ותמיכה בפורמטי HDR הבאים: HDR10, Dolby Vision, HLG.
LG מציעה לא פחות מ-5 סדרות OLED כאשר סדרת הכניסה היא B8 (בשלב זה לא מיובאת לארץ), מעליה יש את הסדרה הסופר פופולרית: C8 (שזמינה בגודל 55, 65 ו-77), ה-E8 היא הסדרה הבאה בתור (מיובאת לארץ בגודל 65 בלבד), ושתי הסדרות הגבוהות הן ה-G8 (לא מיובאת לארץ) וה-W8, דגם ה-Wallpaper המפורסם שלהם.
השנה הפרש המחיר בין סדרת ה-C וה-E הצטמצם משמעותית וסדרת ה-E היא נגישה מאי פעם.
כל הטלוויזיות של LG תומכות ב-HDR10 ו-Dolby Vision ובאות עם מערכת הפעלה WebOS.
החידוש הגדול של טלוויזיות OLED דגמי 2018 הוא מעבד התמונה החדש ה-Alpha 9, שאמור לשפר את ה-Shadow detail, שיחזור הצבעים והחלקת התנועה.

עיצוב ואיכות בנייה:

טלוויזיות OLED לא זקוקות למקור אור חיצוני כמו טלוויזיות ה-LED, ולכן הן דקות במיוחד. ה-E8 מגיעה מורכבת על פלטת זכוכית אחידה, כאשר הפלטה ממשיכה גם מתחת לטלוויזיה. כאשר מתקינים את הטלוויזיה בהתקנה שולחנית, פלטת הזכוכית נכנסת לתוך הרגלית ויוצרת תחושה כאילו הטלוויזיה מרחפת באוויר. זה אפקט מדליק ומרשים ביותר, בהחלט מומלץ להתקין את הטלוויזיה הזו בהתקנה שולחנית.

השוואת עובי המסך ביחס לעט, בחלק התחתון יש את כל החיבורים והאלקטרוניקה לכן הוא כמובן הרבה יותר עבה.
בהתקנה על הקיר יש פשוט חתיכת זכוכית שקופה מתחת לטלוויזיה וזה בהחלט מפספס את כל האפקט.
מכיוון שיש לי מסך הקרנה נגלל על אותו הקיר, לא הייתה לי ברירה אלא לתלות את המסך על הקיר.
המסגרת של המסך היא דקיקה כיאה לעיצוב המודרני, שמנסים להקטין את המסגרת כמה שיותר.
רוב הכניסות למסך ממוקמות בצידו השמאלי ונמצאות מספיק עמוק בכדי שאפשר יהיה להסתיר את הכבלים והמחברים בקלות. 
החיסרון היחיד שמצאתי בהקשר של עיצוב ובנייה הוא כבל החשמל של המסך. כבל החשמל מגיע מחובר לטלוויזיה, אין אפשרות לנתק אותו מבלי להתחיל לפתוח ברגים (המתקינים לא היו מוכנים לעשות את זה). בתקע עצמו אין בורג ולכן לא ניתן לפתוח את התקע גם. מכיוון שהתעלה אצלי לא הייתה מספיק רחבה על מנת להעביר בה את הכבל עם התקע, נתקעתי בלי דרך להעביר את הכבל בצורה סמויה למרות שיש לי הכנה ותעלה.
הציון שלי 9/10 – עיצוב מרהיב ואיכות בנייה מצוינת.

איכות תמונה:

אולי הגורם החשוב ביותר באיכות התמונה הוא הקונטרסט, וזו בדיוק התכונה שמסכי ה-OLED הכי מצטיינים בה. השחור במסכי ה-OLED הוא מוחלט, וכל פיקסל מקבל את התאורה שלו בנפרד (כמו בפלזמה) מה שתורם לקונטרסט מרשים ביותר. עד המסך הזה הייתה לי פלזמה פנסוניק מהדור האחרון שלהם (לפני 5 שנים) ה-VT60. הפלזמה הייתה מלכת השחורים, אבל אין מה להשוות לשחור של ה-OLED, זה באמת רמה בפני עצמה.
ביחס לפלזמה, האולד גם הרבה יותר בהיר, מה שמאפשר לו להציג לבן יותר מרשים וכמובן להציג תכני HDR בצורה ראליסטית.

דיברנו על קונטרסט, אז חייבים סצנה מ-Sin City. 
מסכי ה-LED החדשים יכולים להגיע לרמות בהירות פסיכיות לגמרי ולכן החלקים הבהירים בתכני HDR יהיו הרבה יותר בהירים במסכים אלו, אבל אני בהחלט מעדיף את היתרונות של האולד: השחור המוחלט, התאורה של כל פיקסל בנפרד, האחידות המעולה וזווית צפייה רחבה הרבה יותר, שלטעמי חשובים יותר מאשר רמת הבהירות.

אז דיברנו על הקונטרסט המדהים של המסך, כעת נדבר על גזרת דיוק הצבעים. מבדיקה שעשיתי בחנות בה רכשתי את המסך, במצב התמונה המדויק ביותר ISF Dark Room ה-E8 הציג צבעים הרבה יותר רגועים וטבעיים מה-C8 (באותו המצב אבל בגודל 55) שהיה צמוד אליו. הכי קל היה לראות את זה בסרטון טבע מיוטיוב שניגנתי בשני המסכים, הצבע הירוק של הדשא היה הרבה יותר זרחני ולא טבעי ב-C8. מסך ה-OLED של סוני דגם ה-AF8 הציג צבעים עוד יותר טבעיים וקולנועים.

הצבעים נהדרים וטבעיים, אבל טיפה פחות טובים מהאולד של סוני או הפלזמה הקודמת שלי.
נקודת חולשה נוספת של הטלוויזיה היא החלקת התנועה, בהרבה מהתכנים ישנה תחושת גמגום מסוימת, גם כאן הביצועים של הסוני AF8, היו מעט טובים יותר, אבל אף אחת מהם לא מתקרבת לפלזמה שהיא לגמרי מלכת התנועה הטבעית.
בעזרת הפעלה של מנגנון ה-TruMotion של LG, וכיוון דרגת ה-D-Judder לערך של 2, השיפור בחלקות התנועה הוא אדיר.
נקודת החולשה האחרונה היא ה-Shadow detail, רמת הפירוט בגווני השחור היא מעט פחות טובה מהפלזמה שהייתה לי (לא יצא לי לבדוק את הנושא הזה ב-OLED של סוני).
לכל טכנולוגיה יש את המגבלות שלה ולכן ההשוואה מול הפלזמה לא ממש הוגנות, וכמובן גם לא באמת רלוונטית, כי אין פלזמות יותר, אבל זה המסך שהיה לי 5 שנים ואני יכול רק לשפוט מול מה שאני מכיר.
חשוב להבין שמדובר במסך עם איכות תמונה פנטסטית, אומנם הסוני OLED מנצח אותו במספר נקודות.

הציון שלי: 9/10 – קונטרסט, ובהירות מעולים. החלקת תנועה, דיוק צבע ו-shadow detail מצוינים אבל מעט פחות טובים מה-OLED המתחרה של סוני.

הנה עוד כמה תמונות מסרטים שצפיתי בהם:

Blade Runner 2049 4K HDR
Mad Max: Fury Road 4K HDR
300: Rise of an Empire 1080p BluRay

איכות הסאונד:

ה-E8 מאוד הפתיע אותי באיכות הסאונד שלו ולא הרגשתי כלל ירידה ברמה ביחס לפלזמה שהייתי לי. הדיבור מאוד ברור, והבאס בהחלט לא רע ביחס לטלוויזיה. אני משתמש המון בסאונד של הטלוויזיה ומדליק את המערכת רק כשהילידים אצל הסבתא, לכן איכות סאונד טובה היא בהחלט בונוס מבחנתי והמסך הזה נשמע מצוין.

חווית שימוש ומערכת ה-Smart:

אם בסעיף איכות התמונה ה-E8 קצת (וזה באמת רק קצת לטעמי) נופל ביחס לסוני AF8, בסעיף הזה מבחנתי ה-E8 לוקח בהליכה.
ה-E8 מגיע עם שלט נוח מאוד לאחיזה שמתפקד גם בתור עכבר, תלתול של השלט גורם לסמן כמו של עכבר להופיע על המסך ואז ניתן להזיז אותו ולעשות כל פעולה של הממשק בעזרתו. בכמה השעות הראשונות של השימוש במסך הרגשתי שזה מעט גימיק, אבל כיום (לאחר כמה שבועות) לא רק אני, אלא גם אישתי והבן שלי בן ה-6, עושים את רוב הפעולות בעזרת הסמן הזה, זה ממש קל ונח.
הסוני לעומתו, מגיע עם שלט פלסטי באיכות נמוכה וכפתורים לא נוחים כלל, בחירה מאוד מוזרה של סוני.

השלט המעולה של ה-E8.
מערכת ההפעלה והממשק ב-E8 מגיבים ממש מהר ובצורה מודרנית ויפה. לחיצה על מקש הבית בשלט מעלה את רצועת האפליקציות בתחתית המסך, הכל צבעוני, מזמין ומאוד אינטואיטיבי.

מערכת ה-WebOS.
כאשר תוכן של HDR מנוגן על המסך, מקבלים אייקון של HDR או Dolby Vision בפינה הימנית העליונה במשך כמה שניות וזה נותן אינדיקציה לכך שאנו רואים את הפורמט שציפינו לראות.

חיווי HDR.
האפליקציות העיקריות שיש לי בהן שימוש הן, Netflix, Youtube וסלקום. האפליקציה של סלקום, מעט בעייתית, מידי פעם היא לא נפתחת, יש מעט תקיעות לפעמים וכמה features חסרים ביחס לאפליקציית האנדרואיד (אף אחת מהבעיות האלה לא קשורה ל-WebOS או ל-LG). נטפליקס ויוטיוב עובדים נהדר, מגיבים מהר ותומכים ב-HDR ובמקרה של נטפליקס גם Dolby Vision.
המערכת כל כך נוחה שזנחתי לגמרי את השיומי מיבוקס שלי, זה ממש נח שאפשר לנגן את כל התכנים האלה בעזרת השלט של טלוויזיה בלבד.
על פניו הסוני, שמגיע עם מערכת אנדרואיד TV, מציע מבחר אפליקציות גדול בהרבה, אבל המציאות היא, שהמערכת של האנדרואיד על טלוויזיית סוני, כבדה ואיטית מאוד. התלונות על כך נשמעות בביקורות מקצועיות בכל העולם כבר כמה שנים ולא ניראה שסוני קשובים במיוחד. בהדגמה בחנות, מהר מאוד הגענו למצב שהטלוויזיה הייתה זקוקה לאתחול, וזה בנוסף לכל הביקורות, הדאיג אותי מאוד. מערכת ההפעלה של הטלוויזיה מעורבת בכל דבר שקשור לפעילות של הטלוויזיה וגם אם לא משתמשים באפליקציות, מערכת הפעלה אטית וכבדה יכולה להשפיע על ביצועי הטלוויזיה.
הציון שלי 10/10, מבחנתי בדיוק ככה ממשק משתמש ומערכת smart צריכים להראות, להגיב ולתפקד.

תמורה למחיר:

המחירים היום נמוכים משמעותית מהמחירים לפני כמה שנים, כמות האופציות של טלוויזיות 65 אינץ' תמורת כ-5,000 שקל למשל, היא ממש גדולה. לפני מספר שנים זה היה ניראה לא אפשרי.
טלוויזיות ה-OLED יקרות יותר מרוב טלוויזיות ה-LED, אבל זו טכנולוגיה אחרת, שמבחנתי מביאה איתה יתרונות קריטיים ביותר: קונטרסט (שחור מוחלט ושליטה ברמת התאורה של כל פיקסל בודד), אחידות תמונה ועוד.
ביחס לטכנולוגיה כל כך מתקדמת אני חושב שמחיר ה-E8 הוא הוגן ביותר.
מה לגבי ההשוואה מול ה-C8? כל מה שאני יכול לומר שבבדיקה שעשיתי בחנות הצבעים במצב התמונה ISF Dark לעיניים שלי היו הרבה יותר טובים ב-E8. נכון, זה ניתן לכיול (LG מציעה את כל הכלים הדרושים לכיול המסך) אבל כיול צבע דורש ציוד חיצוני ולא ניתן לעשות אותו "בעין" בלבד. לכן ביצועים out of the box הם גורם קריטי עבורי בבחירת מסך.
הציון שלי: 8.5/10 יש מחיר פרימיום, אבל הוא נמוך משמעותית מהמחיר שהיינו צריכים לשלם על מסך ברמת האיכות הזאת בשנים האחרונות.

לסיכום:

 ה-LG E8, הוא מסך OLED, שמציע איכות תמונה פנטסטית וחוויית משתמש ומערכת Smart, שלטעמי הם הטובים בשוק כרגע. יש עדיין מקום לשיפור בהחלקת התנועה, דיוק הצבע וה-Shadow detail, אבל בכל אחד מהתחומים האלה מדובר על שיפור מ"טוב מאוד" ל"מצוין".
אין ספק שמי שבחר בטכנולוגיית הפלזמה בעידן ה-Full HD, יקבל את התוצאה הקרובה ביותר מטכנולוגיית ה-OLED בעידן ה-UHD.
אם לשקלל את איכות התמונה עם חווית השימוש, מדובר לטעמי במסך ה-all around הטוב ביותר בשוק היום (בהנחה שהפער מול ה-C8 ימשיך להיות נמוך).
הציון המשוקלל שלי: 9/10.

ביקורת וידאו קצרה:

כתיבת תגובה