fbpx

השומרים (2019) Watchmen – עונה 1

"השומרים" היא סדרה חדשה מבית HBO ו-DC Comics, והיא מבוססת על הקומיקס המפורסם בעל אותו השם משנות ה-80. "השומרים" הינו קומיקס מאוד מצליח ומוערך, המתרחש בעולם מקביל. ההתרחשות המתוארת בקומיקס מתרכזת בעיקר בתקופה של שנות ה-80 ובמלחמה הקרה.

הקדמה

ב-2009 יצא סרט הקולנוע – "השומרים" בבימויו של זאק סניידר. כמו הקומיקס, עלילת הסרט התרחשה בשנות ה-80 בתקופת המלחמה הקרה והכירה לנו קבוצה של גיבורים אשר ניסו לחשוף קנוניה סודית. הסרט היה מוצלח לטעמי, והציג פן אחר של עולם הקומיקס, אפל יותר, בוגר יותר ומאוד מסוגנן.
הסדרה של "השומרים" מתרחשת בזמנינו ולכן היא המשך של הסיפור/עולם. בנוסף, אנחנו מקבלים הרבה רקע היסטורי של מה קרה בתחילת המאה ה-20. הסדרה מראה לנו מי היה הגיבור הראשון. קבוצת הגיבורים הראשונה נקראה The Minute Men, או "אנשי הדקה", הם היו פעילים בשנות ה-40 של המאה ה-20. השנים שהסרט דן בהן כמעט ולא מופיעות בסדרה, אבל חלק מהדמויות מופיעות בסדרה וחלק אחר מוזכרות. ממה שאני זוכר, יש מעט הבדל בין האירועים שהתרחשו בסרט למה שמוצג לנו בסדרה, אבל רוח הדברים זהה. אחד ההבדלים המרכזיים לעומת עולמינו הוא, שארה"ב ניצחו במלחמת וייטנאם, ו-וייטנאם הפכה להיות המדינה ה-51 של ארה"ב.
היכרות עם הסרט (או עם הקומיקס) ועם שמות הדמויות שם, בהחלט מועילה בהבנת העולם והסדרה, אבל לא הכרחית.
יוצר הסדרה הוא דיימון לינדלוף, המוכר מ"אבודים" וה"נותרים". הסגנון של לינדלוף מתמקד בעיקר בתיאור דמויות והתרחשות ולעיתים הסיפור הכללי נותר לא מוסבר ומאכזב. האם הפעם הסיפור שלינדלוף מספר לנו עובד? 

תקציר העלילה

הסדרה נפתחת במספר סצנות המתרחשות ב-1921. בסצנות מתואר טבח של שחורים שהתבצע לאור יום בידי חסידי ארגון הקו-קלוקס-קלאן בעיירת טולסה אשר באוקלהומה (אירוע שהתרחש במציאות). ילד קטן מוברח מהמקום ויחד עם תינוקת נוספת, הם הופכים להיות לשורדים היחידים של הטבח. הסדרה עוברת לימינו ומראה לנו שוטר שחור במסכה נורה בידי חסיד של ארגון "עליונות לבנה" חדש בשם "הקליברי השביעי". 
על מנת להבין את ההקשר, אנחנו מקבלים מעט רקע בפרקים הראשונים, מסתבר שב-2016 הייתה התקפה של "הקליברי השביעי" על שוטרים ומשפחותיהם (אירוע שנודע כ"לילה לבן"). מאז אותו אירוע, נאסר על השוטרים בעיירה לגלות את עיסוקם והם חובשים מסכות כשהם בתפקיד. לאחר אירוע הירי בשוטר שתואר בתחילת הפרק, ברור לשוטרים שהארגון הגזעני חוזר.
השוטרים במסיכות.
הדמות הראשית בסדרה, היא דמותה של אנג'לה אייבר, המגולמת על ידי רג'ינה קינג. אנג'לה היא בלשית בכירה, המחופשת ל"נזירת הלילה". והיא מנסה לגלות את תוכנתו של "הקליברי השביעי". 
על מנת לעזור למשטרת טולסה, סוכנת ה-FBI הבכירה, לורי בלייק, שאחראית על לכידת Vigilantes, נשלחת גם היא לטולסה. לורי היא דמות שמופיעה גם בסרט.
במקביל לאירועים המתרחשים בטולסה, מידי פרק אנו רואים התרחשות מוזרה בטירה כלשהי. השחקן ג'רמי איירונס, מתגורר שם יחד עם משרתים, כשכל המשרתים הגברים נראים זהה וכך גם כל המשרתות. במשך מספר פרקים, אנחנו לא מבינים מי הוא, אבל כששמה של דמותו נחשף לבסוף, גם הוא דמות שמופיעה בסרט. 
ובכן דיי קשה לתאר את שאר העלילה בלי לספלייר, לכן אעבור מכאן לסקירה.

אז מה חשבתי על הסדרה

לאחר שני הסיקוונסים הראשונים של הסדרה, ברור כי הנושא המרכזי של הסדרה הוא גזענות והמלחמה בו. לטעמי העבודה שהסדרה מתארת עולם מקביל, מאפשרת לה לעסוק בנושא הזה במלוא העוצמה מבלי לפחד. הסדרה מראה לנו את ההיסטוריה של הגזענות האמריקאית בצורה אכזרית ולא מתייפייפת, החל מגזענות בוטה וגלויה של תחילת ואמצע המאה ה-20, וכלה בגזענות המודרנית, שהיא מתחת לרדאר. מספר דמויות שנמצאות בעמדות מפתח בעולם של הסדרה, הם למעשה גזענים במסווה. אני מניח שלדעת רבים זהו ראי למציאות העכשווית בארה"ב. כשסוכנת ה-FBI, לורי, מנהלת שיחה עם מנהיג "הקליברי השביעי", הוא אומר לה שהם לא גזעניים, הם פשוט רוצים לאזן את יחסי הכוחות מעט, כיוון "שנהייה קשה להיות היום גבר לבן בארה"ב". המשפט הזה מייצג מאוד את הלך הרוח בארה"ב בזמנינו.
 "השומרים" היא אומנם סדרת גיבורים, אבל היא לוקחת את זה לכיוון שונה ומרתק. כל הגיבורים שמופיעים בסדרה, מלבד אחד, הם לוחמי צדק שפשוט החליטו לשים מסיכה ולצאת להילחם בפשע. מה שנותן תחושה חזקה של ריאליזם לסדרה. הגיבורים הללו לא שונים בהרבה מהדמות הראשית ב"נהג מונית" או "משאלת מוות". העולם המתואר הוא עולם אפל. אוזלת היד של רשויות החוק היא זו שהובילה לתופעה הזו. 
מצד שני היחיד שכן יש לו כוחות על הוא ד"ר מנהטן, והוא דמות מיוחדת במינה בעולם הקומיקס. הוא יכול לעשות פחות או יותר הכול, על גבול האלוהים. ממד מרתק בדמותו של ד"ר מנהטן הוא הדרך שבה הוא חווה את הזמן, הוא למעשה חיי את העבר, ההווה והעתיד בו זמנית. כל היכולות הללו הופכות אותו לדמות גיבור על מאוד מורכבת ומיוחדת. הגישה שלו לתפקיד שלו ומה שהוא בוחר לעשות עם הכוח שלו, גם הם חלק מהנושאים שהסדרה מעלה. למרות העוצמות שלו והמרכזיות שלו בסרט של מ-2009, כאן הוא יותר דמות משנית (אם כי חשובה מאוד לעלילה) שמופיעה בעיקר בחלק האחרון של העונה.
ד"ר מנהטן.
הדרך בה הסיפור מועבר לנו הייתה חשש גדול עבורי, בעיקר בגלל שהיוצר הוא לינדלוף. במשך ארבעת הפרקים הראשונים, מאוד קשה להבין מה הולך על המסך. הצפייה בפרקים אלו הייתה די מתסכלת. התחלתי מאוד לחשוש שזה הולך לכיוון של להסביר את הכול בפרק האחרון (אם בכלל). לשמחתי החל מהפרק החמישי, הדברים מתחילים להתבהר והסיפור הופך להיות ברור יותר והשאלות מהפרקים הראשונים מתחילות לקבל תשובות.
מבחינת הסגנון של העולם והסיפור אני חושב שיש כאן שילוב שמצליח להיות גם רציני וגם סאטירי בו זמנית. יש את הפן של הארגונים הגזעניים שהוא אפל ומטריד במיוחד. לעומתו יש את הפן הפנטזי, שיש בו המון סאטירה על הז'אנר. למשל שוטרים שבחרו לעצמם תחפושות טיפשיות כמו "פחד אדום" או "פנדה". בנוסף ישנה סצנה בה שמראים את קפטן מטרופוליס (מ"אנשי הדקה") שמתראיין לעיתונים, ואז חושף איזו כרזה שלו מפרסם בנק. הסדרה באמת מצליחה לדבר בשתי השפות, הרצינות והסאטירה, בו זמנית מבלי שאחת תפריע לשנייה.
דמות נוספת שמדגישה את הפן ההומוריסטי של הסדרה היא סוכנת ה-FBI, לורי. לורי, שמגולמת על ידי ג'ין סמארט, מלאה בסרקזם והיא אחת האהובות עלי בסדרה. היא לא לוקחת שום דבר ברצינות ודרך הפעולה שלה היא לגרום לכולם סביבה להרגיש לא בנוח.
מבחינה טכנית, צילום, עריכה ופס קול, מדובר בסדרה ברמות הגבוהות ביותר. לטעמי, מבחינת הרמה הקולנועית בלט במיוחד פרק 6: "הישות המיוחדת במינה הזאת". בפרק הזה דמותה של אנג'לה חווה זיכרונות של דמות אחרת. ודרך זכרונות אלו, אנחנו מקבלים את הסיפור של המקורי של "אנשי הדקה". הפרק רובו בשחור לבן, וכולל מעברים בין הדמות הנזכרת לזו שהזיכרונות שייכים לה. מכיוון שאלה זיכרונות, אז הם מרגישים כמו חלום ולפעמים משלבים תקופות שונות או אזורים שונים כמו דלת של בניין שנפתחת, אבל היא בעצם דלת באמצע הרחוב ולא מקושרת לשום בניין.
מתוך פרק 6: "הישות המיוחדת במינה הזאת".
גם פרק 8: "אלוהים נכנס לבר", הוא פרק עם סגנון ייחודי, הוא כולל שיחה ארוכה בהשתתפות ד"ר מנהטן. כמו שציינתי, דמותו חווה את כל רצף הזמן בו זמנית, וכך בזמן השיחה אנחנו מקבלים המון אירועים שמתרחשים במשך תקופה של 10 שנים, שהוא למעשה חווה אותם תוך כדי השיחה.
לא רק שני הפרקים הללו, למעשה כמעט בכל פרק יש משהו שונה סגנונית וזה הופך את חוויית הצפייה למקורית ומרתקת. 
"נזירת הלילה" בפעולת תשאול חשוד.
לסיכום, מדובר בסדרת פנטזיה מבריקה שמצליחה להיות רצינית וסאטירית בו זמנית. היא דנה בנושאים עמוקים כמו גזענות ושלטון החוק, יחד עם נושאי פנטזיהפילוסופיה עמוקים כגון אוטופיה, או מערכת יחסים עם דמות שיודעת את כל מה שהולך לקרות. רמת המשחק היא מעולה של כל הקאסט, הסיפור הוא טוב ושמחתי מאוד שלא שמרו את כל הגילויים עד לפרק האחרון, אלא התחילו לטפטף לנו את הסודות החל מאמצע העונה.
הסדרה דורשת מעט סבלנות מהצופה לשרוד את ארבעת הפרקים הראשונים והיא גם מבקשת מעט לפתוח את הראש, בתמורה היא מספקת פנטזיה עמוקה ובוגרת שמעוררת מחשבה ועניין רב.
הציון שלי 9/10.

סקירה זו פורסמה גם באתר Dtown.

כתיבת תגובה