fbpx

סקירה ל"הזר" – The Outsider

"הזר" היא מיני סדרה חדשה מבית HBO המבוססת על ספרו של סטיבן קינג (באותו השם) מ-2018. רבים מחומריו (הכמעט אינסופיים) של סטיבן קינג עובדו לסרטיםסדרותמיני-סדרות, הפערים ברמת התוצאה היו גדולים, אך הרוב לצערי דיי שאף לבינוניות. האם HBO יצליחו להפיק תוכן ראוי מרומן של סטיבן קינג?

תקציר העלילה

עלילת "הזר" מתחיל בעיר צ'רוקי ג'ורג'יה, גופת ילד מבותרת נמצאת ביער. חקירה מהירה מגלה טביעות אצבעות ו-DNA, השייכים לטרי מייתלנד, מורה ומאמן בליגת ילדים של בייסבול. תחקור של כמה עדי ראייה, וצילומים ממצלמות מעקב, כולם מוכחים בלי שום ספק, שטרי הוא האשם. הבלש ראלף אנדרסון, שתמיד חשד שמשהו לא בסדר בטרי, מחליט לנצל את ההזדמנות ולעשות לטרי משפט פומבי. טרי נעצר באמצע משחק ליגה שהוא מדריך, מול אצטדיון שלם.
טרי מייתלנד מגולם בידי ג'ייסון ביטמן.
החקירה נראית סגורה ופתורה, אך כאשר אלק פלי, חוקר פרטי, שנשכר על ידי עורך דינו של טרי, מביא עדויות וצילומי וידאו של טרי בכנס מחוץ לעיר בשעת הרצח, אמינות התיק מתחילה להתערער.
כשראלף מבין שיש סיכוי שהוא טעה, הוא מוותר על האגו שלו ומצרף כוחות עם האוורד, עורך דינו של טרי ואלק החוקר הפרטי בלנסות לגלות את האמת. האוורד ואלק מגייסים למשימה את הולי גיבני, חוקרת פרטית "ייחודית". החקירה שהם מנהלים תקרא תיגר על כמה שהם מאמינים בו והשקפות עולמם.
ראלף והולי, כנראה שתי הדמויות הראשיות בסדרה.
אתחיל את תיאור דעתי על הסדרה מהפן הטכני. הסדרה מצולמת וערוכה בצורה נהדרת, שמאוד משכה אותי בתור צופה. כל פרק מסתיים במיני קליף האנגר, שגורם מאוד לרצות כבר לראות את הפרק הבא. האווירה מותחת ומפחידה, כשהפס הקול המצוין תורם רבות לכך. רמת המשחק גבוהה מאוד. יש לי רק ביקורת אחת, מעט קטנונית ונקודתית, על הפן הטכני בסדרה. לטעמי הייתה נטייה לאובר שימוש בפוקוס סלקטיבי, למשל בסצנה בה שתי דמויות מדברות במכונית, האם באמת יש צורך לטשטש את הדמות שלא מדברת ולהשאיר רק את הדמות שמדברת בפוקוס? זה חזר על עצמו במספר סצנות והשאיר חלק גדול מהפריים לא בפוקוס לאורך זמן, כשאני מאוד מתקשה למצוא את הסיבה "האמנותית" שמצדיקה את השימוש בטכניקה זו בסצנות המדוברות.
ראלף עם אשתו, ג'יני – דמות אנושית ורגישה, עוד דמות קלאסית מספריו של סטיבן קינג.
יצא לי לקרוא מעל 15 ספרים של סטיבן קינג, למרות שלא קראתי את הספר הזה. רוב ספריו של סטיבן קינג עוסקים בתיאור של הדמויות כביכול הכי רגילות ואנושיות, הנאלצות להתמודד עם נסיבות על טבעיות. הסיפור כאן הוא לא שונה, הדמויות הן המרכז, וכפי שכבר אמרתי יש לא מעט דמויות חשובות בסיפור. אצל רוב הדמויות יש עומק ועניין רב והן באמת מרגישות מאוד אנושיות ומעוררות הזדהות. אולי הדמות הכי מעניינת בסדרה היא דמותה של הולי גיבני (שמופיעה רק בפרק השלישי). כפי שתיארתי אותה בתקציר העלילה, מדובר בבחורה "ייחודית". להולי יש זיכרון פנומנאלי, היא זוכרת למשל שנת יצור ומפרט של כל רכב, שירים מכל הזמנים, תוצאות משחקי בייסבול וכ"ו. בנוסף, יש לה יכולת מדהימה לקשר בין דברים ולשחזר אירועים. כל אלה הופכים אותה לחוקרת מעולה, אבל הרבה יותר מזה דמות אנושית מרתקת. לא פשוט לאדם כמוה להסתדר בחברה ומאוד מעניין לראות זאת. כשהחקירה מתחילה להעלות רמזים לדברים על טבעיים חסרי היגיון, דווקא הולי מסוגלת לפתוח את הראש ולקבל את התיאוריה הזו לאחר שהקישורים שמחזקים אותה נמצאו. התיאוריה הזו מפצלת את צוות החקירה לאלו שמאמינים ואלו שלא מוכנים לזוז מילימטר מהחשיבה הלוגית, גם אם היא לא מסתדרת בעליל. מאבק זה הוא אחד המעניינים בסדרה, ומעורר הרבה מחשבה.
הדמויות האנושיות והתגובה שלהן לאירועים העל טבעיים, היא הנושא המרכזי בספריו של סטיבן קינג, ואילו היסוד הפנטזי הוא לרוב רק זרז לעלילה ולא באמת החלק העיקרי או המעניין בה. לא פעם התחושה בספריו של קינג, היא שהוא בכוונה כותב את החלק הפנטזי כמאכזב, רק בשביל להדגיש שזה לא החלק החשוב ביצירה שלו. בסיפור הזה, אני חושב שהיסוד הפנטזי דווקא עשוי טוב. הוא אולי לא הכי מקורי, אבל הוא בהחלט מעורר את הפחד, שדיי טבוע בתרבות האנושית מאז ומעולם, פחד שאגדות ודתות שלמות נבנו סביבו.
אפילו שלא קראתי את הספר הזה, עדיין התחושה שלי ש"הזר" מצליח להעביר למסך הקטן את עולם המסרים של סטיבן קינג בצורה מופלאה. הדמויות הרבות, שנסחפות לסיפור הזה שבבירור גדול עליהן, מרגישות מאוד אותנטיות בתגובות שלהן. דמות מעניינת נוספת המופיעה בסדרה היא דמותו של ג'ק הוסקינס, בלש חמום מוח, שהיה כישלון כל חייו. זו היא דמות קלאסית של סטיבן קינג. דמות כזו מופיעה בהרבה גלגולים ביצירותיו. האלמנט הדתי, לא תמיד קיים ביסוד הפנטזי בסיפוריו, אבל כן מופיע לעיתים (ב"העמדה" הזקנה השחורה היא דתייה הדוקה, ב"דספריישן" הילד מתפלל). כך שלטעמי הקו המנחה של יצירות סטיבן קינג, בהחלט מועבר בסדרה זו.
ג'ק הוסקינס.
נקודת חולשה מאוד מפורסמת בספריו של סטיבן קינג היא הסיום. בחלק השני של "זה" שיצא בשנה שעברה לקולנוע, סטיבן קינג מופיע בתור מוכר חנות ספרים ומתייחס בבדיחה עצמית לסופר שכל הסיומות של ספריו לא טובים. לצערי גם הסדרה הזו מעט סובלת מבעייתיות זו. כמובן לא אספלייר את אירועי הפרק האחרון, אבל אומר שהוא הרגיש לי מאוד שונה וחלש יותר משאר הפרקים. החצי השני של הפרק הרגיש לי מרוח, מבלבל ובכנות דיי מיותר.
לסיכום, "הזר" היא סדרה מהוקצעת מאוד. בפן הטכני, הצילום, העריכה והפס קול מופלאים ומשדרים אווירה מפחידה ומרתקת. בפן העלילתי, הדמויות הרבות מעוררות הזדהות, הסיפור מעניין ואפילו היסוד הפנטזי יחבר אותכם לפחד הבסיסי והעמוק שלכם, ויעמת אותכם עם השאלה האם העולם ההגיוני, שניתן להסביר באמצעות לוגיקה, הוא באמת העולם היחיד שקיים?
לטעמי "הזר" הוא אחד מהעיבודים הטובים ביותר שנעשו לחומר של סטיבן קינג, ושוב HBO מוכיחה את המוניטין שלהם כרשת, שיודעת למצוא וליצור את ההפקות הטובות והאיכותיות ביותר. הסיבה היחידה שאני לא מזכה את הסדרה בניקוד גבוה יותר, היא פרק הסיום, שלמרות ההיכרות שלי עם סטיבן קינג, עדיין מעט אכזב אותי.
הציון שלי: 8.5/10.
סקירה זופורסמה גם באתר Dtown.

כתיבת תגובה