fbpx

האלבומים ששינו את ההיסטוריה של המוזיקה: Original Dixieland Jazz Band – Tiger Rag

האלבום יצא ב-1917, Aeolian Vocalion.

עטיפה של של ההוצאה הראשונה של האלבום

בשנת 1916 ניגש אמרגן מאוד מפורסם בזמנו לשני נגני ג'אז מניו אורלינס, אלקידה נונס וג'וני סטיין. בכוונתו היה להביא את מוסיקת הג'אז של ניו אורלינס, שהחלה לצבור פופולריות, אל שיקגו. נונס וסטיין הסכימו והחליטו לצרף שלושה נגנים נוספים: אדווין אדוורדס, הנרי ראגאס וניק לה רוקה. במרץ 1916 הלהקה החלה להופיע ב"שילר'ס קפה" בשיקגו תחת השם Stein’s Dixie Jass Band. מקור המילה "Jazz" הינו במילה “jasm”- "אנרגיה" בסלנג של סוף מאה 19. ייתכן שהמילה הזאת נתנה לחברי להקה רעיון לכתוב את המילה ג'אז בשם הלהקה עם שתי S ולא עם שתי Z עד סוף שנת 1917 [בשירותי ההזרמה הם מופיעים עם "z", לכן בהמשך הכתבה נכתוב את שמם עם "z"].
מהר מאוד הלהקה צברה פופולריות והצעות מפתות התחילו לזרום מכל כיוון. מבין חברי הלהקה, רק ג'וני סטיין היה חתום על חוזה עם הבעלים של ה"שילר'ס קפה" ולא יכל לנגן בשום מקום אחר. שאר חברי הלהקה עזבו את המסעדה והזמינו את המתופף, טוני סבארבארו מניו אורלינס להצטרף אליהם וביוני של 1916 הקימו את הלהקה Original Dixie Jazz Band.

טוני סבארבארו על התופים, אדווין "דאדי" אדוורדס על הטרומבון, דומיניק ג'יימס "ניק" לה רוקה על החצוצרה, לארי שילדס על הקלרנט והנרי ראגאס על הפסנתר.

כבר בראשית דרכה של הלהקה, התגלו סכסוכים אישיים בין נונס ללה רוקה. בלהקה החליטו להחליף את נונס בנגן קלרנט של להקה אחרת וכך צירפו את החתיכה האחרונה לפאזל- לארי שילדס. הלהקה משכה את תשומת לבו של האמרגן החשוב מקס הארט, שהציע ללהקה חוזה ומעבר לניו יורק. כבר בתחילת 1917 הלהקה התחילה לנגן מוזיקה לריקודים ב"ראייסנוובר'ס קפה" בקולומבוס סירקל במנהטן.

הג'אז מניו אורלינס הוא זרם מוזיקלי ייחודי מאוד. מקורותיו מצויים בזרמים רבים של מוזיקה שחורה מאפריקה וטהיטי, שהשתלבו להם עם מוזיקה לאטינו-אמריקאית ואירופאית. המוזיקה נוגנה על גבי כלים אירופאים, אבל המנגינות היו מאוד לא שגרתיות ביחס למוזיקה קלאסית, פולק, או גוספל. הקצב והנוסחאות המוזיקליות נולדו ב"מעגלי הצעקות" וקאנטרי בלוז של העבדים השחורים. מעגלי הצעקות היו צורת פולחן של העבדים בדרום ארה"ב ובאיים הקריביים ומקורם בגאנה ואפריקה המערבית. במהלך הטקס המשתתפים היו רוקעים עם רגליהם ומוחים כפיים על פי קצב מסוים. למרות השם של התופעה, לצעקות לא היה חלק חשוב בטקס. לעומת זאת המקצבים עשו את דרכם לג'אז ובלוז. נגני הג'אז הראשונים היו אפרו-אמריקאים והמוזיקה הייתה מיועדת לקהילה השחורה. אולם מהר מאוד גם הקהל הלבן בלואיזיאנה למד לאהוב את הז'אנר החדש. רוב הנגנים האפרו-אמריקאים לא ידעו לקרוא את התווים ולמדו את המנגינה בעל-פה. המנגינה הייתה תלויה גם באלתורים מוזיקליים רבים, שמהר מאוד הפכו למזוהים עם מוזיקת הג'אז בכלל. לעיתים קרובות, גם כאשר המוזיקאים כן ידעו לקרוא את התווים, הקהל דרש מהם לאלתר. בקרב האוכלוסייה הלבנה בדרום ארה"ב היה נהוג לחשוב שג'אז אמתי, יכול להיות מנוגן רק על ידי מוזיקאים אפרו-אמריקאים ורק נגנים אלה מסוגלים לאלתר בזמן האמת ולא היו צריכים להתאמן על הנגינה לפני ההופעות. יחד עם זאת, קמו להן להקות ג'אז לבנות, שהפכו למאוד פופולריות. בהתחלה בלואיזיאנה ובדרום ואחר כך בכל ארה"ב. בראשם עמדה הלהקה (Original Dixieland Jass Band (ODJB.

פוסטר להופעה

כל חברי הלהקה התחנכו אצל Papa Jack Laine, המלחין והמנצח הלבן הראשון, ששילב מוזיקה שחורה עם מוזיקה לטינית ואירופאית עוד בסוף המאה ה-19. רוב נגני הג'אז הלבנים מהדרום ניגנו עבורו ושאפו ממנו השפעות מוזיקליות רבות. במקביל להשפעות הללו, הושפעה הלהקה גם מהמוזיקה הסיציליאנית. לה רוקה וסבארבארו היו מהגרים מסיציליה. באותה התקופה הייתה נמצאת העיר הסיציליאנית פאלרמו בקשרים מסחרים הדוקים עם ניו אורלינס. יחד עם הסחורה, זרמו בשני הכיוונים גם ההשפעות המוזיקליות. חברי ה- ODJB שמו להם למטרה מושכלת להדגיש את ההשפעות התרבותיות השונות באמצעות המוזיקה שלהם.
באותה התקופה הייתה העיר ניו יורק, שם התבססה הלהקה, בירת ההקלטות העולמית. ODJB קיבלו הצעה להוציא את תקליטם הראשון מחברת קולומביה המפורסמת. וכך במאי 1917 קיבל הקהל האמריקאי הזדמנות להקשיב ליצירת הג'אז המוקלטת הראשונה: "Livery Stable Blues". התקליט גרם למהפכה ומניו יורק עד קליפורניה, החלו לצוץ להקות רבות, שניסו לחקות את הסגנון של ODJB. האלבום Tiger Rag יצא לאור אף הוא בשנת 1917. הוא הפך לאחד האלבומים הפופולריים ביותר והמשפיעים ביותר בתולדות הג'אז. לשם המחשה, רק עד שנת 1942, נעשו 136 קאברים לאלבום זה על ידי להקות ג'אז שונות. האלבום השפיע על מוזיקאים כמו לואיס ארמסטרונג, דוק אלינגטון, גלן מילר, בני גודמן, ג'ון קולטראיין ורבים אחרים.

עמודים מספר 4 ו-5 של תוכנית ההופעה של הלקה בלונדון, 1919

הפופולריות של הלהקה הלכה והתגברה עם השנים. הם אף הוזמנו למסע הופעות באנגליה וניגנו בארמון בקינגהאם בפני המלך ג'ורג' החמישי, אנשי אצולה בריטים ושגרירים זרים. הם זכו להצלחה רבה. הלהקה התפרקה בסוף שנות העשרים בעקבות המשבר הכלכלי. אז נאלצו כל הנגנים לחפש פרנסה היכן שיכלו למצוא. מאז קיימה הלהקה כמה מפגשי איחוד והוציאה אלבום נוסף בזמן מלחמת העולם השנייה, אבל מעולם לא חזרה לנגן באופן קבוע ואף פעם לא בהרכב מלא.

שמיעה מהנה!

האלבום ב-Spotify, במהדורה שיצאה בשנת 2000:

כתיבת תגובה