AVReviews

אם תשאלו אותי, מהי המצאת המאה (ה-18) בעולם הסאונד? אענה בביטחון מלא – הפונוגרף. המצאת הפונוגרף שייכת לתומאס אדיסון, שהיה חתום על כ 1,100 פטנטים. הפונוגרף הומצא ב-1887 ואפשר לתומאס אדיסון לשמר את קולו על ידי דיבור לתוך שפורפרת גדולה, כאשר בקצה השפורפרת מחט צרבה את גלי הקול על גבי צילינדר ווקס מסתובב . לאחר הצריבה החליפו את מחט הצורבת למחט קוראת שבסיבוב הצילינדר הייתה עוברת על התעלות הצרובות ומפיקה צליל. 

מרגע הזה מי שרצה ליהנות מהמוזיקה בסלון הבית, כבר לא היה צורך להזמין להקת נגנים וזמרים.

נושא של הקלטה איכותית ושיחזור איכותי של ההקלטה מעסיק את כל העוסקים בתחום הסאונד כבר שנים רבות. לדוגמה, בסוף המאה ה 18 ההקלטה הייתה נחשבת לאיכותית כאשר כלב היה יכול לזהות את קריאת בעליו מההקלטה. מהסיבה הזו חברת His Master’s Voice – HMV – אחת מחברות ההקלטות הגדולות של אותה התקופה עיצבה את הלוגו, ע״י צילום של כלב היושב ומאזין לגרמופון.

High Fidelity

המושג high fidelity, בקיצור Hi-Fi, הומצא באנגליה בשנת 1926 ע״י מהנדס אלקטרוניקה בשם הרולד הארלי, בעת עבודתו על שיפור גרמופון. תרגום מילולי של המושג “high fidelity” הינו “אמינות גבוהה״.

אז למה צריך Hi-Fi

בשנות ה-60 וה-70, מערכות סטריאו נהיו די נפוצות והגיעו לבתים רבים ברחבי העולם, וליצרני Hi-Fi שונים נולד הצורך להבדיל בין מערכות טובות ובינוניות לבין מערכות Hi-Fi, וכך ב-1974 בגרמניה ב-Deutsches Institut für Normung ובקיצור DIN, הומצא תקן הקובע דרישות סטנדרט למערכות אודיו על מנת, שהיא תוכל להיקרא מערכת Hi-Fi. שם התקן הוא DIN 45500.

אחת מהפרמטרים של התקן היה Total harmonic distortion – THD, אליו נתייחס בכתבת המשך.

היום לדעתי המושג Hi-Fi, הפך להיות פחות רלוונטי, וזה מכיוון שבמרוצת השנים ובהמשך לפיתוחים טכנולוגיים שהגיעו לתחום האודיו, עמידה בתקן שנקבע בשנות ה-70 של המאה הקודמת לא מהווה בעיה ליצרני הציוד.