fbpx

משחקי הכס עונה 8 פרק 5 – הפעמונים

תקציר עלילה מקוצר ללא ספויילרים

הפרק הקודם נבנה המתח בין הצבא של דינאריז לצבא של סרסיי. ניראה שהבמאי עשה הכל להדגיש עד כמה קטן הצבא של דינאריז ועד כמה הצבא של סרסיי מאורגן ומוכן עם כל ה-Crossbows הענקיים שמוכנים להוריד דרקונים. פרק 4 מסתיים, בהבעת זעם עצור דיי חולנית על פניה של דינאריז. 
עוד נושא מרכזי שמפותח בפרק 4 הוא שינוי הדעה של ואריז לגבי מי אמור למלוך, כעת ואריז מעוניין בכך שג'ון הוא זה שישב על כס הברזל.
בתחילת פרק 5 דינאריז מתבודדת, היא מרגישה נבגדת על ידי כולם וממש אפשר לראות את ההמשך של אותו זעם עצור מסיום הפרק הקודם הולך ומתפתח יחד עם תחושת הנבגדות והבדידות. 
ג'ון מגיע עם הצבא שהצפוני שלו לטירה של דינאריז ומיד מבהיר לואריז שהוא לא מעוניין בשלטון. טיריון מתרוצץ על מנת לנסות למנוע שפיכת דמים מיותרת בשני הצדדים בעוד העימות שמרגיש בלתי נמנע הולך ומתקרב.

דעה ללא ספויילרים

מבחנתי מדובר בפרק מרהיב שעולה אפילו על פרק 3. דובר רבות על התקציב המטורף לכל פרק של הסדרה בעונה הזו, ועדיין לטעמי האיכות הקולנועית עולה על כל הציפיות שהיו לי. סצנות הקרב הן מפוארות, כמות הפרטים בעיר היא מרשימה במיוחד. אבל זה לא רק כל האפקטים והקרבות, הצילומים האמנותיים הרבים, הפס קול המשובח, כולם ברמה הגבוה ביותר. מדובר בפרק מאוד מספק ומרתק אבל יש בו (כמו בכל העונה הזו) לא מעט בעיות. עיקר הבעיות הן התחושה שהדמויות עוברות מהפכים מעט מהירים מידי שקשה לקבל אותם לאחר שמכירים את הדמויות במשך 7 עונות.

זהו עכשיו ספויילרים!

אז ככה, הטירוף של דינאריז מתחיל בתחילת הפרק כשהיא מכונסת בעצמה, לא מוכנה לאכול ומבכה את מותה של מיסאנדיי. היא מרגישה נבגדת בידי כולם, ואריז, טיריון וג'ון שלג על כך שגילה את הסוד על מוצאו לסאנסה. מכיוון שואריז הוא היחיד שניסה לעשות עם זה משהו, דינאריז מרגישה מחויבת להעניש אותו, וכך ואריז מסיים את תפקידו בסדרה על ידי דאקאריס.
דינאריז מחליטה לתקוף את ווסטרוז למרות שסרסיי משתמשת באזרחים כמגן אנושי. טיריון מנסה למנוע את הטבח, אבל דינאריז משוכנעת שגם אם היא תצטרך להקריב את כולם זה יהיה למען הדורות הבאים. קשה לי מאוד עם ההידרדרות הפסיכוטית הזו של דינאריז, כן היא איבדה המון, אבל היא איבדה המון גם בעבר ועדיין שמרה על השפיות שלה.
טיריון בפרק הזה כנראה משלים סופית את המהפך שלו לדמות הכי אנושית ומצפונית בסדרה. לא רק שהוא מנסה לשכנע את דינאריז לא לתקוף את האזרחים, גם לאחר שהוא מבין שהוא איבד את הקרב הזה, הוא מנסה למצוא מוצא. הוא מבקש מדינאריז להבטיח שאם וסטרוז יצלצלו בפעמוני העיר לאות כניעה, היא תפסיק את המתקפה.
לעומת טיריון, ג'ון הופך להיות ממש בלתי נסבל בפרק הזה, התמימות שלו וההליכה העיוורת אחר דינאריז בלי להשמיע התנגדות כלל, מאוד מרגיזה. לפני שנייה הוא היה המלך בצפון.
ג'יימי נתפס על ידי הצבא של דינאריז בעודו מנסה להגיע לווסטרוז, טיריון משחרר אותו בתמורה להבטחה שג'יימי ישכנע את סרסיי להימלט ולא להילחם עד הסוף. השיחה בין טיריון לג'יימי הייתה מאוד מרגשת, לעומת הרבה שיחות סתמיות וניסיונות לרגש במהלך העונה הזו, השיחה הזו מאוד עבדה עלי והרגישה עבורי כנה מאוד. פיטר דינקלייג' הוא באמת שחקן נפלא.
עם עלות השחר, המלחמה מתחילה. דינאריז והדרקון, לא נראים בשום מקום, והתחושה היא שהעדיפות היא לצבא של סרסיי.
בצד השני של ווסטרוז עוגנות הספינות של צי הברזל בהנהגתו של יורן. פתאום מהשמיים מגיע הדרקון האדיר עם דינאריז. הקטע בו הדרקון הורס את כל הצי הוא מרהיב ומספק מאוד, אבל כל כך הרבה ספינות עם קשתות מחומשות, למה הם לא ירו כולם יחד עליו? זה הרגיש קל מידי.
לאחר שהצי חוסל, זה נותן לדינאריז דרך להפתיע את החומות המבוצרות של ווסטרוז מהצד השני ולהרוס את החומה וכל הקשתות הענקיות שעליה. החומה מתרסקת והדרך פנויה כעת לצבא של דינאריז לפרוץ לתוך העיר.
סרסיי צופה על הקרב מהמרפסת שלה בארמון האדום, ונראית בטוחה בעצמה גם כשברור שכבר אין לה סיכוי. לאחר שהחומה נפרצת הצבא של דינאריז פורץ פנימה ואנחנו מקבלים עוד סצנה מרהיבה בזמן שטיריון חוזר לוסטרוז והמבט המודאג שלו שאומר הכל.
באיזה שהוא שלב הפעמונים בעיר מצלצלים, הצילום של העיר בדממה מוחלטת ואז הפעמונים מצלצלים, שוב קטע קולנועי מרהיב.
כאן מגיע הקטע הכי דרמטי בפרק, דינאריז על הדרקון שומעת את הפעמונים, למשך רגע ארוך היא לא זזה בעוד הבעת זעם מתגנבת אל פניה לאיטה. ואז היא ממריאה ומתחילה לשרוף את כל העיר עם האזרחים. זהו קטע קשה מאוד, במשך 7 עונות מכרו לנו שדינאריז היא התקווה לקץ הרודנות של הלאניסטרים, ובסוף היא רק הבת המלך המשוגע. המהפך הזה אולי מתאים לרוח של משחקי הכס, אבל איכשהו הוא קרה מהר ובאכזריות רבה מידי. דינאריז כבר ניצחה, הכס שלה, למה לשרוף את הכל? מה זה נותן לה? במיוחד את כל האזרחים.
הבעיה היא לא רק אצל דינאריז, כל הצבא שלה מתחיל לתקוף כל דבר שעומד בדרכו ללא אבחנה. הצבא שעזר לה לשחרר עבדים, הצבא הצפוני והמצפוני של ג'ון, כולם בתוך שנייה של טירוף קרב הופכים לרוצחים ואנסים.
במקביל אריה וכלב הצייד מתגנבים לארמון, הם מתקרבים לסרסיי בזמן שכל הארמון מתחיל לקרוס בגלל התקפות הדרקון. כלב הצייד מסתובב אל אריה ואומר לה שאם היא לא תוותר על הרצון להרוג את סרסיי היא תהפוך אליו. למרות שאריה חיכתה כל השנים האלה לנקמה בסרסיי וכל הדרך שהיא עשתה, דווקא במקרה הזה אני כן קונה את זה שהמשפט הזה של כלב הצייד, השפיע עליה וגרם לה להסתובב ולנסות לברוח.
בזמן שכל העיר נהרסת והאזרחים נסים על נפשם עוד דוגמא לרמה הקולנועית שנמצאת בשיאה בפרק הזה. הרבה מהקטעים הזכירו לי את העוצמות בסרט Black Hawk Dawn, אחד הסרטים המלחמתיים, שבאמת גורמים לצופה להרגיש כאילו הוא שם.
כלב הצייד נפגש סוף סוף עם אחיו והם מנהלים קרב אפי, אלים ואכזרי במיוחד, בזמן שכל הארמון קורס סביבם. בהחלט אחד הקרבות המספקים בסדרה.
סרסיי נמלטת ונתקלת בג'יימי (לאחר שהוא הורג את יורן בקרב לא ברור שבו ג'יימי מנצח, לא ברור איך), הם מנסים לברוח, אבל ההריסות חסמו את היציאה. הם מתחבקים בזמן שכל הארמון קורס עליהם. הסוף של סרסיי, הרגיש קצת חלש ולא מספק, אבל כמו שכבר ראינו בעונה הזו, לא כולם זוכים לסוף שכולל מוות מפואר (ראו ערך מלך הלילה).
בזמן שאריה נמלטת, כל העיר קורסת באכזריות אלימה במיוחד. כשלבסוף היא מתעוררת, היא מוקפת בגופות שרופות, כולל של ילדים, עולה על סוס מדמם ורוכבת מחוץ לעיר, שוב סצנה קולנועית מרהיבה.
לסיכום מדובר בפרק מרתק, מרהיב ויזואלית וקולנועית. רמת המשחק של טיריון, דינאריז וסרסיי יוצאות מהכלל. קיבלנו קרבות מדהימים ואכזריים, וטירוף מוחלט של הדמות, שהיינו בטוחים שתהיי שפויה וחיוביות. לטעמי זהו הפרק הטוב ביותר העונה ופרק ראוי לעונה האחרונה של הסדרה.
נשאר לנו רק אחד, אני כבר כוסס ציפורניים.

כתיבת תגובה