fbpx

פרויקט: זמרות שכדאי להכיר, חלק רביעי: בלוז על הדיווה המפוספסת

הפעם אני מספר לכם על זמרת עם סיפור חיים קשה במיוחד. זמרת שלטעמי אם רק הייתה במקום אחר, בזמן אחר, היינו יכולים לקבל דיווה אדירה. יש לה את הקול, את הגרוב ואת היכולת לרגש, ששמורה רק לגדולות ביותר. את האלבומים שלה לא תמצאו על CD או תקליט באמזון (כן יש ב-MP3) ויש לה פחות מ-17 אלף עוקבים ב-Spotify, אבל את האוזן והלב שלי היא לגמרי כבשה.
הבחירה שלי בחלק הרביעי היא, קאז הוקינס – Kaz Hawkins.

על קאז

 קאז הוקינס, נולדה בשם קארן מקינטייר (Karen McIntyre) בשנת 1973 בבלפסט צפון אירלנד. בציעורותה היא נהנתה לשיר בכנסייה. כשהיא נגשה לאודישן של תוכנית טלוויזיה מקומית עם סבתה, המנהל המוזיקלי של התוכנית הציע לסבתא להשמיע לקאז את אטה ג'יימס (Etta James). הכנסייה ואטה ג'יימס הן שתי השפעות מוזקליות שקל להרגיש במוזיקה והשירה של קאז. שמה האמיתי של אטה ג'יימס הוא Jamesetta Hawkins, אז אני מניח שיש קשר חזק לבחירת שם הבמה של קאז.
מגיל 4 עד 12 קאז עברה פגיעה על ידי קרוב משפחה, שהיא הסתירה במשך שנים מהמשפחה עד ששנים לאחר מכן היא ניסתה להתאבד. בהמשך קאז עברה לספרד והתחילה לתקלט במועדונים שם. בספרד קאז התמכרה לקוקאין וסבלה מאלימות מבן זוגה, שנגמרה בהתערבות המשטרה. קאז זכתה מחדש במשמורת על ילדיה והתחילה לכתוב שירה.
במשך 20 שנה, קאז הופיעה על הבמות בלהקות קאברים שונות. כחלק מתוכנית הגמילה, קאז התחילה לכתוב חומרים מקוריים וב-2014 הוציאה אלבום סולו ראשון. ב-2017 היא הוציאה שני אלבומים נוספים אחד מהם הוא אלבום שבחרתי להתמקד בו.
כיום קאז מתגוררת בצרפת. היא מגישה תוכנית ברדיו של BBC בשם “Kaz Hawkins Got The Blues”, בנוסף היא שגרירה של מודעות לבריאות נפשית. קאז מופיעה ברחבי ארופה, עם מספר מופעים, בין השאר גם מופע מחווה לאטה ג'יימס. היא זכתה במספר פרסים והיא גם חברת כבוד ב-UK Blues Federation.

האלבום הנבחר: Feelin’ Good (2017)

האלבום Feelin’ Good, הוא אלבום קצר מאוד, 10 שירים ו-46 דקות בלבד. הסגנון הוא גוספל, סול ובלוז. הגיטרה החשמלית היא כנראה כלי הנגינה הכי בולט באלבום, מקצבי הגיטרה ברוב האלבום ממש נפלאים ויש גם לא מעט קטעי סולו.
קטע הפתיחה באלבום, Pray, הוא השיר הכי קצר באלבום והוא קטע גוספל מהמם, עם אקפלה ארוכה בהתחלה. אותי קאז קונה כבר מההברה הראשונה, היא זמרת גדולה מהחיים. עד הבית השני כמעט ואין שום מוזיקת רקע, הליווי של המקצב מתחיל לאט לאט, עד שהופך למחיאות כפיים מהירות בחלק האחרון של השיר כמיטב המסורת של הגוספל. פתיחה אנרגטית מאוד לאלבום.
הליריקה מזמינה להתפלל, אבל לא ברור אם קאז מאמינה בכך שזה יעזור. לפי השיר אפשר להתפלל לישו ואפשר גם להתפלל לבלוז (עדיף בהרבה מבחינתי).
השיר השני It Ain’t You, זה השיר שמכניס את הגיטרה לאלבום, מקצב פאנקי ואחלה ריף של הגיטרה. שיר בלוזסול נהדר, מקצב מקפיץ עם השירה העוצמתית של קאז והליווי ההרמוני כל כך של זמרות הליווי. גם סולו הגיטרה מעולה.
הליריקה מדברת על גבר נשוי שלא אדיש כלפיה. למרות שלרגע היא מתפתה להסכים, היא לא מוכנה לתת לזה לקרות.
השיר השלישי הוא Don’t Make Mama Cry, בשיר הזה הרגש ממש עולה מדרגה, קאז מצליחה להעביר פשוט טונות של רגש בשירה שלה. המקצב נוטה מעט לראגיי והגיטרה נפלאה עם עוד סולו מעולה.
הליריקה היא על גבר שחשב רק על עצמו, וקאז מבהירה לו שאין לו כאן מקום יותר.
השיר הרביעי, This Is Me, בלדת דיווה קלאסית ורגועה, הפעם חוץ מהגיטרה (עם עוד סולו מעולה), יש גם שימוש בקלידים. השיר הוא שיר שאני מניח שקאז כתבה לעצמה, היא מדברת על חיפוש עצמי, על כך שהיא הייתה במקום ריקני ונדדה ממקום למקום, כיום היא יכולה להגיד שהיא שלמה עם עצמה וזה כל מה שהיא חלמה להיות.
נעבור לשיר השישי באלבום, שיר הנושא, Feelin’ Good. זהו אחד משני הקאברים באלבום. השיר נכתב במקור עבור מחזמר בשנת 1964 והביצוע המפורסם הראשון היה כנראה זה של נינה סימון ב-65. מאז היו אינספור גרסאות כיסוי לשיר. אני כנראה משוחד, אבל הגרסה של קאז היא האהובה עלי. היא מכניסה כל כך הרבה רגש ועוצמה לקאבר הזה. בנוסף הגיטרה לא פחות ממופלאה.
השיר השביעי הוא Don’t Run Away, השיר נכתב עבור אנשים מדוכאים, קאז מבקשת מהם לראות את הכוח בתוכם ולא לברוח.
השיר השמיני באלבום, הוא השיר הראשון של קאז שהכרתי והוא מבחנתי רגע השיא באלבום. השיר נקרא Because You Love Me וזו בלדה עוצמתית ומרגשת. המשפט הראשון בשיר שקאז אומרת בלחישה, "Don’t wait for me. I’m not going, because I can’t leave", פשוט ממוטט אותי. ההשערה שלי היא שהשיר מדבר על מישהו שהיא אוהבת (אולי ילד שלה או חבר), והיא מבקשת שהואהיא יצאו לעולם ויחיו ולא ישארו רק איתה, בגלל שהם אוהבים אותה. מצד שני היא מבקשת הבנה על כך שהיא לא יכולה להצטרף למסע.
I watch for years your strength your pride
You held the doors as life passed you by
Life just passed you by
Now I can tell you wanna go
Don't think of me, because I can't go
You gotta take the highs with the lows
אני מעדיף את גרסת האלבום של השיר, אבל אם תחפשו ביוטיוב רוב התוצאות יהיו דווקא לגרסה עם גיטרה אקוסטית.
הנה הגרסה האקוסטית, מהופעה חיה, קאז על הגיטרה:
הקטע הנועל את האלבום הוא שיר הכיסוי השני באלבום, I Just Wanna Make Love To You, של אטה ג'יימס (נכתב בידי ווילי דיקסון). קטע סול עם מקצב מקפיץ ואחלה דרך לסיים את האלבום.
לינק לאלבום המלא ב-Spotify.
כשתכננתי לכתוב את הכתבה הזו, חשבתי להזכיר שמות של דיוות אחרות ולהגיד עד כמה קאז היא יותר מרגשת עבורי, אבל החלטתי שזה יכול רק להרגיז את מי שאוהב את אותן הדיוות. לכן פשוט אומר, עבורי קאז היא דיווה אדירה. היכולות הווקליות של קאז והגרוב שיש לה בקול, לא נופלות מאלה של הדיוות הגדולות. אבל מעבר לרמה הטכנית, היכולת שלה לרגש פשוט כבשה אותי ואני לגמרי מעריץ.
לסיכום, Feelin’ Good, הוא אלבום סולבלוז מגוון ומרגש. הליריקה היא קצת על הצד הפשוט, אבל היא מאוד כנה. כמה שהאלבום קצר, אני אישית מתקשה לסיים את האלבום בהאזנה אחת, כי הוא מציף אותי רגשית.
אם בכל זאת להיות מעט ביקורתי, יש שני שירים שאני פחות אוהב, שלטעמי הם לא ברמה של השאר. ובנוסף עם כמה שאני אוהב את השירה והנגינה באלבום, אני חושב שמבחינת ההקלטה ורמת ההפקה, יש מקום לשיפור.
במידה ואתם רוצים לרכוש מדיה פיזית של קאז, ניתן לעשות זאת בחנות הרישמית באתר שלה. בחנות ניתן לרכוש את שלושת אלבומיה ב-CD או אלבום אוסף על גבי תקליט. אני הזמנתי לי את התקליט, וממש מחכה לו.

חומרים נוספים של קאז שכדאי להכיר:

מתוך האלבום  Don’t you know(אלבום מאוד אישי עם המון בלדות פסנתר בשיתוף Sam Smith):
שיר הנושא:
Lipstick & Cocaine, שיר שמדבר על ההתמכרות של קאז:
Surviving:
עד כאן להפעם, נתראה בחלק הבא.

כתיבת תגובה