fbpx

באמבלבי – Bumblebee (2018)

חיפשתי סרט נחמד לראות בערב, בזמן שהילדים התישו את אישתי וכולם הלכו לישון. לא יצא לי לראות את באמבלבי בזמנו ואני זוכר שהביקורות דיברו על כך שמדובר בסרט הרובוטריקים הטוב ביותר עד כה. אז בחרתי לצפות בסרט בסלקום TV.

תקציר העלילה

הסרט נפתח בקטע קרב קצר בכוכב סייברטרון כאשר הרובוטריקים מובסים על ידי השקרניקים. אופטימוס קורא לסגת ומבקש מבאמבלבי (או בשמו הרישמי B-127) לטוס לכדור הארץ ולחכות שם לשאר הרובוטריקים.
באמבלבי מגיע לכדור הארץ, אבל שקרניק רודף אחריו, הם נאבקים ובאמבלבי מצליח לנצח אבל במחיר איבוד יכולת הדיבור והזיכרון שלו.
השנה 1987, צ'ארלי היא נערה חנונית מתבגרת, שחולמת על רכב משלה שיתן לה עצמאות. בזמן שהיא נוברת באוסף הגרוטאות במוסך של הדוד שלה, היא נתקלת בחיפושית צהובה מאובקת עם סמל רובוטריקים על ההגה.
המשך הסרט מתאר את יחסי החברות בין צ'ארלי ובאמבלבי והמאבק שלהם בשני רובוטי השקרניקים שרודפים אחרי באמבלבי.
אז האם זהו סרט הרובוטריקים הטוב ביותר? בלי ספק כן, השאלה האם זה הישג מרשים? כל סרטי הרובוטריקים (וניראה שיש אינסוף כאלה) היו גרועים בעיניי ולא ברור איך הם עשו כל כך הרבה כסף בקופות.
באמבלבי, הוא לא סרט גרוע, אבל הוא רחוק מלהיות סרט טוב. העלילה באנלית, היחסים בין צ'ארלי ובאמבלבי הם החלק הטוב והחמוד בסרט. באמבלבי משחק תפקיד של כלבלב חמוד, עם "מבטים" עצובים או מפוחדים וחוש סקרנות מפותח.
צ'ארלי (היילי סטיינפילד) היא נערה מתבגרת מאוד ממוצעת, מצד אחד נחמד שלא בחרו בעוד דוגמנית תורנית, מצד שני צ'ארלי דיי משעממת ולא מציגה משחק משכנע במיוחד. 
ג'ון סינה המתאבק מגלם את סוכן בארנס של צבא ארה"ב, לעומתו, תצוגת המשחק של היילי היא ברמת אוסקר.
ג'ון סינה, בתצוגת משחק לא משכנעת במיוחד.
מבחינה וויזואלית, הסרט דיי דומה לשאר סרטי הרובוטריקים. לטעמי קטעי האקשן בכל הסדרה וגם כאן לא משכנעים. במקום האקשן הקסום והנוסטלגי שזכור לי מהסדרה המצוירת, קטעי הקרובות בסרטים הקולנועים הרגישו לי תמיד מאוד מסורבלים, מגושמים ולא מספיק מעניינים. הקטע הוויזואלי החלש ביותר בסרט לדעתי הוא כאשר צ'ארלי רצה באמצע קרב בין באמבלבי ושקרניק, התחושה הייתה כאילו הקרב הוא על פס סרט רץ מאחוריה והיא בכלל לא שייכת לשם.
נקודה מעניינת עבורי היו ה"עיניים" של באמבלבי, הן כחולות כשהוא חברותי, והפוכות לאדומות כשהוא נכנס למוד לחימה, שזה אחד לאחד הטריק של הרובוט מ"אבודים בחלל".
לאחרונה יש מבול של סרטיםסדרות תקופתיים שמנסים לשחזר את שנות ה-80 או ה-70. בבאמבלבי, השחזור היה לא מושקע במיוחד. היו דוכני פארקים, טלוויזיות ישנות ואפילו פטיפון, אבל מעבר לכך רוב השחזור התמקד בפס הקול. פס הקול מורכב מלהיטים של שנות ה-,80 שהרגשתי שפשוט נזרקו אחד אחרי השני על הצופה בלי באמת הקשר למה שמתרחש בסרט.
לסיכום מדובר בסרט שאפשר להעביר איתו שעתיים. הוא חמוד והקצב דיי טוב, אבל הוא לא זכיר ואינו מצליח להשאיר שום חותם. ההומור חלש, המשחק לא משכנע וקטעי האקשן משוחזרים ומשעממים. זהו סרט של לראות אם אין משהו אחר ולשכוח ממנו. 
הציון שלי:6.5/10.

כתיבת תגובה