fbpx

מכשפת – Cursed עונה 1 (נטפליקס)

"מכשפת" היא סדרת פנטזי/הרפתקאות חדשה מבית נטפליקס, המתרחשת בעולמם של ארתור ומרלין. הסדרה מבוססת על רומן גרפי של פרנק מילר ("עיר החטאים"). מאז ההצלחה הכבירה של "משחקי הכס", סדרות הפנטזי מופיעות כמו פטריות אחרי הגשם. מכיוון שמדובר בז'אנר האהוב עלי, אין מאושר ממני מתופעה זו. הבעיה היא שהז'אנר ידוע כמייצר תכנים בינונים סדרתי, האם "מכשפת" הצליחה להתרומם מעל אותה הבינוניות?

תקציר העלילה

נימואה היא צעירה שגדלה בכפר של בני ה-Fey (פיות), יש לה כוחות קסם מסתוריים ועל כן היא מאוד לא מקובלת בקרב בני הכפר, שפוחדים מהכוח שלה. כשניסיון בריחה של נימואה, נכשל היא חוזרת אל הכפר, רק בשביל לגלות, שהוא נהרס ונשרף בידי קבוצת ה"פלדינים האדומים", קבוצת נוצרים קיצוניים, שמאמינים שיש "לטהר" את כל בני הפיות. במהלך המנוסה שלה, נימואה נתקלת באימה, אשר מוסרת לידיה חרב עתיקה ומבקשת ממנה למסור את החרב למרלין, רגע לפני שהיא נהרגת. כך, נימואה יוצאת למסע להגשים את משאלתה האחרונה של אימה, למצוא את מרלין ולמסור לידיו את החרב המסתורית.

מרלין, החרב "שן השטן" ונימואה.

עולם הפנטזיה של הסדרה הוא גרסה שונה לסיפור המפורסם אודות ארתור ומרלין. למעשה לסיפור זה ישנם לא מעט גרסאות. לפני (מלא) שנים יצא לי לקרוא ספר בשם "ערפילי אבלון", שהיה גרסה לסיפור של ארתור מזווית הנשים שבסיפור. למרות שעברו כל כך הרבה שנים מאז, הספר עדיין נשאר איתי וזה רק מראה על הפוטנציאל והעומק של העולם הפנטזי הזה. מבחינת עיבודים קולנועיים, יצא לי לראות כמה, ורובם היו דיי כושלים.

העולם שמתואר ב"מכשפת", כולל מספר קבוצות כוח. קודם כל יש את החלוקה הגזעית בין בני-אדם ובני הפיות. כאשר בני הפיות מורכבים מגזעים רבים ומקוריים, חלקם תערובת של אדם וצבי, אדם ונחש, יש כאלה שהם מעופפים ועוד מגוון רחב.

ישנם מספר בתי מלוכה, המלך הראשי הוא אות'ר פאנדרגון, מלך בודד, קאפריזי ולא חכם במיוחד. יועצו של המלך הוא מרלין, מכשף שחיי מאות שנים, ומשמש כיועץ של המלוכה. מרלין עסוק רוב הזמן בלשתות, ושמועה אכזרית על כך שהוא איבד את כוח הקסם שלו מזמן, מתרוצצת לה בממלכה. אימו של אות'ר, כלואה בארמון ומעבירה את זמנה בהכנת סעודות מורעלות (טוב, לא הייתה טלוויזיה אז והיא הייתה זקוקה לתחביב). יחסיהם של אות'ר ואימו הם מורכבים וכוללים בעיקר בוז וזלזול מצד אימו של אות'ר.
מלך הצפון הברברי, שקורא תיגר על המלוכה, הוא קאמבר. קאמבר מגיע עם בנותיו והצבא שלו במטרה לכבוש את הממלכה.

המלך אות'ר פנדרגון.

במקביל למלוכה, יש את הכנסייה שרוצה לכפות את הדת הנוצרית על העולם. הזכרתי את הפלדינים האדומים, אז המנהיג שלהם הוא האב קארדן (פיטר מולין הוותיק, "אוזרק"), מנהיג דתי אכזר, שמשלהב את המאמינים שלו לשרוף את כל בני הפיות כולל הילדים והנשים. הלוחם המצטיין של הפלדינים האדומים הוא "הנזיר הבוכה", לוחם מיומן שיודע לחוש את בני הפיות.
בנוסף, ישנן קבוצות כוח נוספות, כך שנוצר כאן עולם רחב של מאבקים והשקפות שונות.

האב קארדן.

הפעם בחרתי להתחיל את חוות דעתי על הסדרה דווקא מהפן הטכני. שמו של פרנק מילר חתום על הפרויקט הזה גם בתור כותב וגם בתור מפיק, לכן זה לא מפתיע כלל, שהוויזואליות של הסדרה היא מוקפדת ומרשימה מאוד. בין אם זה צילומי הנוף המרהיבים עם הטירות והיערות, או התלבושות המקוריות וויזואלית של קבוצות הכוח השונות, והגיוון בבני הפיות. הסדרה כוללת גם מספר יצורים קסומים שמעוצבים בצורה מבריקה. באחד הפרקים מופיע מלך המצורעים יחד עם הצבא שלו, גם להם יש לוק מרשים (ודוחה). אולי מעל לכל אלה, האלמנט הוויזואלי שהכי אהבתי הוא קטעי המעבר בין מקום למקום, שמאוירים באנימציית קומיקס מרהיבה. קטעי המעבר האלה מדגישים את התחושה, שאנחנו צופים באגדה וזה מאוד הוסיף להנאה שלי מהפן הוויזואלי בסדרה. גם הפתיח של הסדרה עשוי מאנימציה נהדרת. הפסקול הוא נפלא ומאוד תואם את הז'אנר, מלבד סצנה אחת, בה נוגן שיר פופ, שהרגיש מאוד תלוש ולא ברור. פן טכני נוסף הוא איכות הקרבות. הקרבות בסדרה כוללים אפקטים מרשימים והרבה דם, אין המון קרבות ענק בין צבאות שלמים, לרוב מדובר בקרבות של כמה דמויות בודדות.

מלך המצורעים.

מכאן נעבור לדבר לדרך העברת הסיפור והעריכה. הסיפור מתרכז בנימואה, בתחילת הסדרה אנחנו מקבלים סצנה מסוימת, ואז אנחנו מקבלים את הסיפור השלם שהוביל למצב הזה. דמותה של נימאוה, כמו רוב הדמויות המופיעות בסדרה היא דמות מוכרת במיתולוגיה של המלך ארתור. במיתולוגיה, נימואה היא המכשפת העוצמתית, שידועה בתור “The Lady Of The Lake”. דמותה של נימואה בסדרה, היא של נערה צעירה שרק מגלה את הכוחות שלה.

"הנזיר הבוכה", צייד בני הפיות הראשי של הפלדנים האדומים.

הרבה מהדמויות המופיעות בסדרה הן קריצה מסוימת או טוויסט מסוים על הדמויות הקלאסיות של העולם של המלך ארתור. החופש שהיוצרים לקחו עם הדמויות והרקע שלהם, מרענן מאוד, והוא לא חוזר על אותם הסגנונות, שראינו כבר כל כך הרבה פעמים. השינוי המרענן ביותר הוא דמותו של ארתור. ארתור הוא בן לאביר שהסתבך בחובות ונהרג. מאז הוא נאלץ להסתובב עם חבורה מפוקפקת של גנבים ופושעים. אהה ועוד פרט שולי, ארתור של ה"מכשפת" הוא שחור. גם אחותו של ארתור, מורגנה, המופיעה בסדרה, היא עוד דמות מפורסמת מהאגדה.

ארתור ונימואה.

דמותו של מרלין, היא אחת הדמויות המאוסות ביותר בז'אנר הפנטזיה. כל כך הרבה גרסאות שונות לדמותו, הופיעו בכל מיני סדרות, כולל מספר סדרות שעסקו בו, כדמות ראשית. דמותו של מרלין ב"מכשפת" היא דמות של שרלטן, קירח ושתיין, זו לא הפעם הראשונה בה הוא מוצג כך (מאוד מזכיר את הביצוע של ג'זף פיינס, בסדרה הבינונית "קמלוט" מ-2011). גם בסדרה זו, דמותו דיי מרגיזה ועדיין היו כמה ניואנסים שחידשו גם בסיפורו. החרב האגדית, הוא מוטיב מרכזי בעלילה. היא אינה נקראת אקסקליבר בסדרה, אלא "שן השטן" ו-"חרב הראשונים". חשיבותה של החרב היא מכרעת, המלך שיחזיק בחרב, יוכתר למלך האמיתי. החרב מעניקה כוחות קסם לאוחז בה, יחד עם זאת, יש לה השפעה רעה על האוחז ("my precious", מישהו?).

מרלין.

עם כל הדמויות המיתולוגיות יש גם כמה דמויות משנה, המוסיפות המון צבע לסיפור. האחות איריס, היא ילדה קשוחה וקיצונית, שרוצה להצטרף לפלדינים האדומים, על מנת להשתתף בהרג בני הפיות הטמאים, היא חדורת מטרה ואכזרית במיוחד. בצד ההפוך של המתרס, נמצאת דמותה של פים. פים היא הדמות הקלילה וההומוריסטית, המוצלחת של הסדרה. הדרך הכי קלה להסביר את פים, זה נערה מודרנית עם כל הציניות, העוקצנות, גלגול העיניים וההתרגשות המאפיינים נערה מודרנית, רק שהשתילו אותה בעולם עתיק וקסום.

פים, אי אפשר להפסיק לחייך בכל פעם שהיא מופיעה על המסך.

מוטיב בולט מאוד בסדרה הוא העצמה נשית, לא רק דמותה של נימואה, גם מורגנה היא דמות משמעותית וחזקה, ובאופן כללי כמעט כל הדמויות הנשיות בסדרה משדרות עוצמה נשית, הן עומדות על שלהן ולא מרגישות פחותות מגברים. באחת הסצנות, נימואה יוצאת לפגישה עם מרלין, ארתור והאביר הירוק מתווכחים מי ילווה אותה, אז נימואה מחליטה שקאזה (עוד דמות נשית חזקה) תלווה אותה במקומם. וכך נימואה, מורגנה וקאזה יוצאות למפגש הזה יחד, בסצנה שכולה נשים חזקות.

נימואה עובדת על מערכת היחסים שלה עם "שן השטן".

הקצב של העברת הסיפור הוא מהיר. מלבד שני פרקים באמצע, בהן יש קצת חזרה לעבר, על מנת להבין את הרקע והמניעים של הדמויות, כל שאר הפרקים מלאים באקשן והתקדמות מהירה של העלילה. כמעט ואין רגעים דלים. יחד עם זאת, אין תחושה של קופצנות. קבוצות הכוח השונות מוצגות בהדרגה, ואין עומס של דמויות חדשות במכה אחת. הקצב וההדרגה של היכרות עם הדמויות, הן מהנקודות החזקות של הסדרה ויחד תרמו משמעותית לחוויית צפייה מהנה.
את איכות המשחק בסדרה, אני לא ממש יכול לשבח, דמותה של נימואה, דיי חסרת כריזמה ולא ממש מעניינת, גם השחקנים שגילמו את ארתור ומרלין, לא ממש הבריקו באיכות המשחק. אצל דמויות המשנה, לעומת זאת, כן יש הפגנת איכות משחק טובה, האב קארדן למשל, מגולם נהדר בידי פיטר מולין. כמו שכבר ציינתי גם דמותה של פים, שמגולמת על ידי לילי ניומארק, משוחקת יוצא מן הכלל ומעלה חיוך בכל פעם שהיא מופיעה על המסך.

מורגנה, אחותו הנחושה של ארתור.

לסיום, הייתי רוצה להתייחס בקצרה להשוואה מול שתי סדרות הפנטזי האחרונות שעלו בנטפליקס, "המכשף"(שום קשר לסדרה זו, באנגלית The Witcher) ו"מכתב למלך".
"המכשף" הוא פנטזיה בוגרת ואפלה, אבל העיבוד לסדרה היה מבולגן, כלל עלילה עם שימוש בקווי זמן מבלבלים, שהרגיש מיותר. מעל להכול, מצאתי את הסדרה פשוט לא מספיק מעניינת. לעומתה, "מכשפת" כללה עלילה קצבית ומהנה, המועברת בצורה הרבה יותר לינארית, ולא מסובכת, שלא לצורך.
את "מכתב למלך", אהבתי יותר מ"המכשף", אומנם מדובר בסדרה ילדותית, פחות מושקעת, אבל הסיפור היה כיפי ומהנה. בהשוואה ל"מכתב למלך", "מכשפת" היא סדרה בוגרת יותר, הקרבות מרשימים בהרבה (יש הרבה דם) ועדיין היא שומרת על תמימות מסוימת, שאני נהניתי ממנה.

לסיכום, "מכשפת" היא סדרת פנטזי מפתיעה ומושקעת. היא מהווה טוויסט מרענן לעולם של ארתור ומרלין. הסדרה מרשימה וויזואלית ובאופן כללי, מבחינת הפרזנטציה שלה (פסקול, פתיח ומעברי האנימציה). קצב העלילה מהיר, כמעט ללא רגעים מתים. הצד החלש של הסדרה, הוא המשחק הלא מספיק מהוקצע של חלק מהדמויות הראשיות. שורה תחתונה, נהניתי מאוד מהצפייה ב"מכשפת" ועבורי זו סדרת הפנטזי הטובה של השנה עד כה.
הציון שלי: 8/10.

סקירה זו פורסמה גם באתר Dtown.

כתיבת תגובה