fbpx

מכתב תודה ל"משפחה מודרנית"

בשמיני לאפריל שודר הפרק האחרון בהחלט של "משפחה מודרנית". הסדרה שודרה 11 עונות מאז 2009. "משפחה מודרנית" היא סדרה מבית רשת ABC ומשודרת בארץ ב-YesStingTV. המטרה המרכזית שלי בכתבה זו היא להכיר לכם מעט את הסדרה ופשוט להוקיר לה תודה.

מי את "משפחה מודרנית"

"משפחה מודרנית" עוקבת למעשה אחרי שלוש משפחות שונות, המייצגות שלוש סגנונות של משפחות. אז בואו נעשה הכירות קצרה:

משפחת פריצ'אט

ג'יי פריצ'אט (אד אוניל, אל באנדי המיתולוגי), הוא מנכל חברת ארונות מצליחה, ובנישואיו השניים הוא התחתן עם גלוריה הקולומביאנית המהממת (סופיה ורגרה), הצעירה ממנו בהרבה. גלוריה יש בן, מני (ריקו רודריגז), צעיר רגשן ורומנטיקן חסר תקנה כבר מגיל 0. בהמשך העונות, נולד להם גם בן משותף, ג'ו ולפני זה הם גם מאמצים כלבה, בולדוגית צרפתייה, סטלה.
ג'יי וגלוריה.
ואיך אפשר בלי מני דלגדו (בנה של גלוריה).

משפחת דאנפי

קלייר ופיל דאנפי, מייצגים את דור הביניים המצליח. פיל הוא סוכן נדלן, חנון רגיש ועדין. הוא חובב גאדג'טים, קסמים והמצאות משוגעות. קלייר, מתחילה את הסדרה כעקרת בית, היא אובססיבית לגבי סדר וניקיון ובעיקר חולת שליטה. לפיל וקלייר יש שלושה ילדים: היילי, הבכורה, חובבת המסיבות, הלא חכמה במיוחד, אלכס, הגאונה שמרגישה שהיא מוקפת בטיפשים, ולוק, שקלייר ופיל הפילו אותו כמה פעמים על הראש כשהוא היה תינוק.
קלייר ופיל דאנפי.
היילי, לוק ואלכס (מדהים לראות אותם מתבגרים עם הסדרה, זו תמונה מהעונה הראשונה).

קמרון ומיטצ'יל

מכיוון שזו משפחה מודרנית, אז איך אפשר בלי זוג הומוסקסואלים, ועוד כזה עם תינוקת ווייטנאמית מאומצת? קמרון הוא ללא ספק הדמות הכי צבעונית ותיאטרלית בסדרה, הוא כל הזמן מחפש דרמה, רגשנות ושואו. מיטצ'ל הוא ההפך הגמור, דיי מופנם, ביישן ורגיש, אין ספק שהם משלימים אחד את השני. בתם המאומצת היא לילי, שהתחילה כתינוקת אבל אחרי עונה או שתיים הוחלפה בילדה יותר בוגרת. לא קל לגדול בבית עם שני אבות ולילי בהחלט מפתחת אופי מרתק כשהיא מתבגרת.
מיטצ'ל וקאם.
מה הקשר בין כל המשפחות הללו? אז ספויילר לסיום הפרק הראשון, מיטצ'ל וקלייר הם אחים וילדיו של ג'יי מנישואיו הראשונים, כך שבעצם זו משפחה מודרנית אחת גדולה.

הסגנון

הסגנון של הסדרה הוא כאילו מראיינים כל הזמן את הדמויות, כמו שעושים בתוכניות הריאליטי. כך הדמויות חושפות את המחשבות והרגשות שלהן, למרות שמעולם לא היה הסבר למי בעצם מצלם אותם כל הזמן הזה. הסגנון הזה, מאפשר לנו להיחשף למה שהדמויות באמת חושבות ולפערים בין המציאות למה שנדמה להן. הראיונות הללו מניעים את העלילה ומספקים לנו את הרקע להתרחשות של הפרק.

ההומור, המשחק והכתיבה

הפרקים של הסדרה מאוד קצרים, פחות מחצי שעה, והקצב לאורך כל 11 העונות הוא בלתי פוסק. בפרק של 25 דקות של "משפחה מודרנית", לא פעם נכנסת עלילה שיכלה להיות סרט באורך שלם. ההומור של הסדרה מורכב לרוב מאוסף של טעויות, חוסר הבנה ופערים בין מה שהדמויות חושבות למה שקורה במציאות. בנוסף ההומור מתובל בהמון משחקי מילים (Baby Cheeses, רק מי שראה יבין), ובלא מעט הומור פיזי קלאסי. כאן המקום לומר כל הכבוד לכל מי שלקח חלק בכתיבת התרגום (הכתוביות) של הסדרה לעברית, ממש לא פשוט להעביר את כל משחקי המילים ולטעמי נעשתה עבודה מעולה כאן.
רמת המשחק של כל אחת מהדמויות בסדרה, וגם של עשרות שחקני המשנה והופעות האורח (כולל לא מעט סלבריטאים), היא מופלאה, אי אפשר שלא להתאהב בחבורה המשוגעת אך מאוד ראלית הזו, ולאיכות המשחק המופלאה של הקאסט יש חלק גדול בזה.
אפילו סטלה הפגינה יכולת משחק משובחת.
לטעמי הנקודה שבה הסדרה באמת מצטיינת, ולטעמי זו הנקודה שמייחדת את הסדרה, זו הכתיבה היוצאת דופן שלה. נתחיל מכתיבת הדמויות. ראיתי פרק של סטודיו למשחק עם הקאסט, והם אמרו שבמשך כל העונות, הם שיחקו על הגבול הדק של לפתח את הדמויות, מבלי שהן יאבדו את התכונות העיקריות שלהן, שגרמו לנו להתאהב בהן מלכתחילה. לטעמי, הם פגעו בול בנקודה, שגורמת לפיתוח הדמויות בסדרה להיות כל כך מעולה.
הדמויות הן כולן אנשים טובים במהותן, אבל בכולם יש לא מעט "דפקטים". יש לא מעט קטנוניות, קנאה ורמאיות שונות, כך שהדמויות מאוד אנושיות. ואותם ה"דפקטים" כביכול, הם הסיבה לתחושת ההזדהות העמוקה, שאני הרגשתי כלפי הדמויות. בנוסף כמעט לכל דמות היה באיזה שהוא שלב דמות של אויב (Nemesis). בעונה האחרונה באחד הפרקים, פיל התייחס לזה ואמר: "בתור חבורה של אנשים דיי חביבים, יש לנו כמות מפתיעה מאוד של אויבים מושבעים".
לא פחות מכתיבת הדמויות המבריקה, כתיבת העלילה והבדיחות המשובצות בה, היא פשוט גאונות קומית בדרגה הגבוהה ביותר. כמות הטקסט שנכנסת בפרק אחד של "משפחה מודרנית" היא אדירה, וכשמפרקים את זה למשפטים, זה מדהים לראות שיש בדיחה כמעט בכל משפט שנאמר שם. לפעמים זה משחק מילים, לפעמים המשפט תמים לגמרי, אבל הקונטקסט שבו הוא נאמר גורם למצב קומי (דמות שמגיעה באמצע משפט ואז המשפט מקבל קונוטציה לגבי אותה דמות למשל).
ויחד עם הקומדיה המבריקה, הכותבים גם הכניסו המון אנושיות עם דגש על משפחתיות בעלילות של הפרקים. רגעים קטנים של אהבה וחברות אמת, שגם אם הם היו קצת קיטצ'ים, עדיין הרגישו כנים.

"משפחה מודרנית" בשבילי

בתור מתבגר מאוד חיבבתי את ז'אנר קומדיות המצבים, בעיקר את אלו ששודרו בערב בערוץ הילדים המיתולוגי בכבלים. אהבתי סדרות כמו "הנסיך המדליק מבל אייר" או "אריזה משפחתית", אבל לחלוטין מעל כולם היה "נשואים פלוס" (מחדל מטורף של ערוץ הילדים, לשדר סדרה כל כך לא תקינה פוליטית). עד היום אני מצטט הרבה מצבים מהסדרה, שלטעמי יש בה משהו מתאים לכל מצב בחיים.
כשהתבגרתי, איבדתי לחלוטין את החיבה לז'אנר, ניסיתי עשרות סדרות, ששעממו אותי ופשוט לא הצליחו להצחיק כלל. כשהתחילה "משפחה מודרנית", אז החלטתי לתת לזה הזדמנות בעיקר בגלל אד אוניל. כמה פרקים בהתחלה היו טיפה איטיים, אבל מיד אחר כך נשבתי לחלוטין בקסם וההומור המשובח של הסדרה. לטעמי מדובר בעבודת הכתיבה הטובה ביותר בטלוויזיה, בטח בז'אנר הקומי. הסדרה גם זכתה בפרס האמי עבור סדרה קומית 5 שנים ברציפות (2010-2014), כך שאני ממש לא היחיד שראה את הקסם שלה.
העונה האחרונה, אותה סיימתי לראות ממש עם כתיבת כתבה זו, הייתה מאוד מרגשת, וכללה לא מעט חזרות לסצנות מהעונות הראשונות.
אז אחרי 11 עונות, אני רוצה רק לומר תודה על כך שהכרתי את הסדרה הכה מיוחדת הזו, שהצליחה להצחיק אותי באמת מידי פרק, וגרמה לי להתרגש ולצפות תמיד לפרק הבא.
"משפחה מודרנית" עבורי זה: 10/10.

כתבה זו פורסמה גם באתר Dtown.

כתיבת תגובה