AVReviews

“21 גשרים”, הוא אחד הסרטים האחרונים של צ’דוויק בוזמן, לפני מותו בטרם עת. הקריירה של צ’דוויק (“הפנתר השחור”) נקטעה דווקא כשהוא בשיאו. צפיתי בסרט בסלקום TV.

תקציר העלילה – 21 גשרים

הסרט מתחיל באקספוזיציה קצרה, שמראה את אנדרה דיוויס כנער צעיר בלוויה של אביו השוטר, שנהרג בעת מילוי תפקידו.
כ-2 עשורים לאחר מכן, אנדרה (בוזמן) הוא בלש במשטרת ניו-יורק, הנחקר על שליפות הנשק המרובות שלו בשנים האחרונות. בינתיים שני שודדים מגיעים בשעות הלילה לפאב, המשמש כתחנת מעבר לסמים, לאחר שהם קיבלו מידע על המצאות של 30 ק”ג קוקאין במקום. השוד מסתבך, והשניים נמלטים תוך כדי קרב יריות אכזרי עם שוטרים, בו לא פחות מ-8 שוטרים נהרגים.

אנדרה מגיע לזירת האירוע ולאחר שהוא מסיק שהשניים נמלטו לתוך מנהטן, הוא מבקש לסגור את האי, עם כל 21 הגשרים המובילים אליו. על אנדרה מצוותת פרנקי, בלשית של מחלקת הסמים, ויחד הם יוצאים למצוד נגד השעון ללכוד את שני רוצחי השוטרים.

אורך הסרט הוא כ-100 דקות בלבד, בהחלט דיי נדיר בימינו. קצב העלילה מהיר מאוד, אחרי האקספוזיציה הקצרה, אנחנו צוללים לאקשן ולמתח של המרדף של אנדרה אחרי שני הרוצחים. המתח והאדרנלין בסרט גבוהים. תוך כדי המרדף, אנדרה מתחיל לשים לב לדברים לא הגיוניים באירוע שהתרחש ובאירועים נוספים המתרחשים תוך כדי המרדף. לא אספלייר את האירועים, אך כן אומר שהתפניות מאוד צפויות וקל לראות לאן הדברים הולכים. יחד עם זאת, הדבר לא פגם בהנאה שלי מהסרט.

כמעט לכל אורכו הסרט מתרחש בחשיכה, יחד עם הצילום המוקפד נוצרת תחושה של משהו רע באוויר. איכות המשחק טובה, צ’דוויק בוזמן מחזיק את הסרט על כתפיו ועושה עבודה משכנעת ומרשימה, כשלידו סיינה מילר המגלמת את פרנקי וגם ג’יי. קיי סימונס הוותיק. הסרט מרוכז כמעט כולו במקרה אחד, ובכך מזכיר סרטים כמו “התקפה על מחוז 13” למשל.

הסרט נפתח במסך שחור, בזמן הספד הכומר על אביו של אנדרה, מה שכמובן מיד מזכיר את סצנת הפתיחה האייקונית של “הסנדק”. מסך שחור כזה מרמז על כך שמשהו לא מסתדר עם הדברים הנאמרים ועל תהליך התפכחות של הדמות. בסנדק למשל, הקברן חשב שרשויות החוק יגנו עליו ועל משפחתו, אבל כשבתו הותקפה והתוקפים לא נענשו, החלום האמריקאי שלו מתרסק לו בפנים והוא פונה לסנדק לעזרה. גם ב-“21 גשרים” המסך השחור מנבא רעות והתפכחות של אנדרה, בנושא האידיאל המשטרתי מול המציאות.

לכל אורך הסרט העריכה שומרת על קצב גבוה, אך סצנת הסיום בסרט מעט שוברת את הקצב ומרגישה מעט איטית וטרחנית. הרגשתי שהבמאי רצה לסכם את הדברים ולוודא שהמסר שלו מועבר, אך לטעמי הדיאלוג בסוף היה מיותר ברובו.

לסיכום, “21 גשרים” הוא סרט מתח קצר ומהנה, בסגנון שמזכיר לי סרטים של שנות ה-90. הצילום והמשחק הם ברמה גבוהה, והקצב מהיר. העלילה צפויה וקל לראות לאן הרוח נושבת דיי מהתחלה. דווקא בגלל זה, סצנת הסיום הרגישה קצת כמו טחינת מים והייתה לטעמי הנקודה החלשה בסרט.
הציון שלי: 7/10