fbpx

המוסד (2019)

תקציר העלילה

"המוסד" הוא סרט קומדיה ישראלי חדש בכיכובם של צחי הלוי, טל פרידמן, עדי הימלבלוי, דביר בנדק, שלומי קוריאט, גילה אלמגור ועוד ועוד. הסיפור עוקב אחר הסוכן החשאי גאי מורן (צחי הלוי) שמפשל בתחילת הסרט בניסיון חילוץ של המפקד שלו שוקי (דביר בנדק). בעקבות הכישלון, גאי וחברו אהרון (טל פרידמן) מורדים לדרגה הנמוכה ביותר במוסד – מאבטח בג'ימבורי.
לאחר שלוש שנים, גאי הוא רווק ומפסידן באופן כללי, אבל כשמיליארדר אמריקאי נחטף על ידי יחידת טרור מסתורית, גאי מקבל הזדמנות נוספת להוכיח את עצמו.
כבר מהדקות הראשונות (בפתיח ובסצנת הפתיחה) הכיוון של הסרט מאוד ברור, והכיוון הזה הוא הומור מהיר ונמוך. כמה מהיר? יש ניסיון לבדיחה בכל 10 שניות בערך, כמה נמוך? אפקטים של משחק מכות שמולבשים על סצנת קרב. 
ההומור הכל כך מהיר הזה לא באמת נותן אפשרות לעכל את בליל הבדיחות האינסופי שנזרק לעבר הצופה. כך שגם הבדיחות הטובות, ויש כאלו (למשל נורא אהבתי את החלפת הרקעים מאחורי מפקד המוסד בזמן שהוא מבצע שיחות וידאו), הולכות לאיבוד בין הבדיחות הנורא טיפשיות.
צחי הלוי שנתן תצוגת משחק מעולה ב"פאודה", לטעמי לא מצליח להיכנס לדמות של גאי עד הסוף. הוא בטח לא רציני ומצד שני גם לא מרגיש מספיק מטופש ביחס לעלילה והדמות. רמת המשחק המוגזמת של הקאסט היא כמובן מכוונת, אבל אני מצאתי אותה דיי מעייפת.
בכתיבת התסריט השתתף דיוויד צוקר, שמוכר בעיקר ככותב (וגם הבמאי בשני הראשונים) של האקדח מת מצחוק עם לזלי נילסון. בנוסף הוא ביים חלק מסרטי Scary Movie. כלומר דיוויד מתמחה בקומדיות עם הומור נמוך ומיושן. אל תבינו אותי לא נכון, בזמנו ממש אהבתי את סרטי האקדח מת מצחוק, בחלק השלישי (שלושים ושלוש ושליש) צפיתי פעמים רבות. אבל יש סיבה שסרטים מהסוג הזה דיי נעלמו מעל המסך, ההומור הנמוך הזה כבר לא מצליח לתפוס את הקהל שהתרגל לסוגים הרבה יותר גבוהים של הומור. סרטים כגון "ג'וני אינגליש" או "שחק אותה סמארט" (שהיה דיי חמוד דווקא), ניסו לשחזר את ההצלחה של האקדח מת מצחוק וכשלו.
חשוב לי לציין שיש בהחלט נקודות טובות בסרט, בין אם זו הסאטירה על היחסים עם ארה"ב, או תסמונות המאצ'ו הישראלי, או מפקד המוסד שרק רוצה לזכות להדליק משואה ועוד לא מעט דוגמאות לדברים טובים ומשעשעים שיש בסרט. אבל בתור קומדיה מהסגנון הזה, הוא פשוט לא מספיק מצחיק בעיניי.
האולם שצפיתי בו בסרט, אומנם לא היה מלא, אבל כלל צופים מכל שכבות הגיל, גם מבוגרים וגם ממש נערים. אומנם, אולם אחד זה לא מייצג, אבל באולם שצפיתי בו לא נשמע ולו פרץ צחוק רציני אחד.
בעיניי הניסיון הזה לעשות סרט ישראלי שהוא לא ממש ישראלי, אלא חיקוי של קומדיות שוטרים מטורפות מיושנות, גם אם בתוספת של קורטוב ישראליות, פשוט לא עובד. המציאות שלנו בישראל היא שונה ומאוד מיוחדת, ואני חושב שהסרטים הישראלים שמצליחים, הם אלו שלוכדים את הקסם הישראלי הזה. סרט כמו "מכתוב" הנפלא למשל, הוא דוגמא נהדרת לכך. את קומדיות השוטריםסוכנים חשאיים תשאירו להוליווד (הם מצליחים לעשות מהם סרטים בינוניים גם בלי העזרה שלנו).
לסיכום, מאוד התאכזבתי מ"המוסד", אני חייב להודות שלרוב קומדיות מתקשות להצחיק אותי ושאני ממש לא חובב הומור נמוך. אם כי בסרטים בהם זה מבוצע טוב (למשל אוסטין פאוורס) אני כן מצליח ליהנות. הכותרות על ה"מוסד" דיברו על "כל כך טיפשי שזה גאוני", מבחנתי זה נשאר בגבול הטיפשי ולא הצליח לעבור אל עבר הגאוני. מספר הבדיחות שכן היו מוצלחות, טבעו בים של הומור בינוני ומשחק לא משכנע. לצערי אני נאלץ להודות שהדבר המהנה ביותר בסרט היה הטריילר ל"הובס ושואו" בתחילתו.
הציון שלי 6/10.
כתבה זו פורסמה גם באתר Dtown.

כתיבת תגובה