fbpx

הזהב של נורמן

אפוס המלחמה החדש של ספייק לי הגיע לנטפליקס. המלחמה הארורה ההיא מהווה פצע פתוח בהיסטוריה של ארה"ב. גם אחרי כל השנים הללו, היא מרתקת יוצרי קולנוע להמשיך ולעסוק בה. הפעם ספייק לי מספק לנו את הזווית של החיילים האפרו-אמריקאיים שלחמו במלחמה.

הזהב של נורמן, Da 5 Bloods

"אחרי שהיית במלחמה, אתה מבין שהיא אף פעם לא נגמרת. בין שהיא בראש שלך ובין שהיא במציאות. אלה רק דרגות שונות."

תקציר העלילה

ארבעה וטרנים אפרו-אמריקאיים של מלחמת וייטנאם (פול, אוטיס, אדי ומלווין) חוזרים, אחרי כל השנים הללו, להשלים את המזימה שהם רקמו בימי המלחמה. הארבעה יחד עם מפקדם, נורמן (צ'דוויק בוזמן), נתקלו בתיבה מלאה במטילי זהב. נורמן שכנע את החבורה לקבור את התיבה ולחזור אחרי המלחמה בשבילה. הוא רצה שהם ישתמשו בכסף למען המאבק לשוויון זכויות עבור האפרו-אמריקאיים. במהלך אותו הקרב, נורמן נהרג, כך שהחבורה קברה יחד עם התיבה גם את מפקדם הנערץ.

כעת הם מתאגדים שוב, ויוצאים לחפש את הזהב האבוד וגם את גופת מפקדם, שאינו זכה לקבורה. על מנת להוציא את הזהב מווייטנאם, אוטיס פונה לטיאן, מקומית שהייתה המאהבת שלו בימי המלחמה. טיאן מחברת בין הארבעה לדה-רוץ' (ז'אן רנו), איש עסקים צרפתי, שמציע את שירותיו בהפקדת הכסף עבור ארבעת החברים (משהו עם חברות קש ובנקים בין-לאומים). לאחר המפגש של החבורה בערב הראשון, פול שחוזר למלון, מגלה שם את דיוויד בנו. דיוויד הגיע על מנת ללוות את אביו, ולדאוג לו. פול סובל מטראומה, שלעולם לא טופלה, ובעיות נוספות. כך שבנוסף לסיפור ההתאחדות של הארבעה, שחוזרים למקום שחיבר ביניהם, זהו גם סיפור מסע של אב ובנו.

הזהב של נורמן, Da 5 Bloods

הסרט מתחיל במספר קטעים דוקומנטריים מהזוועות של המלחמה והמחאה של הקהילה האפרו-אמריקאית נגדה. בין היתר, מראים את מוחמד עלי, שהתנגד לגיוס. לאורך הסרט, מידי פעם, ספייק לי לוקח הפסקה קטנה מהעלילה ומלמד אותנו קצת היסטוריה. לעתים זו תמונה של דמות היסטורית, אזכור כלשהו או קטע וידיאו. אז קל לבוא ולהגיד שזה עוצר את הזרימה של הסרט, או חמור מכך, מנתץ את האשליה, אבל אני חושב שספייק לי עשה זאת בעדינות ואני רואה את החשיבות הרבה למעשה זה.

הסרט כולל גם התייחסות פוליטית עכשווית, שמו של טראמפ מופיע מספר פעמים בסרט. פול הצביע עבורו ומעורר דיון בקרב הרביעיה בנושא התמיכה של הקהילה האפרו-אמריקאית בטראמפ. הכובע האדום עם הסיסמא “Make America Great Again”, מככב לא מעט בסרט.

לספייק לי יש שליחות, הוא לא עושה את הסרטים שלו בריק. אם יש לו אפשרות קצת להשפיע, לחנך להיסטוריה, או להביע עמדה פוליטית, הוא יעשה זאת, בעיניי זה מוצדק ואני מעריך זאת.

הזהב של נורמן, Da 5 Bloods
אוטיס ודיוויד, בנו של פול.

"הזהב של נורמן" הוא סרט ארוך, 155 דקות. למשך כל אורכו הסרט ריתק אותי, פה ושם יש כמה קטעים איטיים או דמויות מעט מיותרות (לא ממש ראיתי הצדקה לדמותה של הדי, הצרפתייה העשירה שמתנדבת בפירוק שדות מוקשים), אבל בסך הכול מדובר ביצירה שלמה ומושקעת, ששומרת על רמת עניין גבוהה לכל אורכה.
הסרט מעלה מספר נושאים, שברצוני להתייחס עליהם. קשר אחוות הלוחמים, גם לאחר כל השנים האלה, הארבעה זוכרים את כל לחיצות הידיים המורכבות ביניהם, והם שומרים על רוח הנעורים והשובבות. החוויות הקשות המשותפות שהם עברו יחד גורמות להן להישאר אחים לנצח.

עוד יותר מכך, הקשר ביניהם לדמותו של מפקדם, נורמן, נשאר חזק וחלק מהם גם לאחר כל העשורים שחלפו מאז מותו. כל הארבעה רואים בנורמן את המנהיג שלהם, הדמות האידיאלית, החייל האולטימטיבי. מבחינתם, נורמן פיצח את כל סודות החיים, והם חשים כלפיו הערצה מוחלטת. פול, שמגולם בצורה יוצאת דופן, מרגשת ועוצמתית, בידי דלרוי לינדו, מספר שהוא משוחח עם נורמן בכל לילה עד היום.

הזהב של נורמן, Da 5 Bloods, צ'דוויק בוזמן, Chadwick Boseman
סטורמינג נורמן, המפקד הנצחי של החבורה, גם לאחר מותו.

המסע הזה חזרה למדינה, שהשאירה צלקת בהם לעד, הוא מסע אל העבר. ווייטנאם המודרנית, התקדמה כביכול. אבל בלא מעט מפגשים, הזיכרון עדיין שם. זוג מבוגרים ווייטנאמיים מזמין לחבורה משקאות. חיילים בשני הצדדים מבינים, שכולם היו לא יותר מכלי משחק בידיהם של הפוליטיקאים, והם מכבדים את ההקרבה ששני הצדדים נאלצו להקריב. מצד שני, צעירים אחרים מתקשים לשכוח ולסלוח לאמריקאיים, שמבחינתם הרגו את הוריהם.
במהלך המסע לתיבת הזהב, החברים נזכרים באירועים שהיו והובילו אותם לתיבה ולמותו של נורמן. בהחלטה אומנותית מעניינת מאוד, בקטעי הקרב מהעבר, כמעט ולא רואים את הארבעה ורוב הפוקוס הוא על נורמן. כשכן רואים אותם, הם נראים זקנים כמו היום. הרשו לי להציע את הפרשנות שלי למשמעות של כך, אני חושב שזה מסמל את כך שהם התבגרו במהירות בעת המלחמה, ולמעשה מאז הם באותו הגיל.

הזהב של נורמן, Da 5 Bloods

כשהזהב מתגלה, הוא מצליח להוציא את הצד האנושי הרע, גם מהחבורה המלוכדת הזו. כאן ספייק לי מראה לנו, שלא משנה מי אנחנו או מה עברנו יחד, היצר הרע שלנו יכול להשתלט עלינו, במיוחד כשמדובר על כסף.

הזהב של נורמן, Da 5 Bloods

סגנון העריכה בסרט, מאוד מעניין ומושך את עינו של הצופה אליו. סיפרתי לכם כבר על השילוב של תמונות או מספר קטעים דוקומנטריים. בנוסף יש שינוי של יחס התמונה במהלך הסרט, בכל פעם שמראים לנו זיכרון, יחס התמונה הופך להיות 4:3, בחלקים אחרים יש יחס קולנועי רחב ואילו בחלקים אחרים, יחס של 16:9. ספייק לא מנסה להסתיר את העובדה שמדובר כאן בסרט על ידי עריכה ריאליסטית, וכל יחס תמונה כזה משדר משהו אחר. ה-4:3 משדר שחזור של משהו ישן, היחס הקולנועי הרחב משדר את סיפור המסגרת של הסרט ואילו יחס ה-16:9, שתופס את כל המסך, מכניס אותנו לתוך הדמויות ומגדיל את תחושת ההזדהות איתן.

רמת המשחק בסרט היא נהדרת, כשדלרוי לינדו, שמגלם את פול, מעל כולם. הסצנה בה הוא מסתכל ישר לתוך המצלמה ונושא נאום של "אני מאשים" ו"לא תנצחו אותי", עוצמתית וחודרת לתוך הנפש. זהו כנראה נאום של ספייק לי, נגד הממשל והיחס הלא שוויוני לקהילה האפרו-אמריקאית. הסצנה הזו מופיעה בחלק האחרון של הסרט. כל חלק הסיום של הסרט, מלא ברגש, כל הקונפליקטים מגיעים לנקודות שיא, אחריהן יש קתרזיס מספק. אם כי חלק מסצנות הקתרזיס גלשו מעט אל עבר מחוזות הקיטץ'.

הזהב של נורמן, Da 5 Bloods, דלרוי לינדו, Delroy Lindo
דלרוי לינדו, שמגלם את פול, בתצוגת משחק כנה, עוצמתית ומרגשת.

בפן הטכני, הוויזואליות ב-Dolby Vision, בעלת צבעונית מופלאה ורמת חדות גבוהה. צילומים נהדרים של הג'ונגלים, העיר וגם במהלך קטעי האקשן או הדיאלוגים, עובדת הצילום מוקפדת ומדויקת. פס הקול נהדר וכולל מוזיקה, שמעצימה את החוויה בסצנות המרגשות, בנוסף לכמה שירים מהתקופה, למשל של מארווין גיי.

הזהב של נורמן, Da 5 Bloods, ספייק לי, Spike Lee
ספייק לי יחד עם הקאסט.

לסיכום, "הזהב של נורמן" הוא סרט הצדעה לחיילים האפרו-אמריקאים, שנשלחו להילחם במלחמת ווייטנאם בידי מדינה, שלא העריכה אותם ולא התייחסה אליהם כאזרחים שווים. הסרט מבוים ומצולם ביד אומן, הוא מרתק ומרגש. עד לסיומו, הרגשתי שעברתי מסע עם כל אחת מהדמויות, הרגשתי את הכאב והתסכול שלהם, ומצד שני, את החלומות וההנאות שלהם. זהו סרט חשוב, שגם מספר סיפור וגם מתייחס למציאות. הסרט עוסק במלחמה, וכולל כמה סצנות אקשן, אבל הרבה יותר מכך, זהו סיפור על חברות, על הערצת מפקד ועל ההתמודדות עם השדים שהמלחמה מותירה באנשים שהיו שם.
הציון שלי: 9/10

סקירה זו פורסמה גם באתר Dtown.

כתיבת תגובה