fbpx

הרחק – עונה 1

"הרחק" היא סדרת דרמת חלל חדשה מבית נטפליקס בכיכובה של הילארי סוואנק. אני לא חובב גדול של ז'אנר סרטי החלל, אבל החלטתי לתת הזדמנות לסדרה, האם גם לכם כדאי?

תקציר העלילה

קפטן אמה גרין (הילארי סוואנק) מובילה משלחת בינלאומית של אסטרונאוטים במשימה להגיע לראשונה למאדים. המשלחת כוללת את ראם ההודי, לו הסינית, מישה הרוסי, ועל מנת לכסות את כל שאר אומות העולם, יש את קווסי, שהוא (לוקח אוויר…) יליד גאנה, שהתייתם מהוריו, אומץ בידי אם יהודייה, עבר לאנגליה וקיבל על עצמו את דת היהדות. כל אחד מהם הוא מומחה בתחום אחר, לו היא כימאית, מישה הוא מהנדס, ראם הוא טייס משנה וקצין רפואה וקווסי הוא מומחה הבוטניקה, שאמור להקים גינה במאדים. אמה היא הטייסת ומפקדת הצוות.
אמה נשואה למאט, שאותו היא הכירה באימונים בסוכנות החלל נאסא. הם שניהם חלמו להיות אסטרונאוטים, אך לאחר שמחלה תורשתית התגלתה אצל מאט, הוא נאלץ לפרוש מטיס והפך למהנדס מוביל. לשניים יש בת בשם אלקסיס, שהיא בת 15 וקצת מושלמת מידי.
אמה מתקשה עם ההחלטה לעזוב את משפחתה למשך 3 שנים, אבל מחליטה ללכת בעקבות החלום שלה (מאז ילדותה).
במהלך המסע הצוות עובר הרפתקאות רבות. אנחנו זוכים לראות את סיפור הרקע של כל דמות ואת ההתמודדות של אלה שנשארו מאחור, בעוד יקיריהם מנסים להגיע רחוק יותר מכל אדם שהיה לפניהם.

כפי שציינתי בפתיח וברור מתקציר העלילה, "הרחק" היא דרמת חלל. יש את הסיבוכים והסכנות הרגילים של סרטים/סדרות מהז'אנר. בנוסף יש את הצילומים האופייניים של חדר הבקרה של נאסא, אסטרונאוטים מתעופפים ללא כוח כבידה בחללית, והסצנות של הליכות חלל, כשהעניינים מסתבכים. כל אלו עשויים בצורה נהדרת בסדרה, הוויזואליות משכנעת ומרהיבה, תחושת הסכנה מועברת כהלכתה וברגעי ההצלחה הרגשתי צמרמורת. אבל הנקודות, שבגללן באמת נהניתי מהסדרה, כלל אינן קשורות לאירועים אלה, ואלי אף לא קשורות לחלל כלל.

אמה ראם וקווסי

הנקודות שמשכו אותי להמשיך ולראות את הסדרה אחרי הפרק הראשון שלה, הן פערי התרבויות והיחסים הבין אישיים, שנרקמים בין חברי הצוות, דמות המנהל/המפקד (וספציפית מפקדת אישה) והתמודדות המשפחה עם היעדרות. בפסקאות הבאות אפרט מעט על נקודות אלה.

אוסף התרבויות השונות מתואר בצורה אותנטית בסדרה. מידי פרק אנחנו נחשפים לסיפור הרקע או הילדות של אחת מהדמויות. חשיפה זו תמיד מבוצעת בשפת המקור ואינה מרגישה מלאכותית. בכל זאת זו סדרה אמריקאית, וכן יש מעט נטייה של הקצנה בתכונות העממיות של הדמויות, ועדיין הטיפול ברב תרבותיות נעשה כאן ברמת עדינות מרשימה. לי, כמובן, היה קל מאוד להזדהות עם דמותו של מישה, האסטרונאוט הרוסי. מישה הוא האסטרונאוט שהיה הכי הרבה זמן בחלל, הוא דיי חסר סבלנות לבירוקרטיה ולהתנהלות התקנית מידי ולפי הפרוטוקול של נאסא. מישה מאמין בגישה של, "יש בעיה? אז קמים ופותרים". למישה יש בת ושלושה נכדים ממנה. בתו כועסת עליו בגלל שהוא עזב אותה כל כך הרבה פעמים למשימות החלל שלו. מישה נואש לסליחתה, אבל לא מצליח להרגיש בבית בשום מקום אחר, מלבד החלל. בנוסף מישה מלא בסרקזם, כמיטב המסורת הרוסית.

אמה ומישה

לו הסינית, מרגישה קרובה מאוד למישה, גם התרבות הסינית היא תרבות מאופקת ופרקטית, לכן יש כבוד הדדי רב בין שניהם. בדמותה של לו הוכנסו כמה דברים, שמערערים על הנוקשות הסינית ומה שמקובל שם, נראה שהיה חשוב ליוצרים להעביר ביקורת מסוימת על תרבות זו.

ד"ר לו וונג

ראם הוא טייס המשנה ובאופן כללי המספר שתיים של אמה. הוא אחראי על הגישור בין הדמויות, על חיזוק מעמדה של אמה וגם על המצב הבריאותי הפיזי והנפשי של הצוות. בגלל מקרה טראגי בילדותו של ראם, הוא איבד קשר עם משפחתו ולכן הוא הדמות הבודדה ביותר בצוות.
קוויסי כמו שאמרתי הוא עירוב תרבויות של אפריקה, בריטניה ויהדות. הוא חובב צמחים, עדין נפש, אוהב אדם וטירון חלל. מישה ולו, נהנים מאוד להזכיר לו את חוסר הניסיון שלו.

קווסי

בשלב כשלהו, כל אחד מחברי הצוות חווה קשיים, ומצד שני ברגעים אחרים מקבל את ההזדמנות להוכיח את עצמו. ההיכרות וההתקרבות בין חברי הצוות במהלך המסע היא מרתקת ואנושית. הם מוצאים דרכים לכבד אחד את השני ולעשות מחוות קטנות של חברות כנה.
עוד מקום בו פערי התרבות באים לידי ביטוי בסדרה זה בחדר המצב של נאסא, שם לכל מדינה שמשתתפת בפרויקט יש נציג וההחלטות מתקבלות במשותף. הפערים בסדרי עדיפויות ונקודות המבט השונות מועברות בצורה מעניינת, אם כי שוב ישנה תחושה של מגמתיות מסויימת כלפי הנציגה הסינית.

כעת אתייחס לנקודה, שעבורי הייתה המעניינת ביותר בסדרה וזה הנושא של דמות המפקד\מנהל\מנהיג. תחום הניהול הוא תחום, שמעסיק ומעניין אותי, והסדרה הזו בהחלט יכולה להיות מנותחת בקורסי הניהול השונים. אמה גרין מקבלת על עצמה להוביל את צוות המומחים, כל אחד מהם מרקע תרבותי שונה ולכל אחד מהם יש ציפיות אחרות. אמה אחראית לשמור על יחסים תקינים עם כל אחד מהצוות ובנוסף היא אחראית גם ליחסים התקינים של חברי הצוות בינם לבין עצמם. כל חבר צוות הוא מומחה בתחומו, כמובן שיותר מומחה מאמה. אמה שרגילה להיות המובילה והשולטת (אולי אפילו קונטרול פריק), צריכה להבין מתי לקחת צעד אחורה ולתת למומחה המתאים לטפל בעניין, כלומר לשחרר. יחד עם זאת, בכל צומת החלטה, בכל עימות או ויכוח, אמה צריכה להיות שם בשביל לקחת את ההחלטה הנכונה. כמובן שלא תמיד כל החלטה מתבררת כנכונה בסופו של דבר, וגם עם זה צריך להתמודד.

אחד הסקוונסים המעניינים מתרחש כבר בפרק הראשון, לאחר תאונה קטנה שמתרחשת בספינת החלל, תאונה שיכלה להיגמר באסון. חברי הצוות מתבקשים להעביר את חוות דעתם על תפקודה של אמה במקרה שהתרחש. כל אחד מהם רואה את תפקודה אחרת לחלוטין, גם הדרך שהיא בעצמה רואה זאת, מעניינת מאוד.

מהרגע שהם נכנסים לספינת החלל, נקודת הפתיחה של אמה ביחסי האמון עם כל חבר צוות היא שונה. חלק מהחברים נותנים לה המון קרדיט וסומכים עליה, בעוד אחרים מרגישים שהיא צריכה להוכיח את עצמה ומנסים להנהיג מרד בעקבות כל "טעות" קטנה שלה. במשך העונה, אמה מוצאת את הדרך להרוויח את הכבוד של כל אחד מחברי הצוות, כל אחד מהם בדרך שונה המתאימה לאותו האדם. עוד נקודה חשובה במערכת היחסים זה שמירת המרחק, אמה שומרת על יחס מכבד וחברי, אך שומרת מרחק מסוים על מנת שיהיה ברור שהיא המנהלת. כמו כל מנהל, אמה היא גם בן אדם, ויש לה את נקודות השבר שלה, נקודת בהן היא זקוקה לעזרה ותמיכה. ההצגה האנושית הזו של דמות המפקדת, היא מהנקודות החזקות ביותר בסדרה.

דיברתי על אמה כמפקדת\מנהלת וגם כבן אדם, אבל אמה היא גם אישה, ולטעמי זה מקשה עוד יותר על תפקידה. בתור עובד הייטק, זה מיד גרם לי לחשוב על כל המנהלות בהייטק, והמחיר שזה גובה מהן. אז נכון, רוב המנהלות בהייטק (רק דוגמה למקצוע, שפשוט מוכר לי), לא טסות לחלל לשלוש שנים, אבל הן כן נאלצות להקריב לא מעט בחיי המשפחה. בתה של אמה, אלקסיס היא בת 15, ועכשיו היא צריכה לבלות את 3 שנות ההתבגרות הבאות שלה ללא אמא, שתתמוך בה. מאט עושה את המקסימום שהוא יכול, אבל גם הוא צריך להתמודד עם לא מעט בעיות קשות. אלקסיס, או לקס, שהייתה רגילה לרשת ביטחון מלאה מהוריה, מרגישה אבודה ומבולבלת, בנוסף לפחד המתמיד לחייה של אימה (טוב, כאן ההקבלה להייטק כבר מפסיקה לעבוד). אני באמת חושב שכל מנהלת באשר היא, נאלצת לעשות ויתורים מידי פעם, ואני בטוח שזה כואב ולא פשוט.

בפסקה האחרונה לפני הסיכום, אתייחס בקצרה לנקודות שפחות אהבתי בסדרה. בכנות אין הרבה כאלה, אבל מה שכן הפריע לי זה אורך הפרקים והקצב, שלעיתים הרגש נמרח קצת. זו תלונה דיי קטנונית ביחס לאיכות המרשימה של הסדרה, אבל אני חושב שעריכה מעט קפדנית יותר, שהייתה חותכת כמה דקות מכל פרק, יכלה להטיב עימה.

לסיכום, "הרחק" היא סדרת דרמת חלל, שדנה בנושאים עמוקים כמו רב תרבותיות, ניהול, מנהיגות, משפחתיות, מוסר עבודה, הגשמת חלומות אישיים ועוד. משימת החלל היא הזרז של העלילה, והסדרה כן כוללת סצנות מרהיבות של משימות חלל, וכל הדרמה שמסביב לכך. אבל מרכז הסדרה זה המרכיב האנושי והנושאים שתיארתי. איכשהו מהטריילר של הסדרה, וחוסר העניין שלי בנושא החלל, הייתי קרוב ללפספס אותה. אני שמח שבחרתי לתת לה הזדמנות ובהחלט ממליץ גם לכם. מלבד כמה רגעים איטיים, ופרקים שהרגישו מעט ארוכים מידי, מדובר בסדרה נפלאה, חכמה ורגישה, שמאוד נהניתי לצפות בה.
הציון שלי: 8.5/10.

טריילר:

פרט טריוויה לסיום. את מישה פופוב מגלם מארק איווניר. מארק נולד באוקראינה והיגר לישראל עם משפחתו בשנות ה-70. הוא שירת בצבא ולקח חלק במבצע הסודי להבאת יהודי אתיופיה לארץ. לאחר סיום הצבא הוא סירב למספר הצעות עבודה בשירותים החשאיים בארץ והחליט להפוך לאומן קרקס. הוא הסתובב ברחבי אירופה והופיע ברחוב, עד שמצא את עצמו בקרקס בפריז. בהמשך הוא חזר לישראל, למד משחק בנווה נטיב והקים יחד עם שותפים את תיאטרון גשר. לאחר שהוא לוהק לסרטו של סטיבן ספילברג, "רשימת שינדלר", מארק עזב ללונדון וכעת מתגורר בלוס אנג'לס עם אישתו ושתי בנותיו.

מארק איווניר

כתיבת תגובה