fbpx

סקירה קצרה: (The Equalizer (2014

במסגרת השלמות שאני עושה מידי פעם, צפיתי בסרט "נקודת שיוויון" או באנגלית The Equalizer. זהו סרט מ-2014 בכיכובו של דנזל וושינגטון, שזמין לצפייה בנטפליקס.
הבמאי הוא אנתוני פוקואה, שביים גם את "יום אימונים מסוכן", גם בו מככב דנזל.

תקציר העלילה

רוברט הוא פנסיונר ואלמן, הוא עדיין עובד בחנות כולבו ענקית וחיי חיים רגועים. הוא חביב לאנשים ועוזר לכל מי שרק אפשר. הוא מאמן ומדריך את ראלפי, שחולם להיות מאבטח. את הערבים הוא מבלה בבית הקפה השכונתי שם הוא קורא ספרים ומפתח שיחה ידידותית עם נערת ליווי צעירה. כשיום אחד הנערה חוזרת עם פנס, הוא מחליט להתעמת עם המעסיקים שלה ששייכים למאפיה הרוסית.
הסרט מתנהל בקצב איטי מאוד בתחילה, אני יודעים מעט מאוד על רוברט. הפתיחה הדיי ארוכה הכניסה אותי לאווירה של משהו רע הולך לקרות.
רוברט מתנהל בצורה רגועה על גבול המדיטציה ופרצי האלימות המאוד מחושבים שלו באים כביכול משום מקום. באמצע הסרט מגלים לנו מעט מאוד מעברו, הוא היה איזה שהוא חיילסוכן מאוד בכיר עד שהוא פרש על ידי בימוי מותו.
רוברט, בעבודת היום שלו.
הרעיון של אדם מבוגר עם רקע צבאי, שחיי חיים שלווים, עד שהוא נתקל בעוולה כלשהי ואז הוא משתמש בעברו על מנת לקחת את החוק לידיים ולפתור את הסכסוך באלימות קיצונית, הוא ממש לא חדשני. אחת הדוגמאות המפורסמות לכך היא סדרת הסרטים "משאלת מוות" בכיכובו של צ'ארלס ברונסון (הראשון מ-1974). דוגמאות יותר מודרניות לכך הם "הארי בראון" מ-2009 בכיכובו של מייקל קיין או "גראן טורינו" מ-2008 בכיכובו (ובימויו) של קלינט איסטווד.
דוגמא אחרונה מסרט ממש עדכני היא הרמבו האחרון (לסקירה שלי).
בכל הסרטים האלה השחקן הראשי הוא כוכב גדול, שמחזיק את הסרט מצוין, כך גם ב"נקודת שיוויון". דנזל וושינגטון משחק נפלא, השלווה והרוגע של הדמות שלו אמינה מאוד ודנזל לגמרי מחזיק את הסרט.
רוברט ואלינה בבית הקפה השכונותי.
הסרט, ניראה מעולה, ההשקעה בוויזואליות של הסרט היא מופלאה בעיניי. הנראות היא מוקפדת ומדויקת וכל זאת מבלי שהיא מושכת תשומת לב לעצמה כלל. יש שימוש רב בצבעים חמים וסצנות חשוכות, שתורמות לתחושת המתח. הקרב האחרון מתרחש כמחסן הכולבו כשרוברט מפעיל את מתזי הכיבוי והסצנות עם המים שנופלים תוך כדי המאבק בין רוברט והמאפייה הם קולנוע אקשן במיטבו.
קטעי האקשן בסרט הם קונטרסט קיצוני לשלווה והרוגע של רוברט, הם מהירים, אלימים ודיי גרפיים.
החזרה לשנות ה-90 המוקדמות בהם כל הנבלים היו רוסים, הייתה משעשעת משהו. את המתנקש הרוסי הבכיר מגלם מרטין ססוקס, שבהחלט עושה דמות מאיימת והוא דמות נבל מאוד מוצלחת. בנוסף, גם דיוויד הארבור משחק בסרט, הוא מגלם דמות של שוטר מושחת.
המתנקש הרוסי הבכיר בגילומו מרטין ססוקס
לא יכולתי שלא להרגיש שהסרט הוא דיי מיותר ושחזור והעתק של הסרטים שציינתי לעיל. הסרט לא באמת מחדש שום דבר (אז נכון הפעם הגיבור הוא שחור, אבל האם זה חדשני מספיק?). בנוסף, סיפור הרקע של רוברט, שמתגלה בסיקוונס באמצע הסרט, מאוד לא מספק ונתן תחושה שלבמאי אין באמת משהו מעניין לספר על עברה של הדמות והוא עושה את המינימום על מנת להסביר מאיפה יש לרוברט את כל היכולות הללו. הסרט מנסה להצטייר מאוד ריאליסטי ואז כשמגיעים לקטעי האקשן זה פתאום מאוד מופרך, רוברט מרגיש כמו גיבור על ממש. אז זה עבד בסרטי האקשן של שנות ה-90 העליזות, קצת פחות משכנע בקולנוע של ימינו.
לסיכום, סרט מוקפד מאוד שנראה מעולה, אבל באמת לא מחדש דבר.
הציון שלי: 7.5/10

כתיבת תגובה