fbpx

טריפל של רוק נשי – המלצה על 3 אלבומי רוק נשי

לאחרונה, באדיבות Spotify, יצא לי להכיר שלושה אלבומי רוק נשי, איכותי כנה ובועט, ורציתי לחלוק איתכם את הרשמים שלי.

מלנכוליה של שנות ה-90

Heather Nova
האלבום הראשון הוא משנת 1994 ושייך לזמרת-משוררת הת'ר נובה. לאלבום קוראים Oyster. הת'ר נולדה לאם בריטיתקנדית ואב מברמודה בשנת 1967 (שמה המקורי הוא הת'ר אליסון פרית'). Oyster הוא אלבומה השני והיה אלבום הפריצה שלה, שהוביל לטור עולמי ארוך.
מדובר באלבום הכי אישי מבין השלושה. אני לא הכי מתעניין בליריקה, הרבה יותר חשובה לי המוזיקה. אני נהנה מאוד לשמוע שירה מבלי להתעמק יותר מידי במשמעות המילים, אבל אפילו בהקשבה בחצי אוזן, היה לי קל לזהות שמדובר בליריקה אישית מאוד ומלאה בכאב ועצב. בנוסף לפריטה נוגה ויפיפייה על הגיטרה, אנחנו מקבלים סאונד מלנכולי משהו, שמאוד מדגיש את הקול המיוחד של הת'ר. הקול שלה הוא עדין ומלודי עם יכולות מרשימות לשיר בסולם גבוה.
הסאונד של האלבום מתחבר לי לרוק של שנות ה-90, שלטעמי היה מלא במלנכוליה, בין אם זה גראנג' או רדיוהד ואחרים.
האלבום נפתח בשיר “Walk this world”, שהיה הלהיט הגדול שלה וסיכוי טוב שאתם מכירים אותו (אולי לא בשם אבל זה שיר מאוד מוכר). אם כי לטעמי אם יש שיר אחד באלבום הזה, שהוא ממש מעל לאחרים, זהו Island.
השיר Island, הוא בלדת רוק מרשימה מאוד, שכבר מהפתיחה מראה את היכולת המרשימה של הת'ר לשיר בסולם גבוה שחודר ישר ללב. המילים מדברות ככל הנראה על בן זוג מתעלל והשיר פוגע בכל עצב בגוף.
שירים נוספים שאהבתי באלבום הם: Heal ו-Light Years, אבל כל השירים באלבום הם ברמה גבוה מאוד לטעמי.
Walk This World:
Island:
לינק לאלבום ב-Spotify: 

לא קוראים לה דורותי, אבל היא כן מקנזס

האלבום השני שייך לדניאל ניקול, זמרתנגנית בס מקנזס מיזורי. דניאל זכתה השנה בפרסי זמרת בלוז עכשווי, ונגנית בס בטקס ה-Blues Music Awards. מדובר באלבום חדש מ-2018 בשם Cry No More. אני חושב שאחרי המשפט הראשון בערך שהיא שרה באלבום, היה לי ברור שאני הולך מאוד לאהוב אותו.
Danielle Nicole
הקול של דניאל הוא אחד הקולות הנשיים החזקים שיצא לי לשמוע, זה מרגיש שהיא לא מתאמצת כלל. השליטה שלה בשירה היא מעוררת כבוד, זה מרגיש שהיא כל כך בשליטה ושזה כל כך קטן עליה.
מבחינת הסאונד באלבום, מדובר ברוק-בלוז אמריקאי שאי אפשר לטעות בו. פשוט עצמתי עיניים והרגשתי שאני לוגם בירה בבר אמריקאי כזה שרואים בסרטים ויש הופעת רוק בלוז קטנה ברקע בזמן שאחד העובדים מטאטא את הריצפה.
המוזיקה פשוט נהדרת ושומרת על רמה גבוהה לכל אורך האלבום. דניאל מהפנטת בקולה, העוצמה והאנרגיה שלה ממכרים, יחד עם גיטרת בלוז נהדרת וכמובן הבס, אחח איזה בס נפלא.
האלבום באמת מלא בשירים מעולים, אבל השניים שהכי אהבתי הם: Crawl (קטע הפתיחה) ו-Hot Spell.
כדי שתבינו על מה אני מדבר, הנה שיר מתוך האלבום בהופעה חיה, לשיר קוראים Pusher Man:
מבחנתי אין שום ספק, הבחורה פשוט מלכה.
לינק לאלבום ב-Spotify:

רוקנרול חי ובועט גם ב-2019

האלבום השלישי שייך לג'ואן שאו טיילור, זמרת וגיטריסטית בלוזרוק בריטית בת 32. לאלבום קוראים Reckless Heart וזהו אלבום חדש חדש מ-2019. מבין השלושה מדובר באלבום הכי רוקי, המקצב מהיר ומרקיד. ג'ואן הושפעה מסטיבי ריי ווהן, אלברט קולינס וג'ימי הנדריקס, חתיכת השפעה אם אתם שואלים אותי.
Joanne Shaw Taylor
האלבום נע בין רוקנרול מהיר וכיפי (הזכיר לי מקצבים של לד זפלין פה ושם) לבלדות רוק מרשימות. הקול של ג'ואן הוא קול חתולי, שממש מתאים לסגנון המוזיקלי הזה. לא יודע אם זה המבטא הבריטי או סגנון השירה שלה, אבל אני חייב לומר שהתקשיתי לקלוט את המילים בהרבה מהשירים.
שיר השבוע שלי בשבוע שעבר היה מהאלבום הזה, השיר 'Creepin. חוץ ממנו אהבתי מאוד את שיר הנושא Reckless Heart, יש בו מקצב שנוצר על ידי זמרות הליווי, שהוא ממש משגע. וגם בלדת הבלוז I’ve been loving you too long, ממש מצא חן בעיני.
הנה הביצוע של I’ve been loving you too long בהופעה חיה:
לינק לאלבום ב-Spotify:

כתיבת תגובה