fbpx

טיטאנים – עונה 2

חבורת גיבורי העל דרג ב' חוזרת לעונה שנייה בנטפליקס. הפעם עם יותר גיבורים, יותר נבלים ואפילו עם ברוס וויין!
מאוד נהניתי והופתעתי מהעונה הראשונה של הטיטאנים (סקירה מלאה שלי), רק שאולי הרגע החלש ביותר שלה היה הסיום. אביה של רייצ'ל הצליח להגיע לכדור הארץ ואיים לשלוט במוחות של הגיבורים ולהפוך את הסדרה לאוסף של הזיות, וסצנות שמתרחשות בתוך המחשבות של הדמויות, ממש לא כוס התה שלי.  אז האם החשש הזה שלי התממש?

תקציר העלילה

לא אוכל לתאר את עלילת הסדרה בלי לספלייר את הפרק הראשון, לכן אחלק את התקציר לשניים.

תקציר עלילת הפרק הראשון עם ספויילרים

הפרק הראשון של בעונה השנייה, ממשיך מנקודת הסיום של העונה הראשונה. טריגון, אביה הזדוני של רייצ'ל השתלט על גרייסון (רובין המקורי), וכעת על מנת להשלים את ההשתלטות שלו הוא צריך לשבור את ליבה של רייצ'ל. בינתיים קורי, דונה, האנק, דון וג'ייסון (רובין החדש) מגיעים לנסות לעזור.
טריגון מצליח להשתלט על כל הגיבורים ולשבור (פיזית) את ליבה של רייצ'ל. הוא מחבר רסיס מליבה לתוך המצח שלה (מה שמעניק לה מראה הודי משהו). בסצנת אנטי קליימקס, רייצ'ל משתחררת משליטתו של טריגון והורגת אותו בהינף יד. זהו למעשה סוף הסאגה של רייצ'ל ואביה והחל מהפרק השני הסדרה הולכת לכיוון שונה לחלוטין.
רייצ'ל עם התכשיט החדש המעטר את מצחה.
ההחלטה הזו תמוהה בעיניי, אם הסיום הזה היה מתוכנן מראש, היה הרבה יותר הגיוני לסיים את העונה הראשונה בו. אחרת, זה נותן תחושה של "רצינו לספר סיפור שונה, אז היינו צריכים לתפור סיום מהיר לסיפור הקודם". בכל מקרה, אני שמח מאוד שזה קרה. כמו שהבנתם, לא אהבתי את הכיוון אליו הסיפור הזה של טריגון ורייצ'ל הלך.

תקציר עלילת שאר העונה – Spoilers Free

לאחר סיום הפרק הראשון, הטיטאנים נפרדים ומתחלקים לקבוצות. דונה וקורי, יוצאות ללכוד פושעים להנאתן. האנק ודון פורשים לחיים שקטים בחווה, שם האנק נגמל מההתמכרות שלו. דיק גרייסון, לאחר שיחה עם ברוס ויין (איאן גלן – סר ג'ורה, ממשחקי הכס), מחליט לחזור לבית הטיטאנים בסן פרנסיסקו, יחד עם החבורה הצעירה שכוללת את רייצ'ל, גאר וג'ייסון. דיק הופך להיות למאמן ומנטור עבור הצעירים במטרה להפוך אותם לדור הבא של הטיטאנים. קריאת משטרה גורמת לדיק לצאת לרחוב ולאסוף את רוז, לוחמת צעירה שנלחמת בשוטרים. אך האם המפגש הזה היה מקרי?
רוז, הלוחמת המיסתורית.
כששני הנבלים, ד"ר אור ודת'סטרוק, מעברם של הטיטאנים חוזרים לתמונה, על הטיטאנים להתאחד שוב ולהתמודד עם אירועי העבר שגרמו להם להיפרד מלכתחילה.
בינתיים במעבדות לות'ר, ישות בעלת כוח בלתי נתפס נמלטת, יחד עם הכלב הנאמן השלה. לישות הזו קוראים קונר, והוא יוצא לנסות לגלות את זהותו. ראש מחלקת האבטחה של המעבדות יוצאת בעקבות קונר יחד עם יחידת האבטחה שלה.
קונר וכלבו הנאמן.
לאחר שהופתעתי מאוד מהעונה הראשונה, העונה השנייה מרגישה הרבה יותר כמו סיפור גיבורי על סטנדרטי. זה ממש לא דבר רע בהכרח. מאבק הטיטאנים בדת'סטרוק וד"ר אור, הוא קו העלילה הראשי בסדרה, אבל כמעט לכל דמות יש גם סיפור צד. קורי נקראת לשוב לכוכב שלה בניגוד לרצונה, רייצ'ל מתמודדת עם הכוח שלה, שהתעצם והיא לא בטוחה שהיא מצליחה לשלוט בו. סיפורו של קונר מצטלב עם הטיטאנים ומקבל הרבה זמן מסך, שמתאר את המסע שלו להבין מי הוא. גם דמותה של רוז, מקבלת סיפור של פרק שלם לקראת סוף העונה, שמראה מי היא ומאיפה היא באה. בנוסף מערכת היחסים של האנק ודון יודעת עליות ומורדות.
אם בעונה הראשונה הדמות הראשית הייתה רייצ'ל, דמותו של דיק, היא כנראה הדמות הראשית בעונה השנייה. שניהם היו מנקודות החולשה של העונה הקודמת ולטעמי הם ממשיכים להיות דמויות דיי חלשות גם בעונה השנייה. לאחר שהטיטאנים מתאחדים, אנו זוכים לראות מה עלה בגורלם לפני 5 שנים והוביל לפירוק שלהם. דיק גרייסון, לוקח אחראיות על עצמו, מסתבר שהוא שיקר לטיטאנים והשקר הזה אוכל אותו מבפנים. כמות הייסורים של גרייסון היא מעל לכל פרופורציה, בשלב מסוים הוא מהחליט להיעלם ולהתבודד, אז הוא מכניס את עצמו לכלא. כל התחושות והמעשים שלו ביחס לשקר שלו, הן חסרות פרופורציה לחלוטין וזה מרגיש כאילו הוא סובל בכוח, מבלי שיש בכלל הצדקה לכך. רייצ'ל היא נערה מתבגרת עם כוחות מעבר למה שהיא מסוגלת לשלוט בהן והיא פשוט לא מספיק מעניינת בעונה הזו.
הרבה אומרים שאיכות סיפור גיבורי העל נקבעת לפי איכות הנבלים, לצערי בגזרה הזו העונה השנייה מאוד מאכזבת. בעונה הראשונה הייתה לנו את המשפחה הנורמטיבית שעושה חלטורות מלאות באלימות עבור ארגון סודי, והם היו באמת נבלים מעולים. בעונה הזו יש שלושה נבלים, ד"ר אור הוא עוזר של דת'סטרוק, ומהווה נבל מטורף פלקט, בלי באמת הרבה סיפור או רקע. דת'סטרוק הוא הנבל, שגרם לטיטאנים להתפרק לפני 5 שנים. הוא חייל מצטיין שביצעו בו ניסוים שמגברים את היכולות שלו והוא עבד בתור רוצח שכיר. כעת הוא חוזר להתנקם ויש לו תוכנית שלמה על כיצד הוא יעשה זאת. הנבלת השלישית היא מרסי גרייבס, היא ראש מחלקת האבטחה של מעבדות לות'ר (נקרא גם תאגיד קדמוס). גם היא רחוקה מלהיות דמות מעניינת, אבל כן יש איתה סצנה אחת מעולה לטעמי. מראים אותה מחוץ לעבודה נוסעת יחד עם בת זוגתה ושתי הבנות שלהן. בת הזוג והבנות עסוקות כל אחת במכשיר הנייד שלה ומרסי מנסה נואשות לגרום לכולן לתקשר. היא אומרת שבערב היא תכריח את כולם לשחק במשחק קופסה. היה משהו מאוד משעשע בסצנה שמראה שגם לנבלת על יש בעיות רגילות של חיי היומיום.
ד'תסטרוק, הנבל הראשי של העונה.
אומנם יש הרבה פחות חזיונות וסצנות שמתרחשות בתוך מחשבות של הדמויות ממה שחשבתי שיהיה לאחר סיום העונה הראשונה. אבל עדיין היו מספר רגעים כאלה, למשל דמותו של ברוס ויין, מופיעה לרוב בתור דמות שדיק מדמיין אותה (והיא משקפת את נקיפות המצפון ותחושת האשמה שלו).
ברוס ויין.
לפני שאני עובר לדברים החיובים, דבר אחרון שיש בו ירידה משמעותית מהעונה הקודמת זה סצנות האקשן. בעונה הראשונה היו מספר סצנות קרב ארוכות ומאוד מושקעות (השוויתי אותן לסצנות מקיק-אס), לעומת זאת בעונה הזו רוב סצנות הקרב ממש קצרות והרבה פחות מושקעות.
גאר נלחם ביחידת האבטחה של תאגיד קדמוס.
ועכשיו לדברים החיוביים. מאוד אהבתי את המבנה של הסדרה, במקום לקדם את כל קווי העלילה של הסיפור במקביל, ישנם פרקים שלמים שמתארים תקופה מסוימת. למשל פרק שמתאר אירועים לפני 5 שנים שגרמו לטיטאנים להתפרק או הפרק שמספר על הבריחה של קונר, או סיפור הרקע של רוז. הסיפור עדיין מתגלה בשלבים אבל כל תקופה או קו עלילה צדדי מעובר באריכות ובמלואו. כל הסיפורים האלה משתלבים עד שבסופו של דבר מבינים את הסיפור השלם. אני מצאתי את העריכה הזו מספקת מאוד, קל לעקוב אחרי הסיפורים כשכל סיפור מובא ברציפות.
הדמות של ג'ייסון טוד (רובין 2.0), היא אחת הדמויות המעניינות בעונה הזו. הוא התחיל בתור פרחח לא ממושמע שרק מחפש אקשן, אבל הוא עובר תהליך התבגרות במהלך העונה הזו ומשיל מעליו את השכבות הללו של ריחוק והגנה עצמית. אנחנו מקבלים את הזווית הפגיעה שלו, ולטעמי זה היה אחד מקווי העלילה המעניינים בסדרה. באופן כללי הדמויות כתובות טוב מאוד, הן לא מפורסמות כמו באטמן וסופרמן, אבל זה גורם להן להיות יותר פגיעות ואנושיות וקל יותר להקשר אליהן. הדינמיקה בין הדמויות גם היא עשויה טוב, מרגישים שאכפת להן אחד מהשני.
ג'ייסון טוד, אחת הדמויות היותר מעניינות העונה.
הסיפור באופן כללי, למרות שהוא לא מבריק ודיי סטנדרטי לז'אנר, בסך הכול היה מעניין והחזיק אותי לאורך כל העונה. הקצב מעולה, אין הרבה רגעים מתים יחד עם הפרקים שפתאום לוקחים לתקופה או מקום אחר, עזרו מאוד לשמור עניין.
מבחינה וויזואלית, הסדרה זמינה באיכות HD בלבד, אבל היא מצולמת באיכות גבוהה מאוד וממש לא הפריע לי שהיא לא 4K HDR. הצפייה בסדרה הזכירה לי עד כמה HD "רגיל" יכול להראות נפלא.
לסיכום, "טיטאנים" היא בקלות טובה יותר מכל סרטי הקולנוע מבית DC (מאז טרילוגיית האביר האפל). למרות שהסדרה ממש לא חפה מבעיות, למשל דווקא הדמויות הראשיות הן דיי מרגיזות, האקשן בירידה לעומת העונה הקודמת והנבלים לא מעניינים. עדיין הסדרה מהנה מאוד לצפייה, אולי אפילו יותר מהעונה הקודמת. הדמויות מלבד דיק ורייצ'ל כתובות נהדר, ומאוד אהבתי את העריכה והדרך בה הסיפור מועבר לנו. הציון שהחלטתי לתת לעונה השנייה זהה לציון שנתתי לעונה הראשונה.
הציון שלי: 7.5/10.
סקירה זו פורסמה גם באתר Dtown.

כתיבת תגובה