fbpx

מארק נופלר חוגג 70

אתמול, ב-12 לאוגוסט מלאו למארק נופלר האגדי, אחד הגיטריסטים והזמרים המפורסמים בעולם, 70 קייצים.

מארק נולד בגלזגו סקוטלנד וגדל בניוקאסל. בשנת 1977 מארק הקים יחד עם אחיו הצעיר דיוויד את דייר סטרייטס (Dire Straits) שהפכו לאחת מלהקות הרוק הגדולות בכל הזמנים. הם היו חלק מהז'אנר שזכה לכינוי "רוק אצטדיונים" על שם האצטדיונים הענקיים שלהקות הרוק הגדולות מלאו באותם שנים בהופעות שלהם.

במשך שנים לא ממש הבנתי את הלהקה, בתור מתבגר חובב מטאל או רוק כבד, השירים שלהם נשמעו לי מעט משעממים. כשמעט התבגרתי, ואם יורשה לי לומר, גם הטעם המוזיקלי שלי התבגר, התחלתי להבין עד כמה הם גדולים.
השירים של דייר סטרייטס הם רוק סופר מלודי. לטעמי Brothers In Arms הוא באמת מאלבומי הרוק המושלמים ביותר אי פעם.
מעבר לגיטרה הכה מיוחדת של מארק, גם השירה שלו היא ייחודית ולא ניתן לטעות בקולו. השירה הזו שלו, שהיא על סף לחישה, היא אחד הדברים הכי מוזיקליים ונעימים שיש.
בשנת 1995 כשדייר סטרייטס סיימו טור עולמי עצום, למארק נמאס מהופעות הענק והוא החליט לעזוב. מארק ממש לא נשאר הרבה זמן מחוץ למוזיקה וכבר ב-96 הוציא אלבום סולו. הוא לא חזר להופעות ענק והתמקד במוזיקה יותר אינטימית, למרות שבשנה האחרונה הוא בטור שהוביל אותו ללא מעט מקומות גדולים כמו הריואל אלברט הול המיתולוגי למשל.
אז מזל טוב לאחד הגדולים ולכבודו, הנה כמה מהקטעים האהובים עלי שלו ושל דייר סטרייטס:
נתחיל משיר שהפך להיות לאולי האהוב עלי משירי דייר סטיירטס לאחרונה:
כמה שמארק מזוהה עם גיטרה חשמלית, יש לו ולדייר סטרייטס קטעים אדירים גם בגיטרה אקוסטית כמו Private Investigations המופתי:
מתוך אותו אלבום יש קטע נהדר נוסף שנקרא Telegraph Road, הנה הוא בהופעה חיה בסביליה מ-2015 (ביצוע מורחב ומדהים): 
כמובן שיכולתי להוסיף כאן עוד ועוד שירים, אבל בטח את רובם את כבר מכירים.
לכן אסיים במשהו מקריירת הסולו שלו. אחד הדברים שמארק עשה לא מעט בקריירת הסולו שלו זה להלחין פסקולים. מתוך הסרט הספרדי (2016) Altamira בכיכובו של אנטוניו בנדרס, הנה קטע נגינה באותו השם. מדהים אותי כמה רגש מארק מצליח להעביר בלי אף מילה, רק עם גיטרה…

כתיבת תגובה