fbpx

אנולה הולמס

"אנולה הולמס" הוא אדפטציה של הרומן של ננסי ספרינגר, המספר את סיפורה של האחות הקטנה והפחות מוכרת של שרלוק ומייקרופט הולמס.

תקציר העלילה

בעוד שרלוק ומייקרופט הם אנשים העולם הגדול, בבית משפחת הולמס חיות האם, אדוריה (הלנה בונהם קרטר) ואחותם הצעירה, אנולה (מילי בובי בראון), ששמה הוא היפוך המילה Alone. אדוריה ואנולה חיות במעין אידיליה, הן החברות הכי טובות ועושות הכל יחד. אנולה, אינה הולכת לבית ספר ואדוריה היא האחראית לחינוכה והשכלתה.
כשאנולה מתעוררת בבוקר יום הולדתה ה-16, היא מגלה לפתע שאימה נעלמה והשאירה אצל המשרתת מתנה מסתורית עבור אנולה. מתנה המלאה בחידות ורמזים. היעלמות האם גורמת לשני האחים הבוגרים מייקרופט (סם קלפלין) ושרלוק (הנרי קאוויל, "המכשף") לחזור לביתם, על מנת לנסות לפענח את התעלומה ולדאוג לאנולה, אותה לא ראו מאז היותה ילדה קטנה. מייקרופט מכריז שהוא האחראי לגורלה ולכן הוא מחליט לשלוח אותה לפנימיית בנות, שם מלמדים את הבנות כיצד להתנהג כמו ליידי ובכך להגיע לאושר והגשמה (בדמות שני בנים זכרים).

אנולה אינה משלימה עם גורלה ומחליטה לברוח במטרה לפתור את החידה של אימה ולמצוא אותה. בדרך היא נתקלת בנער אחר שבורח ממשפחתו, טווקסבורי (שם קליט של לורדים). טווקסבורי היה אמור להתמנות ללורד בבית הנבחרים, אך החליט להימלט והוא אינו מודע לכך שרוצח אכזרי (המגולם בידי בורן גורמן) נמצא בעקבותיו.
יחדיו הם נמלטים ללונדון ושם הם מנסים לפתור את שתי התעלומות, היכן אימה של אנולה ומי מנסה להתנקש בטווקסברי.

הסרט נפתח באקספוזיציה קצרה וחביבה, בה אנולה שוברת את הקיר הרביעי (מוטיב חוזר בהמשך הסרט) ופונה אלינו ישירות על מנת להכניס אותנו לעניינים. היא מספרת על החיים שלה בבית עם אימה ומערכת היחסים המיוחדת שלהן ואת כך שאימה נעלמה. אנולה מספרת לנו את כל זה בזמן שהיא נמצאת בדרך לתחנת הרכבת לפגוש את שרלוק ומייקרופט.

אנולה פוגשת את אחיה הבוגרים

מהרגע הראשון מילי בובי בראון כובשת את המסך, כפי שהיא עשתה גם ב"דברים מוזרים" בתפקיד אילבן. היא חיננית, מצחיקה ופשוט שחקנית מחוננת. כל הפתיחה של הסרט, כולל הבריחה שלה מאחיה ועד שהיא מגיעה ללונדון, היא קצבית, מהנה ומשעשעת.

אנולה עם טווקסבורי

מהרגע שהם מגיעים ללונדון, הרגשתי שהסרט מתחיל לאבד כיוון. האנרגיות החביבות והשעשוע מתחלף בסרבול טרחני וצפוי. המסר של הסרט בנוי על מאבק בין המסורת של מעמד האצולה, שרוצה לשמר את שליטתו במסווה של שמירת המסורת למודרניות והדמוקרטיה. ויותר ספציפית מכך על מאבק הפמיניזם. מאבק הפמיניזם המוצג בסרט, הרגיש לי כפוי ולא מסתדר עם הידוע על התקופה. זה הרגיש כאילו שלקחו נשים מודרניות והחזירו אותן אחורה בזמן על מנת להיאבק על זכויות הנשים. אם זה מועדון הקרטה הסודי של הנשים, שנראה לגמרי כמו ד'וגו מודרני מ"קוברה קאי", או העובדה הפשוטה שנערה בת 16 מגיעה ללונדון ושוכרת שם חדר לבדה, איכשהו לא מסתדר לי עם שאר השחזור התקופתי.

אנולה נאבקת במתנקש האכזר

אם הזכרתי את השחזור התקופתי, אז יש צילומי נוף נהדרים של לונדון העתיקה, צילומי יערות ואחוזות. בנוסף כל הסצנה עם הרכבת הקלסית הייתה נהדרת.

בהמשך הסרט, אנולה כן מגיעה לבית הספר שהיא הצליחה להימלט ממנו תחילה. כל מטרת בית הספר היא להפוך את הילדות לליידי על מנת, שיהיו לרעיות ואימהות טובות. יש שם סצנות שהן על גבול ה-שטיפת מוח. בכל בית הספר אין ולו נפש אחת, שמתמרדת או חושבת אחרת. כל ההצגה של בית הספר בפרט והצגת המוטיבציה והצורך במאבק הפמיניסטי בכלל, נתפסה בעיניי כחסרת עידון או כ-In Your Face, ברמה שהפריעה לי. זה דחיפת רעיון מוצדק וחיובי בדרך גסה ואולי אף דורסנית משהו.

הנרי קאוויל שוב לא משכנע אותי, הפעם בתפקידו של שרלוק הולמס

מילי בובי בראון שומרת על רמת משחק גבוהה לאורך כל הסרט, אך שאר הקאסט דיי מאכזב, בראשם הנרי קאוויל בתפקיד שרלוק. יכול להיות שאני לא אובייקטיבי כלפיו, משהו במשחקו של הנרי תמיד מצליח להרגיז אותי, אבל היה לי קשה מאוד לקבל אותו בתור דמותו האינטלקטואלית של שרלוק.

אנולה, שוברת שוב ושוב את הקיר הרביעי

לסיכום, המשחק הנהדר של מולי בובי בראון, הקצב הטוב בפתיחת הסרט ומוטיב שבירת הקיר הרביעי החמוד, לא מצליחים להרים את "אנולה הולמס" מעל לבינוניות. הסרט עוסק במסר חיובי, מוצדק וחשוב, אבל עושה זאת בצורה מוגזמת וחסרת עידון, שמתנגשת עם רוח הקלילות בחלקו הראשון.
הציון שלי: 6.5/10.

כתיבת תגובה