fbpx

ראיון עם ערן פוגל – אודיו פריק – חלק שני

כתבה זו היא החלק השני של הריאיון שלנו עם ערן פוגל ("אודיו פריק"), במסגרת פרויקט "האנשים מאחורי הצלילים". בחלק הראשון ערן פוגל סיפר לנו כיצד הוא הפך להיות יבואן ואת הסיפור מאחורי יבוא שני המותגים המרכזיים שלו, לקסמן ומג'יקו.
בחלק השני שוחחנו עם ערן על הסאונד, שמאפיין את טעמו ועל הפילוסופיה שלו בהתאמת המערכת ללקוח.

תאר לנו את הסאונד שאתה מכוון אליו במערכות שלך.
אני חושב שלהרבה אנשים בתחום שלנו יש את כיוון הסאונד שלהם. כמו כל היבואנים הקטנים, התחלנו בשנות ה-2000 ואנחנו מכירים אחד את השני, היינו קונים ציוד ומחליפים זה עם זה. לכל אחד יש את האוזן וכיוון הסאונד שלו ואתה שומע את טביעת הצליל הזו לאורך הדרך. לאייל פור ז"ל למשל, שהיה אחד החלוצים בתחום הייתה טביעה מאוד ספציפית, והיית שומע אותה בסט אפים שהוא היה מרכיב. גם אנשים שבאים אלי אומרים לי שהם אוהבים את הצליל אצלי, ומתחברים לכיוון של הצליל שאני אוהב.

אני לא מאמין שהצליל המודרני הוא בהכרח הצליל הנכון. מי ששמע את המערכות הטובות שעשו בשנות ה-40, יש בהן משהו מאוד מיוחד בצליל. הקונספט שלי כשפתחתי את העסק היה להשתמש בציוד מודרני עם זיקה לעבר. זה לגמרי אחת הסיבות שחברת לקסמן קסמה לי. אתה תשמע מגברים שלהם מלפני 40 שנה והיום ותבחין בקו המקשר. לא משנה כמה מהנדסים עברו שם, הקונספט והקו שלהם נשמר. זה משהו שאני אישית מאוד מעריך ואוהב.

אז מה באמת מאפיין את הצליל הזה שאתה מאמין בו?
אז הייתי אומר נטייה לחמימות מסוימת עם יותר עומק "טימבר" ואיזון טונלי נכון- גם אם זה על חשבון רזולוציה או שיא הפירוט. מערכות שישמיעו מוסיקה מגוונת בצורה מהנה, ולא אלו שאפשר לשמוע בהם רק קטעי מוסיקה שמדגימים במינכן, ונופלות בפולק/רוק/פופ. אם מצליחים להגיע לפירוט ולשמור על העומק, הטון והטקסטורה, אז זה משהו עילאי. אבל מהניסיון שלי הרבה מערכות מודרניות, שואפות לפירוט ורזולוציה על חשבון הדברים הללו, וזה מעייף את האוזן לאורך זמן.

זו גם אחת הסיבות שהרבה אנשים חוזרים לפטיפונים, בשביל להחזיר את הסאונד היותר חמים ו"מוזיקלי". לסיכום, הקו שאני מחפש הוא טבעיות והנאה ללא גלישה לאובר טכניות ואנליטיות.

האם אתה משווק גם דרך חנויות?
אני מתמקד במכירה ישירה ללקוח. בשנים האחרונות התחלתי לפתח יותר שיווק גם לחנויות, כי יש ביקוש ואני לא מסוגל לתת את המענה בעצמי. כשאתה מייבא חברות אזוטריות אז הביקוש לא גדול, אבל כשמדובר במותגים כמו LUXMAN ו JL Audio, הביקוש מחייב חשיפה רחבה יותר ומבחינתי גם עמידה ביעדים מול החברה.

איך אתה בוחר את החנויות שאתה עובד איתן?
אני מאוד סלקטיבי, היו לי בעבר כמה ניסיונות לא מוצלחים. חנות יכולה לעשות עבודה מדהימה עבורך ומצד שני היא יכולה לשרוף מותג ואז קשה להתאושש מזה. כשמותגים הם חזקים, אז זה קל יותר, כולל לבעל החנות, ועבורי זה מקטין את הסיכון. עדיין אני זהיר, ובורר באופן ממוקד את המוצרים המתאימים לחנויות שאני עובד איתן .

מה יש לך להציע ללקוחות שלא מחפשים היי-אנד?
אני מנסה לברור ולהמליץ על מוצרים ספציפיים שהם מוצלחים לטעמי, דוגמת הסטרימר של בלוסאונד. מוצר נהדר לטעמי, שסוגר פינות באופן מפתיע. אני עובד גם עם רמקולים של Kef ו Focal. את כל אלה אני מזמין מהיבואנים בארץ.
בתור יבואן בגודל קטן בינוני, אין טעם להביא מוצרים בטווח מחירים כזה, כיוון שאז יעד המכירה הוא כמותית מאוד גדול, ואני פשוט לא בנוי לזה.
כשאני מסתכל על היבואנים הקטנים והבינוניים האחרים בארץ, כמעט אף אחד מהם לא משווק מוצרים שהם לא יבוא שלהם, אין שיתופי פעולה בכלל. אני חושב שזה חיסרון. בהחלט יש מקום לשיתופי פעולה, בהם שני הצדדים יכולים להרוויח. אני חושב שאני יותר וורסטילי בקטע הזה, ולכן תוכלו למצוא אצלי גם מוצרים כמו אלה שהזכרתי.
בנוסף יש לי מוצרי יד שנייה שמרחיבים את ההיצע בטווח המחירים הנמוך יותר ומשלימים לי לבניית מערכות מאוד אטרקטיביות.

מה הן לדעתך התמורות הגדולות בשוק האודיו בשנים האחרונות?
אני מזהה מספר מגמות. אחד השינויים זה שיש היצע מרשים של מוצרים בדרגת כניסה וביניים, שנותנים תוצאות באמת טובות, יחסית לשנות ה-2000 למשל. יש הרבה חזרה לשוק של הסטריאו ואני חושב שלעלייה בביקוש לפטיפונים ותקליטים יש חלק משמעותי בזה. אנשים רוצים לשמוע תקליטים, אז הם צריכים מערכת סטריאו וזה מאוד משמח אותי. מצד שני גם הנגישות למוזיקה ואיתה כל תחום הדיגיטל התפוצץ ממש.
אנשים היום רגילים לשמוע באוזניות באייפון, אם הם פתאום שומעים מערכת אפילו ב-5000 שקל, נפתח להם הראש ואז אין דרך חזרה. אני מודה שלא מגיעים אלי הרבה צעירים, אבל כשהם כן מגיעים, אני מת על זה. באמת משתדל לעזור במה שאני יכול, אם זה יד שנייה או כל דבר, רק שיכנסו לעולם הסטריאו, אני עושה את זה כשליחות ובאהבה רבה, זה הדם החדש שירצה להתפתח בעתיד. לדאבוני, בארץ זה עדיין לא ממש מפותח בקרב הקהל הצעיר.

מהי הפילוסופיה שלך בבחירת מערכת?
בנושא של חלוקת תקציב, קצת קשה לי, שמעתי הרבה מערכות שלא תואמות לשום נוסחא ונשמעות נהדר. אבל אם בכל זאת צריך להכליל, אז נתחיל ממה לא לעשות… הטעות הראשונה שרבים עושים זה לתת דגש על רמקולים ולא על האלקטרוניקה. הרבה פעמים זה מגיע מאנשים שמתחילים מקולנוע ביתי וחושבים שרסיבר הדגל (שעולה נאמר 10K) שלהם מספיק חזק להתמודד עם רמקולים יקרים (נניח 50K).
הדרך הנכונה לטעמי לגשת לבחירת מערכת מתחילה מהתבוננות בחדר והתאמה של הרמקול לחדר ההאזנה. מה הן המגבלות של החדר? האם הרמקול חייב להיות צמוד לקיר? במידה וכן, כנראה שרמקולים עם 4 פורטים אחוריים פחות יתאימו. לאחר שמבינים את תכונות הרמקול המתאים, צריך לבחור את הגוון או סוג הסאונד שמתאים לטעם האישי שלך. דבר נוסף שחשוב להבין ברמקול, אלו נתונים טכניים שיגדירו איזה מגבר הוא צריך. אם הרמקול קשה להנעה ולא נציל- הוא יצריך מגבר חזק ויקר אז עדיף להיזהר מזה (במידה ואין תקציב).
לסיכום, הגישה שלי היא להתאים רמקולים לחדר ולטעם האישי ואז את המערכת לרמקולים.

עוד טיפ שלי הוא לא ללכת לשמוע מערכות שעולות הרבה מעל לתקציב הקיים, זה רק מתכון להתבאס.
מבחינת חלוקת התקציב, פעם הבריטים היו אומרים לתת למקור את מירב התקציב בחלוקה, כיום אני לא בטוח שזה נכון. איכות המקורות השתפרה פלאים וגם מקורות לא הכי יקרים, יכולים לתת תוצאות מעולות במערכות מאוזנות- כך שאפשר להגיע לתוצאה טובה עם מקור פחות יקר יחסית. מקור מאוד יקר ומערכת לא מספיק שקופה- זה בזבוז. דעתי היא שהמגבר הוא הלב של המערכת ולרב במערכות אנטרי לבל ובינוניות הוא צריך להיות הרכיב החשוב והיקר ביותר.

האם זה בגלל שמגבר טוב יביא את הרמקולים למלוא היכולת שלהם?
גם, אבל יש פה עוד דבר. הרבה רמקולים מודרניים הם לא כל כך קלים להנעה. בייחוד קטנים, אם רמקול קטן מצליח להוציא בס חזק עם אימפקט, הוא כנראה לא יהיה נציל, אין דרך אחרת לעשות את זה. במקרה כזה הוא דורש מגבר חזק.

כמה השפעה לדעתך יש לכבלי הרמקול? ואיפה עובר הגבול?
בהחלט יש השפעה, זהו אולי הכבל הכי חשוב במערכת, וזה משהו שאפשר לשמוע בקלות. כבל רמקול טוב, יכול לאזן את הצליל במערכת מבחינה טונלית – כיוון שעוביו ואיכותו מאוד משפיעים חשמלית על השידוך בין מגבר לרמקול. מבחינת התקציב, נהוג לומר שהכבלים צריכים לעלות 10% ממחיר המערכת ואני נוטה להסכים עם כך. גם החשמל הוא חשוב. במערכות בסיסיות ולא חושפניות אין כל כך טעם להשתולל עם הכבלים.
אני ממש לא מזלזל בחשיבות הכבלים, אבל יש אנשים שלוקחים את זה לקצה ושמים כבלים שעולים כמו רכיב, עם זה אני פחות מסכים. אני גם לא מסכים עם לנסות "לתקן" בעיות בשידוך חלקים עם כבלים.
אני מאמין שכבלים יקרים ואיכותיים ירימו מערכת מאוזנת ושקופה לרמה אחרת, אבל כל עוד זה לא המצב, עדיף להשקיע באלקטרוניקה/ רמקולים עוד קצת ולעבוד עם כבלים טובים אבל זולים יותר.
דבר אחרון שאני יכול להוסיף על כבלים סופר יקרים, זה שיש להם אפקט wow מיידי . ואז אחרי כמה שעות האזנה זה מתחיל לעייף את האוזן או לייבש את הצליל, זה בד"כ מפורט נקי ושקט, אבל בו בזמן לעיתים נהיה חד מידי /חריף מידי/ שטוח במיד באס. אז אתה מנסה רגע לחזור לכבל היותר פשוט שלך, ופתאום המוזיקליות חוזרת וההאזנה שוב מהנה- חובה לבדוק את הנושא על מגוןן גדול של הקלטות!

אלו שירותים נוספים יש באודיו פריק?
אין לי מעבדה, אבל אני עובד עם דני דקל. הקטע המשעשע הוא, שהוא היה טכנאי של לקסמן מסוף שנות ה-70… ולשמחתי הרבה, נדיר שאני צריך את שירותו עם לקסמן.
כשמגיע אלי בן אדם ומבקש שארכיב לו מערכת, אני מבקש ממנו תמונות ושרטוטים של החלל ונותן לו ליווי מקצועי לכל אורך הדרך. יש לי הרבה מאוד ניסיון בתחום הזה וגם קצת באקוסטיקה. אז אני שמח לייעץ ללקוחות שלי ולהדריך אותם בדרך לסאונד אופטימלי עבור החלל האישי שלהם.
אם אני מגיע ללקוח הביתה, זה לא משהו שאני מוכר כ"שירות", אבל אם אני כבר נמצא, אז אני שמח לייעץ ולעזור בכל דרך על מנת למקסם את הסאונד של המערכת.

לסיום, מאיפה הגיע השם "אודיו פריק"?
אז לפני שפתחתי את העסק ועסקתי בזה רק בצורה חובבנית, למדתי Web Master. זה היה לפני פיצוץ בועת ה-Dot Com. היה לי פרויקט גמר בלימודים, לעשות אתר. אז כמובן שבניתי אתר שהיה חנות אודיו. במהלך שיטוטים באינטרנט, מצאתי עסק באנגליה שנקראו “The Audio Freaks”. השם הגניב אותי. כשפתחתי את העסק הרגשתי שזה מה שאני, אז נלך על זה.

עד כאן הריאיון שלנו עם ערן פוגל, ה-"אודיו פריק". הייתה לנו חוויה מרתקת ואנחנו מקווים שגם לכם.

אז שוב המון תודה לערן על הזמן שהוא הקדיש לנו. תוכלו לקרוא עוד על "אודיו פריק" בדף הפייסבוק שלהם.

כתיבת תגובה