fbpx

השירים ששרדו את שנות ה-90: חלק ראשון, טרגדיית הגראנג'

שנות ה-90 במוזיקה העולמית יזכרו כעשור שהביא לפריחה עצומה של ערוצי המוזיקה, בראשם כמובן ערוץ MTV. מבחינה מוזיקלית, כנראה שהתופעה שהכי מזוהה עם העשור היא להקות בנים ובנות, וההשתלטות של הפופ התעשייתי הדיי ירוד. יחד עם זאת, הייתה גם המון מוזיקה נפלאה ומגוונת בעשור הזה, בו אני התבגרתי וגיבשתי את הטעם המוזיקלי שלי.
בסדרת כתבות זו, אספר לכם על 50 שירים משנות ה-90, שמבחנתי שרדו את מבחן הזמן ועדיין עושים לי טוב באוזן ובלב. כמובן שאפרסם את רשימת ההשמעה המלאה בסיום הפרויקט.

חלק ראשון: טרגדיית הגראנג'

אחד הז'אנרים המוזיקליים הכי מזוהים עם שנות ה-90 הוא הגראנג'. על פי ויקיפדיה, סגנון הגראנג' הושפע מפאנק, הבי מטאל ואינדי. מובילי הסגנון היו צעירים שגדלו בסיאטל, ארה"ב והתהלכו כל היום בחלוצות פלנל משובצות (לא באמת, אבל זו הסטיגמה). דור כועס, שהרגיש זרוק ואבוד, דור, שכנראה גם צרך יותר מידי סמים. בחלק הראשון של הפרויקט אני בוחר בשירי הגראנג' הגדולים של שנות ה-90.

אופנת הגראנג'

כואב וטרגי לראות את כמות הכוכבים מאותה תקופה שהתאבדו, או מתו ממנת יתר, תוך כידי שהז'אנר הזה הפך להיות לאחד האהובים בעולם כולו. הלהקה שכנראה הכי מזוהה עם הסגנון, הייתה נירוונה – Nirvana של קורט קובין. אז כמובן שיכולתי לבחור בהמנון שלהם, Smells Like Teen Spirit, אבל אם צריך לבחור שיר אחד של נירוונה, לא יכולתי שלא לבחור בגרסת הכיסוי המצמררת שלהם ל-Where Did You Sleep Last Night, מתוך הופעת ה-unplugged שלהם ב-94 (הרבה אומרים שקורט קובין בעצם סיפר לכולם על כוונתו להתאבד במופע הזה בעזרת התפאורה, שמרגישה כמו לוויה).

לא חסר סיפורים עצובים בלהקות מהז'אנר הזה, כך גם סיפורו של סולן Alice In Chains, ליין סטיילי, שסבל במשך שנים מהתמכרות לסמים, עד שבסופו של דבר נמצא מת בדירתו. גם ל-Alice in Chains היו לא מעט להיטים, בין היתר Nutshell ו-Would. השיר שאני בחרתי של הלהקה הוא Down In A Hole (מתוך האלבום Dirt – 92), שיר שמדבר על המאבק הקשה וחסר התקווה בסמים.

עם כל הכבוד ל-Nirvana או Alice in Chains, האלבום האהוב עלי מז'אנר הגראנג' הוא אלבום של להקה, שהורכבה עבור אלבום יחיד זה, Temple Of the Dog. כך גם נקרא האלבום שלהם מ-91. האלבום הזה הוא אלבום מחווה לזכרו של הזמר אנדרו ווד, שאיך לא, מת ממנת יתר של הרואין.
הלהקה הורכבה מכריס קורנל (אחד הזמרים האהובים עלי בכל הזמנים, שבעצמו התאבד בתלייה בשנת 2017) והנגנים של להקתו של אנדרו ווד. פרט טריוויה מעניין, באלבום הזה יש את ההקלטות הווקל הראשונות של אדי וודר, ששר לצידו של קורנל בלהיט הגדול Hunger Strike. בהמשך אותה שנה הנגנים מלהקתו של ווד התאחדו עם אדי וודר והקימו יחדיו את פרל ג'אם.
השיר שאני בחרתי מהאלבום הוא Call Me A Dog, משהו במקצב, בדרך שכריס מבצע אותו וגם במילים, תמיד מאוד דיבר אלי. למעשה זהו אחד השירים האהובים עלי ever.

מלבד ההשתתפות ב-Temple Of The Dog, כריס קורנל היה גם הסולן של סאונדגארדן והפך להיות אחד הקולות המוכרים בז'אנר, ל-Soundgarden היו לא מעט להיטים, בראשם כמובן Black Hole Sun מתוך האלבום Superunknown שיצא ב-94. הפעם כן הלכתי עם הבחירה המובנת מאליו, כי אני באמת מאוד אוהב את השיר הזה.
כריס הוא אחד הזמרים האהובים עלי ולשמחתי יצא להיות בשתי הופעות שלו בארץ.

הלהקה היחידה של הז'אנר, שבאמת שרדה את מבחן הזמן והפכה לאחת מלהקות הרוק הגדולות בעולם, היא פרל ג'אם – Pearl Jam של אדי וודר. אלבום הבכורה של פרל ג'אם, Ten, שיצא כבר ב-1991 היה מפוצץ להיטים, כגון Alive ו-Jeremy, שמספר על נער צעיר שהתאבד.
השיר שבחרתי לרשימה הוא השיר האהוב עלי של פרל ג'אם מאותו האלבום, Black, שיר על אהבה נכזבת, שכל מה שנשאר ממנה מקועקע בשחור.

רשימת השירים שנבחרו בחלק זה ב-Spotify:

עד כאן החלק הראשון של הפרויקט, נתראה בחלק הבא.

כתיבת תגובה