fbpx

ביקורת לסולו: סיפור מלחמת הכוכבים


כשסולו הוקרן
בקולנוע לא הלכתי לצפות בו, בתור חובב סרטי מלחמת הכוכבים, רצף האכזבות מסרטי
המותג מאז המעבר לדיסני, הכריע אותי. גם לאחר כמה ביקורות מחמיאות חלקית, לא
השתכנעתי וחיכיתי שהסרט יגיע לאחד משירותי ה-
VOD. וכעת כשהסרט זמין בסלקום TV, יצא
לי לצפות בו.
בעיות רבות
ליוו את צילומי הסרט כאשר צמד הבמאים פיל לורד וקריסטופר מילר, פוטרו כחצי שנה
לתוך הצילומים והוחלפו בידי רון האוורד. הבעיות הללו גרמו לעליה כבדה בתקציב הסרט
שהתנפח עד כדי 275 מיליון דולר, מה שהפך אותו לאחד הסרטים היקרים שנעשו אי פעם.
כמו-כן לוחות הזמנים הלחוצים לאחר החלפת הבמאים גרמו נזקים כבדים לתוצר הסופי, על
כך ארחיב בהמשך.

תקציר העלילה

הסרט מספר את
סיפור של סולו (שמגולם על ידי אלדן אנרייך) ומתרחש כעשור לפני סרט מלחמת הכוכבים הראשון
(בטרילוגיה הישנה) –
A New Hope. סולו היה מבריח פשוט בכוכב קורליה, ומאוהב בק'ירה (שמגולמת על
ידי אמיליה קלארק – דיינריס בכבודה ובעצמה). האן מצליח לגנוב מיכל של קואקסיום (דלק
רב עוצמה כלשהו), בעזרתו הוא מתכנן לשחד את משמר הגבולות של האימפריה על מנת לקבל
אישור לעזוב את הכוכב יחד עם ק'ירה ולהגשים את חלומו להפוך לטייס. התוכנית משתבשת
ורק האן מצליח להימלט בעוד ק'ירה נתפסת ונשארת מאחור.



שלוש שנים
מאוחר יותר, האן סולק מאקדמיית הטיס של האימפריה בעקבות חוסר קבלת מרות, והוא חיל
פשוט וממורמר בשירות האימפריה. כשהוא מגלה שלתוך החיל הסתננו כמה מבריחים, ביניהם טוביאס
באקט (שמגולם על ידי וודי הארלסון) הוא מצליח (לאחר כמה תחבולות) לברוח יחד עמם ועם
צ'ובקה, שהוחזק בשבי במקום ומצטרף אליהם לשוד גדול של משלוח קוואקסיום.



המבצע מסתבך, ולכן
באקט והאן נאלצים לטוס למקום מושבו של דריידן ווס (שמגולם על ידי פול באטני), מפקד
בארגון ה-
Crimson Dawn, שלמעשה הזמין את השוד מבאקט. שם האן פוגש שוב את קי'רה שמסתבר
שהפכה לקצינה הבכירה של ווס. דריידן מאיים להרוג את באקט והאן, והאן כיאה להאן, מציע
להציל את המצב על ידי ביצוע שוד עוד יותר מורכב.

וכך באקט, האן,
ק'ירה וצ'ובקה יוצאים לעוד שוד נועז, רק שחסרה להם ספינה. לשם כך הם מגייסים את לאנדו
קלריסיאן (שמגולם על ידי דונאלד גלובר) שברשותו ספינת המילניום פאלקון.

האן, ק'ירה, באקט וצ'ובקה על סיפון המילניום פאלקון.
רוב רובו של
הסרט מתנהל בין קטעי שוד ומרדפים כאשר ביניהם ישנם חילופי דברים קלילים, שנונים והומוריסטיים.
רק מעט מאוד מהסצנות בסרט מכילות "רצינות" כלשהי. הקלילות של הסרט מאוד
מתאימה לדמותו של האן הצעיר כפי שאנחנו מכירים אותה מהטרילוגיה הישנה של מלחמת
הכוכבים, ולכן מאוד התחברתי לרוח הזו של הסרט.

רוב הזמן על
פניהם של האן, לאנדו ובמיוחד אצל ק'ירה יש חצי חיוך משועשע שרק מדגיש את הקלילות
של הסרט. הדמויות של באקט וווס, הן הדמויות היותר רציניות של הסרט אך הן בהחלט לא
מכתיבות את הלך הרוח הכללי שלו.

אמיליה קלארק בחיוך חצי משועשע שנשמר לאורך רוב הסרט.
קאסט השחקנים
בסרט הוא מרשים וכולל שחקנים מהשורה הראשונה ואיכות המשחק היא בהתאם.
הקצב של הסרט
הוא מהיר וסצנות האקשן מבוימות מעולה, הן מותחות, מהירות ומלאות אדרנלין. ממש לא
מדובר כאן ביצירת מופת של מדע בדיוני, אלא בסרט הרפתקאות קליל ומהנה מאוד שבהחלט
משמר את רוח הדמות של האן סולו.

דונאלד גלובר בתפקיד לאנדו.

יש עוד דמות
בסרט שלגמרי כבשה אותי ולטעמי היא הדבר המקורי והמשעשע ביותר בסרט, וזוהי דמותה של
הדרואידית
L3-37.
ה-
L3-37,
היא טייסת המשנה של לאנדו, שפיתחה חשיבה עצמאית לחלוטין, ולכן נהייתה רגישה לחוסר השוויון
בין האורגנים (בני אדם וחייזרים) ולדרואידים השונים. היא מנסה לגרום לדראודים
לעמוד על שלהם ולדרוש שוויון, סטייל המחאות של נשים או שחורים, היא עושה זאת עם
המון חן והומור (אם כי, במקרה הזה בהחלט יש אמת מעוררת מחשבה מאחורי הבדיחות). לטעמי
חבל מאוד שהיא לא קיבלה יותר זמן מסך.

L3-37 מבחנתי הדמות הטובה ביותר בסרט

מבחינה
ויזואלית יש הרבה מה לאהוב בסרט, אבל קשה מאוד ליהנות מהיופי הוויזואלי שלו בגלל
שהוא כולו חשוך בצורה לא הגיונית בעליל. כאן כנראה נכנסים לוחות הזמנים הצפופים והגירעון
התקציבי שהפקת הסרט נקלעה אליו. אפילו בסצנות באור יום מלא, הסרט פשוט חשוך מידי
ומרגיש חיוור מאוד. בהרבה מקרים ניכר שנעשתה עבודה מרשימה על הוויזואליות של העולם
וקטעי האקשן, אבל היעדר האור והצבעוניות פוגם מאוד בחוויה.



אני מקווה שלמישהו
יהיה אכפת מספיק לעשות איזו עבודת רסטורציה ואולי לתת חיים חדשים לסרט הזה
שהפוטנציאל שלו להראות מרהיב בהחלט קיים שם.
לסיכום, סולו:
סיפור מלחמת הכוכבים הוא בקלות סרט מלחמת הכוכבים הטוב ביותר שיצא מאז שהמותג עבר
לידי דיסני. מדובר בסרט הרפתקאות כייפי, קליל ומבדר מאוד, שזה הרבה יותר ממה שאני
יכול לנקוב לזכות שלושת הסרטים האחרים בסאגה שדיסני הפיקו. הסרט אינו חף מבעיות שרובן
הן בוויזואליות החשוכה והחיוורת שלו, שגורמת לחוויה הכללית להרגיש לא מוגמרת. באמת
שאין שום סיבה שסרט מודרני עתיר תקציב יראה כך.
הציון שלי:
7/10.

כתיבת תגובה