fbpx

יהלום לא מלוטש – Uncut Gems

"יהלום לא מלוטש" הוא מותחן פשע חדש מבית נטפליקס. הסרט עשה המון באז ורעש, בעיקר סביב העבודה שהוא מביא למסך את אדם סנדלר בתפקיד לא קומי. אז האם כל הבאז מוצדק?

תקציר עלילה

הסרט עוקב אחר האוורד ראטנר (אדם סנדלר), סוחר יהלומים ניו-יורקי, שמכור להימורי ספורט. ההתמכרות שלו עלתה לו במשפחתו (הוא בתהליך גירושין), והוא נמצא בחובות כבדים לסוכני הימורים של השוק האפור. בכל פעם שהוא שם את ידו על סכום כסף כלשהו, במקום להחזיר את החוב, הוא רק מסתבך עם עוד הימור, כשהוא בטוח שהפעם זה יביא לו את המכה הגדולה. האוורד מצליח להשיג בדרכים לא דרכים, אבן נדירה ממכרות באתיופיה (Black Opal). הוא מתכנן לשים את האבן במכירה פומבית ולזכות בהמון כסף. מי שמביע עניין באבן הוא שחקן ה-NBA, קווין גארנט. כשהאוורד מרגיש שבעזרת האבן יש לו מידע פנים על סיכויי ההצלחה של גארנט וקבוצתו, הוא שוב מסכן את הכול בהימור מטורף.
סצנת הפתיחה מראה לנו את התנאים במכרות אתיופיה וכיצד האבן נגנבת בזמן מהומה. לאחר סצנה זו יש לנו סיקוונס שמכיר לנו את האוורד. הסיקוונס הזה מהווה אקספוזיציה ולטעמי הוא משרת את הסרט בצורה מושלמת. מה שאנחנו רואים זה את האוורד עובר בדיקות רפואיות, ואז מיד שיחה זועמת מעוזר החנות שלו, שמודיע לו שמחכים לו בחנות שני "חברים" של ארנו (לווה שהוא חייב לו כסף). במהירות הוא אוסף איזה חבילה והולך לעבר החנות שלו. כשהוא מגיע לחנות יש לו מצד אחד את זוג העבריינים ומצד שני "שותף" שלו שמביא לו לקוחות שחורים, כדי שעל הדרך הוא ידחוף להם שעוני רלוקס מזויפים. הדיבור בסצנה הוא ממש מהיר, עם הרבה קללות, האוורד מנסה לשחק כאילו שהוא בכלל לא מתרגש מהעבריינים ושזה נורמאלי לחלוטין. משהו אופייני למכורים, לחשוב שדברים כאלה זה בסדר. העבריינים נכנסים למשרד של האוורד, לוקחים ממנו את הכסף שעליו והשעון שלו. הקצב המהיר של הסצנה עם תנועות המצלמה המהירות מראות לנו את הלחץ, האדרנלין והצורך של האוורד לעשות הכול מהר ובמקביל, העניינים שלו עם העבריינים עוד לא סגורים והוא כבר מנסה לעשות את העסקה הבאה. הקאטים בסיקוונס מאוד מהירים, שנייה הוא בבית חולים, שנייה אחרי זה הוא אוסף מעטפה, ואז הוא בחנות, ואז שוב ברחוב. זה מראה את אורך החיים המהיר והמטורף של האוורד. בסוף הסיקוונס, האוורד מגיע לדירה שבה הוא גר עם ג'וליה, החברה שלו, שהיא גם העובדת שלו בחנות. הוא כועס עליה שהיא לא הגיעה לעבודה היום, ואז צורח עד כמה הוא היה מותש כשניסה להרדים את הילד שלו אתמול (מכאן אנחנו מבינים שיש לו ילד – למעשה שלושה), בסיום הסצנה ג'וליה מזמינה אותו להתכרבל איתה, והוא נכנע ומתרצה. ג'וליה היא כנראה הדבר היחיד שנשאר לו שמרגיע אותו ועושה לו טוב, חוץ מההימורים כמובן. 
ג'וליה, החברה של האוורד. מגולמת על ידי ג'וליה פוקס.
לאחר סיום הסיקוונס אנחנו באמת יודעים הכול על הדמות. הוא כועס, נואש, התנועות שלו מהירות, הוא מקלל כל הזמן, מנסה לצאת מהמצב שלו. הקצב המהיר, תנועות המצלמה והמוזיקה המלווה של הסיקוונס לגמרי משדרות לחץ, בתור צופה הרגשתי שאני צריך שנייה לקחת נשימה וכנראה שבדיוק ככה האוורד חיי, בלי שנייה לקחת אוויר בכלל.
האוורד עם קווין גארנט והשותף של האוורד לדבר העבירה, דימאני.
הסרט כמעט כולו עוסק בהאוורד, שאר הדמויות מקבלות מעט מאוד זמן מסך בנפרד ממנו. הסרט עוקב אחריו מספר ימים ואנחנו כצופים מקבלים כמעט רק את הזווית שלו. אשתו רוצה שהם יודיעו על פרידה, במספר סצנות אפשר לראות עד כמה היא בזה לו ורוצה להתרחק ממנו. האוורד מבקש ממנה להודיע אחרי פסח בשביל לא להרוס למשפחה. 
דינה, אשתו של האוורד שמגולמת על ידי אידינה מנזל (המדובבת של אלזה ב-Frozen).
עם כמה שהסרט מספר את סיפורו של האוורד, מסביב לסיפורו יש לנו המון פרטים מעניינים. אם זה הצצה לחיי היהודים העמידים בניו יורק – יש סצנה דיי ארוכה סביב שולחן פסח. אם זה עסקי המשכון, והריביות המטורפות שם, או עסקי המכירות הפומביות. עולם הפשע שמוצג בסרט, הוא של פושעים דיי קטנים בסך הכול, כאלה שמתעסקים בהלוואות, ממש לא מאפיה ברמה של הסנדק. בימינו, אני מניח שפשע ברמה הזו, הרבה יותר מייצג את המציאות. יש חלק לא קטן בסרט שמדבר על כדורסל ופאנטיות ההימורים סביב הענף (בעיקר בקרב היהודים משום מה). קווין גארנט, שמגלם את עצמו, מראה צד של אהבה לתכשיטים וגם אמונות תפלות, צד שכנראה דיי נפוץ אצל כוכבי הכדורסל, שלא יודעים מה לעשות עם הכסף המטורף שהם מרוויחים. את האבסורד במרדף הטיפשי אחר עושר ורהבתנות הזויה משהו, אפשר לראות בסצנה בה האוורד מציע לקווין לרכוש שרשרת יהלומים של בובת גרמלין ענקית, שהעניים שלה זזות, לגמרי רמיזה לשרשראות הגדולות והמוגזמות שכל מיני מפורסמים עונדים.
האוורד ברכב של ארנו הלווה וצמד הבריונים שלו.
בנוסף לשרשרת הגרמלין, יש עוד כמה סצנות שמכילות הומור, ומהוות אתנחתא קלה בסרט שהוא מאוד מלחיץ ברובו. הלחץ לא נובע מאקשן, אלא מקצב החיים של האוורד והרדיפה חסרת ההיגיון שלו אחרי ההימורים. 
מבחינת הצילום והבימוי, אני חושב שעשו עבודה מעולה בסרט בלגרום לנו להרגיש חוסר נוחות. קשה מאוד להזדהות עם הדמות הזו של האוורד, שהולך ומסתבך ולא עוצר לרגע לחשוב על כל האנשים שהוא פוגע בהם. התמכרויות למיניהן הן דבר קשה, והסרט מציג זאת בצורה מאוד מוחשית. הבן הגדול של האוורד מהמר על משחקי כדורסל עם החברים שלו, דולרים בודדים אומנם, אבל ניראה שהוא בדרך ללכת בעקבות אביו.
קווין גארנט, מציג יכולת משחק מרשימה.
אולי הסצנה, שהכי מדגישה את האבסורד והעליבות של חייו של האוורד היא הסצנה בה הם עוצרים בדירתו של האוורד בדרך חזרה מארוחת הפסח. האוורד מבקש לעבור רגע בדירתו לקחת משהו, והבן הגדול שלו רוצה לשירותים. אשתו של האוורד מבקשת מהאוורד שייקח את הבן לשירותים, אז האוורד מבקש מהשכנים שלו שיתנו לבן שלו ללכת לשירותים אצלם, רק כדי שהבן לא יראה שהוא חיי עם מישהי בדירה.
כפי שציינתי, הבימוי, הצילום והעריכה של הסרט כולם מעולים, אבל זהו סרט שעוקב אחרי דמות אחת בעיקרו, ולכן הוא יקום וייפול על איכות אותה הדמות. אדם סנדלר, שיחק בכל כך הרבה סרטים טיפשיים, אני לא בטוח שאני זוכר אפילו סרט רציני אחד שלו. לכן לא ברור בכלל מאיפה הגיע התפקיד הזה, וההפתעה גדולה ומרשימה. רמת המשחק של סנדלר היא לא רחוק ממופתית בעיניי, אין זכר לדמויות הדיי טיפשיות שלו, הוא מחזיק את הדמות לכל אורך הסרט. דמותו של הווארד מרגישה כל כך אבודה ושבויה במשחק, שהאוורד לא מסוגל להפסיק לשחק.
מעבר לסנדלר, מאוד הפתיע אותי קווין גארנט, שחוץ מהעובדה שהוא ניראה בדיוק כמו לפני איזה עשור, הפגין יכולת משחק לא רעה בכלל. באופן כללי רמת המשחק בסרט כולו היא מעולה.
 לסיכום, "יהלום לא מלוטש" הוא סרט שעשוי ברמה גבוהה מאוד ואולי מנתץ סופית את הסטיגמה על איכות סרטי נטפליקס. התפקיד של סנדלר הוא מופתי וממש מפתיע. הנושא שהסרט מתעסק בו, הוא לא קל, לראות אדם שמשליך את כל חייו והישגיו ופוגע בכל משפחתו, רחוק מלהיות נעים. הבימוי והעריכה מאוד מתאמצים גם שנרגיש כמו האוורד. קצב מהיר, כמעט ללא הפסקה, צילומים מקרוב ועוד, גורמים לנו להרגיש חוסר נוחות. זהו סרט חשוב, שהחיסרון שלו הוא שהוא מאוד לא נעים לצפייה, זה לא סרט שהייתי רוצה לחזור ולצפות בו שוב, למרות שהוא מצוין לטעמי.
הציון שלי: 8.5/10.

סקירה זו פורסמה גם באתר Dtown.

כתיבת תגובה