fbpx

המלצה לאלבום: Tony Joe White – Closer to the Truth (1991)

האלבום הזה מאוד מיוחד בשבילי, ועל מנת קצת להסביר לכם מה אני מרגיש כלפיו, חשבתי להתחיל הפעם בתרגיל קטן בדימיון מודרך:
אתם הולכים בלילה קריר באזור תעשייה שומם של עיר אמריקאית. חולפים על פני בניין עצום שניראה נטוש. מסביב יש כניסה צדדית. שומר שחור ענקי בבגדים שחורים, כובע גרב ומעיל עור עומד בכניסה. מעל לכניסה תלוי סקסופון ענקי מאורות נאון כחולים. אתם נכנסים דרך דלת מתכת ענקית ויורדים בגרם מדרגות רחב וחשוך למרתף. מאחורי וילון שחור, מתגלה בפניכם באר אפוף עשן סיגריות ומכונות עשן. במרכז שולחנות עגולים קטנים, בצד אחד עמדת הבאר ובצד השני במה צפופה.
כמה נגנים מכוונים כלים בזמן שאתם מזמינים כוס בירה (או וויסקי) ומנת כנפיים בצ'ילי. ברקע מתנגנים שירים של דייר סטרייטס ובי בי קינג בעוצמה חלשה, כבילד אפ לקראת ההופעה.
לאחר כשעה, הנגנים עולים וכמה דקות אחריהם בכובע בוקרים שחור קטן, עולה לבמה כוכב הערב תוך כדי הנפת יד. הוא עונד את הגיטרה החשמלית עם רצועת כתף, מתקרב למיקרופון ואומר "ערב טוב, תודה שבאתם", מתרחק קצת, מניף את היד להתחיל לפרוט על הגיטרה ו… עכשיו תלחצו על play.
זו לגמרי התחושה שאני הרגשתי כששמעתי את האלבום הנהדר הזה. אחרי כל ההקדמה הזו בוא נחזור להתחלה.

על טוני ג'ו וויט

טוני ג'ו וויט הוא גיטריסט ו-singersong writer אמריקאי שהתחיל להופיע כבר בסוף שנות ה-60. הוא עבד והופיע יחד עם כוכבים גדולים כמו Creedence Clearwater Revival. בשנות ה-90 המוקדמות, טוני עשה קאמבק, הוא כתב למשל עבור טינה טרנר את הלהיט Steamy Windows (באלבום הזה יש גם ביצוע שלו לשיר).
טוני הופיע בטור בשנת 90 עם קלפטון וג'ו קוקר וב-1991 הוציא את האלבום המדובר Closer to the Truth, שזכה להצלחה מסחרית. טוני נפטר בשנת 2018, מהתקף לב. הוא היה בן 75 במותו.

על האלבום

פותחים את האלבום בקצב גבוה, השיר הראשון הוא Tunica Motel, והוא פשוט דרך נפלאה לפתוח אלבום, רוקנרול קליל. השיר השני הוא Ain't going down this time, הוא יותר רגוע ומכיל גם ליווי של כלי נשיפה ומקצב בלוזי נהדר.
ממשיכים ל-Steamy Windows, שמוכר בביצוע של טינה טרנר. הגרסה של טוני היא רוקנרול ובלוז במיטבו, השפעה של סאונד של דייר סטרייטס ניכרת בגיטרה.
השיר הרביעי באלבום הוא אחד משני השירים שמשכו אותי לשמוע את האלבום: You're gonna look good in blues. בלדת בלוז מושלמת, מקצב איטי וגיטרה מופלאה.
לכל אורך האלבום הקול של טוני פשוט מעולה ומאוד מגוון. לעיתים הוא נשמע עמוק ברמה של Chris Rea, ולעיתים צלול אבל תמיד מאוד מלודי ונעים לאוזן.
בהמשך יש עוד שירי רוקרנול כמו .Love M.D, בלדות מצוינות כמו The Other Side. לאלבום כן יש בטן מסוימת מבחנתי, יש שם כמה שירים טיפה פחות טובים כמו Bi-Yo Rythem, שפחות אהבתי. לקראת סיום האלבום, שוב הרמה עולה. השיר Main Squeeze, הוא בלוז הכי קלאסי שיכול להיות, וזהו שיר כייפי במיוחד. השיר לפני האחרון באלבום הוא השיר השני שמשך אותי כל כך לאלבום הזה, וזהו שיר הנושא של האלבום Closer To The Truth. פתיחה מלאת אווירה סטייל דייר סטרייטס, מיד עושה טוב על הנשמה. מדובר בבלדת רוק בלוז מהטובות ששמעתי (שני השירים Closer to the truth ו-You're gonna look good in blues כמובן צורפו לרשימת ה-Thank God for the Blues שלי).
טוני עבד עם מארק נופלר (לא באלבום הזה), ואני מניח שמכאן נובעת ההשפעה מהסאונד של דייר סטרייטס שהרגשתי בחלק מהשירים.
קטע הסיום של האלבום הוא בלדת רוק שקטה בשם Out of the rain, והוא מהווה סיום ראוי לאלבום המצוין הזה.
לסיכום, מדובר באלבום מאוד מיוחד, שלקח אותי למקום אחר כמו שתיארתי בהתחלה. זהו אלבום בלוזרוקנרול מרגש ואמיתי שהיה לי תענוג להקשיב לו.
לינק לאלבום המלא ב-Spotify.

כתיבת תגובה